חגיגות השנה הסינית בסינגפור

אחד הדברים הראשונים שזכורים לי מסינגפור היה הדיבורים האינספוריים של מכרינו על מציאת מקום מחוץ לאי לתקופת ראש השנה הסיני (Chinese new year). בזמנו היה לי מוזר שכחצי שנה מראש (ולעיתים אף יותר) אנשים מתכננים את החופשה ומזמינים כרטיסים - הרי יש עוד מספיק זמן.... אבל הסיבה לכך היא העובדה שזאת הפעם היחידה במשך השנה שחנויות ומסעדות ובתי עסק אחרים סגורים למשך כמה ימים ולעיתים אף לשבוע - האי פשוט מושבת לחלוטין... מעין יום כיפור שנמשך בין שלושה ימים לשבוע....לא נעים - אה? השנה החלטנו להיות פטריוטיים ולהשאר ולראות אם הצרה כל כך גדולה.... והאמת - לא היה כל כך נורא.

Chinese New Year הוא אחר הפסטיבלים החשובים לסינים, אם לא החשוב ביותר. מה שבטוח הוא שזהו ללא ספק החג הכי ססגוני (אם לא ניקח בחשבון את קריסמס שנחגג בסינגפור בהתלהבות ובהשקעה רבה) הכי שמח והכי "פסטיבליסטי" שקיים כאן. עם סיום חגיגות ה- 31 בדצמבר (ראש השנה הנוצרי) החלו לקשט את האי בקישוטים שכל כולם קופים וקופים ועוד קופים. כן, שנת הקוף הגיעה עלינו לטובה ב-22 בינואר ודחקה החוצה את העז של שנת 2003.

בלוח השנה הסיני יש 12 חיות השולטות על 12 שנים בהתאמה (כמו המזלות אצלינו). אגדה סינית מספרת ש-12 החיות היו נוהגות לריב ביניהן על מי תתחיל את המעגל ראשונה. כדי להכריע בסוגיה החליטו האלים שהחיה שתגיע לצד השני של הנהר ראשונה היא זאת שתתחיל את המעגל ואחריה תבואנה יתר החיות לפי סדר הגעתן. השור קפץ מיד למים ראשון אבל על גבו תפסה טרמפ החולדה ועם הגעתם לעבר השני של הנהר, קפצה החולדה מגבו ישר ליבשה וכך הגיעה ראשונה. החזיר העצל הגיע אחרון.. וכך נקבע סדר מחזוריות החיות אשר חוזר על עצמו כל 12 שנה: חולדה, שור, נמר, ארנב, דרקון, נחש, סוס, עז, קוף, תרנגול, כלב ואחרון חביב החזיר. הסינים מאמינים שלפי החיה של השנה בה נולד בן-אדם ניתן לאפיין אותו ולצפות את עתידו. ולרוב כשנישאלים לשנת הולדתם - הם נוקבים בחיה.... כך שמי שממש בקיא בלוח הסיני יכול בקלות לחשב את גילם..

 החגיגות של החג מתחילות שבועיים שלושה לפני כניסת החג עצמו ב"היסטריית" קניות מטורפת כאשר ביום האחרון שלפני כניסת החג מגיעים המחירים לסכומים מצחיקים רק כדי להפטר מהסחורה של השנה הקודמת ולא להשאר איתה כשנכנסת השנה החדשה (כדי לא לגרור "מזל רע" מהשנה שעברה לתוך השנה החדשה). הבתים והרחובות מתמלאים במנורות נייר אדומות, פתגמים נרשמים בצבע זהב (שזהו הצבע המסמל של הכסף) על ניירות אדומים ולרוב נתלים בכניסה לבתים וכמה שיותר אדום יותר טוב - אדום זה צבע השמחה ומה יותר טוב מלקדם את השנה החדשה בשמחה וחדווה? (אגב, לבן נחשב לצבע המוות לפי אמונת הסינים). בתקופה זו האזור הכי מקושט באי הוא כמובן צ`יינה טאון ChinaTown. הרובע הזה הוא אחד האזורים היפים באי ואחד האזורים שאני תמיד אוהבת לחזור אליו ואין תקופה יותר טובה לעשות זאת מאשר בראש השנה הסיני. רוב הרחובות נסגרים לתנועת מכוניות והרובע נהפך למדרחוב אחר גדול עם אינספור דוכנים שמוכרים מגוון מאכלים מסורתיים, ממתקים רבים (כדי שתהיה לנו שנה מתוקה), פרחים רבים (סימן לעושר ולחיים חדשים) בקיצור חגיגה אמיתית לעין ולחיך!

האוכל הכי בולט הוא בשרים מיובשים הנאכלים עי"י המקומיים כמו ממתקים (גם במשך כל השנה יש לציין). הבשר מטובל בדבש כך שנשאר טעם קל של דבש בפה, ומקבל מעין אלסטיות שגורמת למאכל להשאר בפה זמן מה....

לתחילת הכתבה

קישוטים בצ'יינה טאון

כמה מילים על צ`יינה טאון: האזור נמצא בשכנות לאזור העסקים של סינגפור: Raffles Place אך שונה ממנו מבחינה חיצונית לחלוטין. צ`יינהטאון נבנתה בשנת 1828 בהמלצת ידידינו סר ראפלס ונשארה פחות או יותר דומה ארכיטקטונית לתקופה ההיא של סינגפור הישנה. להבדיל מאזור העסקים המתהדר בבניינים גורדי שחקים ובמבנים מודרניים מאוד, צ`יינה טאון מתהדרת במבנים נמוכים של שתיים-שלוש קומות עם מרפסות צבעוניות הצבועות ומעוטרות בצבעים שונים. ניתן להגיע לאזור עם הרכבת התחתית (MRT) ולרדת בתחנה - ChinaTown בקו הסגול.

ההסתובבות ברובע הסיני נותנת תחושה של חזרה בזמן לתקופה מוקדמת ועתיקה יותר וככל שמתרחקים מהרחובות הראשיים מגיעים לאזורים יותר אוטנטיים, החנויות יותר מיוחדות עם סחורה "סינית" אמיתית והמסעדות פשוטות ופחות ממוסחרות... מבין הנוף הסיני קשה לפספס את המקדש ההודי (דווקא) הכי עתיק בסינגפור אשר עדיין משמש לתפילות: Sri Mariamman Temple ע"ש האלה בעלת שם המקדש הידועה בכוחותיה לריפוי מחלות. המקדש מדהים ביופיו ומוקף בחומה המעוטרת בפרות - החיה הקדושה להודים. כתובת המקדש: 244 South Bridge Road. הכניסה למקדש היא ללא תשלום אך יש לשלם סכום כסף אם מעוניינים לצלם.... אגב, ברובע ההודי (Little India) ישנו מקדש דומה אשר בו ניתן לצלם ללא הגבלה וללא תשלום.

כמו שציינתי קודם פרחים רבים נמכרים בתקופת החג - לא כמו אצלינו בצידי הדרך לאורך הכביש אלא במשתלות ובדוכנים בשווקים והצמחים הכי "מבוקשים" בתקופה זו הם עצים מיניאטורים של תפוזים ומנדרינות. העציצים מצויים בכל כניסה לחנות, משמשים כמתנה לחברים והדבר הבולט בהם זה הסרטים האדומים שקשורים להם על הענפים. התפוזים והמנדרינות הם סימן לעושר רב ולרוב רואים במוניות או בחנויות 3 תפוזים נחים על ה"דשבורד" או על הקופה הרושמת כי 3 זה סימן לעושר וכסף...

כמו כל דבר סיני גם החג הזה "מקושט" במנהגים ובאמונות טפלות שונות ומשונות... סיום השנה מצויין ע"י נקיון יסודי בבתים, מעין נקיון פסח כמו אצלנו. הרעיון מאחורי הנקיון הוא לנקות את כל המזל הרע הישן ולקבל בברכה את השנה החדשה עם המזל הטוב שהיא תביא איתה. המנהג "דורש" לנקות את הבית עם מטאטא חדש, ויש לסיים את הנקיון עד כניסת השנה החדשה. המדקדקים במנהגים אף בוחרים תאריך "טוב" לנקיון הבית, כדי שלא ליפול על תאריך המביא עימו קונפליקטים וצרות אחרות... כל החובות חייבים להיות מנוקים עד כניסת החג ויש להמנע מנתינת הלוואות. כמו כן יש להמנע מלדבר על השנה שעברה (כי המחשבה צריכה להיות קדימה לשנה החדשה), משימוש במילים עם קונוטציה רעה ודיבור על מוות ומתים. וסיפורי רוחות הם איסור מוחלט בל יעבור!!! לפי אמונת הסינים מי שבוכה ביום החג - יבכה כל השנה.... לא מומלץ להשתמש במספריים או סכין ביום החג - כדי שהמזל שיגיע לא "יחתך" או יהרס.

ערב החג מתחיל עם ארוחת ערב משפחתית, ממשיך עם בית פתוח לאורחים למשך 15 ימי החג הבאים ומסתיים בחגיגה גדולה הנקראת: Chap Goh Mei שמשמעותה: הלילה ה- 15 של השנה הסינית החדשה.

 שנת קוף מאושרת ומוצלחת שתהיה לכולנו!

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה