מלרנקה לניקוסיה
הטיול שלנו מתחיל בטיסה ללרנקה. תכירו את השותף שלי לטיול: אבישי דקל... מכונת רכיבה, אימת המתחרים בקטגוריית האקספרט. יום לפני, אנחנו מסכמים ביננו "נעשה טיול בדופק נמוך...".
מיד עם הנחיתה מטיסת CYPRUS הקפריסאית, בעמדת ביקורת הדרכונים, אנחנו נתקלים בדרישה של הפקיד: "היכן אתם ישנים הלילה?" הוא שואל, ומתעקש לראות הזמנות לחדרים בבית מלון. לא חסרים מלונות בקפריסין, לנו הדרישה נראית קצת מגוחכת עד מוזרה, אבל הוא רציני. אחרי שהזמין את האחראי, אנחנו רואים שהם לוקחים את התפקיד שלהם ברצינות, ואז אבישי מנסה אסטרטגיה שונה. "וויציניה", הוא זורק שם של חור נידח באמצע הרי הטרודוס, והפקיד שלא יכול להסתיר את חיוכו, מבין עם מי יש לו עסק ומשחרר אותנו לדרכינו. אנחנו ניגשים לראות מה עלה בגורל האופניים שמסרנו בחרדה גדולה בצ`ק אין, ולשמחתנו מוצאים את שני הזוגות. בדיקה מקיפה (הרגע הכי מותח בטיול...) מגלה עיקום קל במעביר האחורי שלי. אני מחליט להתעלם, ואנחנו עולים על האופניים ויוצאים לדרכנו. בפתח היציאה מאולם הנוסעים אנחנו פוגשים במחזה הרגיל, נהגי מוניות המוכנים ומזומנים לקפוץ על כל תייר ולגבות כל מחיר אפשרי. אנחנו מביטים בהם במבט של מנצחים, אין מו"מ ואין בטיח, לנו יש אופניים...
המשימה הראשונה שלנו היא מציאת מפות בקנ"מ של 1:100,000. רק כך, מסביר אבישי, נוכל למצוא את דרכנו באי בצורה מניחה את הדעת, ולאחר שוטטות עקרה ברחבי העיר, אנחנו מבינים את הפרינציפ- אין בחנויות מפות כאלה (נראה שהתייר הממוצע בקפריסין לא זקוק למפות בפירוט כזה). אחרי סיבוב תיירותי קצר בעיר, אנחנו מבינים שאין יותר מדי מה לעשות כאן, ואנו בדרכנו לניקוסיה (או לפקוסיה בלשון המקומיים). הדרך שלנו עוברת ב-Kalo Chorio ו-Agia Anna לאורך כביש B1 הצדדי. ברכיבה של כ-3 שעות אנחנו בעיר, ומתמקמים במלון Rimi (מלון נחמד ב-20 פאונד לאדם). המלון ממוקם באזור העיר העתיקה ממש במרכז העניינים, ולידו מסעדה מקומית אותנטית. כדאי לנסות, המוסקה שלהם ממש מצויינת.
בניקוסייה אנחנו מקימים צוות בילוש כדי למצוא מפות. לאחר חיפושים נרחבים ברחבי העיר אנחנו מגלים את המקום המבוקש, משרד ממשלתי ברחוב Alasias ,השוכן בבניין מעל המסעדה בשם הזה. עלות סט 4 מפות שמכסות את כל האי, 6 פאונד.במשרדי CTO, משרד התיירות הקפריסאי, ניתן גם לקבל מפות: 1:50,000 של אזור הטרודוס, חוברת ובה הצעות ל-10 טרקים באי (חלקם טוב גם לאופניים) וחוברת של טיולי אופניים. המשרדים ממוקמים ברחוב לימסול מספר 19 בניקוסייה, ומספר הטלפון שלהם 2269100-357. מרוצים מההישג, אנחנו יושבים על כוס קפה קפריסאי מהביל, קפה שחור, מבושל על תערובת רותחת של חול. ליד הקפה תמיד יגישו לכם כוס מים, חכמים הקפריסאים האלה.
למי שמעוניין בתיקון אופניו, ניקוסייה היא מקום טוב, משום שבאזור ההרים לא תמצאו חנויות אופניים כלל. קיימות בעיר שתי חנויות של GIANT והבעלים של החנות מאוד נחמד, ואוהב ישראלים. היום השני לטיול. אנחנו יוצאים מניקוסיה, ועכשיו מתחיל הפאן. דרכנו מועדות לכפר- קקופטרייה. המטרה- איגוף הרי הטרודוס ממערב, וכיבוש ההר בתוך הפתעה גמורה לסינגלים בפסגה. תוך כדי רכיבה אנחנו מרימים את הראש ורואים את ההרים, גבוהים חזקים ואימתניים...כאילו אומרים לנו - לא נכנע ללא קרב.
כפרים בהרי הטרודוס
המסלול שלנו מתחיל בכפרים: Palaio Metocho, Meniko, ו-Kato Moni ואחרי רכיבה של 4 שעות אנחנו עושים הפסקה לארוחת צהרים. אנחנו עוצרים ליד בית טיפוסי ב-Kato Moni ושואלים אשה קפריסאית היכן ניתן לאכול. היא איננה יודעת מילה באנגלית ומנסה להסביר לנו שביתה הוא מסעדה. רק כאשר אני מבחין בקרטון דהוי של תמונות קרטיבים, אני מבין מה היא מעונינת להסביר לנו. אנחנו נכנסים, ועכשיו מגיע החלק הקשה: להסביר לה מה אנחנו רוצים לאכול. אחרי שמיצינו ללא הצלחה את כל סימני הידיים המוכרים לנו, אבישי נכנס למטבח ומעביר לה תדרוך מקצועי. אנחנו מקבלים ארוחה כיד המלך: גבינת חלומי מקומית, ירקות בשמן זית פרי עבודת ידיה, לחם מחיטה שטחנה היום בבוקר, אבל איך לעזאזל מבקשים ממנה מלח ופלפל בלי לדעת מילה ביוונית?
הדרך ארוכה. אנחנו מעמיסים מיד את התיקים ומשיכים ליעדנו היום- קקופטריה. לכפר אנחנו מגיעים בחושך לאחר דיווש אינטנסיבי של 4 שעות (מזל שהבאתי את הנצנץ). אנחנו מתארגנים על מקום לינה, וסיור לילי קצר מגלה לנו את מגוון המסעדות במקום. אנחנו מתלבשים על אחת מהן, ומבקשים לטעום מה-Meze, ארוחה מקומית טיפוסית הכוללת טעימות ממיני מאכלים קפריסאים ומכילה כמויות בלתי נדלות של בשר. אל תפספסו, ותבואו רעבים...
היום השלישי לטיול. אנחנו קמים מוקדם, ומתוודעים ליופי של הכפר המוקף בהרים. הכל כאן ירוק ואנחנו מבחינים בהבדלים הבולטים בין הנוף הירוק כאן לנוף הטרשי באזור המישורי של האי. שווה להסתובב בחלק העתיק של קקופטריה ולהתרשם מהבנייה המקורית העתיקה. מהלובי בקומה ה-7 של מלון MIL שהוקם לפני כ-3 שנים, ניתן לחזות במחזות נוף משובבי נפש. המלון מהווה גם מרכז לפעילויות ספורט וטיולים אתגריים, ואליו הגענו תוך חיפושים אחרי בוריס כאשר ביקשנו למצוא מישהו שידריך אותנו למצוא מסלולי אופניים מעניינים בסביבה. בוריס מספר לנו על כוס קפה כי הוא אכן מכיר מסלולים באזור, אבל לא יכול לעזור לנו- הוא באמצע פרוייקט בנייה במלון אך מבטיח כי בעתיד יסמן את כל שבילי האופניים בסביבה ויוביל טיולי אופניים מודרכים. אם תרצו לנסות, הוא ישמח לספר לכם פרטים נוספים בטלפון נייד 99408631- 357 ודוא"ל- [email protected].
אנחנו יוצאים מהכפר, וממשיכים לנקודה הבאה Pedulas. כמו כל הכפרים באזור ההרים, הכפר ממוקם בנוף עוצר נשימה. אנחנו מתיישבים באחת המסעדות, ומקבלים שיעור ראשון ביוונית. לאחר שלימדה אותנו כמה מילים ביוונית, היא מספרת לנו המלצרית כי היא סרבית שהגיעה לכאן לפני 4 חודשים...
היעד הבא שלנו היום הוא מנזר קיקוס (Kykkos) אי שם במעלה ההר. הדרך למנזר רצופה עליות טובות, ולאחר הביקור במנזר ובכנסייה (שווה ביקור, הכל מצופה בפנים זהב) אנחנו מתחילים בטיפוס למקום קבורתו של הנשיא ארכיבישוף מקריוס, הנמצא ממש מעל המנזר (לא כדי להתייחד עם זכר הנפטר, כי אם לתפוס גובה ולהתרשם מהנוף בפסגה). מיד בתחילת העלייה אני נעצר על ידי המעביר האחורי שלי שמתרסק לתוך השפיצים וגם קורע את השרשרת. זהו זה, אני מיד חושב לעצמי, עכשיו מעמיסים את האופניים על איזה טנדר, ומתחילים לחזור ללרנקה. אבישי לעומתי, אחרי שנכשל במבחן התיאורטי היומי (איזה חלק של האופניים מסתובב את מספר הסיבובים הגדול ביותר בעת פידול? תשובה בסוף הכתבה) מפתיע בתושייה ובחושו הטכני, ואנחנו, עם עזרה של עוד כמה אבנים, מצליחים ליישר את המעביר. אני מרגיש הקלה עצומה.
הנוף בראש ההר מפצה על התקרית האחרונה, ואנחנו מתארגנים לדרך הארוכה שעוד נותרה לנו היום. אחד הדברים היפים בטיול הנה העובדה שפרט ליום הראשון לא ידענו היכן נסיים יום רכיבה. נשארו שעתיים של אור ואנחנו מזדרזים להמשיך לעוד שעה וחצי של רכיבה בירידה משכרת חושים. הכביש עד לעיירה Mylikouri צר ומפותל ועובר בנוף מדהים (חבל שאין לי את אופני הכביש כאן...). החל מהיציאה מהעיירה הופכת הדרך לדרך עפר ואני מרוצה מכך שסוף סוף מתלכלכים לי האופניים. הדרך מפותלת ועוברת בתוך נחל יפיפה, ואורכת כשעה. אנחנו ממש שיכורים מהמראות: עצים עם מטפסים, מפלים קטנים, קולות שכשוך של מים, והכל ...בירידה.
אופס...נגמרה הירידה. כמות האור שנותרה מועטה, ואנחנו מחליפים עדשות. כאן המקום לציין שמפות של 1:100,000 הן פשרה. תוסיפו חושך, ותקבלו מתכון לרכיבה אל הלא נודע עם פוטנציאל גבוה להתברברות. מעבר לגבעות אנחנו כבר שומעים את התנים מייללים, ואנחנו מקווים להגיע לחוף מבטחים ומעדיפים לוותר על החוויה של לינה בשטח ללא ציוד מתאים. היעד שלנו הוא עיירה בשם Foini. לאחר דיווש לילי בשבילים לבנים, אנחנו מגיעים לשלט המורה ימינה ונושא את השם Phini. מנסים להפעיל את הדמיון אנו מביטים באותיות ביוונית (חלקן דומה לאותיות באנגלית) ולאחר התייעצות אנחנו מגיעים למסקנה כי מדובר ב- Foini. טעות כאן יכולה לעלות לנו ביוקר אני מהרהר...
מתחילה עלייה, ואנחנו מבינים שאנחנו משלמים על כל החגיגה הקודמת בירידה. אנחנו מדוושים. מנסים שלא לבזבז הרבה אנרגיה, אי אפשר לדעת לעוד כמה זמן נצטרך את השרירים שלנו היום. הגענו לצומת חשוכה, ואנחנו עדיין בשטח. אין שילוט. לאן לפנות? אנחנו מהרהרים. ניתוח קצר של תוואי השטח, ואנחנו מהמרים שמאלה, ושמחים לגלות אחרי חצי ק"מ את אורות הכפר Foini. אנחנו מזהים בית בודד של מקומיים המעמיסים סחורה על טנדר, והם מביטים בחשדנות בדמויות שלנו שהגיחו מאי שם בחושך. אני מהרהר מה היה קורה לו זה היה קורה בארץ... אחרי מספר שאלות מלוות בסימני ידיים, אנו מתאכזבים לגלות כי במקום אין היכן ללון, וכי עלינו להמשיך בתקווה עד הכפר הבא Platres Kato הנמצא במרחק של 4 ק"מ. תשושים מהיום הארוך, אנחנו עושים הפסקה לתדלוק וחוזרים לדווש.
את הערב ב-Kato Platres אנחנו מבלים בבית ההארחה המצוין בכפר. "קסנודוחיו" אנחנו מבקשים מהזקן שמצביע על גבעה בה נמצא המקום היחיד בכפר המלין תיירים. מזל שלקחנו שיעור ביוונית הבוקר. המקום ברמה מצויינת, ואחרי מקלחת טובה אנחנו מסכמים שלא יכול להיות מקום טוב יותר לסיים יום רכיבה מרתק שכזה.
רכיבה יפה לוויצ'יניה
היום הרביעי לטיול ואנחנו ממשיכים ל-Pano Platres הסמוכה. הכפר הינו מרכז לכל באי הטרודוס באשר הם- גולשי סקי, מטיילים, טרקרים ורוכבי אופניים. מוזר אבל אנחנו לא ראינו אפילו רוכב אחד במשך כל הטיול. אחרי שהתמקמנו, אנחנו מחליטים לחפש קצת שטח, ומלקטים אינפורמציה במשרד של ארגון התיירות. פנינו מועדות למנזר Mesapotamos. הרכיבה למנזר במגמת ירידה, ומלווה בנוף עוצר נשימה. מהמנזר אנחנו ממשיכים עד לכביש, ומשם בעלייה של כשעה וחצי מגיעים דרך הכפר Amiantos ל-Troodos- כפר למרגלות האולימפוס, ההר הגבוה בשרשרת הטרודוס (1951 מטר). זהו, כבשנו את הטרודוס אני חושב לעצמי (חבל, שכחנו את הדגל בת"א...).
מהכפר, אנחנו נכנסים לכביש הישן שבין Troodos ו-Platres ולא מתאכזבים. ירידה של כ 2 ק"מ בכביש מפותל ויפה, לוקחת אותנו לתוך נחל, ואנחנו יורדים לתוכו ופותחים שולחן. אנחנו שמחים להעביר את המשקל מהתיקים לקיבותינו, אחרי שסחבנו את ארוחת הבוקר מפלטרס. אנחנו ממשיכים, ומטיילים שאנחנו פוגשים טוענים שאי אפשר לרכב את הנחל, אבל אנחנו מחליטים לנסות (מי יודע, אולי הם לא מודעים ליכולות הטכניות שלנו?...). מיד עם הכניסה לנחל אנחנו מבינים כמה צדקו. הנחל עביר רק בחלקו, אבל המראות כל כך יפים ומיוחדים, כך שגם עם האופניים על הגב בחלק מהדרך, אפשר להנות מאוד. אנחנו מסיימים את הרכיבה בשטח עד לפלטרס, ומתיישבים על כוס קפה באחת מהטברנות בכפר מול נוף משכר. אנחנו מסכימים: החיים טובים.
אחרי הקטע שרכבנו היום, אנחנו כבר מניחים שסינגלים מסומנים על המפה שלנו (מפת הטרקים) בקו אדום מקווקו, ומתכננים למחרת להגיע לסינגל המקיף את הר הטרודוס בקו גובה של כ-1800 מטרים. שמו של הסינגל- Atalante. היום החמישי, ואנחנו בדרכנו ל-Atalante. לא התאכזבנו, אורכו של הסינגל כ-9 ק"מ, ולא תאמינו כמה סינגל יכול להיות מדהים. מכיוון שהוא מקיף את ההר, ושומר על קו גובה, ניתן במאמץ מינימלי לרכוב לאורכו, ולצפות באי מזוויות שונות (בתנאי שאין עננים כמובן...) כשהעצים המיוחדים משווים אווירה מיוחדת. סינגל נוסף מומלץ הוא זה שעובר בקו גובה גבוה יותר ממש מעליו ושמו Artemis, אורכו כ 7 ק"מ.
הפעם אנחנו חוזרים ל-Platres בכביש הראשי כי כבר 11:00, ואנחנו מאחרים לארוחת הבוקר במלון שלנו. שעת צהרים, ופנינו מועדות לכפר Vavitsinia. את השם הזה שמעתי כל כך הרבה פעמים כשחבורת המתחרים שלנו יצאה לסבב תחרויות באי לפני 3 שנים, עד שהיה לבדיחה. אני חייב לראות במה מדובר ואנחנו יוצאים לדרך ועוברים בתוואי דרך יפיפה מ-Platres דרך Agios Mamas, Kalo Chorio, Arakapas, Eptagoneia, ו-Ora. החל מ-Ora מתחיל טיפוס אימתני, אבל אנחנו מביטים במפה ומתנחמים: סך הכל כ-3 ק"מ. אמנם כבר סוף היום, וכבר 7 שעות רכיבה מאחורינו, אבל מהם עוד 3 ק"מ להגיע לוויציניה הנכספת...
הגענו. לקראתנו באה קבוצת רוכבים מקומית- 3 ילדים כבני 10-12 עם אופני BMX. הם צוהלים על שמצאו סופ-סוף פרטנרים לקבוצת הרכיבה שלהם, ומלווים אותנו בתוך קריאות רמות לתוך הכפר, תוך שהם מראים לנו מיני פעלולים. לאחר ששכחה השמחה, הם מסבירים לנו שבעצם יש עוד כפר שקוראים לו Vavitsinia, ואולי אנחנו דווקא מתכוונים לשני? לשלהם קוראים Vavitsinia Agio. שולחים מבטנו ימינה ומגלים שלט האומר: Vavitsinia 9 km. מעל לשלט אנחנו מבחינים בעלייה בעלת שיפוע של 10 מעלות. שטיות יש לנו פיתה עם טחינה בתיק, אנחנו יורדים עליה, ועל הענבים שקטפנו לרוב בדרך, ומתחילים בפידול.
הרכיבה לכפר מדהימה, ועוברת בתוך ואדיות מקסימים, וכבישים ומפותלים. לכפר אנחנו מגיעים ממש בשקיעה, ומחפשים את המסעדה של מריה, זו שאבישי זוכר מביקורו האחרון לפני 5 שנים באי (האם היא קיימת עדיין?). אחרי חיפושים בחושך, אנחנו מגיעים למסעדה, ונדהמים לגלות בית ההארחה הצמוד לה ומכיל חדרים ברמה של סוויטות. ממש מתאים לנו לסיומו של טיול מקסים. מריה היא אישה בריאה עם כתפיים רחבות כשל מרים משקולות. אלו נדרשות לה כדי להפעיל את הכלים במסעדה. בבוקר אנו רואים אותה מערבבת סירים ענקיים עם כף באורך של מטר ומבינים מהיכן הכתפיים האלה שלה. תנור ענק ניצב במטבח, ומאכלס בימי ראשון עדר כבשים שלם כדי להכין לעשרות סועדים מכפרי הסביבה את המאכל המקומי האהוב (והטעים) קלפטיקו (kleftico)- בשר כבש בתנור עצים עם תפוחי אדמה. כדאי לנסות.
ביום האחרון אנחנו גולשים לנו בירידות, ומגיעים לכפרים Pano Kato (עילית ותחתית) ו-Lafkara. שני כפרים ציוריים ומיוחדים. הרחובות בהם ציוריים ומדהימים ביופיים. למי שמעוניין בטיול קצר מלרנקה, זהו היעד המומלץ- כשעתיים רכיבה מהעיר המודרנית, ואתם במקום אחר- קפריסין האמיתית. אנחנו ממשיכים דרך הכפר Agios Theodoros עד הכביש העובר לאורך הים לכיוון שדה התעופה. לפני השדה אנחנו מקנחים ברביצה על החוף. בטן גב, בשביל הפרוטוקול...
זו הפעם הראשונה שאני עושה טיול עם כל הציוד עלי, ואני מופתע כמה זה קל. בהבטחה שלנו לעשות טיול בדופק נמוך, כמובן שלא עמדנו. הטיול הזה היה לנו למחנה אימונים של ממש, ויהיה זה רעיון למי שרוצה לעשות מחנה אימונים בתוך כדי החשפות למראות ואנשים חדשים. רכיבה עם אוכלוסייה מסבירת פנים, אוכל טעים, ומגוון פירות שניתן לקטוף ולאכול בתוך כדי רכיבה, הם שילוב מדהים של טיול אופניים קל להתארגנות, המלווה בהנאה מרובה.
אורך מסלול- סך הדרך שרכבנו כ-550 ק"מ, כ-80 ק"מ ליום.
תשובה לשאלה באמצע הכתבה: החלק שמסתובב את מספר הסיבובים הגדול ביותר בעת דיווש הוא הפולי של המעביר האחורי.
מעוניינים במידע נוסף על חופשה בקפריסין? הנה כתבות נוספות שעשויות לעניין אתכם:
פארקי שעשועים ואטרקציות בקפריסין >> היכרות עם קפריסין >> מלונות בקפריסין >>
