חופים בארץ הם לפעמים – נסתרים

כמות החופים הציבוריים הולכת וקטנה וברבים מהם נבנים פרוייקטים נדל"נים הפוגעים בנוף. למרות זאת, עדיין אפשר למצוא פינות חמד נסתרות, בהם אפשר להתבודד וליהנות מהים, ללא ההמון הסואן.
דובי זכאי
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: חופים בארץ הם לפעמים – נסתרים
Depositphotos/Empty Vectorist

הקדמה

נכון, כרישי נדל"ן גוזלים מהציבור שטחי חוף. גם חברת חשמל, צה"ל ועוד גופים גדולים אימצו לעצמם פיסות חוף וסגרו אותן בפני הציבור. ברצועה הצרה של הים נותרו מעט חופים מוכרזים, שהם בדרך כלל עמוסי קהל מתרחצים וקייטנים, אבל הלב (בפרט הרומנטי) מבקש פיסת חוף להתבודד, לתפוס מרחק מההמון הסואן. חיפוש קצת מדוקדק מביא אותנו לחופים קטנים וקסומים בהם נותרו מעט מהפראיות של הים והבדידות של הדייג, מים צלולים בצבע טורקיז וחוף ים פראי. אספנו עבורכם כמה חופים מבודדים, שמעט אנשים מבקרים בהם, רק אנא זכרו, בחלק מהחופים אין שירותי הצלה, לכן הרחצה בהם מסוכנת, אין שירותים ומים ולכן מתפקידכם לדאוג לצרכים שלכם לבד והחשוב ביותר, אין בהם שירותי ניקיון ולכן את הפסולת קחו אתכם. בואו איתנו לביקור קצר בחופים נסתרים, תהנו, תיזהרו ותספרו לחברים.

לתחילת הכתבה

אכזיב: הבריכה הסודית

מדי בוקר מגיע א. אל שמורת אכזיב, על החוף משאיר את המגבת, פוסע עם הסנדלים עד לבריכה החצובה בריף הארוך ושם קופץ למים הצלולים. אחרי אנחת ההנאה הוא שוחה כמה בריכות, יוצא מהמים, צועד על הריף הדוקרני בעזרת סנדליו, מתעטף במגבת ועוזב את החוף. במשך שנים מבקר אותו אדם בבריכה הסודית, הנמצאת במרחק קצר מהחוף היפה והמסודר בגן הלאומי אכזיב. אמנם הכניסה בתשלום, אבל המפרץ המקסים שווה כל שקל. מהמדרגות היורדות לים נגלים שני מפרצים טבעיים של מים בצבעי טורקיז, רצועת חוף צרה וריף טבעי, שמגן מפני הגלים. בקצה הצפוני של הגן הלאומי נמצאת בריכה חצובה בסלע, מקום שהיה בעבר חלק מנמל קדום. גלי הים מסתערים על הריף, גולשים מתונות בסערת קצף לבריכה. אוהבי הצלילה מוזמנים עם שנורקל, מסיכה וסנפירים להכיר את העולם מתחת לפני המים. אפשר לפגוש שושנת ים, שמנופפת זרועות, תמנונים זעירים שנחבאים מתחת לסלע וקיפודי ים, שנאחזים בסלעים ושולחים את קוציהם כאזהרה. העיר אכזיב הקדומה נזכרת בתנ"ך כמקומו של שבט אשר. בתקופות מאוחרת יותר הפיקו הקדמונים את צבע התכלת והארגמן מחלזונות שנמצאו בחוף. הנמל הקטן הפך להיות בתקופה העבסית תחנת משמר ימית והצלבנים בנו כאן את מצודת "קסל אימבר", ששרידיה נראים עדין במקום. בסוף המאה ה-13 הוקם במקום הכפר הערבי א- זיב. כיום מוחזק המקום ומטופח על ידי רשות הטבע והגנים ונקרא "גן לאומי אכזיב", שכנים צמודים לגן "מדינת אכזיב" של אלי אביבי.

  • איך מגיעים: כ-5 ק"מ מצפון לנהריה, על כביש 4 פונים מערבה למגרש חניה גדול הממתין לכם. הכניסה בתשלום.

לתחילת הכתבה


דור הבונים: קשת במפרץ האהבה 

ים קוצף, פסי שמש זהובים מרצדים בתנועה על החול במים וגלים רכים מתעללים בצורתו המסודרת. ככל שהעין מגביהה לאופק, צבעו של הים הולך ומכחיל, ורחוק רחוק כבר נצבע הים במכחול עבה בצבע כחול כהה, מקושט בפסים ארוכים בצבעי סגול. דואט נפלא של גלי הים וסלעי החוף מתקיים כאן בשמורת דור הבונים. שביל צר מתפתל על סלעי הכורכר הכהים והחדים, השביל חולף ליד כתמי הטורקיז של המים הצלולים ואחר טובל בחול הרך שמתרכז במפרצים, הכל נצבע בגוונים הנפלאים של צבעי השקיעה.

ההיסטוריה מלמדת שגם הדורות שקדמו לנו חמדו את חוף דור, בו נמצא מעגן טבעי נוח לסירות. הכנענים חלמו להשתלט על המפרץ הטבעי, כדי להגיע מכאן ל"ארצות הדגן האדירות בשדות השרון". בתקופת החשמונאים, בימי שמעון הנשיא, היא נקראה דור "עיר מבצר, שקשה היה לכבשה". ההיסטוריה הוכיחה שחומות ומילים לא יוכלו לפולשים. צבאות רומי חדרו לדור ב-63 לפני הספירה כדי לקרוע את המקום ממלכות יהודה. על חורבות דור הקדומה קם כפר ערבי בשם "טנטורה". בשנת 48 אחרי המלחמה קמו המושב דור וקיבוץ נחשולים.

 המפרץ הגדול עם חולות הזהב מכונה "מפרץ האהבה". בימי הקיץ, באור הנסוג של השמש, נוהגים לרבוץ במים זוגות אוהבים וגלים רכים מכסים אותם בעצלות. במרכז המפרץ אי יפה, ממנו נמתח ריף כמחסום לגלים וסביבו מלחשים ורוחשים זרמי מים, שמביאים הגלים. הקשת המפורסמת בסלע נמצאת בקצה הצפוני של המפרץ וסביבה משתרע חוף מצולק, סלעי ומוכה גלים. החוף נמתח עד לשמורה היפה בחוף הבונים. בין הסלעים בבריכות הקטנות נגלים יצוריים ימיים זעירים: סוגים שונים של סרטנים, אחד מהם מתהדר בשם מיוחד "שישן דו שן" או סלען זיפני, שמרים צבתות אלימות. "תמנון החוף" ממהר בשחייתו המשונה להיעלם בין קפליו החדים של סלע המשונן.

  • איך מגיעים: ממרכז הארץ, כביש 2 ת"א-חיפה, יורדים במחלף זכרון יעקב לכיוון מזרח. בצומת פורידיס פונים צפונה בכביש 4 עד לשלט דור (טנטורה) נחשולים, פונים מערבה לכביש 7011, עד חוף הים. משם הולכים על חוף הים צפונה.

לתחילת הכתבה

ג`יסאר א-זרקא: הנמל הנחבא

חוף הים מול ג`יסאר הוא אחד החופים היפים בארץ. הטבע פיסל כאן פסלי כורכר יפים וסלע הכורכר גולש אל הים הצלול ויוצר בריכות טבעית. מעט דרומה משם, במפרץ קטן ומוגן, בולט מגדלור זעיר ויתום, הניצב על סלע, ועל קו החוף עוגנות סירות דייגים. ג`יסאר א-זרקא פירושו "גשר על הנהר כחול", הכוונה היא לגשר מעל נחל התנינים. פעם מימיו של הנחל היו כחולים וצלולים כבדולח. התל הקטן שעל החוף והנושק לנחל נקרא "תל התנינים" (בערבית תל אל מנלח). התל נזכר בתקופה ההלניסטית והרומית כ"קרוקודילופוליס" (עיר התנינים) וממנו נפרשים צפונה, מעבר לנחל, מראות חול רך וזך. על שפת הנחל נמצאים שרידי גשר עתיק וחוף פראי, שנמתח מכאן דרומה, כארבעה קילומטר עד חוף "אמת המים" (חוף האקודוקט) שבקיסריה. בדרך סלעים גולשים למים, יוצרים מפרצונים קטנים, שלל צדפים, וחול לבן זך ה"מסתער" על קטעים, שנחשפים ב"אמת המים" לאורך החוף.

  • איך מגיעים: על כביש 2, ת"א-חיפה, יורדים במחלף קיסריה לכביש 4, פונים צפונה עד הכניסה לג`יסאר א-זרקא ובית חנניה. חוצים את הכפר עד הים ומישהו מכם יעביר את הרכב לקצה המסלול, בחניון אמת המים בקיסריה.

לתחילת הכתבה

גבעת אולגה: סודי ביותר 

אם תגיעו לחוף הרחצה המסודר של גבעת אולגה תוכלו להתפעל מהחול הרך, מסוכת המציל ומהים עם גלים הרכים שמתנפלים על החוף, אבל יודעי סוד בשכונה הקטנה של חדרה מגיעים לחוף ולפתע נעלמים כאילו בלעה אותם האדמה. מעקב אחרי קבוצת קשישים מקומיים הובילה אותנו מהחוף המסודר לחוף מבודד, שהתנאים בו קשים יותר. ההליכה הביאה אותנו לחוף קסום, שנמצא דרומית לחוף המסודר. שם, למרגלות מצוק הכורכר, השאירו החברים הקשישים את המגבות ונכנסו ללגונה נעימה בין סלעי כורכר, כאשר ריף חסון מגן עליהם מפני גלי הים. לחוף הקסום אין שם, לכן קראנו לו "המקום הסודי של זקני גבעת אולגה". אבל שלא תהיה טעות, המקום אסור לרחצה. כל מי שנכנס למים עושה זאת על אחריותו וקשה לעמוד בפיתוי. מצוק הכורכר בין גבעת אולגה ודרומה משם מכמורת, מתנשא בשיאו לגובה של כ-40 מטר. במרכז, בין החופים, נמצאת נקודת תצפית יפה, שמורת תל גדור, עם שרידי נמל עתיק וחוף ים בתולי, הנקרא גם החוף הסיני (ולא ברור למה). מצוק הכורכר שהים חותר בו בכל סערה, גורם לפעמים למפולת סלעים שמסכנות את אלה נמצאים על החוף, לכן כדאי לשמור ממנו מרחק.

  • איך מגיעים: נוסעים על כביש החוף (4), במחלף אולגה יורדים ופונים מערבה לעבר הים, עוברים את ה"פיל הלבן" - מבנה ענק, שניצב על חוף הים וממשיכים דרומה עד מגרש חניה גדול של חוף אולגה. משם הולכים לאורך החוף כשלוש מאות מטר למקום הסודי.

לתחילת הכתבה

בת ים: פיסת שלווה בכרך הסואן 

בת ים יכלה להיות היפה בין הערים על חוף הים. היא התברכה בחוף ים משגע, בריכה ענקית טבעית בחוף הסלע, חול רך ונעים וחוף ים רחב. בחלק הצפוני שמוליך ליפו החוף מצטמק ורוחבו אינו עולה על כמה מטרים. מעט לפני שגלי הים שוטפים את החוף נמצא חוף סי פאלס, גן עדן קטן לחובבי הים, עם ריף טבעי, ששובר את הגלים ומים, שמגיעים רגועים אל בריכות נעימות. לחוף הזה מגיעים קייטנים קבועים, שיושבים יחד, מחכים לשקיעה ומדברים על אורחות העולם. תינוקות טובלים רגלים במים וגם הם מתכנסים לקראת שקיעה בזרועות ההורים לקצת שלווה עירונית. בקטע חוף זה אין שירותי הצלה.

  • איך מגיעים: נוסעים על הכביש המחבר את יפו ובת ים, בכניסה לבת ים פונים בכיכר ימינה לירידה לחוף, שם תמצאו את הירידה לסי פאלס הבת ימי.

לתחילת הכתבה

אילת: בין שני מזחים 

רגע לפני שמגיעים למעבר הגבול, בקצה הדרומי של אילת, נשלחים למים הצלולים שני מזחים, למרגלות מלון הנסיכה, נקודות החיבור לים סוף. שני המזחים נבנו בעומק. מהחוף נמתח גשר הליכה מעץ ושם, ברחבת מרפסת קטנה, משאירים את הכפכפים. אפשר לזנק למים בתנאי שאתם יודעים לשחות. אל תשכחו להצטייד בשנורקל ומסכה, רגע לפני שאתם צוללים למי הטורקיז, כדי לראות את כמות הדגים העשירה בצבעיהם המרהיבים. ברגע שנכנסים למים הצלולים עוטפת אתכם צינה נעימה, אחר כך טובלים במים, מתנתקים מהעולם החיצון ונשאבים למראות העולם התת ימי. כמה שמורות של אלמוגים צבעוניים מתחילים להתפתח במים וצבעיהם מוסיפים ליופי של המקום. שחיה איטית בין המזחים, בין הדגים והאלמוגים מוסיפה טעם אחר לאילת, הרחק מההמון הסואן.

  • איך מגיעים: נוסעים על הכביש היורד דרומה מאילת למעבר הגבול טאבה, החוף נמצא מעט לפני המחסום, מול מלון הנסיכה.

לתחילת הכתבה


כתב וצילם: דובי זכאי

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על אסיה