ניו-זילנד - עוזבים את האי הדרומי

את השבועיים האחרונים באי הדרומי מנצלים הפלגים בכדי לחזור למקומות בהם כבר היו. יש משהו בחזרה לרחובות ונופים מוכרים, כמעט תחושה של מקומיים. יומיים בילו בחווה של משפחה מארחת, חברים באירגון ה-hit.
pelegim
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: ניו-זילנד - עוזבים את האי הדרומי
© מאורי הירש

טיול חוזר באזור נלסון

האי הדרומי של ניו זילנד היטיב עימנו ואנחנו מחליטים לחזור למקומות מוכרים. את אגמי נלסון מאוד אהבנו לפני חודשיים אך מזג האוויר תעתע ולא איפשר לנו לצאת לביקתה בהרים על גדת אגם נסתר. כשהגענו הפעם דווקא הכל נראה טוב...חוץ מהתחזית ליום המחרת, גשמים ורוחות. שוב לא נגיע לביקתה. הסתפקנו ברחצה באגם, דיג (מחזיקים חכה, לא באמת קורה משהו אחר...) ושיחות נפש עם הברווזים המגעגעים שבאו לרכב בכדי לקבל את חלקם, זכרו אותנו או שהם סתם שנוררים ופונים לכל אחד, משהו בקריצות ובקולות אמר לנו שזו האפשרות הראשונה... למחרת המשכנו לעיירות החוף הצפוני ריצ`מונד ונלסון. בינהם ממוקם בקרבת שדה התעופה המקומי, מוזיאון wearable art. רותי, המורה לעיצוב בינינו, התמוגגה משלל התלבושות המעוצבות, ר"ז מהמכוניות העתיקות והילדים מהחידונים שחולקו להם ודרשו התרוצצות ברחבי המוזיאון באיתור התשובות הנכונות. עונג שבת גם ביום חול...

לתחילת הכתבה

אירוח אצל משפחה מקומית

החוף הצפוני של האי הדרומי מפורץ כולו, ראו כתבה קודמת שלנו המתארת טרקים שמאפשרים לחוות את היופי הזה. רצינו עוד קצת מזה אבל רצינו גם להתארח אצל משפחה מארחת. אירגון ה-hit מאגד מספר גדול של משפחות המוכנות לארח כמעט בחינם ישראלים מטיילים. צעירנו לעיתים מבססים טיול שלם ברחבי ניו זילנד בשיטה זו. לנו זה לא כל כך התאים אבל הפעם כן, אז פתחנו את החוברת שקיבלנו לפני חודשיים ובחרנו לפי הטקסט המצורף: "אם בא לכם לחוות איתנו חיי החווה ובלאגן של חמישה ילדים אתם מוזמנים" התקשרנו. ניקי ענתה ואמרה שנגיע מתי שאנחנו רוצים, להמשיך בכביש עד הסוף, קצת דרך עפר ומגיעים. סיימנו השיחה והלכנו לקולנוע. בסוף הסרט חשבנו שיחכה לנו מקום בקמפינג המקומי בנלסון - לא חיכה. ניסינו עוד אחד אבל הוא נראה לנו הזוי. החלטנו, קצת מאוחר אבל ממשיכים לניקי ואנדרו, הניוטונים ב-cable bay.

 הזקנה במודיעין המקומי סימנה לנו על המפה היכן המפרץ וכך יצאנו לדרך. דרך מפותלת, חושך מפתיע, אין נפש חיה. זה דווקא לא מפתיע בניו זילנד. למזלנו ראינו שלט על קמפינג לא רחוק ו"נסוגנו" אליו. שמחנו לראות קצת אורות ודשא בין שדות נטושים וגדרות בהם שוטטנו אך רגע קודם. למחרת קמנו לאחד הנופים הכי יפים שקידמו את פנינו בניו-זילנד. שני מפרצים/לשונות ים עוטפים אי קטן ויחודי, מחובר ליבשה בסוללת עפר טיבעית, כזו שיוצרת הפרשי גבהים בין לשונות הים האמורות. האחת מבוססת בבוץ עקב שפל עמוק והשניה מתגאה עדיין בכחול הים, אצלה אותו השפל אבל עדיין רטוב... בעלי המקום הסבירו שהניוטונים במרחק שתי דקות נסיעה מהם אבל הפעם באור יום החלטנו - קודם עולים להר. לקחנו מחצלת, ספרים וילד קטן (כרמל...) ועלינו להר ממעל. הנוף היה מדהים, אכלנו צהריים, השכבנו את הילד הקטן ופצחנו בשעתיים של קריאת ספרים (כל השאר..). אחר הצהריים בירידה תמרנו בין הפרות הרועות, דניאל חשבה שהם פרות רעות ונלחצה (אחרי שלושה חודשים בהודו? באמת!), אבל הן באמת היו רק רועות...

הגענו לניוטונים, הם שומרים על אדמת האי הקטן עבור הבעלים החוקיים, גרמניה ערירית. ג`סיקה היפה פגשה אותנו בדרך והראתה לנו הדרך, לא היה לנו סיכוי להגיע יום קודם בחשיכה. כמו בבלינד-דייט תמיד יהיו רגעים של אי נוחות. אלו הרגעים שרותי לא אוהבת ומוכנה על כן לוותר על כל הסיפור. לר"ז זהו רק עוד אתגר חברתי קל לפיצוח. הילדים נשאבו חיש קל לחדרי המשחקים ואנחנו למטבח, מכינים יחדיו ארוחת ערב. האוכל בתנור ונשאר רק להעביר כמה פרות לחלקה גבוהה. עלינו לראש האי בטנדר של אנדרו וזכינו לשמש שוקעת ולהדגמה חיה של יעילות כלבי רועים מאולפים. אנדרו עם משרוקית קטנה שולט בכלבים, למחרת עם הכבשים הזריזות נבין שאי אפשר בלי הכלבים הללו.

ארוחת ערב. ג`סיקה מברכת, כולנו אומרים אמן, אותו האלוהים לא? הקרח כבר נשבר לגמרי והמארחים שאנו כלל לא אורחיהם הראשונים מגלים הבנה נכבדה בהוויה הישראלית, השיחה קולחת. בלילה עוד נשב עם ניקי על מחברת לימודי העברית שלה. למחרת ר"ז שוב שיחק את משחק ה-cow-boy רק שהפעם על טרקטורון והיו אלה כבשים ולא פרות...צריך לבדוק שוב מאיפה השורשים של העירוני המזויף הזה חשבה לעצמה רותי. נפרדנו בטקס הקבוע של חיבוקים ועוגיות לדרך מעשה ידי בעלת הבית. רק אתמול עוד "הלכנו על גחלים". החוויה הזו להתארח בבית של משפחה זרה, לבשל במטבח שלהם, להשתמש בשירותים והמקלחת- מתאימה להם כי הם בחרו בכך, לנו האורחים - לא תמיד ולא בכל מחיר. אנו בכל זאת ממליצים בחום, זו דרך נהדרת להכיר את המקומיים האמיתיים ולא רק את נותני השירות עימם נפגש התייר. אם אתם משפחה כמונו עם קרוואן, תוכלו ללון בו בלילה ולהקטין את תחושת ה"כיבוש". על הניוטונים אנחנו ממליצים כי הם נחמדים, כנראה כמו רוב היתר. נפרדנו מהאי הדרומי הקסום, אנחנו כבר על המעבורת חזרה לאי הצפוני. צביטה בלב. משהו במרחק מהארץ אומר לנו שלא נשוב הנה במהרה.

 בכתבה הבאה - דרום האי הצפוני

אירוח אצל מקומיים:

  • אירגון ה-hit, כרוך בעלות ראשונית. www.hit-nz.com
  • אירגון "חיבורים" www.chiburim.com

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על האי הדרומי