מגיעים ליעד הראשון בטיול

זהו המשכו של המסע שהתקיים מסוף יוני, עד תחילת ספטמבר 2007 (סוונטי עילית, סוונטי תחתית, ראצ`ה). בחרנו (אני ושותף חדש לטיול, שמצאתי שם) להגיע למסטיה במונית ישירה (25 לארי), שיוצאת על הבוקר, בשעות 5-6, מהחנייה שמול תחנת הרכבת המרכזית. זה היה יום שישי והגענו ממש לקראת כניסת השבת. מיד שכרנו חדר אצל אחות של נינו רטיאני המוכרת, שהייתה מלאה כבר באורחים. ישבנו בשולחן שבת באותו ערב, עם נוצריה גרמנית, 2 אנשים - מלזי וסינגפורי, המגדירים את עצמם כאתאיסטים, בודהיסטית, ושנינו - שני יהודים. היה מעניין מאוד - שרנו שירים ודיברנו על נושאי דת באנגלית. במוצאי שבת ישבנו על מפה והחלטנו להשתמש במסטיה כבסיס לטיולים באיזור, לכמה ימים, ולאחר מכן לצאת לכיוון ראצ`ה שגובלת בדרום אוסטיה.

לתחילת הכתבה

היום הראשון - TV Station

תחילת המסלול: אם מגיעים לכיכר המרכזית ממערב, פונים ימינה והולכים עם הכביש, שחוצה שני נהרות בשני גשרים. אחרי הגשר השני השביל מתעקל ימינה ורואים את המוזיאון של מסטיה מצד ימין. מכאן ישנם שתי דרכים לעלות - שביל ג`יפים ומסלול הליכה. שתי הדרכים מסומנות באדום-לבן. שביל הג`יפים, שיוצא מהמוזאון לוקח קודם כל הרבה מזרחה (ק"מ שתיים) ורק אח"כ מתעקל מערבה ומתחיל לעלות. הוא ממשיך עוד כ - 3-4 ק"מ מערבה ואז שוב מתעקל מזרחה. בהמשך ישנה פנייה (מסומנת) שמאלה שצריך לקחת. לא לפספס אותה. הפנייה היא מול בקתת עץ מדהימה עם דשא שנמצאת בצד ימין של השביל. מכאן פשוט ממשיכים עם השביל עד לתחנה (4-5 ק"מ).

 שביל העיזים הוא הרבה יותר קצר, אך גם הרבה יותר תלול. גם השביל הזה יוצא מעט אחרי המוזאון ומסומן באדום לבן. כיוון ההליכה בשביל לכל אורכו הוא דרום מזרח. השביל ייקח אותכם דרך בקתות נחמדות ודרך אתר הסקי הישן שהיה שם בעבר, עד לקו הרכס. שם מתחברים לשביל ג`יפים ואיתו לוקחים שמאלה עד לתחנה. מהתחנה ישנו נוף פנורמי מקסים של סוואנטי עילית וסוואנטי תחתית. אני ממליץ לעלות בשביל העיזים ולרדת בשביל ג`יפים.

לתחילת הכתבה

ימים 2-3 - Kurudly Ridgh לכיוון תאומי האושבה

ישנם שלוש דרכים לעלות אל השלוחה הרחבה (הרבה קוראים לה רמה) שמצפון למסטיה - שביל ג`יפים ושני מרעולים. אנחנו בחרנו לעלות במרעול המזרחי ולחזור במערבי. לשם כך, הולכים מהכיכר המרכזית מזרחה עם הכביש עד הגשר, לא חוצים את הנהר, אלא ממשיכים קצת ישר ומיד פונים שמאלה ועולים ברחוב. מכאן, נצמדים כל הזמן לרחוב שנמצא בעלייה. הסמטאות אמנם נראים ללא מוצא, אך אל תהססו - עלו עם הסמטאות עד שתצאו ממסטיה. מיד כשהשביל מתחיל לטפס בתלילות תראו מצד שמאל כנסייה קטנטנה.

