14 יום על אופניים - רוכב בודד בנורמנדי וברטאן

סיכום מסע אופניים בצפון נורמנדי ומזרח ברטאן שעבר יפה בלי אף תקלה באופניים אפילו לא תקר אחד עם אזורי הטיול יפים כפי שאני אוהב. חוסר היכולת של הצרפתים לתקשר היוו בעיה לא קטנה, אבל בסופו של הכל היה שווה.
משה כ"ץ, אתר הרים
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: 14 יום על אופניים - רוכב בודד בנורמנדי וברטאן
Thinkstock Imagebank ©

תוכנית הטיול

לאחר מסע האופניים בניו זילנד בסוף 2001, קיוויתי להמשיך במסעות דומים במידת האפשר. טיול לצרפת, מולדת האופניים והטור דה פרנס, התיישב על הכוונת. ההכנות החלו מתחילת 2003. הצעד ראשון שעשיתי היה ללמוד על הארץ ולגבש את הכיוון הכללי של המסלול, זאת על ידי רכישת הספרים: צרפת המדריך המקיף בעברית, cycling FRANCE באנגלית, שניהם בהוצאת לונלי פלנט ומפת צרפת 1:1,000,000 מספר 989 בהוצאת מישלין. מספר שבועות עברו בקריאה לימוד והתלבטות באיזה אזור לרכוב.

לאט לאט, החלה להתגבש החלטה לכוון צפון ומערב צרפת באזורים נורמנדי וברטאן. בין הגורמים המשפיעים היו: 1. הרצון לטייל בחופי הנחיתה הגדולה בנורמנדי במלחמת העולם השניה בעקבות סדרת הטלוויזיה "אחים לנשק" והסרט "להציל את הטוראי ריאן". 2. האזורים הם שטוחים יחסית, דבר שלא יכביד על הרכיבה הארוכה, כלומר בנורמנדי הרכיבה תוכננה לאורך החוף וברטאן אזור גבעי גלי.

 האופניים שעליהם רכבתי הם מסוג טורינג בייק (אופני טיול כביש) של קוננדייל מדגם T800, אותם רכשתי באמצע 2002. על אופניים אלה רכבתי כ 3,800 ק"מ לפני צרפת. המועד שקבעתי לעצמי היה תחילת ספטמבר 2003 למשך שבועיים, מתוך מחשבה שהתקופה היא סוף עונת התיירות יקל עלי על מציאת מקומות לינה ומזג האויר יהיה סביר, ללא יותר מידי ימי גשם. לאחר השלמת ציוד של סבלים קדמי ואחורי, תיקים קדמיים והכנת האופניים בעזרת ידידיי הותיקים ויטה ואייל מרוזן מינץ בקריית מוצקין הייתי מוכן למסע.

תכנון המסע התבסס על: רכיבה עצמאית על האופניים עם כל הציוד, מקומות לינה יהיו לפי קצב ההתקדמות, טיסה לפריס לנמל התעופה דה גול משם נסיעה ברכבת לעיר לה הבר, התחלת רכיבה מלה הבר, סיום רכיבה בעיר נאנט, מרחק מתוכנן של בין 800 ל 1,000 ק"מ בכ-10 ימי רכיבה, נסיעה ברכבת מנאנט לפריז וטיסה חזרה. ומכאן ליומן המסע שרשמתי בפנקסי מידי ערב לאחר הרכיבה וההתארגנות ללינה.

לתחילת הכתבה

ימים 1-3: נחיתה בפריז ומשם עד גראנד קאמפ מייסי

יום 1 - יום ב´- 1/9/2003: ב-06:05 טיסה בארקיע מטוס בואינג 757. בבידוק לפני הטיסה דרשו ממני תשלום על האופניים הארוזות בטענה שהן ציוד ספורט. סך הכל המשקל של האופניים והתיקים היה כ-21 ק"ג. החישוב שלהם היה של 15 ק"ג X 4 יורו לק"ג = 60 יורו = 300 ש"ח. בלית ברירה נאלצתי לשלם. בטיסה בחזרה בכלל לא העלו את הנושא. על התלונה שהגשתי לאחר מכן לסוכנות הנסיעות דיזנהויז דליה וחברת ארקיע לא זכיתי לתשובה הוגנת ולא להחזר הכספי שדרשתי. כלקח לפעמים הבאות ולמי שמתכנן מסע דומה לוודא היטב שהאופניים הארוזות בקרטון הן כבודה רגילה מבחינת סוכן הנסיעות ובאישור חברת התעופה ורצוי מאוד בכתב.

