יום ראשון בעיר הנמל
יום ראשון 11 בבוקר, סאוטהמפטון (Southampton) רק מתחילה להתעורר. ג`ורג` השלישי פוקח עיניים לשמיים בצבע תכלת אפרפר. משקיף ממרומי מושבו בראש ה-Bargate, שער העיר העתיק, על לקוחות חסרי מנוח שכבר מתאספים בכניסה לחנויות, ממתינים שהמוכרים יבחינו בהם מבעד לחלונות הזכוכית הגדולים ויפתחו.
ב-Starbucks הצמוד לקניון הWest Quay, כבר משתרך תור ארוך של עם ה Tea Time, ממתין לקפוצ`ינו גרנדה עם או בלי קצפת. בוקר יום ראשון רגיל לכאורה, אך היום יש אי שקט לא מוכר באוויר, התרגשות לא רגילה. בנמל של סאוטהמפטון, עגנה ספינת התענוגות הגדולה בעולם. הציבור במרכז העיר נחלק כעת לשני זרמים עיקריים- אלה שיורדים לקומת הקרקע של הקניון להשתתף בהפקת הפרסומת הגדולה לספינה ואלה שפונים לחניה המשקיפה לנמל, לחזות מקרוב בספינת החלומות.
סוכנת חייכנית ניגשת אלינו מציעה להשתתף בהגרלה לכרטיס זוגי לשייט על ספינת התענוגות הגדולה בעולם. "ספינת התענוגות הגדולה בעולם... ספינת התענוגות הגדולה בעולם ... נמל סאוטהמפטון... רגע, RMS Titanic לא הייתה ספינת התענוגות הגדולה בעולם?" אנחנו נזכרים. לפני שנחליט האם להצטרף להגרלה ה"נודד" ואני מצטרפים לסיור מודרך ברחבי העיר, בעקבות הטיטאניק, ספינת התענוגות הגדולה בעולם שיצאה מנמל סאוטהמפטון ב 1912.
סאוטהמפטון, נמצאת על מימיה המערביים של אנגליה. הגנתו של Isle of Wight מצד הים וחיבורה לנהרות הגדולים Itchen ו Test הפכו אותה יעד נוח להתפתחות נמל. בדומה לערי נמל אחרות שימשה סאוטהמפטון יעד להתקפות חייל האוויר הגרמני במלחמת העולם השנייה, בניינים רבים בעיר נהרסו בהפצצות ואת מקומם תפסה "הבניה להמונים"- בניינים מרובעים אדומי לבנים משעממים משהו. זאת הסיבה שבניגוד לשכנתה המלכותית Winchester, סאוטהמפטון נשארה בצל.
אבל, סביב הנמל הזה נבנתה ההיסטוריה של העיר: בימי הביניים נקשרה העיר בסיפורי פיראטים. במאה ה 19 הפכה העיר לאתר ספא, הבראה ותענוגות. מתחת לחומה העתיקה, ולחור שממנו שומרים שתויים שסבלו מהקור הטילו את מימיהם לתוך הים במאות הקודמות, נשתלו עתה גנים ונבנו בריכות. ג`ין אוסטין, שהגיעה להנות ממנעמי העיר, התלוננה במכתב לאחותה על ריח הדגים של סאוטהמפטון אל מול העושר של באת`, ובהמשך היא עברה להתגורר בעיר למשך שנתיים אצל אחיה שעבד בצי. כמה שנים קודם, הגיע לבקר בעיר קצין צבא צרפתי צעיר, שכיוון שלא היה לו די כסף לשלם עבור חדר במלון ה-Dolphin או ה-Star היוקרתיים, נאלץ להשתכן אצל משפחת חברים מרובת ילדים. לימים ייזכר הקצין בתודעה העולמית הצעיר כמי שהצליח לכבוש את חצי העולם. באנגליה הוא ייזכר בגאווה לאומית כמי שלא הביס את אדמירל נלסון והצי האנגלי בקרב טרפלגר -;נפוליאון בונפארטה.
תמצית ההיסטוריה והגאווה הימית של העיר נמצאים ב-Southampton`s Maritime Museum שעל יד הנמל. בניין המוזיאון נמצא אל מול קו המים של העיר הגדולה, משקיף אל המזח. בנוי אבנים אפורות ומוקף דשא, הוא נראה, בדומה לבנינים האחרים ששרדו את ההפצצות, כנטע זר בסביבתו. בימי הביניים שימש הבית כמחסן הצמר, אך כאשר החלו הקרבות בין אנגליה לצרפת במאה ה19, נבנו סורגים על החלונות והמבנה הוסב לכלא לאסירים הצרפתים.
