להמר על מלון - זה משתלם!

בילינו תשעה ימים של אושר צרוף בניו יורק - זוג (37 ,39), הפעם ללא הילדים. טסנו לקראת סוף חודש מרץ 2011, בתקווה לזכות בשבוע אביבי, אך התקווה התבדתה. היה קר, אך לפחות בהיר ברוב הימים. מנהטן בטוחה נעימה ומזמינה - תחושת הביטחון האישית בעת הטיול בעיר היתה גבוהה ביותר, חשנו בטוחים לטייל גם בשעות הערב ולנסוע בתחתית עד שעה 21:00 ובמרכז העיר בכלל, עד אמצע הלילה.

את בית המלון הזמנו דרך אתר www.priceline.com, המאפשר להזמין חדרי מלון בשיטת Name Your Own Price. יש להגדיר כמה פרמטרים מבוקשים: מיקום, רמת כוכבים רצויה ומחיר מבוקש. מוסרים מספר כרטיס אשראי ומתחילים "להמר". ברגע שהאתר מוצא עבורכם מלון, התואם את נתוני החיפוש שמסרתם, הוא מחייב את כרטיס האשראי ורק אז חושף את המלון שנמצא עבורכם. לא ניתן לבטל את ההזמנות שבוצעו דרך האתר. על מנת להגיע לתוצאה מוצלחת באתר Priceline, נעזרתי באתר biddingfortravel.yuku.com זהו פורום של גולשים, בו הם משתפים במידע על זכיותיהם באתר Priceline ודרכו ניתן לקבל מושג ורעיונות, איך להשתמש בדרך הטובה ביותר באתר. כמו כן, ניתן להיעזר בכתבת מלונות בניו יורק.

אנו זכינו במלון 3 כוכבים בשם Room Mate Grace, בעלות כוללת של 170$ ללילה, כולל מיסים (כמובן שללא ארוחת בוקר). המלון ממוקם ברחוב 45 מספר 125W ובעברית - 200 מטרים מהטיימס סקוור, קרוב לחנות של Swatch. החדר בו זכינו היה מסוג Petit ואכן, הוא היה כזה. ניגשנו לקבלה והסברנו בעדינות ובנימוס שאנו עומדים לבלות במלונם תשעה לילות רצופים והדבר לא יהיה לנו מאוד נוח. צוות המלון התגלה כאדיב ושידרג אותנו לחדר מעט גדול יותר, בקומה ה-14 של בית המלון, לא לפני שהוסבר לנו באסרטיביות, כי אם גם חדר זה לא עונה לדרישתנו, ישמחו לשדרג אותנו תמורת תוספת תשלום של 75 דולר ללילה. הפעם לא חזרנו לקבלה... בשורה התחתונה, היינו מרוצים מאוד מהמלון - המחיר הסביר, החדר הנקי והמיקום, הו המיקום! כמו כן, להלן מידע נוסף על מלונות זולים בניו יורק, הנמצאים במיקום נהדר.

*המחירים תקפים למועד כתיבת הכתבה. לקבלת מחירים עדכניים מומלץ להכנס לאתר המלון.

במהלך תכנון הטיול, החלטנו שנטייל אך ורק בעיר ניו יורק. חילקנו אותה לפי אזורים ובכל יום השתדלנו להתמקד באחד מהם בנחת ולמצות אותו.

האאוטלט של וודברי - שגעת קניות!

שניים מתוך תשעת הימים הוקדשו לקניות מרוכזות. באחד מן הימים נסענו למרכז האאוטלטים וודברי (או יותר נכון Woodbury Common). לשם כך, שכרנו רכב מחברת "הרץ", בעלות יומית של 110$, כולל GPS. למרות שזה צעד יקר יותר מאשר נסיעה באוטובוס (אשר עולה לזוג 60$), החלטנו שלנוחות ולהנאה יש חשיבות רבה עבורנו. ואכן, במהלך אותו היום חזרנו לא מעט פעמים אל הרכב, על מנת לשים בו שקיות מלאות קניות ושבנו פנימה להמשך… למי שבכל זאת מתכנן נסיעה באוטובוס, מומלץ להצטייד בטרולי עם גלגלים, בו ניתן יהיה לאחסן את שקיות הקניות, אותן תצברו לאורך היום. אם תרשמו מראש למועדון ה-Vip באתר של האינטרנט וודברי, תזכו בקופון, שיקנה לכם את חוברות הקופונים, בחינם. הדפסתי אף מהאתר קופונים נוספים, המשווקים כייחודים לחברי מועדון ה-Vip, אך בפועל לא היה להם ערך. לקופונים שבחוברת יש ערך, אך יש לברר בכל חנות, לפני התשלום.

 היתרון הגדול של האאוטלט בוודברי הוא הריכוז של כל המותגים יחד, כמו מעין כפר קטן. במהלך היום פשוט עוברים מביתן לביתן, מחנות אחת לשניה. מצאנו במתחם חנויות של כל המותגים והמעצבים, שאי-פעם שמעתי, הכרתי או ראיתי, כגון: The North Face, נאוטיקה, טומי הילפיגר, ארמאני, Nine West ועוד. אנחנו מצאנו שחנות הצעצועים Toys R Us הייתה מאכזבת בהיצע שלה.

החנות של דיסני לא התגלתה כזולה כלל: כותנת או תחפושת היו יקרות פי שתיים מכותנת זהה, שנרכשה בסופו של דבר בסניף Wallmart הסמוך. החנות של Nike במתחם היא חנות מפעל, אולם נמכרו שם כובעים ב-15 דולר, בעוד שניתן היה למצוא את אותם הכובעים ב-Tj במנהטן, ב-8 דולר בלבד. לכן, עם כל הכבוד (ויש כבוד) לוודברי, אם נתקלתם במותג זול בעיר - קנו שם! במנהטן סביר שתמצאו כל פריט שקניתם, במחיר זול יותר, רק שני רחובות ליד. צריך לזכור את זה כשעושים קניות.

צ'לסי ואזור המיט פּאקינג

יום אחד של הטיול בניו יורק הקדשנו לאזור צ'לסי (Chelsea) והמיט פּאקינג (Meat Packing District). שוק האוכל של צ'לסי ששמו הוא בפשטות Chelsea Market, נמצא בשדרה התשיעית, בין רחוב 15 ו-16. זהו אחד המקומות המיוחדים ובעלי האווירה הנפלאה ביותר בכל ניו יורק - מדובר במבנה מאורך, מקורה ומשופץ, אשר לכל אורכו שורת מסעדות קטנות; מאפיות עם קירות זכוכית, דרכם ניתן לצפות באופים ובקונדיטורים; חנויות לפירות וירקות, יין וגבינות; בר שוקולד; בר קרפּים; חנות לממכר ציוד למסעדות; חנות המשווקת מוצרים המיובאים מאיטליה ועוד. ניתן לקנות אוכל באחת המסעדות הנחמדות ופשוט להסב לאכול, ליד אחד מהשולחנות, הפזורים לכל אורך המבנה.


 במהלך הטיול בניו יורק, ביקרנו בשוק פעמיים: הביקור הראשון היה יסודי והותיר בנו חותם קולינרי כה עמוק, עד שהיינו חייבים לחזור להשלמות, בארוחת הצהריים באמצע השבוע. בשוק יש מספר מסעדות מומלצות:

  • Hale And Hearty Soups: שם אכלנו מרק כדורי בשר מוקרם ומרק עדשים מוצלחים ביותר. אתר אינטרנט: haleandhearty.com
  • Lobster Place: האנגר שהוא למעשה מסעדת דגים, סושי ופירות ים (צדפות, סרטנים ,לובסטרים). ניתן לצפות ולהיווכח איך הסושי טרי ומוכן במקום. אתר אינטרנט: lobsterplace.com
  • Sarabeth's Kitchen: בית קפה קטן, מאחוריו מאפיה וקונדיטוריה. כדאי לטעום מעוגות השמרים וניתן לקנות ריבות מסוגים שונים. מומלצים גם: אומלט טעים ביותר עם תרד וגבינת עיזים וכריך עם נקניק לבן. המחיר לא זול. אתר אינטרנט: www.sarabeth.com

שמחים ועמוסים בצידה לדרך, יצאנו משוק צ'לסי וצעדנו אל עבר טיילת "היי ליין" (High Line) - מדובר בגינה קטנה, שהוקמה על שרידי פסי רכבת עילית, ששימשה להעברת בשר מאזור ה-Meat Packing ואינה עוד בשימוש. הפסים שופצו והפכו לטיילת עילית, אטרקציה נעימה, שעדין אינה מוצפת בתיירים. הטיילת מטופחת ונקיה להפליא, נעים ומומלץ לטייל לאורכה. באמצע הטיילת יש שירותים ציבוריים נקיים ובחינם, כיסאות נוח מעץ, עליהם אפשר לפוש בשמש, לשתות את הקפה והעוגיות שהבאתם בשקית נייר משוק צ'לסי. הטיילת מוגבהת מהרחוב ונשקף ממנה נוף נהדר של נהר ההדסון.

 בחלקים מסוימים ממנה נשקף פסל החירות. הכניסה לטיילת ממוקמת ברחוב 14 והשדרה העשירית, אך לאורך הטיילת וגם ברחוב 20 ניתן לעלות אליה - אנחנו, למשל, צעדנו משוק צ'לסי עד לרציפים שעל הנהר ועלינו מהכניסה השלישית ברחוב 20. באתר האינטרנט של הטיילת ניתן למצוא את המפה שלה, עליה מצויינים גם אתרים בקרבת מקום.

משם, המשכנו אל ה-Meat Packing - אזור מתפתח בניו יורק, שהוא בעצם אזור תעשייה ישן, בו שכנו בעבר מפעלים לאריזת בשר. כיום, נחשב המקום לאזור הכי שווה בעיר: מתחם טרנדי ומפותח, בתי קפה וברים, מועדונים, מסעדות, גלריות, חנויות מעצבים, כגון Scoop NY, כולל סניף מוזל של הרשת ובוטיק של המעצבת סטלה מקרטני. הרחוב מלא באנשים צבעוניים, לבושים היטב בצו האופנה. טרנדי, מקסים ומומלץ!

האיסט וילג' ופיננשיאל דיסטריקט

את אחד הימים הקדשנו לטיול באזור האיסט וילג' (East Village). צעדנו לאורך רחוב סנט מרקס, אשר מזכיר מעט את שכונת פלורנטין בתל אביב: שלל בתי קפה קטנים ומעוצבים בסגנון וינטג', בתי קפה המגישים אוכל אורגני ובית קפה מפורסם, ששמו לא אחר מאשר "Yaffa Cafe", הפתוח 24 שעות ביממה. מספרים שסלבריטאים רבים כמו בונו, למשל, נוהגים לשבת שם. אנו לא זכינו לראות אף אחד מהם... ברחוב זה מצויות גם חנויות של מעצבים ופחות מוכרים. כיאה לרחוב של צעירים, הוא מתעורר מאוחר - אנחנו הגענו בשעה 10:30 בבוקר ומרבית החנויות ובתי הקפה היו עדיין סגורים.

ביום אחר לקחנו את המעבורת החינמית לסטאטן איילנד (Staten Island), שיט שבמהלכו ניתן לצפות מקרוב בפסל החירות המפורסם. מאחר והמעבורת פועלת 24 שעות, הגענו אליה ביום הראשון, לאחר לילה של ג'ט לג בו התעוררנו ב-2:00 בלילה... וכך, מצאנו את עצמנו ברחוב ב-6:00 בבוקר. השיט מאד נח, ללא עלות וממצה היטב את נושא הצפייה בפסל החירות ומאפשר נקודת תצפית יפה, על קו החוף של מנהטן, מראה מקסים .לא ניתן להישאר על המעבורת, לכן עלינו לאי וירדנו מיד חזרה, למעבורת הבאה היוצאת חזרה למנהטן.

לאחר החזרה מהשיט, המשכנו ל-Financial District, הסמוך. ראינו את הבורסה ואת כנסיית טריניטי היפה. משם צעדנו לגראונד זירו – אין מה לראות שם, מדובר בעצם באתר בניה גדול. ראינו את האנדרטה שהוקמה ל-360 הכבאים, שנהרגו בפיגוע. ערכנו ביקור מקיף בחנות סנצ'ורי 21 (Century 21) הסמוכה - שווה בהחלט להשקיע אפילו מספר שעות בביקור בחנות. נרכשו מספר מציאות שוות במיוחד. בחנות יש משקפי שמש של ווג וקלווין קליין, משקפים של ריי-באן וכן פירמות יקרות נוספות, במחיר שווה. בחנות ניתן למצוא גופיות של היינס, מעיל עור של DKNY ועוד. גם מחירי מוצרי הקוסמטיקה והבשמים בחנות זו משתלמים. הם מציעים מארזים של בושם וקרם גוף, במחירים משתלמים. בכניסה הסמוכה יש חנות נעלים ענקית, גם של סנצ'ורי 21, בת שתי קומות - כל המידות, כל הצבעים, כל המעצבים ובמחירים שווים.

סיור מדליק בהארלם

חוויה מוצלחת ביותר בטיול היתה הביקור ברובע הארלם - יצאנו לסיור גוספל ביום א', שהוזמן מראש בחברת הארלם הריטאג' (אתר אינטרנט: www.harlemheritage.com). חברה זו עורכת גם סיורי אוכל והיפ הופ, אותם לא ניסינו. עלות סיור לאדם היא בין 25 ל-39 דולר. אנו הזמנו מראש באתר האינטרנט ושילמנו בכרטיס אשראי.

התייצבנו עצמאית בהארלם, בשעה 09:15, במשרדי החברה בשדרת מלקולם איקס מספר 104 (בין רחוב 115 ל-116). פגשנו שם את ניל, המדריך שלנו. אני חייבת לציין, שקבלתנו לקבוצה הייתה כרוכה בהזדהות מהמדינה ממנה הגענו, מה שגרר מחיאות כפיים מכל הנוכחים... זכינו להרצאה מרתקת על ההיסטוריה של הארלם ועל מנהיגי האוכלוסיה. בעזרת ההרצאה הבנתי מדוע יש שחורים מוסלמים (מלקום שבז) וכן את מקור הבניינים היפים בהארלם (הולנד).

לאחר מכן קיבלנו בכנסיה הסבר כללי על הטקס והוסבר לנו שאל לנו לצפות לראות מופע גרוטסקי כמו בסרטים של אדי מרפי. הכנסיה, כמו רבות אחרות באזור, שוכנת בבניין של קולנוע נטוש, שנרכש על ידי הכנסיה. הובלנו לישיבה ביציע ויכולנו לראות את כל הטקס בצורה נוחה. בהמתנה לכניסתנו, נהנינו לראות את הנשים המבוגרות, המגיעות בלבוש הדור, יוצאות מהמכוניות עם תסרוקות מיוחדות ונכנסות לשמוע את הדרשה השבועית. זכינו להאזין לדרשה די מעניינת, שתמציתה היא הפיכתנו לאנשים טובים יותר, באמצעות מעשים טובים, ללא שום טובה אישית, אלא רק לטובת האחר.

לאחר מכן החל טקס מסודר ומרתק של תפילה בשירה. כדי להבין את האווירה, כדאי לדמיין את הסרט של של וופי גולדברג "הנזירות בלוז". בקצה הבמה עמדה, לאורך כל התפילה, מתורגמנית לשפת הסימנים, שתרגמה גם את השירים – סובלנות במיטבה. באותו יום הטבילו שתי בנות, כך שזכינו לראות גם טקס טבילה מעניין. השירה הייתה מיוחדת וכל הטקס, שארך כשעה וחצי, היה מרתק, מעניין ומלהיב כאחד. שימו לב, כי אסור לצלם במהלך הטקס ובכנסיה בכלל.

לאחר הטקס, נערך סיור לתוך הארלם, בו ניתנים הסברים על המבנים היפים ברובע. מאחר והתפצלנו לשתי קבוצות וקיבלנו מדריך שהיה פחות מעניין, פרשנו והמשכנו לסייר בכוחות עצמנו. הרחוב הראשי בהארלם הוא שדרות מלקולם איקס ובו נמצא תאטרון אפולו המפורסם, שהיה עמוס בתיירים. כמעט בכל רחוב שני שומעים שירת גוספל מדהימה ביופייה. לאלה התוהים אם ניתן להיכנס לכנסיה שלא כחלק מסיור - לדעתי הדבר אפשרי, יש פשוט ללכת בעקבות הקולות ולהיכנס, אם כי מבחינתנו יש ערך רב וענין רב להרצאה שקיבלנו לפני הסיור. יתכן שעם מדריך אחר היינו גם משלימים את הסיור.

המסעדה המפורסמת של הארלם היא Amy Ruth's, המגישה אוכל אותנטי של תושבי השכונה. מומלץ להזמין מקום מראש, לא היה לנו מקום באחת בצהריים.

גם בשאר המקומות הפזורים לאורך רחובה הראשי של הארלם לא מצאנו מקום לשבת בשעות הצהריים.

התקדמנו במעלה הרחובות בסיור עצמאי. באופן כללי, התחושה בשכונה היא בטוחה. יש שוטרים וניידות בכל 200 מטר. לקראת רחוב 140, כבר לא פגשנו תיירים והפרצופים הפכו להיות פחות ידידותיים - יש לשים לב. הזדעזעתי לראות, שלקראת רחוב 140, פרט לניידות, קיימת עמדת שמירה של המשטרה, מוגבהת מן הרחוב במעין צריח, כמו בבתי הכלא, שצופה על מספר שדרות. יחד עם זאת, הסיור באזור מומלץ ודורש לפחות יום שלם. אפשר, כמו כל דבר בניו יורק, גם יותר.

האטרקציות שכולם מכירים

ביקרנו באמפייר סטייט בילדינג: כרטיסים הוזמנו דרך אתר האינטרנט - עדיף ומומלץ, חוסך את התור לקופות: www.esbnyc.com. צפינו בהצגה "מאמה מיה" – ההצגה היתה טובה ונהנינו ממנה מאוד. גם כאן הזמנו כרטיסים מראש - מצאנו קופון הנחה באתר www.8coupons.com, קיבלנו קוד והזמנו. עלות הכרטיסים באורקסטרה, במיקום טוב למדי, היתה 80 דולר לאדם, כולל מיסים (נכון ל-2011). ל"מלך האריות" לא הצלחנו למצוא כרטיסים בפחות מ-150 דולר, על כן ויתרנו על ההצגה.

הטיימס סקוור מרהיב ביופיו, בכל שעה משעות היום. בבוקר הרבה פחות עמוס משעות הערב. חנות Toys R Us שבכיכר היא כיפית במיוחד. כדאי לקנות בה את אחד המוצרים שבמבצע, הם אכן זולים. החנות של אפל בסוף השדרה החמישית עמוסה בכל יום, לאורך כל היום. חנות הצעצועים של שוורץ, הסמוכה, מקסימה, אך יקרה ביותר. כדאי לבקר גם בחנות המזכרת של NBC, שנמצאת במרכז רוקפלר, תמצאו בה שלל מזכרות מיוחדות.

חנות מומלצת במיוחד היא חנות הממתקים של דילן (Dylan's Candy Bar): חנות בת שלוש קומות, שמרגע הכניסה אליה, יש תחושה קסומה ומרדימה, וגורמת להוציא המון כסף על ממתקים... החנות הרבה יותר נעימה מהחנות של M&M, המפורסמת והמסחרית בצורה מוגזמת.כאן תוכלו למצוא ממתקים מיוחדים באמת, כגון: חפיסות שוקולד בצורת שטר דולר, טיובה שנראית כמו משחת שינים שהיא בעצם ג'ל סוכריה ועוד.

Sony Wonder Technology Lab: האתר, שנמצא על שדירות מדיסון, מומלץ בעיקר לביקור עם ילדים. המקום יכול להוות מפלט מרגיע ביום גשום או ביום של חמסין. במהלך הסיור, עוברים בתחנות שונות ובכל תחנה ניתן ללמוד על פלאי הטכנולוגיה שיצרה חברת "סוני", כולל תחנה של ניתוח לב פתוח. שיא הביקור הוא בתחנה, בה מצלמים מהדורת חדשות בת 5 דקות. בסוף התהליך, ביציאה מהתחנות, מקבלים גם תעודה... מי שמגיע עם ילדים יכול בקלות לבלות חצי יום באתר.

צ'יינה טאון (China Town): רובע המזכיר בעיקר את רחוב אלנבי בתל אביב. שכונה עמוסה לעייפה, בדוכנים עם מוצרים מצועצעים ובחנויות זהב נוצצות. מומלץ להגיע בשעות הצהרים, על מנת למצוא מקום במסעדה מקומית. אנו בחרנו במסעדה קטנה, שנמצאת באחד הרחובות המתפצלים מרחוב קנאל (Canal), לאחר שראינו שיושבים שם סינים. זו מסעדה משפחתית, האוכל היה זול ביותר: ב-20 דולר נהנינו מארוחה של שלוש מנות עיקריות ושתי תוספות, שהיו טעימות ביותר. לצערי לא רשמתי את שם המסעדה, אך תוכלו להיתקל בכמה וכמה מסעדות כאלו, בכל אחד מהרחובות או הסמטאות של השכונה.

יוניון סקוור (Union Square): ביקרנו בכיכר היפה הזו ביום שני, אז מתקיים בה שוק איכרים. מזג האויר היה קר, קנינו סיידר תפוחים טבעי מזוג מקסיקנים והוא היה טעים ביותר. ליד הכיכר יש מספר חנויות, ששוות התייחסות: הראשונה נקראת Filene's Basement, שנמצאת ממש מול הכיכר, ברחוב 14 (אתר אינטרנט: www.filenesbasement.com). בקומתה השלישית של החנות יש ויטרינה ענקית, המשקיפה על הכיכר וספסל עליו אפשר לשבת. מאד יפה ויעיל, במיוחד אם באים עם בן זוג, שלא שש לעשות קניות. מדובר בחנות אאוטלט, המרכזת מלאים של מעצבים. מצאנו שם חולצות פולו לגברים ב-15 דולר ובאופן כללי, עיקר המחירים המשתלמים בחנות הם של בגדי גברים. נתקלתי גם בקולבים שלמים, המלאים בפריטים של דולצ'ה גבאנה, אך לא מצאתי משהו שימושי.

באותו הבנין, קומה מתחת, קיימת חנות הנעליים DSW - זהו האנגר של נעלי מעצבים ונעלי ספורט, של כל החברות. המחירים אינם מאוד זולים, אך הם כן יכולים להיות משתלמים (לרשת זו יש סניף נוסף באטלנטיק אווניו, בברוקלין, יש לשם מטרו ישיר. מדובר בחנות גדולה הרבה יותר מהחנות ברחוב 14).

אוכל אוכל, אוכל!

באחד מן הימים סיירנו בשכונת ברוקלין. התחלנו בהליכה על גשר ברוקלין המפורסם, מכיוון מנהטן. לאחר שירדנו מהגשר, צעדנו לכוון מסעדתו המפורסמת של פיטר לוגר – את המקום הזמנו יום קודם, לשעת הצהריים. כשהגענו, לא הבחנו בבעיית מקום במסעדה. עיצוב הפנים הזכיר לי קצת את עיר המערבונים באילת... הזמנו מנת סטייק לשניים, שהיה רך וטעים. מחיר הסטייק הזוגי היא 87 דולר. הזמנו גם צ'יפס, שהיו מיותרים ולא טעימים. בשורה התחתונה - בהחלט מקום מומלץ!

בהמשך, סיירנו מתחת לגשר וויליאמסבורג וגרינפוינט. טיילנו לאורך השכונות היהודית והפולנית ועצרנו לנוח בפארק מק'קארן (Mccarren Park). תוך כדי הליכה, ניתן לחוש את הקסם והצבע של ברוקלין.

מסעדה מומלצת ביותר בה אכלנו היתה בלת'אזר (Balthazar) - בעקבות כתבת מסעדות מומלצות בניו יורק, באתר "למטייל". הגענו למסעדה פעמיים: בפעם הראשונה לא היה לנו מקום לשבת, גם לא לאחר שהמתנו קרוב לשעה בבר. ארוחת ערב מתחילה רק לאחר השעה 17:30. במקרה והגעתם ואין שולחן פנוי, אפשר לשבת על הבר ולהזמין מתפריט המסעדה. למנות ראשונות הזמנו מוס כבד עם ריבת בצל ופאי גבינת עזים, שהיו מעולים. למנות עיקריות הזמנו חצי לובסטר וסטייק - שניהם היו מעולים. למנה אחרונה הזמנו קרפ עם גבינת מסקרפונה ונגיעות תפוזים - מעולה! לא לשכוח להזמין מקום מראש בטלפון, אחרת לא יהיה לכם מקום.

  • כתובת: 80 Spring St., between Broadway and Crosby St., SoHo, New York
  • אתר אינטרנט: www.balthazarny.com

בסאבוויי או ברגל?

המחיר לנסיעה במונית צהובה מנמל התעופה JFK הוא אחיד: 52 דולר, לא כולל טיפ. עלות נסיעה בודדת ברכבת התחתית (ה-Subway) הוא 2.25 דולר (נכון ל-2011). לא ניתן לקנות כרטיס יומי, אולם אפשר לקנות כרטיס שבועי. כדאי לשים לב, שישנן תחנות בהן אין עמדת כרטיסן ואין עם מי לברר או לשאול, במקרה הצורך. בכל תחנה יש עמדה אוטומטית לרכישת כרטיסים, בה אפשר לקנות כרטיס, לפי הגדרת סכום, שנקבעה עד 80 דולר לחשבון אחד. בכל תחנה יש מפות מפורטות. הרכבות מעט מיושנות וזמני ההגעה אינם מזהירים, אם כי עדין מדובר בדרך נוחה ביותר להתנייד בתוך העיר. יחד עם זאת, כדאי לדעת שהכי כיף לגלות את ניו יורק - ברגל!

לתחילת הכתבה

מעוניינים במידע נוסף על טיול בניו יורק? הנה קישורים נוספים מתוך אתר למטייל:

יעדי הכתבה