 נמל התעופה שרל דה גול הומה אדם כנראה בגלל הראשון לספטמבר כשצרפתים רבים (מידי) חזרו מחופשתם. מפה התחיל "מסע ייסורים" זוטא. כשעתיים וחצי חיכיתי עד שהביאו את ארגז הקרטון של האופניים לאולם המזוודות. נסיעה באוטובוס לתחנת הרכבת הצפונית גרדנור. באינפורמשיין של התחנה מסרו לי שהגעתי לתחנה הלא נכונה, כדי לנסוע ללה הבר עלי להגיע לתחנת סאן סלאזר, אליה כדאי לי לנסוע ברכבת התחתית RER, רק ששכחו לספר לי שאי אפשר להגיע לתחנת התחתית עם עגלת מנשא לציוד שסחבתי.

 כך החל מסע מפרך בתחתית של פריז של כשעה וחצי כשאני גורר ביד אחת את קרטון האופניים וסוחב ביד השניה את ארבעת תיקי הצד שלוש קומות מתחת לאדמה הלוך חזור כשאין לי שום מושג לאן ללכת וכשהסיכוי למצוא צרפתי שמסוגל להבין כמה מילים באנגלית הוא 1 ל 10. מזל שהיו מדרגות נעות ובכל זאת מצאתי שתיים שלוש צרפתיות שכיוונו אותי נכון, אחת מהן (שחורה) אף עזרה לי לסחוב את קרטון האופניים במעלה המדרגות האחרון. לבסוף הגעתי לתחנת סאן סלאזר קניתי כרטיס והתמקמתי ברכבת ללה הבר. לאחר נסיעה רגועה של שעתיים שרובן ישנתי הגעתי לעיר. מצאתי מלון קרוב לתחנה, הרכבתי את האופניים והכנתי אותן לרכיבה הארוכה כשעה ורבע. קבאב צרפתי במזללה הסמוכה ושינה טובה סגרו את היום. מחיר המלון 30 יורו +3 לאחסון האופניים.


יום 2 - יום ג´ - 2/9/2003: על הבוקר סידור פנימי של תיקי הצד והרכבתם על האופניים והתחלת הרכיבה. היעד הראשון העיירה אונפלר, דרך גשר נורמנדי, העובר מעל שפך הנהר סיין לתעלת למנש. למרות המצפן והמפה (שלמעשה היתה בקנה מידה גדול מידי) היו לי קשיי התמצאות ראשוניים. לאחר מספר סיבובים בקצה לה הבר והפרברים הסמוכים והתייעצות יגעה באנגלית רצוצה עם מספר צרפתים מצאתי את הכיוון והגעתי לגשר נורמנדי. הוא מורכב למעשה משני גשרים עוקבים בצורת U ענקית הפוכה. על החלק הדרומי והחדש שנבנה בשנת 1995 יש מסלול מסודר ומסומן לאופניים.

 באונפלר, עיירה חביבה, מנוחה עם סנדוויץ מפואר עם קפה וקניית מפה מפורטת של האזור הנקרא קאלבאדוס בקנ"מ 1:100,000. המשך מערבה על כביש החוף 513-D עד לעיירה אויסטראם ממנה יוצא קו מעבורת לפורטסמות באנגליה. הכביש גבעי וגלי למדי בעיקר כשהוא מתרחק מהחוף, לאורכו כ-11 ישובים כפריים ועירוניים. הנוף הכפרי הצרפתי נחשף לאיטו לעיני. חורשות עצים, שדות מרעה עם עדרי פרות, שדות תירס ומטעי תפוחים. באויסטראם התמקמות במלון עם מסעדה צמודה. 30 יורו לינה.

  • נתוני רכיבה להיום: מרחק 93.6 ק"מ, זמן נטו 6:10 שעות, מהירות ממוצעת 15.1 קמ"ש. המהירות איטית יחסית נובעת מהרבה עצירות להתמצאות והכביש הגלי.