 מכאן השביל מאוד ברור. הוא מושך כל הזמן ימינה עד שיתחבר לבסוף לשביל הג`יפים שיקח אותכם למעלה. על הרמה כבר ניתן לזהות בבירור את ה - Kurudly Ridgh . זהו בעצם ההמשך של השלוחה שלנו - שנהיית בסופה ממש תלולה חסרת צמחים ובגוון חום-אדום. היעד הוא בעצם הפסגה החומה - אדומה הזו (בראשה יש צלב גדול). מתקדמים כל הזמן עם שביל הג`יפים צפונה בעלייה מתונה, על גבי השלוחה, כ-3 ק"מ. בגובה 2700 מטרים ישנם שלושה אגמים גדולים וארבע קטנטנים. מהאגמים אפשר לזהות את הצלב שעומד בראש ה - Kurudly Ridgh. המים באגמים אינם ראויים לשתייה וכשהגענו לאגמים פגשנו ארבעה ישראלים, שנתקעו ללא מים והרתיחו את המים של האגם. גם לנו לא היה מספיק מים והחלטתי לחפש נביעה נורמאלית.

החיפוש מסתבר היה שווה. מצאתי נביעה, אני חושב שזו היחידה באיזור האגמים משום שחיפשתי המון. קשה למצוא אותה- שימו לב: ישנם 3 אגמים גדולים (קוטר 30 מטרים), לאחר שהגעתם לאגם הראשון תמשיכו צפונה עד שתראו עוד אגם גדול - זהו האגם הצפון מזרחי (ישנו אגם נוסף קצת מערבה ממנו). יורדים עם הערוץ, שיוצא מהאגם הזה למטה בשביל ברור, שלאחר כמה עשרות מטרים לוקח שמאלה, ויורד אל ערוץ מקביל, שבו יש זרימה של מים טובים וקרים. העליה מהאגמים (600-700 מטרים אחרונים) נהיית קשה יותר. הדרך ממשיכה מהאגמים צפונה על קו הרכס של השלוחה (ולא על השביל המטעה שהולך מימין לה) עד שתגיעו לדרדרת החומה-אדומה. מכאן ועד הפאס עם הצלב פשוט עולים בדוך (שבסופו נהייה אולי אפילו קצת מסוכן) אין כאן שום שביל. הנוף למעלה מ-ט-ו-ר-ף! תאומי האושבה ופסגות נוספות עם קרחונים גדולים. אם השמש שוקעת - רדו באותה דרך (שזה הירידה המהירה ביותר) ולכו לישון על כרי הדשא הענקיים שליד האגמים.

 הדרך השנייה, בה בחרתי, היא לרדת מה - Kurudly Ridgh לכיוון הגולי פאס (את הגולי פאס מזהים בבירור מהשלוחה. אם תסתכלו מהאגמים מערבה - תראו אוכף גדולה בשלוחה המקבילה בערך באותו קו גובה שלכם, אולי קצת יותר גבוהה- זהו הגולי פאס). זוהי ירידה יותר ארוכה וקצת מאתגרת (אם שרדתם את העלייה - תסתדרו בקלות עם הירידה הזו), אך שווה מאוד! יורדים מהצלב מערבה עם קו הרכס עד לאגמון קטן בקוטר 20 מטרים - זהו אגם נחמד מאוד, שנמצא ממש למרגלות הקורודלי רידג` ממערב. ממנו מתעקלים שמאלה עם השלוחה של הגולי פאס ופשוט הולכים על גביה בזהירות עד הפאס שהוא בעצם אוכף באמצע השלוחה.

 מהפאס רואים את הכפר מיזרי, שנמצא ממערב - אפשר לרדת אליו וממנו ליסוע למסטיה. אנחנו העדפנו לחזור למסטיה דרך השביל השני, שעל השלוחה ממנה באנו. ישנם מרעולים רבים המובילים מהפאס חזרה לשלוחה הראשונה - לשביל הג`יפים, שבו מתחילים לרדת. קצת לפני שהרמה נשברת ויורדת בתלילות למטה שביל הג`יפים מתעקל חזק שמאלה - מזרחה. באמצע העיקול ישנה ירידה ימינה לעבר כמה בקתות מקסימות, עם שדה מעובד בניהן. יורדים לעבר הבקתות, כאשר 10 מטרים לפניהם יורד שביל מאוד ברור ימינה, עד מסטיה.