לפני שמתו במגפת הקדחת הצהובה ונקברו מצידו השני של הכביש, היכן שעכשיו עומד זוג מאושר בבגדי כלולות ומחייך עם בני משפחתם למצלמה, בנו האסירים, כחלק מהפעילות להעברת הזמן, דגמים קטנים של הספינות שלהם (שחלקם מוצגים במוזיאון). בקומת הכניסה של המוזיאון, שהכניסה אליו חופשית, מוצגים חיי התושבים של עיר הנמל וכן התפתחות הנמל והמזח לאורך השנים. בקומה השנייה, לצד משפחת ספנים מקומית, מוצגת ספינת התענוגות המפורסמת בהיסטוריה -;הטיטאניק. תמונות, חפצים, סיפורים אישיים ועדויות מוקלטות כולן קשורות בספינה הענקית שהפליגה מנמל העיר לפני 96 שנים. "דווקא בעיר שהכי קשורה לטיטאניק, עוד לא נבנה מוזיאון מיוחד לזכר הספינה." מתחיל המדריך, בשנות ה 60 לחייו, את הסיור "אולי זה מעיד יותר מהכל עד כמה רצינו פה לשכוח את הסיפור".
1912, ההתרגשות עצומה. White Star Line, מי שאחראיים על בנייתן של הספינות מסוג ה Olympic Class, מודיעים שבקרוב תצא מנמל הבית שלהם בסאוטהמפטון ספינת הדגל של החברה. "הספינה הגדולה בעולם", "הספינה שלא טובעת" מפרסמות כותרות העיתונים. "עבורם זאת הייתה ספינת החלומות" מתארת גיבורת הסרט טיטאניק, מה הייתה הספינה עבור עשירי המפליגים. עבורנו, הדור שגדל על המיתוס והסרט, טיטאניק היא בעיקר סיפור רומנטי עם סוף עצוב. עבור רבים מתושבי סאוטהמפטון זאת הייתה כיכר הלחם לחודשים הבאים.
טיול בסאות'המפטון
מהמוזיאון אנחנו פונים לרחוב הראשי של סאוטהמפטון, הHigh Street, שנקרא בעבר הרחוב האנגלי, בניגוד לרחוב הצרפתי, בו התגוררו מהגרים מצרפת (הו, הגאווה הלאומית). במורד הרחוב, לצד הפאב The Red Lion שמתחרה עם Duke of Wellington על תואר הפאב העתיק ביותר בעיר (מסביבות 1400), עומדת מסעדה הודית. מבט חפוז אל מרומי הבניין, חושף גג קצת שונה, לבן עם ציור של סירת מפרש לצד האותיות O ו W, הלא הם Oakley and Watling. חנות הירקות והפירות הטובה בעיר. כמו עסקים מקומיים אחרים, חלק מהפרנסה של אותה חנות הייתה אספקת פירות טרייה לספינות הגדולות שיצאו לשייט הטרנס אטלנטי. לטיטאניק סופקו 36,000 תפוחים, 16,000 לימונים ו 13,000 אשכוליות.
עלינו ברחוב הראשי. בהצטלבות עם רחוב Bernard, עומדת כנסיית Holyrood Church, הכנסייה שבימי הביניים נחשבה לכנסיה היפה בעיר בתקופתה. "בנוסף, הפאב שהיה מאחורי הכנסייה, סייע לפופולאריות שלה " מפלפל המדריך " - פאב וכנסיה זה מקום טוב לראות ולהראות". לכאן הגיעו הצלבנים וחיילי הצי לפני שיצאו אל הים. על קיר הכניסה לכנסייה מצוטט קטע משירו של צ`ארלס דיבדין, ששירי הים שלו סחפו בני נוער וצעירים רבים להתגייס לצי המלכותי. "נפולאון אמר עליו",משתף אותנו המדריך בסודות הפוליטיקה של פעם, "שהוא מפחד מדיבדין יותר מאשר מנלסון". במלחמת העולם השנייה, בעת הפצצות האוויר הגרמניות, התאחדו הפאב והכנסייה כשהקירות המפרידים בינהם קרסו. בין שרידי הקירות שנותרו הוקמו מצבות זיכרון לאנשי הים. פה עומדת האנדרטה לזכר אנשי צוות הטיטאניק, הכבאים והדיילים.
המשכנו לאורך רחוב Bernard St חצינו את הצומת ופנינו ימינה ל Oxford Street. ברחוב שקט זה, שכיום עומדות בו מסעדות רבות, נמצא Seaman`s House, בית היתומים של העיר. כולנו מכירים את תלאות ההישרדות של אוליבר טוויסט ואת סיפורי היתומים באנגליה של המאה ה 19. בעיר נמל הפתרון הטוב ביותר עבור יתומים אלה היה להתגייס בגיל צעיר לצי המלכותי או למצוא עבודה כספנים. 17 אנשי צוות טיטאניק יצאו מהבניין הזה ו-15 חזרו. "איך קרה שמבין המספר הרב של ההרוגים רק שניים מהיתומים מתו? זאת תעלומה, אולי קשיי החיים שעברו לימדו אותם לשרוד בכל מצב..." מהרהר המדריך בקול, "בכל אופן לא דיברנו על זה הרבה. אני זוכר שכילד שגדל כאן, נזהרנו מלהזכיר את הספינה. זה היה אסון של דור שלם ולכל משפחה היה קרוב או מכר שניספה. טיטאניק, הפכה לנושא שהס מלהזכיר".
בהמשך הרחוב, אל מול המסעדה הטובה בעיר, ה-Olive Tree , עומד הפאב The Grapes. את הכניסה המעוצבת עם ציור הטיטאניק ואשכול ענבים, קשה לפספס. הפאב שכיום מעוטר בשפע תמונות של הטיטאניק, ומהווה מקום מפגש פופולארי לאוכלוסיה המקומית, היה ב 1911 פאב "יריקות ונסורת" אופייני. בערב נחזור לכאן ה"נודד" ואני: "פה ישב מי שאחראי לגייס עובדים לספינות השונות", ימזוג הברמן מעט היסטוריה מקומית עם חצי פיינט של בירה, "כולם באו לכאן ותמורת כמה גרושים מאחורי הגב קיבלו עבודה. זה היה המשרד הלא רשמי של עובדי הספינות. הרבה כבאים ואנשי חדר המנועים נהגו לשתות במקום ממש לפני ההפלגה. זוכרים את הסצינה בה לאונרדו די קפריו מהמר בפאב וכמעט מפספס את הספינה? אז תשמעו את זה..." ימשיך הברמן תוך ניגוב בר העץ "שישה חברה מעובדי הספינה שתו פה והימרו. כשהבחינו שהזמן חלף והספינה עומדת לצאת, רצו לנמל. שלושה מהם הסתכנו, חצו את המסילה ממש לפני הרכבת והספיקו לקפוץ על הטיטאניק ברגע האחרון. שלושת האחים Slade חיכו שהרכבת תעבור ופספסו את העלייה לספינת החלומות. כעבור חמישה ימים יתברר שהרוויחו את חייהם.
עד לפני שנתיים הגיעה לפאב מידי שנה אישה אירית, להיזכר בהוריה שטבעו. ההורים שהיו מאנשי הסיפון התחתון, ניסו להגיע לארצות הברית להגשים את ה"חלום האמריקאי". התינוקת הועלתה על אחת מסירות ההצלה וסיימה לבסוף את חייה במדינת הולדתה. ירדנו לכיוון רחוב Latimer Road, חצינו לרחוב Queen`s Terrace ו-Platform Rd. לפני הכניסה לנמל עומד בית דירות אדום וגדול, ב 1912 הוא שימש כ General Post Office, שסיפק את הדואר לרציפים של הנמל. על הטיטאניק, עלו 1300 שקי דואר עם שישה עובדים. בזמן שהספינה טבעה ניסו העובדים המסורים לשווא להציל את הדואר של, כמובן, מחלקה ראשונה. אנדרטה לזכרם עומדת מאחורי הדואר.
בסמוך לבניין הדואר, בנמל, זהו המקום של Dock Gate 4, ה-Berth 44, מכאן יצאה ב 10 לאפריל 1912 הטיטאניק. הרציפים של הנמל היו קטנים מידי להכיל את הספינות הטרנס אטלנטיות, לכן ב-1907 נבנה הרציף של ה White Star Line ,בגודל של 16 אייקרס ועומק של 40 פיט. ההתרגשות עם הפלגתה של הספינה ברציף הייתה עצומה, לא רק בגלל גודלה, אלא גם בזכות המשכורת המובטחת לחודש הבא בתקופה של אבטלה. כשהטיטאניק יצאה לדרכה נסחפה בשובל שהשאירה אחריה ספינה קטנה יותר, ה New Yorker. שעה ארוכה עברה עד שזאת הצליחה לחזור למקומה וההתרגשות סביב עוצמת הספינה שלא טובעת רק גדלה. שמו של המקום כיום הוא Ocean Dock, הכניסה עד הרציף אינה אפשרית כיוון שזהו שטח נמל והאנגלים מאוד רגישים לנושא הבטיחות. בכניסה לנמל מאותו שער, עומד שלט לזכר הטיטאניק. ממול שלט הזיכרון, נמצאת כיום אחת מחניות הנמל, באותם ימים, כאן עמד "מוסך" הספינות.
בפינת הרחובות Terminus Terrace ו Canute Road נראה ה-Old South Western Hotel. המלון של אנשי מחלקה ראשונה, לבן בוהק עם פיתוחים יפים על קירותיו. הרכבות לנמל, הגיעו מלונדון לחלקו האחורי של המלון. כאן פגשו הנוסעים העשירים את הסבלים שסחבו עבורם את המזוודות הרבות. במלון זה ישנו בערב שלפני ההפלגה ברוס היסמי יושב ראש White Star Line והמהנדס הראשי של טיטאניק, תומאס אנדרוז.
ממשיכים לאורך Canute Road לכיוון Ocean Village. כאן מימין נראה בניין ה Canute Chambers, בו שכנו משרדי ה White Star Line. כאשר החלו להגיע שמועות על "משהו" שקרה לטיטאניק, החלו להיאסף במקום בני משפחות דואגים של אנשי הצוות. תחילה לא היו ידיעות ברורות לגבי מה שהתרחש, אחר כך לא ידעו אנשי החברה איך להודיע את החדשות לציבור הנאסף. לבסוף יצאה ההודעה הכואבת: 724 אנשי צוות מאזור סאוטהמפטון יצאו, רק 175 חזרו. על גדר הבניין נתלו הרשימות עם שמות הניצולים והנספים. אנשי מחלקה ראשונה זכו לגלות מה עלה בגורל בניי משפחותיהם ראשונים בעוד משפחות אנשי הסיפון התחתון נאלצו להמתין ימים כדי לנשום לרווחה או לכאוב את המציאות המרה. באותו יום של ה 15 באפריל, נוספו לקהיליות העיר מאות אלמנות ויתומים חדשים, לכן נוסדה Titanic Relief Fund הקרן לסיוע לאלמנות והיתומים של צוות הטיטאניק.
מצידו השני של הכביש נמצא, Hotel Canute, המלון של אנשי המחלקה השנייה. לא מפואר כמו קודמו ופסי הרכבת לא מגיעים עד אליו, אך בכדי להבין את כוחם של כסף ומעמד חברתי יש לחצות את הכביש במורד הרחוב לכיוון Albert Road. ברחוב פשוט ועלוב זה הידוע לשמצה היו באותה תקופה שישה פאבים רועשים והמלון של נוסעי מחלקה שלישית ומחלקת המהגרים -; Atlantic Hotel. המלון, שנראה כבלוק לבנים פשוט ומרובע, נבנה בכדי לספק מגורים זולים למהגרים הרבים שהגיעו מצרפת בדרכם לאמריקה. הבעלים של המלון, בתו וכלתו היו שלושתם נוסעי מחלקה שנייה של הטיטאניק וניצלו. לסיום מפנה אותנו המדריך לאנדרטה המרכזית שהוקמה לזכר הטיטאניק ב-East Park שבמעלה ה-High Street וחולק איתנו המדריך מניסיונו המקצועי: "כשאני אוסף תיירים לטיול של שייט באחת הספינות הגדולות מהנמל, אני נמנע מלהזכיר את הטיטאניק. עד שנת המאה לטביעת הספינה, אני משער שיתחילו לבנות מוזיאון שיוקדש רק לטיטאניק. בינתיים זאת עדיין פרשיה שאנחנו מנסים להסתיר".
האם אנחנו עדיין מעוניינים להשתתף בהגרלה על השייט בגיגית הברזל והזכוכית הירוקה הצפה הגדולה בעולם? אני לא בטוחה…
