איך נפרדים מטיול?
זהו, אנחנו בימים האחרונים ולא מעכלים שזה הסוף. כל סוף הוא התחלה של משהו אחר ועם הידיעה וההבנה הזו אנחנו מארגנים את שובנו הביתה. רק לא מזמן (כמעט 11 חודשים) נפרדנו בדמעות מהמשפחה, החברים והארץ והנה אנחנו שבים. עם מה אנחנו שבים לארץ? אני שואלת את עצמי איזה מטען (מלבד הכבודה המכובדת שקנינו כאן) מיוחד רגשי, שכלי ועם אילו תובנות אנו חוזרים לשגרת חיינו בבית? כל כך הרבה זכרונות נשארים לנו, זכרונות מתוקים ומרים, שמחים ועצובים, נעימים ומרגיזים, נפלאים ומאכזבים, אך בסוף אנחנו נשארים עם החוויות החזקות ביותר שרובן היו נפלאות...
אני קודם כל חוזרת עם ריחות המזרח: עם הריח של המים המפכפכים בנחלים שחוצים את לה, עם ריח המדבר ההימלאי האינסופי, ריחו של תה הג`ינג`ר המופלא ששתינו אצל פריס בגסטהאוס בלה, ריח הגשם במנאלי וריח הנוטלה בארוחת הבוקר עם מגלי ולורנט, הריח המופלא של עוגיות החמאה ברישיקש בבוקר, עם ריח הבישול התאי ברחוב, וריח הקארי ההודי, עם טעם הצ`ילי החריף בפה, עם הריח של שדות האורז וריח הדגים של ויטנאם, עם שלל הריחות של בנגקוק וריח תבליניה של הודו, עם הריח של ההרים הגבוהים בנפאל, ריח מרק הטום קקאי התאילנדי וריח הים הצלול באי קונגאי, ריחה של מדינת קרלה המתובלת בקינמון וקוקוס, ריחה של בנגקוק על כל בישולי הרחוב שלה, עם ניחוחות השוק הצף בדלתת המקונג, ריח ההרים בספא והריחות הנפלאים שעלו מן המטבח של מסעדת נאוטילוס בממליפורם, ריח הדגים בכפרים הצפים בהלונג ביי והחשוב מכולם: ניחוחו של החופש המוחלט הזה, כל כך הרבה ריחות נפלאים וחדשים.
ישנם מראות שאני רק צריכה לעצום את עיניי לרגע ואני יכולה לראותם בעיני רוחי שוב, מראות נפלאים ובלתי נשכחים: מראה המדבר ההימלאי של צפון הודו ממעוף הציפור, הגמלים עם 2 הדבשות בעמק נוברה, היאקים היפהפיים בדרך לאגם פנגונג, ואגם פנגונג הקסום עם הרי המדבר והשלג שסובבים אותו, הבוקר הראשון במנאלי עם נוף ההרים הירוקים והגבוהים, הצבעים המופלאים של הסארי והבדים ההודים, האצילות של הנשים היפות בויטנאם עם שמלותיהן המתנופפות בנסיעתן באופניים, המראה המופלא של זריחת הירח על הרי השלג מעל רכס האנפורנה בנפאל, השווקים המקסימים והצבעוניים של תאילנד.
מראה המנורות היפות בהויאן, מראה יערות הגשם הירוקים והטחובים והמערות המיוחדות של לאוס, מראה הרקשות המקסימות בהודו, הנוף המקסים של מנאלי מהקוטג` שלנו, המפל הענק והמדהים שרנו לקחה אותנו אליו בדרך חתחתים במנאלי, המראה של גשר לקסמן ג`ולה ברישיקש, הנוף המופלא הנשקף מנגרקוט שבעמק קטמנדו, המראות הקסומים שנגלו לעינינו בטיולנו על רכס האנפורנה, הפעם הראשונה שמחלון חדרנו בפוקרה הבחנו בהר הפישטייל המופלא, המראה הבלתי נשכח של זריחת הירח מעל הרי השלג בטרק ג`ומסום, השקיעה האחרונה לה זכינו בפוקרה - שקיעה יפהפיה מעל רכס האנפורנה המדהים, מראה הפילים הרוחצים בנהר בצ`יטואן והקרנף הראשון שראינו באותו נהר ממש.
מראה בעלי החיים בטבע: הנשרים בטרק ג`ומסום , הקופים בכל הודו, לטאת הכוח וציפור ההורנביל המיוחדת בתאילנד, מראה הפילונים הקטנים והמתוקים בחוות הפילים בצ`יטואן והמגע והליטוף של היצורים הקוצנים והילדותיים האלה, מראה תעלותיה והצמחיה הטרופית הסבוכה בקרלה והמפגש הראשון עם החיים על המים באלפי, מראה רשתות הדייגים הסיניות בקוצ`ין והמראה של חוף ורקלה המקסים, היופי המופלא של סלעי הענק בממליפורם והפעם הראשונה בה ראינו את בנגקוק המקסימה, מראות השווקים ההומים בתאילנד, המראה המדהים של גני דוי טופ בצפון תאילנד ושוק הלילה המואר והמקסים של צ`אנג מאי, המראה הבלתי נשכח של הצוקים המתנוססים מן הים האנדמאני בקראבי וחוף ריילי המיוחד, המראה המופלא ביותר של קונגאי:
הים הצלול, הצבעים הטורקיזיים והכחולים של המים עם האיים שבאופק והשוניות הצבעוניות והדגים המקסימים שבמימי הים המופלא הזה אותם אני רואה שוב ושוב כשאני עוצמת את עיניי, המראה המקסים של בנייניה הצבעוניים של סייגון, כפרי הדייגים בויטנאם, מראה שדות האורז האינסופיים במישורי ויטנאם היפה, ,המראה הבלתי נשכח של הצוקים המתנוססים משדות האורז של נין בין ומראה המשיטות הזקנות הקולפות אננס בשתי ידיהן וחותרות ברגליהן, המראה המדהים של ספא מחלון חדרנו בגסטהאוס עם העננים השוקעים בין הריה הירוקים והיפים ומראה טרסות האורז עליהם, המראה של האנוי על מליוני האופנועים שבהם ורחובותיה ההומים, המראה של הנשים המתכופפות בשדות האורז ואלה שנושאות את סליהן הכבדים על כתפיהן ברחובות העיר, המראה של סמטאותיה של הויאן המוארות בלילה במנורות הצבעוניות, המראה המופלא של יערות הגשם בקוואיאי עם עצי הענק והשרכים העצומים שצומחים בהם ומראה יציאת העטלפים בפקצ`ונג, הנחיל העצום והאינסופי שעופף לו מן המערה שבהר, כל כך הרבה מראות מיוחדים ובלתי נשכחים.
בילוי משפחתי
ומה עם החוויות הרגשיות שלנו כמשפחה? החששות של כל אחד מאתנו לפני הטיול, הנחיתה בלה בגובה, הניתוק מהכל והלהיות ביחד ב-100% , הגעגועים של כל אחד מאתנו הביתה, הנסיעות הארוכות ברכבות ומשחקי הקלפים האינסופיים, הזמן האיכותי שלנו יחדיו כזוג, כהורים לילדים ולילדים כאחים, ההכרות העמוקה שלנו פתאום כשרואים אחד את השני 24 שעות: דבר ראשון כשקמים ודבר אחרון כשהולכים לישון, מראה הילדים ישנים בתנוחות מוזרות יחדיו על מיטה זוגית אחת או על מזרונים, את השאלות הרבות של תום, את העצמאות שליאור תפס פתאום, את הצמיחה המדהימה של עופרי ואת הבגרות ויכולת התקשורת שמתבטאת אצל מעיין.
את ההתיעצות של מה נעשה היום, מה נתכנן יחדיו להמשך, את המפגשים עם משפחות אחרות וילדים אחרים, את היכולת להיות יחד ולהנות מזה ואת הרצון של כל אחד מאתנו לפעמים להיות קצת לבד. את הארוחות הנפלאות במסעדות הרבות והנסיון להסביר למלצרים מה כל אחד רוצה: בלי צ`ילי, בלי פלפל, בלי מיונז, בלי ירקות... את ההפתעה והשעשוע בעיני הויטנאמים כשראו את ארבעת ילדינו ובטני התופחת וסמנו לזיו כל הזמן שהוא גדול וגבר גבר!!! וכל הכבוד, צחקנו מזה המון, את הזמן שבילינו על האינטרנט בבית חב"ד בבנקוק והחברויות החדשות שיצרנו ואת ההבנה שהמשפחה שבנינו זה הדבר הנפלא ביותר שיש לנו וצריך לשמר את הזמן המופלא הזה של כולנו יחד באופן כלשהו בסיר הלחץ הישראלי.
בשבועות האחרונים אני נזכרת ונזכרת בכל המקומות היפים והמיוחדים בהם בקרנו, בכל המראות הנפלאים שזכינו לראות, בכל האנשים המיוחדים שזכינו לפגוש, בכל הרגשות הנפלאים שעלו בנו, בכל הטוב והשפע שהטיול הזה הכניס לחיינו ואני יודעת שאי אפשר לסכם אותו ואי אפשר להסביר אותו גם לא לעצמי, ושאני תמיד תמיד אהיה גאה ומאושרת שבחרנו לצאת למסע המופלא הזה ששווה כל מחיר, כל קושי וכל אתגר שעמד ויעמדו לפנינו.
אנחנו חוזרים הביתה, למשפחה הנפלאה שלנו, לחברינו ולשותפים המקסימים שלנו, לארץ שאנחנו אוהבים וגם לבית שבנינו במו ידינו, עוזבים דבר נפלא ומקבלים נפלא תמורתו ומעריכים יומיום את השפע שהגיע לחיינו. בכל רגע אני נזכרת בעוד מראה בעוד ריח, בעוד תחושה ובעוד אנשים שהפכו את השנה הזו לשנה הטובה בחיי, שנה בלתי נשכחת!
עבורנו היתה זו חוויה נפלאה לכתוב לאתר למטייל ובכך לשמר את חוויותינו ולעזור לבאים בעקבותינו בתכנון ובאומץ לבצע את חלומם. אנו רוצים בהזדמנות זו להודות לאנשים הנפלאים שליוו אותנו במסענו, המשפחות המקסימות שפגשנו, המשפחה שלנו בארץ, השותפים הנהדרים שלנו בסאנריידר וכל האנשים שקראו ואלה שהגיבו על הכתבות שלנו, ולמשפחות שיצאו למסע לפנינו ונתנו לנו כוח אומץ ומידע לצאת להגשמת החלום שלנו, נתתם לנו הרבה כוח ואהבה ועל כך תודה!
כל סוף הוא התחלה של משהו אחר... נתראה בטיול הבא !