לתחילת הכתבה

ימים 4-6 - ממסטיה לאיפררי

היום הרביעי היה יום פשוט וקל מאוד. התחלנו מאוחר והלכנו לאט. חוצים מהכיכר למוזיאון ומתקדמים עם הכביש לכיוון מזרח כל הזמן. קצת אחרי המוזאון ישנו מזלג כבישים ולוקחים שמאלה (הימני לוקח לתחנת הטלוויזיה). אחרי 6 או 7 ק"מ נוספים בכיוון מזרח, ישנו מזלג נוסף. שוב לוקחים שמאלה (הימני מגיע לאושגולי) 2 ק"מ נוספים ואתם בצ`ווביאני (אם חשקה נפשכם לעוד קצת - תוכלו להמשיך מצ`ווביאני מזרחה לכיוון סוף העמק - משם סימון אדום לבן שעולה לקרחון). מומלץ להתארח בצ`ווביאני אצל דמו קיגאני ומיה קלדהני - אירוח חם וכיפי (עשינו איתם ערב שירים גרוזינים וריקודים - היה מדהים), תוכלו גם לסייר במגדל הפרטי שלהם.

 השביל מתחיל מהכנסייה הקטנטנה של צ`ווביאני, שנמצאת בפינה העליונה - הדרום מזרחית של הכפר. השביל ברור ועולה כל הזמן בכיוון דרום מזרח, במעלה ההר, עד שמגיע לקו הרכס, שמעל צ`ווביאני ומתחבר לשביל גדול יותר. פונים בחיבור השבילים שמאלה והולכים על קו הרכס, שעולה בהדרגה. באיזשהו שלב השביל סוטה מקו הרכס ימינה ועובר על המורדות הדרומיים של הרכס. סה"כ מחיבור השבילים הולכים כ - 4 ק"מ עד הירידה לאדישי. את הכפר אדישי לא רואים מהשביל, כי הוא למטה בערוץ ולכן כדאי מאוד להשתמש במפה. לאחר כמה ערוצים זורמים, שחוצים רואים שלוחה רחבה וגדולה, אליה יש שביל וממנה יורדים לאדישי. אם ירדתם בטעות על שלוחה מוקדמת יותר - לא נורא, אתם תגיעו לשביל ג`יפים למטה, תפנו איתו שמאלה עד אדישי. באדישי אפשר לישון אצל ז`יאורה קלדהני, שהוא אח של מיה מצ`ווביאני.

 השביל יוצא מזרחה במעלה הערוץ מבתיו העליונים של הכפר (תשאלו את ז`יאורה, הוא יראה לכם). הוא עובר בצידו הצפוני של הנחל ועולה בהדרגה. הליכה של 4-5 ק"מ (עד 1.5 ק"מ לפני הקרחון), שם צריך לחצות את הנהר בזהירות, למצוא את השביל ולעלות לרכס שמדרום לנחל. אפשר לזהות את הפאס (אוכף) מלמטה בבירור, על ידי שביל בצבע חום חזק, שמוביל אליו. אל תתחילו לעלות לפני שמצאתם את השביל - יש שביל מעולה! עולים לפאס ויורדים מיד בצידו השני בשביל ברור, לעבר מספר בקתות עץ. מהבקתות יוצא שביל ברור, שעובר על הגדה הצפונית של הערוץ מערבה, דרך הכפר הנטוש קהלדה, עד הכפר איפררי (6.5 ק"מ מהבקתות). אפשר לישון שם אצל אוצ`ה מרג`וליאני, יש לו גסט האוס מצויין!

לתחילת הכתבה

ימים 7-9 - מאיפררי לטסאני (סוואנטי תחתית) 

היום השביעי הוא יום קצרצר- סה"כ 9 ק"מ. דרך קלה - יורדים מאיפררי עם שביל הג`יפים למטה - פונים שמאלה וממשיכים עם השביל עד אושגולי, דרך בתים בודדים ומגדלים רבים. באושגולי יש מוזאון נחמד ואנשים מעניינים. ביום השמיני, הליכה ארוכה אבל פשוטה מאוד: יוצאים מאושגולי צפונה במעלה הערוץ על שביל ברור, כ - 9 ק"מ עד הקרחון (זרימה יוצאת מהקרח), שותים תה, אוכלים צהריים וחוזרים בחזרה (18 ק"מ). אפשר לצמצם את שני הימים האחרונים ליום אחד עמוס. אנחנו העדפנו לבלות את חצי היום הראשון באושגולי ובעלייה לכמה מגדלים.

 ישנם שני ערוצים גדולים שנפגשים באושגולי - הראשון בא מצפון, מכיוון השחרה (הערוץ שטיילנו בו אתמול) והשני מגיע ממזרח. בין שני הערוצים האלה מצפון מזרח לאושגולי ישנה שלוחה, שהפסגה הראשונה שלה במפה מצוינת בגובה 2980 מטרים. אליה עולים לתצפית מדהימה ומומלצת מאוד על השחרה וכמו כן על הרכס שמדרום לאושגולי. עלייה קשה (800 מטרים) אך שווה את המאמץ. מומלץ לצאת ממש על הבוקר, כדי שעננים לא יתחילו לכסות את השחרה (או לישון למעלה לילה לפני ולהתעורר למראה המדהים).

מהפסגה הראשונה שברכס (בגובה 2980 מטרים) ממשיכים מזרחה על קו הרכס כ - 4 ק"מ עד שמגיעים ל - T. משמאל עולה שלוחה לכיוון ההר ומימין יורדת שלוחה למטה. פונים ימינה במורד השלוחה עד לאוכף (2605 מטרים) שעליו עובר שביל ג`יפים. שביל הג`יפים הזה יוצא מאושגולי מזרחה, עולה לאוכף הנוכחי ויורד לטסאני. אורך השביל כולו מאושגולי עד טסאני הוא כ - 18 ק"מ. מהאוכף הנוכחי עד טסאני - 10 ק"מ. העייפים שביננו יוכלו ללכת על השביל כבר מאושגולי (חוסך עלייה והליכה קשה), אבל מפסידים את התצפית שלאורך כל קו הרכס וחבל. בטסאני פגשתי אנשים יושבים לארוחה - כמובן שמיד הוזמנתי לאוכל ולשינה.

לתחילת הכתבה

יום 10 - מטסאני לזסחו פאס

מהשלב הזה - הדרך לראצ`ה (4 ימים עד Geby) מדהימה אך קשה ביותר. מי שמעונין לחתוך, יכול לרדת מטסאני עם שביל 4+4 במורד הנהר, כ - 16 ק"מ עד לכפר לנתחי, שמשם כבר יש תחבורה החוצה. לאלה שעדיין מעוניינים בסיפור הדרך - בבקשה: מטסאני יורדים במורד הנהר עם הדרך כ - 2.5 ק"מ עד לצומת שבילים - פונים לשביל ג`יפים שעולה שמאלה. השביל עולה 150-200 מטרים בגובה, ואז תופס קו גובה וממשיך עליו. כעבור 4 ק"מ מהצומת, נגיע לכפר נופש בשם זסחו - מקום פסטורלי ביותר. שם אפשר לעצור לכוס תה עם המקומיים ולוודא איתם את המשך הדרך. הם יוכלו להצביע לכם על הפאס שאתם אמורים לעבור בדרך לראצ`ה (אם יציעו לכם מדריך שמכיר דרך - לכו על זה, למרות שקשה לי להאמין שבכלל קיים שביל שעולה לפאס).

 ממשיכים מזסחו עם הערוץ מזרחה עוד 3-4 ק"מ עד לבקתות עץ, שבזמנו גרו שם שלוש זקנות מעניינות מאוד (לא יודע מה קרה איתם מאז). מהביקתות יוצא סימון אדום לבן שעולה ימינה (דרום, דרום מזרח) לכיוון הפאס. אל תתלהבו - הסימון נגמר בדיוק ברגע שצריך אותו. הוא מגיע עד השלב של הטיפוס הקשה לפאס ושם מפסיק. עכשיו צריך לפסטן לפאס - בהצלחה (להיות זהירים ואחראים, ללכת בזיגזג ולהיעזר בצמחייה לאחיזות). אני העדפתי לישון על הפאס עצמו כדי להתעורר לבוקר נופי, אבל יש שם מקום בדיוק לאוהל אחד אז אם אתם יותר מזה - תצטרכו גם להתגלש מצידו השני של הפאס עד למקום נורמאלי לשינה או לחכות עם הטיפוס ולטפס על הבוקר.

לתחילת הכתבה

יום 11 - מזסחו פאס לרכס האגמים

מבחינת מרחק היום הזה לא ארוך (8-9 קילומרים), אך הוא קשה מאוד ואיטי. גם היום מחכה לנו טיפוס קשה לרכס האגמים (אלא אם כן יתמזל מזלכם ותמצאו שביל. דבר שבעיני לא הגיוני). מתגלשים מהפאס למטה ויורדים עם הערוץ עד שהוא נפגש עם הערוץ המרכזי למטה (3 ק"מ). במפגש הערוצים פזורות כמה הריסות אבנים ועצים שהיו פעם בקתות. חוצים את הערוץ המרכזי ועולים במעלה הערוץ שנמצא מול הערוץ, שממנו ירדנו. גם כאן תראו סימון אדום לבן, אך גם הוא יפסק לפני העלייה לקו הרכס (באמצע הערוץ הזה ישב לו בשלווה לא אחר מאשר דוב חי ונושם, שמיד ברח!).

 חפשו את המקום שהכי נראה לכם, כדי לעלות לרכס האגמים, שהוא בעצם הרכס שנמצא משמאלכם - לכל אורך הערוץ (צפון מזרח). מדובר בטיפוס קשה מאוד של כ-800 מטרים (הפסגות שעל הרכס מצוינות במפה בגובה 2910, ו - 2859 מטרים). אם הגעתם לקו הרכס - פרצתם את הדרך לראצ`ה. מכאן הכל כבר סביר מאוד ויש שבילים. הנוף מהרכס מדהים! ניתן לראות ממנו את ההר בזינגי, שנמצא ברוסיה וגובהו 5200 מטרים. בהמשך תוכלו לתצפת ממנו גם על ראצ`ה וגם על תאומי האושבה מרחוק! נתקלתי גם בסוס פרא יפהפה (סגנון הסייח השחור) שאכל עשב בשלווה על הרכס - אין לי מושג איך הגיע לשם. ישנתי שוב על רכס האגמים בכדי להתעורר לנוף פנורמי. התצפית משם בבוקר הייתה אחת מהיפות בטיול. ניתן לישון על הרכס לכל אורכו- תבחרו לכם את המקום.

לתחילת הכתבה

ימים 12-14 - מרכס האגמים ועד לשובי

מפסגה 2859 ממשיכים קילומטר וחצי על הרכס לכיוון דרום מזרח (4 ק"מ מפסגה 2910 שנמצאת בפינה הצפונית של רכס האגמים). הרכס מתעקל ימינה לכיוון דרום מערב. בדיוק בעיקול יורדת שלוחה לכיוון דרום מזרח - יורדים עליה כק"מ אחד עד האגם הראשון. רחצה מרעננת ארוחת צהרים וממשיכים. יורדים על השלוחה של האגמים עוד 4.5 ק"מ בערך עד למטה (מהאגמים כבר קיים שביל עם סימון אדום לבן). הנהר שזורם פה הוא תחילתו של נהר הריוני הענק והמפורסם. ממערב, דרום מערב למקום שבו ירדנו ישנה בקתה נחמדה וגדולה - ממנה יש שביל שהולך כל הזמן בצידו המערבי של הריוני. מצאתי מקום נחמד לאחר כ - 3 ק"מ והלכתי לישון.
ביום הבא הלכנו ממקורות הריוני ל - Geby. השביל שאנחנו עליו יורד במורד הריוני עד ל - Geby בצידו הדרום-מערבי של הנהר. לאחר 4 ק"מ מהמקום שישנתי (7 ק"מ מהבקתה הראשונה שראינו) הריוני מתעקל חזק שמאלה וזורם מזרחה. מהעיקול נשארו לכם 10 ק"מ קלים עד ל - Geby שם הוזמנתי מיד ללינה אצל גרוזיני בשם פוצ`ה, שטען שהוא היה גנרל בקרבות, שהתקיימו באבחזיה ולקח אותי בכוח למטווח עם הנשק האישי שלו.

