קפריסין - האי שמעבר לאופק

ברחתי מהמציאות הלוהטת לטיול קצר מאחורי הקלעים בקפריסין. כפרים ציוריים, הרים נישאים, חופים כחולים, אוכל טוב ומציאות פוליטית לא פשוטה באי הים תיכוני שמעבר לאופק.
יאיר
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: קפריסין - האי שמעבר לאופק
Depositphoto/Maugli

שוכרים רכב בלרנקה

קפריסין, האי החצוי השכן לנו ממערב הינו יעד מועדף לנופשים רבים מישראל שנוסעים בדילים כאלה או אחרים לנופש. אני החלטתי לקפוץ לטיול קצר של 10 ימים יחד עם זוג חברים ותיק- אייל וגבעולי.

קפריסין הינו האי המזרחי ביותר בים התיכון וחצוי לשניים. בדרום- הרפובליקה של קפריסין ובצפון הרפובליקה התורכית של קפריסין. האי היה מיושב מאז 6,000 לפני הספירה ועבר תקופות רבות של שגשוג ומלחמה לחלופין בעקבות הכובשים השונים שעברו כאן: הרומים, הביזנטים, הוניציאנים, העותומנים והבריטים. עם קבלת העצמאות מידי הבריטים בשנת 1959 הוקם באי משטר עצמאי שניסה לתת ייצוג הוגן לשתי האוכלוסיות באי: היוונים (כ-87%) והתורכים (18%). סכסוכים פרצו בין שתי האוכלוסיות בעקבות הרצון של הרבה מהיוונים באיחוד עם יוון (אנוסיס) ובעקבות הפיכה יזומה ע"י ה-CIA והיוונים בשנת 74, פלשה תורכיה לחלק הצפוני של האי וכבשה במהירות 37% משטחו. באזור זה כוננה מדינת בובות שלא הוכרה ע"י אף מדינה בעולם מלבד תורכיה- הרפובליקה התורכית של צפון קפריסין.

 בניגוד לדימוי שהיה טבוע בראשי של אי צחיח במרכז הים, קפריסין היא למעשה מדינה פוריה ועשירה למדי. במרכז האי נמצא רכס הרים - הרי הטרודוס שמגיעים לגובה של 1952 מטר, ומורדותיהם הירוקים מספקים אינספור מסלולי טיול, מעיינות, וכפרים ציוריים יפים. בשדה התעופה של לרנקה נחתנו בשעת ערב אחרי טיסה קצרה של כ-45 דקות מנתב"ג. בעבר היה קו מעבורות בין חיפה ללרנקה ולימסול אולם שירותיו הושעו בעקבות דלדול התיירות לישראל. בלרנקה התמקמנו במלון פשוט ויצאנו לסיור לילי לאורך טיילת הדקלים של לרנקה. העיר היא מערבית/ אירופאית לחלוטין עם הרבה בתי קפה ופאבים שפתוחים עד שעות הלילה הקטנות. השפה המדוברת היא יוונית והאווירה מזכירה מאוד את ערי יוון.

בבוקר קמנו, אכלנו ארוחת בוקר במלון ויצאנו לחיפוש אחר מכונית להשכרה. בתור התחלה נכנסנו ל-CTO, מרכז המידע של משרד התיירות הקפריסאי. הממשלה, שמאוד מנסה לעודד תיירות באי הקימה רשת של מרכזי מידע עם מפות, ועלוני מידע מסודרים למטיילים מכל הסוגים. מצאנו שם מפות טובות של כל דרום האי ומדריכים למסלולי הטיול שהממשלה מתחזקת בהרים. קיבלנו גם רשימה מסודרת של כל הסוכנויות להשכרת רכבים בעיר והתחלנו בטלפונים. די מהר התברר שנפלנו על חג הפסחא האורתודוקסי שהוא החג החשוב ביותר בשנה ושלרוב הסוכנויות אין אף רכב להשכיר. לבסוף מצאנו במקרה סוכנות קטנה ונחמדה עם דייוו קוריאנית שעוד לא הושכרה, במחיר סביר.

 ואם כבר במחירים עסקינן- קפריסין היא לא זולה ואפשר לומר אף יקרה למדי. המטבע הנהוג הוא לירה קפריסאית ששווה 8.6 ¤ והמחירים דומים לארץ. טיול בשיטת הרכב השכור ולינה בשטח מוזיל משמעותית את העלות וזו הייתה התוכנית. יצאנו עם הרכב השכור על אוטוסרדת A1 לכיוון לימסול. אחרי כ-50 ק"מ חלפנו על פני לימסול וקפצנו לביקור ב-Kourion. קוריון היא אתר ארכיאולוגי במקום בו הייתה קוריון העתיקה, עיר מדינה משגשגת. במקום ניתן לראות שרידים של בזיליקה נוצרית עתיקה, אגף יוסטוליוס - בית מגורים פרטי מן המאה ה-5 ואמפיתאטרון מרשים שמשקיף אל הים ובו לעיתים נערכת הופעות. אנחנו כמובן הגענו בצוהרי היום ולא זכינו לראות שום הופעה או משהו בסגנון.

לתחילת הכתבה

טיול בהרי הטרודוס

מקוריון התחלנו בטיפוס מלימסול לכיוון הרי טרודוס. עצרנו לסיבוב בעיירה קטנה בשם Omodos בה היו כרמי יין רבים ורחובות מרוצפים קטנים היוצאים מכיכר מרכזית שנמצאת מול הכנסיה במרכז הכפר. כבר שם תפס אותנו הגשם האביבי שהיה עתיד ללוות אותנו כמעט כל יום בהרים- התקדרות פתאומית, מטח זריז ולרוב התנקות יפה של עננים לאחר מכן. המשכנו בדרך המתפתלת וטיפסנו במעלה ההרים עד לעיירה טרודוס, שם כבר הבחנו בכתמי שלג בין העצים. ליד העיירה נמצא אתר הסקי היחיד בקפריסין שנסגר בדיוק שבוע לפני הגעתנו. קצת לפני הערב פנינו לכביש עפר צדדי שהתפתל במורד ואדי מיוער. עצרנו ליד בוסתן נטוש של עצי דובדבן פורחים ובחרנו חלקת אדמה שטוחה להקמת אוהל. את ארוחת הערב בישלנו על הגזיה בזמן שהלילה ירד עלינו ואיתו גם הטמפרטורות שהגיעו במהלך הלילה עד 4 מעלות צלזיוס.

 קמנו בבוקר לקול פכפוך המים בבריכת ההשקיה ורשרוש העצים. הכנו קפה ויצאנו לדרך. נסענו דרך שני כפרים קטנים בשם Kakopetria ו-Spilia, שנמצאים בעמק בשם Solea. ההרים הנישאים מכל עבר והפריחה הבלתי פוסקת של העצים ושל פרחי הבר נותנים תחושה משכרת של אביב ואנחנו יצאנו לסיבוב של שעתיים באזור ששימש מסתור למחתרת EOKA. מחתרת זו נלחמה נגד הבריטים למען שחרור האי ואף הטרידה ,תורכים קפריסאים רבים. בעומק היער שבהרי הטרודוס נמצא מכלול מנהרות בו שכנה מפקדת הארגון. הנוף הררי ומיוער עם אורנים ושיחים נמוכים ונוף משכר. השבילים מסומנים בדייקנות וקשה לטעות בדרך.

 המשכנו בנסיעה למנזר Asinov שנמצא במורדות ההר ומכיל אוסף ציורי קיר מרשים. הרבה אמנים יוונים אורתודוקסים ברחו במהלך השנים מפחד הכנסייה הלטינית ועסקו בהרים בציור איקונות וכך כל כמה ק"מ ניתן להיתקל בכנסיה או מנזר מרהיבים. המשכנו בטיול לאורך הדרכים הצדדיות כאשר מאחורי כל סיבוב נגלה לנו דבר מעניין- סכר מלא מים כחולים, שדה צהוב מפריחה או נוף הררי מלא השראה. התמקמנו לקמפינג על צידה של דרך עפר מעל הכפר Platanistasa עם נוף עד האופק ורוח נעימה של שקיעה. את הארוחות ניסינו לגוון עד כמה שניתן והפעם הכנו איטריות אורז ברוטב שמנת עם מרק בצל ודג מעושן.

 הבוקר שלמחרת תפס אותנו עם שמש נעימה ומלטפת ואכלנו ארוחת בוקר איטית ונעימה, מתרפקים על הנוף היפה והרוח הנעימה. יצאנו בנסיעה איטית לכיוון ההר Adelfoi -בגובה 1613 מטר- שנמצא מזרחית לאולימפוס. על פסגותיו נמצאות אנטנות של הצבא הבריטי ומסביב לפסגה יש מסלול מעגלי יפהפה של כשעתים עם נופים פנורמיים בעיקר לכיוון צפון האי. אחרי סיום המסלול החלטנו לנסוע לפסגת הר אולימפוס, הגבוה באי. גם בו כמובן יש בסיס מכ"ם של הצבא הבריטי, שהקפידו לשמור לעצמם את כל המקומות היפים שבאי. עם הטיפוס בכביש המתפתל לגובה נכנסנו לאיטנו לתוך ענן ערפילי והפסגה כבר היתה מכוסה לגמרי בעננים ובשלג בלווית רסס מים.

 אחרי סיבוב קצר בשלג ברחנו לכיוון עמק Morathasa על המורדות הצפון-מערביים של רכס הטרודוס. ירדנו בשביל המפותל עד לכפר Kalopanagiotis השוכן בין בוסתנים פורחים והרים ירוקים. לצד הכפר יש אוסף של מעיינות גופרית לפי הלונלי פלנט ואנחנו שפיתחנו ציפייה למעיינות חמים אל מול הנוף התאכזבנו לגלות מעיינות קרים - גם מסריחים וגם קרים.

 אכלנו צהרים לצד הנחל ונסענו לכפר הסמוך Geracias, משם יצא מסלול טיול שטיפס על אחת הפסגות לכיוון תחנת תצפית למניעת שריפות. בפסגה, שוב תפס אותנו הערפל והיה קשה להבחין בשביל שפתאום הפך ל-20 שבילים שונים. בחרנו בזה שנראה לנו הכי סביר וקיווינו לטוב. עם כמה תיקונים בדרך ותוך כדי ירידה דרך כרמים ושדות הגענו לבסוף לשביל שלנו וחזרנו לכיוון הכפר. כשחזרנו לאוטו כבר התחיל לרדת הערב ואנחנו יצאנו לסיבוב הקבוע בחיפוש אחר מקום לינה. מדי ערב היינו מסתובבים כחצי שעה בחיפוש אחרי המקום האידיאלי לקמפינג שיכלול (לפי סדר חשיבות), משטח ישר, נקי ונוח, נוף מרשים שכיף להתעורר מולו, מקום טוב לרכב, מינימום רוח ובשאיפה- מקור מים קרוב.

 נראה היה לנו כי מערב לערב אנחנו משתפרים ומוצאים מקומות קסומים יותר. את הערב הזה העברנו על פסגה מרשימה אל מול השמש השוקעת, עם צ`אי חם. כל ערב בשעה 20:00 הקשבנו לחדשות באנגלית מניקוסיה שבדר"כ עסקו בנאום האחרון של האפיפיור או ההכנות הקדחתניות לחג הפסחא. אבל הכי חשוב- בסוף כל מהדורה נתנו את תחזית מזג האוויר ליום המחרת. רק בבוקר שלמחרת גילינו שהעברנו את הלילה מעל למזבלה של הכפר, מלאה בזבל ובשלדות מתכת. מעניין איך אנשים תמיד בוחרים לזהם דווקא את המקומות היפים שסביבם.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על קפריסין