יום 3 - יום ד´ - 3/9/2003: יציאה מאויסטראם ב 08:00 כרבע שעה אחרי הזריחה, די קריר (11 מעלות צ`), אך השמים בהירים. הכוון הכללי מערבה על כביש 514-D לאורך הכביש התבצעה נחיתת בעלות הברית ב 6 ליוני 1944 במלחמת העולם השניה. משתדל לעצור באתרי נחיתה שונים. לאורך הכביש מוצגים מידי פעם כאנדרטאות טנקים ותותחים מוקפים בכרי דשא ופרחים. בארומנש אנדרטה גדולה לחללי הצבא הבריטי ותצפית לשרידי הנמל המלאכותי שנבנה תוך כדי הלחימה מקוביות ענקיות מבטון שנגררו מאנגליה ושימש להעברת הלוגסטיקה לכוחות המתקדמים מהחוף לתוך צרפת. בלונג סור מר עמדת תותחי חוף גרמניים. בקולוויל סור מר בית הקברות הצבאי האמריקאי ל 9,386 חיילים אמריקאיים שנפלו בקרבות הנחיתה ואנדרטה ל 1,557 חיילים נעדרים בקרב שגופותיהם לא נמצאו. המקום מטופח להפליא, שדה הצלבים הלבנים ממש מרגש ומפחיד, בין הצלבים יש מידי פעם מגיני דוד המציינים שהחייל הנופל היה יהודי. בפוינט דה הוק אנדרטה ל 81 חללי יחידת סיור אמריקאים שכבשו בקרב נועז סוללת תותחי חוף גרמניים. באמצע היום חשתי משבר עייפות פיזי ומנטלי, האופייני לתחילת מסע אופניים בקנ"מ כזה. הפסקה ארוכה ליד דוכן אוכל בכפר ליד הכביש עזרה לי לעבור את המשברון. כמעט כל הדרך עוברת באזור חקלאי, שדות תירס רבים, שדות מספוא עם חבילות שחת עגולות והרבה פרות רועות באחו. לינה במלון צנוע בכפר קטן גראנד קאמפ מייסי. הכביש בד"כ גלי מתון. מעט עליות ארוכות ורוח גב מזרחית שדחפה אותי חזק בירידות.

  • נתוני רכיבה להיום: מרחק 80.6 ק"מ, זמן נטו 4:50 שעות, מהירות ממוצעת 16.7 קמ"ש.

לתחילת הכתבה

ימים 4-6: הדרך לשרבור ועד לה איה פאשנל

יום 4 - יום ה´ - 4/9/2003: יציאה מגראנד קאמפ מייסי עם הזריחה ב-07:45, קר כמו אתמול. היעד להיום שרבור (זאת מהספינות), היושבת בצפון חצי האי קוטאנטאן. נסיעה דרומה בכביש אזורי 514-D המתחבר לכביש ראשי 13-N, אחרי 5 ק"מ ירידה לכביש אזורי 913-D לחוף הנחיתה (D day) יוטה. האזור חקלאי מובהק עם המון שדות תירס ופרות באחו. חניה בכפר קטן ליד חוף יוטה, מצאתי בו חנות בגטים ועוגות קטנה ואופיינית, שתי עוגות צימוקים מצוינות ובגט שחור סיפקו לי אנרגיה עד הצהריים. סיור באתר חוף יוטה והמשך צפונה בכביש 421-D. בצהריים ארוחה במסעדת דרכים של סלט חסה עם נתחי עוף ועוגת תפוחים. פגשתי אחרי הארוחה זוג רוכבים צרפתיים בעל ואשה מבוגרים ממני שעשו טיול אופניים חד יומי של כ 50 ק"מ, הבעל דיבר אנגלית סבירה כך שיכולנו להעביר קצת חוויות.

 משם רכיבה גלית וארוכה על כביש 42-D והתחברות מחודשת לכביש ראשי 13-N עד לשרבור. בדרך עצרתי בתחנת דלק גדולה עם מרכז מסחרי, בה רכשתי את מפת ברטאן בקנ"מ של 1:250,000, על פי מפה זו ניווטתי היטב את כל המסע עד נאנט. מצאתי בקלות יחסית מלון במרכז העיר (32 יורו). מנוחה קלה במלון, סיבוב במרכז העיר וארוחת קבאב צרפתי סיימו את היום. הרכיבה היתה היום חלקה ללא משברים סימן שהגוף כבר התרגל.

  • נתוני רכיבה להיום: מרחק 86 ק"מ, זמן נטו 4:43 שעות, מהירות ממוצעת 18.2 קמ"ש.

יום 5 - יום ו´ - 5/9/2003: יציאה משרבור כרגיל ב-07:50. תופס את כביש 901-D המוליך מערבה משרבור ובשלב מסוים מושך לדרום במקביל לחוף המערבי של חצי האי קוטאנטאן ששרבור יושבת בצפונו, על כביש 37-D. אזור גבעות גבוהות, עליות ארוכות ומתונות יחסית מושכות את כל היום. כמעט כל האזור חקלאי, הרבה מאוד שדות תירס ירוק לפני קציר לתחמיץ ולא פחות שדות מרעה עם פרות רבות. באמצע היום שהגוף עייף קלטתי חוות בקר לחלב צמודה לכביש. הזדמנות למנוחה וסיור מקצועי. עד שבעל הבית הגיע סיירתי בחווה, כשבא התברר שהוא דובר צרפתית נטו ללא מילה אחת באנגלית, לפחות הצלחתי לחלץ ממנו שיש לו 40 פרות חולבות, אלה רועות בחלקה צמודה למבני הרפת בהם סככה חדשה, מכון חליבה קטן ומצוחצח ומתקן לטיפול בשפכים. בחצר ערמות מכוסות של תחמיץ, קומביין ירק, עגלה להובלתו, טרקטור כף ועוד מגוון כלים. החווה ממש מרשימה בסדר ובניקיון מופתי.

 לקראת 70 ק"מ מתחילת היום מתחיל לחפש מקום ללינת לילה, מנסה בבית חווה המשתייך לרשת האירוח הכפרי הארצית שאמבר ד`אוט אך הבעלים לא מתקשרים באנגלית לחלוטין!! ממשיך לעיר הקטנה הסמוכה לה איה דה פויט. מאתר מלון עם מסעדה במרכז העיר (לינה 23 יורו). ארוחת הערב במלון. אחר הצהריים קניית מצרכים טיפוסית לארוחות בוקר וצהריים לצידי הדרך: בדרך כלל גבינת קממבר בעלת לא פחות מ 45% שומן, נקניק דשן (מבשר חזיר?), סרדינים, תפוחים, עוגיות שוקולד וכמובן בגט טרי.

  • נתוני רכיבה להיום: מרחק 74.8 ק"מ, זמן נטו 4:38 שעות, מהירות ממוצעת 16.1 קמ"ש.

יום 6 - יום שבת - 6/9/2003: ממשיך במגמה דרומה על כביש 900-D ההופך לכביש 2-D בעיירה לייסי ול-7-D בעיר קונטאש, מסיים את הרכיבה היומית בעיירה לה איה פאשנל. כמו בימים הקודמים האזור לא משתנה- גבעי, חוות מתחלפות בחורשות וחוזר חלילה, הכל ירוק. בחניית הבוקר שיחק לידי סנאי, לאחריה נכנסתי להסתכל על עוד חוות חלב. רוח צפון מערבית עזה וקרה התחילה לנשוב וחייבה אותי ללבוש את שרוולי הרגל ומעילון הגשם. חלק מהכביש ישר כסרגל תופר את הגבעות ומכאן אופי הרכיבה של עליות זחילה ארוכות בקצב של 7 עד 10 קמ"ש וירידות במהירות של עד 52 קמ"ש.

  • נתוני רכיבה להיום: מרחק 69.5 ק"מ, זמן נטו 4:25 שעות, מהירות ממוצעת 15.7 קמ"ש.

לתחילת הכתבה

ימים 7-9: ממשיך למון סאן מישל עד לאודק

יום 7 - יום א´ - 7/9/2003: יום ראשון יום המנוחה המקומי. השכמה מאוחרת ויציאה לדרך רק ב 09:00. מושך דרומה על כביש 7-D לכוון אוורנש. בכללי יציאה מאזור הגבעות למישור החוף. אחרי אוורנש מושך מערבה על 43-D לכוון מון סאן מישל - מבצר גדול ומרשים מאוד על חצי אי, ההופך לאי שלם בזמן הגאות. אחרי רכיבה מישורית מהירה מגיע ב-12:00 למבצר מצטלם וחוזר 2 ק"מ דרומה למרכז התיירות הענק, שפיתחו הצרפתים על בסיס הקהל הגדול המבקר במון סאן מישל.

 לראשונה בצרפת מצאתי במרכז התיירות קמפינג שאפשר להעביר הלילה ב-8 יורו בלבד (מחוץ לעונה בחדר עם 12 מיטות) אחרי התארגנות קצרה חזרתי ברגל למבצר לסיור ממושך של כ-4 שעות. המקום מרשים ביותר מכל בחינה שהיא. הקפתי את המבצר ברגל על קרקעית הים בזמן השפל. האזור מפורסם גם בגלל עוצמת הגאות והשפל של הים כשההפרש בגובה מי הים מגיע ל-15 מטר בין הגאות והשפל. בגאות המבצר הוא למעשה אי המנותק היבשה ובזמן השפל הוא הופך לחצי אי וצפונה לו מתגלים ק"מ רבים של חוף "יבשים" מהים. אחר הצהרים כביסה במכבסת הקמפינג, תכנון המשך המסלול לימים הבאים וארוחת ערב דשנה במסעדה הומה צרפתים.

  • נתוני רכיבה להיום: מרחק 41 ק"מ, זמן נטו 2:08 שעות, מהירות ממוצעת 19.2 קמ"ש.

יום 8 - יום ב´ - 8/9/2003: הבוקר התחיל גשם קל. יצאתי לדרך רק ב-10:00 אחרי הארכת השינה והכנה לרכיבת גשם על ידי אריזת כל הציוד והביגוד בשקיות פלסטיק. בסך הכל לסיכום הגשם היומי חוץ מלהרטיב את המשקפיים וללכלך קצת את האופניים לא הפריע. מושך דרומה לכוון פונטזון ומשם על 797-D צפון מערב לקנקל,  עיירת דייגים נחמדה, שמגדלים בה צדפות למאכל בחוות על קרקעית הים על בסיס ממשק השפל והגאות. הגעתי בזמן השפל כשהסירות בנמל הדייגים הקטן שוכבות על החול וחוות הצדפות נראית כולה. מקנקל לאורך החוף הצפוני על כביש 201-D לסאן מאלו. כביש יפהפה המשקיף על מפרצים מרהיבים. בסאן מאלו גולש לעיר העתיקה המוקפת בחומה. לאחר סקר מחירים קצר התאכסנתי (בלית ברירה) במלון יקר יחסית (47 יורו) אך נעים ובעלי בית מאירי פנים. לסיום היום סיור לאורך החומות ונמל היכטות וקינוח בפיצה משולבת במאכלי ים.

  • נתוני רכיבה להיום: מרחק 70.7 ק"מ, זמן נטו 4:10 שעות, מהירות ממוצעת 16.9 קמ"ש.

יום 9 - יום ג´ - 9/9/2003: שמים מעוננים ויום אפור מקדמים את פני ומכתיבים לי יציאה מאוחרת ב-09:00. סאן מאלו נמצאת בפינה הצפון מזרחית של ברטאן. המטרה ליומיים הקרובים לחצות את מזרח ברטאן בכוון דרום מערב לעיר ואן. האזור בברטאן נקרא קוטס דאמור. מקום הלינה לא ידוע אותו אחפש לפי קצב ההתקדמות השעה והכוח ברגליים. נצמד לכביש 768-D המושך אותי בדיוק בכיוון. ככל שמדרימים, האזור מקבל צורת גבעות רחבות, מעין רמה נמוכה. השמים מתבהרים לאיטם. שדות תירס ומרעה נרחבים לכל מלוא העין. הרגליים מדוושות מעצמן רק הלחצים בין הישבן לאוכף מכתיבים את המנוחות. אחרי כ85 ק"מ מחפש לינה בבתים פרטיים בצידי הדרך החברים ברשת הארצית אך ללא הצלחה, האנשים לא בבית. ממשיך לעיר לאודק, מתמקם במלון סביר עם מסעדה וכרגיל סוגר את היום בארוחת ערב צרפתית מסודרת: מנה ראשונה, עיקרית, גבינות לקינוח כוס יין אדום ובקבוק סיידר.

  • נתוני רכיבה להיום: מרחק 102 ק"מ, זמן נטו 6:03 שעות, מהירות ממוצעת 16.9 קמ"ש.

לתחילת הכתבה

ימים 10-12: המשך הרכיבה עד הסיום בנאנט

יום 10 - יום ד´ - 10/9/2003 : היום התחיל בזרזוף גשם, שהמשיך לסרוגין עד הצהריים. מלאודק מושך דרומה. הכביש ממשיך לעבור ברמה הגבעית. הרבה עליות זחילה. אחרי 76 ק"מ הגעתי לעיר ואן. מאמציי הרבים למצוא מלון או אכסניה בעיר, למרות שנעזרתי בלשכת המידע לתיירים, לא צלחו. במלון הממוקם במרכז העיר, שארגנו לי מלשכת המידע, לא הסכימו בעלי הבית שאכניס את האופניים למלון או לחדר אלא אקשור אותם ברחוב, לזה כמובן לא הסכמתי בשום פנים. לאחר ויכוח קצר באנגלית שבורה ושפת הידיים עזבתי את המקום בכעס.

 מאחר שלשכת המידע היתה כבר סגורה, החלטתי לצאת מהעיר דרומה. הבעיה שהתייאשתי מהתקשורת עם הצרפתים, כך שלא יכולתי לשאול אף אחד על אכסניית הנוער הנמצאת בדרום העיר או על הכוון בכלל, רכבתי מבלי שאני יודע איפה אני נמצא. למזלי הטוב באחת העצירות בניסיון להתמצא בשטח עצר לידי רוכב אופניים דובר אנגלית טובה. הוא סידר לי את המפה בראש ובשטח, הסביר לי שאני נמצא במקום הנקרא סהנה והראה לי איך להגיע לקמפינג הסמוך. בקמפינג לא היו כרגיל בצרפת בקתות לינה אלא רק דשאים לאוהלים או לרכב. מאחר ומזג האויר היה נעים התמקמתי ללינה עם שק השינה על הדשא מתחת לאחד העצים בחברת כמה אדומי חזה ושחרורים. ההסתובבויות בעיר גזלו ממני שלוש שעות מעצבנות ו-14 ק"מ מיותרים.

  • נתוני רכיבה להיום: מרחק 90.5 ק"מ, זמן נטו 6:12 שעות, מהירות ממוצעת 14.5 קמ"ש.

יום 11 - יום ה´ - 11/9/2003: השינה בשק שינה על הדשא היתה טובה. קמתי עם שחר עוד לפני הציפורים בשעה 07:00, התארגנתי ליציאה ושילמתי 7 יורו עבור הלינה במלון כוכבי הרקיע. ענן כבד רבץ על האזור, המשקפיים התמלאו באדים למשך זמן. חזרתי בתחילה צפונה לואן וממנה משכתי לדרום מזרח. הכביש הראשי לנאנט 165-N הוא כביש אדום במפה כלומר כביש מהיר ארבע מסלולי מהיר, שכנראה אסור לרכיבת אופניים (לא ניסיתי), לכן ניווטתי בכבישים אזוריים צהובים ומקומיים לבנים, שזגזגו מדרום לכביש הראשי.

 בכפר הראשון אליו הגעתי עצרתי להצטיידות במזון לדרך ומשם התקדמתי מכפר לכפר לפי המפה. נראה היה לי שלפי גובה צריח הכנסייה המקומית ניתן לקבוע את גודל הכפר, יותר גבוה כלומר יותר גדול. באמצע הדרך, אחרי הכפר ארצאל, עצרתי למנוחה על גשר שפך הנהר וילהינה, עם סכר גדול ותא מעבר לספינות להשוואת גובה המים משני צידי הסכר. גם מספר קורמורנים פרוסי כנפיים נחו איתי על שורת מצופים בסמוך לסכר.

 בהמשך הדרך ספגתי מטח גשם בינוני. לאחר כ 73 ק"מ מצאתי מלון בעיירה לה-מדליינה (כ 60 ק"מ מצפון מערב לנאנט). בעיירה סדרת פסלים מרשימה לאורך מסלול של כ 2 ק"מ המתארת את משפט ישו ומסע סחיבת הצלב בירושלים עד לצליבה והורדתו מהצלב. הצרפתים כידוע קתולים, כך שהאתר המחיש לי אישית את עומק אמונתם. בערב ארוחה צרפתית מסודרת במסעדת המלון.

  • נתוני רכיבה להיום: מרחק 73.5 ק"מ, זמן נטו 4:35 שעות, מהירות ממוצעת 16 קמ"ש.

יום 12 - יום ו´ - 12/9/2003: היום האחרון לרכיבה. מזג האויר מאיר פנים. הניווט אמור להיות קל וכך היה. נצמדתי לכבישים האזוריים הצהובים והמקומיים הלבנים בין כביש 165-N הראשי לנאנט לבין מסילת הרכבת הרצה מואן לנאנט, כמעט בקו ישר מצפון מערב לדרום מזרח. השטח נוטה להיות מישורי, הדרך עוברת בין חוות בקר ועופות, שדות מרעה ותירס. המשכתי עד לעיירה כויוהרון, השוכנת על הגדה הצפונית של נהר הלואר, וממנה על הכבישים הצמודים לנהר עד לתחנת הרכבת הראשית במרכז נאנט. שם כבר קניתי כרטיס רכבת לפריז ליום ראשון בבוקר. מצאתי בקלות יחסית את אחד המלונות הסמוכים ביותר לתחנה בהדרכת הלונלי-פלנט ושני שוטרים שאחד מהם הבין קצת אנגלית. התמקמתי במלון ליומיים (40.5 יורו ליום) ובזה תם פרק הרכיבה לטיול זה. בערב טיילתי קצת בעיר לסבוב הכרות.

  • נתוני רכיבה להיום: מרחק 65.3 ק"מ, זמן נטו 3:43 שעות, מהירות ממוצעת 17.4 קמ"ש.
  • סך הכל מרחק מצטבר לכל המסע 848.6 ק"מ

לתחילת הכתבה

ימים 13-14: מנוחה בנאנט וחזרה לפריז והביתה

יום 13 -יום שבת - 13/9/2003: בבוקר הלכתי למרכז העיר, בדרך עזרתי לתייר סקוטי למצוא את סניף הדואר המרכזי, כשהוא פנה אלי באנגלית היתה לי פתאום הרגשה נהדרת כאילו מדברים אלי ב"חצי" שפת האם שלי, עד כדי כך הגיעה הרגשת הבדידות שלי לנוכח אי היכולת לתקשר עם הצרפתים באנגלית. במרכז מצאתי חנות ספורט גדולה עם אגף אופניים מסודר. ביקשתי מהמוכר ארגז קרטון של אופניים חדשים אך לדבריו לא נשארו להם ארגזים ריקים מאחר שהם חותכים אותם אחרי הפתיחה, בגלל שיום שבת היום, הם לא עוסקים בקליטת אופניים חדשים. הוא המליץ לי לקנות תיק גדול לאריזת אופניים ב 41 יורו וקניתי. בהמשך חזרתי למלון, פרקתי והכנתי את האופניים לטיסה וארזתי אותם בתוך התיק. בהמשך היום והערב טיילתי בנחת והפעם ברגל בגן הבוטני המרהיב ובעיר העתיקה.

יום 14 - יום א´ - 14/9/2003, היום האחרון בצרפת: על הבוקר התארגנתי לנסיעה לפריז עם עגלת נשיאת ציוד מתחנת הרכבת. נסיעה נינוחה של כארבע שעות ברכבת ה-TGV מנאנט לתחנת מונפרנס בפריז. תכננתי להשאיר את האופניים הארוזות והציוד בשמירת החפצים ולטייל קצת בפריז. אך בתחנה ראיתי שאני שוב מסתבך עם הצרפתים והצרפתית בסבך של אנגלית מרוסקת והנחיות בלתי מדויקות מפי אלה שהצלחתי בכל זאת לתקשר איתם. לכן החלטתי להתמקד בהגעה לנמל התעופה שרל דה גול ולהיות בטוח, שהסתבכות נוספת לא תמנע ממני להגיע בזמן לטיסה.

 כך, כברירת מחדל, הגעתי לנמל התעופה כ-12 שעות לפני הטיסה, אותן העברתי בהסתובבות ובשינה על שק השינה באחת הפינות. תם ונשלם מסע האופניים בצרפת. בסך הכל עבר יפה, בלי אף תקלה באופניים אפילו לא תקר אחד, אזורי הטיול יפים כפי שאני אוהב. התכנון של נתיב התקדמות כללי וקבלת החלטות יומיות לגבי כיוונים, אכילה ולינה הוכיח את עצמו פעם נוספת. היתה רק בעיה אחת רצינית של חוסר היכולת לתקשר עם הצרפתים באנגלית, דבר, שגרם לי להרגשת בדידות הולכת וגוברת. הלקח שלי הוא, שלארצות שאיני דובר את שפתן רצוי לצאת למסע כזה לפחות עם עוד בן זוג אחד הדובר את השפה.

לתחילת הכתבה

הכתבה והתמונות באדיבות אתר הרים

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על צרפת