 את היום הארבע עשרה (20 ק"מ) ניתן לעשות ב"היצ` הייק" ולתפוס טרמפים - קיימת תנועה סבירה על הציר. הציר יוצא מ -Geby  מצפון לריוני. לאחר כ-5 ק"מ גשר חוצה לצידו הדרומי של הנהר. לאחר עוד כ-6 ק"מ תראו פנייה שמאלה (מזרחה) לגשר שחוצה את הנהר. זו הדרך לשובי (Shovy). מהגשר ועד שובי - 9 ק"מ בערך (עוברים בכפר גלולה). שובי הוא כפר נופש יפה והרבה גרוזינים נופשים שם. יש במרכזו פסל של סטאלין. ניתן לשכור חדרים בשובי, אך אני נשארתי ללון בגלולה, אצל משפחה חמודה שהזמינה אותי.

לתחילת הכתבה

יום 15 - משובי למרגלות הר בובה

יום קשה הכולל עלייה בגובה של 2000 מטרים. חוצים את הכפר שובי עד לפינה הצפון מזרחית שלו - משם יוצא סימון אדום לבן שממשיך ליד הערוץ כק"מ ועולה שמאלה (צפונה) במעלה הערוץ השני שמגיע מצפון. השביל ברור ומסומן ועולה צפונה כ-400 מטרים עלייה בגובה ואז מתעקל ימינה (מזרחה). לאחר 2 ק"מ נוספים של עלייה בהדרגה, מגיעים למספר בקתות נחמדות. מהבקתות ממשיכים עם הסימון האדום לבן מזרחה, צפון מזרח עוד כ-2 ק"מ. הסימון מסתיים, תמצאו את עצמכם נמצאים בתוך ערוצון קטן - תעלו לשלוחה הנמוכה שנמצאת מימין אליו. מעבר לשלוחה תראו ערוץ גדול יותר ועמוק. אני רציתי להגיע כמה שיותר גבוה וכמה שיותר קרוב להר בובה כדי לישון למרגלותיו - טיפסתי על השלוחה שנמצאת מצידו השני של הערוץ וישנתי עליה - ממש למעלה. היה שם נוף מדהים והיה שווה (מהמקום שבו מסתיים הסימון ועד המקום בו ישנתי - 2 ק"מ אווירי אך יש ירידה ועלייה קשים) אם אין לכם כח - אפשר לעקוף את השלוחה הזו מימין - יורדים אל הערוץ וחוצים אותו. בצד הזה של הערוץ (מזרח) ישנו שביל 4+4 שנוסע על קו גובה ומקיף את השלוחה מימין. לכו לישון מעברה השני של השלוחה בצידי שביל הג`יפים, בתוך סוג של "בקעה" ממש למרגלות הר בובה.

לתחילת הכתבה

יום 16 - מהר בובה בחזרה לשובי

שביל הג`יפים ממשיך מהבקעה מזרחה ומתעקל דרומה ועולה לרכס שמדרום לבקעה - התוואי של השביל ברור מאוד וניתן לזהות את הכיוון שלו מהבקעה. השביל עולה לקו רכס ויורד מצידו השני אל כביש אספלט משובש שיורד לשובי. אני העדפתי שלא לרדת לשביל האספלט, אלא להגיע לשובי דרך קו הרכס. מיד כששביל הג`יפים מגיע לקו הרכס פונים ימינה - מערבה ונצמדים כמה שיותר לקו שיא הגובה. ק"מ של הליכה קשה מעט תביא אתכם לשטחי דשא גדולים, שהמקומיים עובדים בהם. מכאן השביל טוב מאוד, פשוט צריך למצוא אותו. לכל שטח דשא כזה מגיע שביל ולא קשה למצוא אותו, לכן אל תתפתו לרדת סתם ללא שביל. השביל יפה ויורד בתוך יער של עצי אשוח. ישנתי שוב בגלולה אצל אותה משפחה, ששמחה מאוד להזמין אותי פעם שנייה. זהו, כאן מסתיים המסע היפהפה הזה. כולל ימי מנוחה וכמה קפיצות לתצפיות נחמדות. לקח לי 3 שבועות. למחרת לקחתי אוטובוס לאוני (בירת ראצ`ה) ומשם חזרתי הביתה.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה