סידורים אחרונים
דרכינו התחילה מביתנו בסינגפור, ממנה טסנו לתערוכה באמסטרדם בה השתתף בעלי. שלושה ימים ביליתי מצוידת בכרטיס חופשי יומי (ל - 3 ימים) לחשמליות (trams) של אמסטרדם ושייטתי לי בעיר כמו דג במים ונהניתי מכל שניה מהפגישה המחודשת שלי עם העיר הכל כך מתוקה אמסטרדם... אבל זה כבר סיפור אחר עליו אכתוב בכתבה אחרת. החלטנו לקחת הפעם חופשה באירופה - אם כבר הגענו עד אמסטרדם הרי זאת הזדמנות טובה לבקר למשל באיטליה, שם עוד לא יצא לנו להיות. לקחנו טיסה פנימית מאמסטרדם לרומא עם חברת התעופה Virgin Express (כמו חברת התקליטים עם הלוגו האדום לבן - אותם בעלים). הזמנו כרטיסים באינטרנט - ככל שמתקרב תאריך היעד כך עולה המחיר כך שכדאי להזמין כמה שיותר זמן מראש. בסביבות 150 יורו לזוג כולל כל המיסים למיניהם ובלי ארוחות ושתיה (אלא בתשלום) ואתם ברומא תוך שעתיים וחצי. מכיוון שטיסתנו חזרה לסינגפור יוצאת רק מרומא החלטנו להשאיר את העיר לסוף הטיול ולהתחיל את הטיול מפירנצה (Florence). מאחר ואין לדעתי דרך יותר טובה לטייל באירופה ולראות את הנוף מאשר ברכבת שהיא גם מהירה וגם נוחה בחרנו בה, ותוך שעה וחצי דרכה רגלינו לראשונה בעיר..
מהרגע הראשון התאהבתי. השפה המתנגנת (בקולי קולות יש לומר), היין שנשפך בלי גבול מהבוקר עד הערב בכל הזדמנות והארכיטקטורה- מה יש לומר, היסטוריה על כל אבן ומדרכה שדורכים. להבדיל מסינגפור שבה שולט כלל מאוד חשוב: מה שישן הורסים! ומה שחדש מחדשים שוב כל כמה שנים כדי שיראה חדש יותר... באירופה הכלל הזה כמובן עובד הפוך. משמרים כל פיסת היסטוריה וחופרים ומחפשים אחרי עוד ועוד פיסות.
ספטמבר הוא חודש מעולה להגיע לאיטליה (או לאירופה בכלל). מזג האוויר היה מצויין: בבוקר חם (בסביבות 25 מעלות) בערב מאוד נעים. אבל המינוס העיקרי הוא שזה חודש שנחשב -High Season ובהתאם לכך גם המחירים וכמות התיירים ואורך התורים... מאחר ומרכז פירנצה מאוד קטן אפשר להגיע לכל מקום ואתר ברגל בלי שום בעיה. מוניות, הייתי ממליצה לקחת, רק במקרה שממש צריך.... כיוון שהמחיר מאוד מאוד יקר לכמה מטרים ספורים.
המלון ששהינו בו היה ממוקם במקום שקט ומצויין 5 - 10 דקות מכל אתר תיירותי בעיר, קרוב מאוד לדוומו Duomo, ולפיאצה סאן לורנצו ועוד... היחס של עובדי המלון היה מאוד אדיב ומקבל פנים. בלילה הראשון ישנו בחדר שפנה לרחוב/סמטה ראשי (כיוון שביקשתי חדר עם נוף...) לאחר שהתלוננו על הרעש העבירו אותנו לחדר עורפי שקט ונעים. המחיר ששילמנו ללילה היה: 150 יורו ללילה לזוג כולל ארוחת בוקר. היה שווה כל יורו ואני ממליצה בחום על המלון: Hotel Botticelli, Via Taddea 8, Firenze, טלפון: 290905 055.
מטיילים בפירנצה
בערב הראשון החלטנו ללכת לאכול במקום הכי "איני" ופופולרי שקיים בעיר (לדברי האיטלקיה המקסימה שישבה בדלפק הקבלה של המלון ושירתה אותנו נאמנה במשך 4 הימים ששהינו בו). למרות ש"הזהירו" אותנו על מידת הפופולריות של המסעדה לא ציפינו להגיע אליה ולראות נחיל אינסופי של אנשים עומדים בתור להכנס אליה. כלל חשוב באירופה: תזמינו מקום למסעדה מראש! מקצר הרבה זמני עמידה בתורים. נכון גם לגבי כניסה למוזיאונים. חיכינו בתור מעל לשעה (!!) אבל בעל הבית החביב הנעים את זמננו עם חתיכות גבינה מצויינת שחילק לכל ה"רעבים" בתור ויין הבית להחליק את הגבינה בגרון. כך עלתה רמת האלכוהול בדם ורמת הסובלנות. לסיכום - היה שווה לחכות! האוירה במסעדה מאוד חברית ונעימה, לרוב יושבים בשולחן גדול עם אנשים זרים וחולקים איתם את יין הבית וסיפורים מבית אמא.
הארוחה הפירנציאנית או הטוסקנית (כיוון שפינצה היא חלק מטוסקנה וחולקת עימה את מטבחה) מורכבת מ - 5 מנות מכובדות וגדולות. מנת פתיחה: אנטיפסטי - לא מה שאנחנו מכירים מהארץ אלא חתיכות נקניק חתוכות דק דק על פיסות מלון. או לחילופין פלטת נקנינים עם גבינה או טוסטים עם עגבניה מתובלת חתוכה לריבועים או פטה כבד. למנה ראשונה מוצע מבחר פסטות, רביולי, ניוקי או מרק לחם. ואם עוד לא התמלאתם (אני אחרי המנה הזאת לא יכולתי יותר לזוז) הרי הגענו רק למנה העיקרית ששם מורכב התפריט ממבחר בשרים למיניהם עם המעדן הטוסקני: בשר ארנבת. אבל המנה העיקרית מגיעה נטו ללא כל תוספת. לתוספת יש עמודה משלה בתפריט והיא מציעה סלטים, ירקות מבושלים וכדומה. ולסיום הארוחה ולהמתקתה מבחר עוגות הבית או הספשייל הטוסקני עוגיות עם אגוזים המוגשות לצד יין Vino Santo מעין יין שולחן מתקתק שיש לטבול את העוגיות בתוכו ולאכול. מיותר לציין שכל הארוחה מלווה ביין הבית במחיר מצחיק ולחם חסר מלח. כל הארוחה הזאת עולה בסך הכל בסביבות 50 יורו לזוג (פלוס מינוס). הבעיה העיקרית היא שכל מסעדה - אבל כל מסעדה אני חוזרת, מציעה את אותו התפריט אבל באיכויות משתנות כמובן וזאת החוכמה לדעת איפה האיכויות הן טובות. הכתובת של המסעדה: IL LATINO, Via Palachetti 6 (Palazzo Rucellai), FIRENZE טלפון להזמנות: 210916 055. ולמרשמים: www.illatini.com
למחרת קמנו רעננים ויצאנו לכבוש את העיר. אין ספק שהמבנה המרשים ביותר בפירנצה הוא הדוומו Duomo או קתדרלת di Santa Maria del Fiore. הכיפה עוצבה ע"י ברונלסקי במאה ה- 15 ויתר המבנים העתיקים של רומא ויוון מתגמדים לעומתה וזאת בעצם היתה מטרת המעצב אשר זכה בתחרות לעיצוב הכיפה. החזית של הקתדרלה בנויה משיש בצבעי אדום (או ורוד), לבן וירוק והכיפה היא המבנה הגבוה ביותר בעיר גם היום ובעצם מהווה את סמלה של העיר וסמל לארכיטקטורת הרנסנס. הכיפה היא מתומנת ומכילה 463 מדרגות עד לקצה, אליו אפשר להגיע בטיפוס לא פשוט אשר בסופו מגיעים לנוף עוצר נשימה: פירנצה כולה על גגותיה האדומים פרוסה לרגלכם עם השדות הירוקים של טוסקנה מסביב והכל במחיר של 6 יורו לאדם. הכיפה מעוטרת מבפנים בפרסקו "Last Judgment" שנעשה ע"י וסארי Vasari במאה ה-16. מאוד קשה לראות את הפרטים הקטנים של הפרסקו כאשר עומדים בקומת הקרקע של הקתדרלה אבל כאשר מטפסים במעלה הכיפה ישנן 2 נקודות יציאה,בגובה הפרסקו העצום, חזרה פנימה לקתדרלה (אחת בדרך למעלה ואחת בדרך למטה). בנקודות אלו ניתן לראות את הציורים מקרוב ולהרגיש את העוצמה הגדולה שהם מקרינים.
בצמוד לכיפה עומד ברוב גאון מגדל פעמונים אשר עוצב ע"י גוטו (Giotto) ומעוטר בסגנון נאו-גותי. אם לא הספיק לכם הטיפוס במעלה הכיפה הרי תוכלו לטפס במעלה המגדל ולצפות בנוף (שמן הסתם לא שונה מהנוף מהכיפה) אבל נמוך בכמה מטרים ממנה. בצמוד למגדל הפעמונים נמצא בית הטבילה שנחשב למבנה הכי עתיק בפירנצה אשר הוקדש ליוחנן המטביל. דלתות המבנה עוצבו ע"י ג`יברטי אשר זכה כמו ברונלסקי בתחרות נגד מיטב האמנים בני זמנו. הדלתות הניצבות היום הן אמנם העתק של הדלתות המקוריות אך הן עדיין מרשימות בפני עצמן ונקראות: "שער גן עדן" ומביאות סצנות מסיפורי התנ"ך כמו: גירוש אדם וחווה מגן עדן, רצח קין ע"י הבל, עקדת יצחק ועוד.
אחד המבנים היפים באירופה בכלל ובאיטליה בפרט הם הגשרים. אחד מהם הוא Ponte Vecchio- הגשר העתיק, כשמו כן הוא אכן הגשר הכי עתיק בפירנצה אשר עוצב ע"י תלמיד של גוטו (האומן שעיצב את הדלתות לבית הטבילה) במאה ה- 14. על הגשר קיימות חנויות ובתי מלאכה קטנים בעיקר לייצור תכשיטים מזהב. ביום, הגשר הומה ברוכלים ובאנשים הבאים לקנות או סתם להסתובב בין החנויות ובלילה, מתמלא הגשר באמני רחוב שמנגנים ושרים עם קהל שמצטופף סביבם. מהגשר ניתן להשקיף על נהר ארנו העובר בפירנצה או סתם לשבת ולהסתכל על העוברים ושבים. כשאנחנו היינו שם במשך היום נערכו צילומי דוגמנות כך שתמיד משהו קורה על הגשר...
מהגשר ניתן לראות את מוזיאון האמנות אופיזי (Offizi). כדאי להזמין מראש כרטיסי כניסה דרך המלון כדי לחסוך זמן עמידה בתור כי התורים הם אינסופיים וכאשר יש הזמנה ביד הכניסה מובטחת כמעט באופן מיידי. המוזיאון בנוי שצורת ח` ארוכה של מסדרונות אשר לאורכם מוצבים פסלים של גדולי יוון ורומא ולאורך המסדרון נמצאים חדרים רבים עם אוספי ציורים של מיטב אמני פירנצה אשר מסודרים בצורה כרונולוגית מאמנות גותית ועד הרנסנס ואף יותר. מהיצירות המפורסמות ניתן למצוא את: "לידתה של ונוס" של בוטיצ`לי ו"ונוס מאורבינו" של טיציאן. אני אישית קצת התאכזבתי מהמוזיאון קודם כל מכך שאין שום הסבר באנגלית לאורך כל המוזיאון למעט שלט הכוונה לקפיטריה ולשירותים.. מאחר ורוב המבקרים בו או לפחות חלק גדול מהם הם תיירים לא דוברי איטלקית הייתי מצפה שיהיו הסברים באנגלית אך אין.. מעבר לזה השירותים ממוקמים ליד הקפיטריה שנמצאת בסוף המוזיאון כמובן, כך שאם באמצע השוטטות במוזיאון לוחצת לכם השלפוחית תצטרכו ללכת עד סוף המוזיאון (והוא גדול!!) כדי להגיע לשירותים היחידים שישנם בו וכמובן שהתור משתרך כמעט עד אינסוף (בעיקר שרותי הנשים כמובן...). ברחבת הכניסה למוזיאון ישנם הרבה אמני רחוב מוצלחים מאוד ומצחיקים, בכלל בפירנצה רמת מופעי הרחוב או רמת האומנים היא ממש גבוהה. ייתכן ונדרשת רמה מסוימת כדי לקבל רשיון - וטוב שכך! ליד המוזיאון נמצאת פיאצה דלה סיניורה Piazza Della Signoria- עם מבחר פסלים מרשים ביותר בינהם העתק פסלו של דויד (המקור נמצא באקדמיה בפירנצה), מזרקת נפטון אל הים ועוד. מסביב לפיאצה ישנן מסעדות רבות בהן ניתן להעביר ארוחת צהרים או סתם הפסקת קפה ולתת מנוחה קלה לרגליים.
יוצאים מהעיר
אחרי 4 ימים בפירנצה עם אינספור תייריה, פסליה, גשריה ואמנותה המרשימה הרגשנו צורך לקחת פסק זמן מהעיר ולצאת קצת לכפר. שכרנו רכב ונסענו לחקור את טוסקנה עם המרחבים והאויר הרים צלול כיין. במחיר של 140 יורו ליום (פלוס כמה עשרות יורו לביטוחים למיניהם) קיבלנו פיאסטה חביבה שדילגה בין ההרים והכפרים בקלילות מפתיעה. התחלנו את מסע הגילוי במרכז טוסקנה בסיינה (Siena). עיר גדולה יחסית עם סמטאות מאוד צרות, בנייה בסגנון ימי הביניים ועם הרבה מאוד תיירים. הפיאצה המרכזית היא פיאצה דל קמפו- גדולה ומרשימה מאוד. סיינה מפורסמת בפסטיבל פאליו (Palio) שנחגג כל שנה בפיאצה זו ביולי ובאוגוסט (פספסנו אותם בחודש). זוהי תחרות מרוץ סוסים שהמקור שלה היה באימוני הצבא הרומאי. לפני המרוץ ישנה תהלוכה של נגנים ומתופפים במבחר תלבושות ססגוניות ודגלים מיוחדים אשר משמשים היום סימן ההיכר של סיינה ונמכרים בכל דוכן וחנות. במרחק כמה רחובות מהפיאצה נמצא הדוומו של העיר - מבנה מרשים כיהא לדוומו הבנוי כולו בסגנון גותי.
אחרי הסתובבות בעיר החלטנו להמשיך לכפרים הקטנים יותר הפחות מתויירים. ונסענו דרומה ל: Bango Vignoni. זהו כפר קטן הבנוי מסביב לבריכה המכילה מי גופרית המבעבעים לגובה פני הים ממעמקי הוולקנו התת קרקעי. הסגולות המרפאות של המים היו ידועות לרומאים ורבים ומפורסמים הגיעו להשתכשך במים במטרה לזכות במזור לתחלואיהם. כיום לא ניתן לטבול במימי הבריכה הזאת אבל ישנו מלון אחד Posta Marcucci, בכניסה לכפר, אשר מאפשר שכשוך במימי ברכות הגופרית "שלו" תמורת תשלום או שהייה במלון. בנוסף, בכניסה לכפר ישנה תעלה של מי גופרית הזורמת ממעלי ההר ומטה ורבים מהמבקרים יושבים עם רגליהם במים החמימים (בחינם). גם אם לא חווים את חווית "המים" סיבוב בעיר על בניינינה העתיקים והאדריכלות המיוחדת שווים ביקור.
מכפר זה שמנו פעמינו דרומה לכיוון Pienza שם החלטנו לתקוע יתד ולחפש מקום לינה. כל הדרך בטוסקנה משופעת בכרמים אינסופיים של ענבים ובטירות יפיפיות שמזדקרות פה ושם באופק. אחד הדברים הקסומים בחבל זה, זאת האפשרות לישון בטירה עתיקה ולקום לארוחת בוקר מרעננת ורייחנית עם כל הטבע הזה שמסביב. חלום!! שניתן להפוך למציאות. במקרה הגענו לאחת הטירות ליד פיאנצה בחיפוש אחר חדר. ובמקרה הסתבר שיש למשפחת "המלוכה" הזאת שבבעלותם 3 טירות ורשת לייצור יינות ושמנים חדר עבורינו. בעל הבית החביב שלא דיבר מילה באנגלית וענה לבעלי שקישקש בספרדית - באיטלקית כמובן, אבל איכשהו הם הצליחו להבין אחד את השני ואפילו קיבלנו ממנו המלצה על מסעדה לערב. הסתבר שאנו היינו האורחים היחידים בטירה החלומית וקיבלנו סוויטה לעצמינו עם אופנים לשימוש חופשי (אבל באנו לנוח לא?) עם ארוחת בוקר כפרית טוסקנית אמיתית והכל במחיר של 70 יורו לזוג ללילה (חצי מחיר מפירנצה).
כיוון שזמן ארוחת הערב היה עוד רחוק החלטנו לנסוע לכפר Montepulcino אחד הכפרים הכי גבוהים בטוסקנה ונמצא במרחק של 15 דקות נסיעה מפיאנצה. כשהגענו לכפר גילינו להפתעתינו תהלוכה של מעין פאליו עם מתופפים ולהטוטים בדגלים. אמנם לא הצלחנו לפענח את הסיבה למסיבה אבל זכינו בהופעה מרשימה של מיטב מחצררי, מתופפי ודגלני העיר. ביציאה מהכפר עומדת כנסיית Madonna Di San Biagio המרשימה בגודלה ובמבנה שלה וממנה ניתן לראות את הנוף עוצר הנשימה של טוסקנה.
למחרת החלטנו להפרד לשלום מאזור דרום מרכז טוסקנה ולצאת לכיוון חבל הקיאנטי (בו מייצרים את יין הקיאנטי) הנמצא מצפון לסיינה בצפון מרכז טוסקנה. הטיול בחבל זה מבטיח ביקור במיטב מרתפי ייצור יין הקיאנטי קלאסיקו המצויין, טעימות, קניות (אם רוצים) והמון מצב רוח. אם תתקלו בשלט האומר: Vendita Diretta תדעו שהכוונה מכירה ישירות לצרכן. טיולינו התחיל ב-Castello Di Brolio הנמצא 15 ק"מ מסיינה. לצערינו אף אחד לא יידע אותנו שבשעות הצהריים לוקחת משפחת המלוכה הפסקת סייסטה והטירה היתה סגורה למבקרים. אל תגיעו בצהרים!! הטירה פתוחה למבקרים בשעות הבוקר ואחר הצהריים. אם למישהו מכם יצא לבקר שם אשמח לשמוע התרשמויות.
משם המשכנו ל-Meleto תשעה ק"מ צפונית משם. שמנו פעמינו לטירת מלטו מן המאה ה-13. בין הברושים הרמים ועצי הדפנה התגלתה לה פתאום טירה מן האגדות. ההסתבר שהטירה שייכת לאותו אציל נם שביקרנו בטירה הקודמת (או התכוונו לבקר) המשתייך למשפחת ריקסולי. בכניסה לטירה ישנה חנות עם יין מבית תוצרתה המציעה טעימות וקנייה לכל המעוניין. בנוסף, מציעה הטירה דירות להשכרה ל- 3 אנשים מינימום במחיר לא מבוטל של כמה מאות יורו ללילה... לאחר ארוחת צהריים בכפר Gaiole- המשכנו לכיוון Badia a Contibuono- הנמצא 6 ק"מ מהכפר או קרוב לשעת נסיעה מסיינה עצמה. פירוש השם הנ"ל הוא: המנזר של הקציר הטוב.
באמצא המאה ה- 11 מצאו את המנזר נזירים מהמסדר הבנדיקטי והחלו לגדל ענבים בגבעות הקיאנטי. הנזירים לא התעניינו בשימור היין שייצרו אלא השתמשו בו לתצרוכת אישית בלבד. מספרים שבממוצע שתה כל נזיר 3 ליטר יין כל יום... במאה ה- 19 כאשר נפוליאון שלט על טוסקנה גורשו הנזירים והמנזר הומר להיות חילוני. כעבור כמה שנים נמכרה האחוזה לבנקאי פלורנטיני (מפלורנס) אשר היה סב סבו של הבעלים היום. כל הסיפור הנ"ל ועוד סיפורים פיקנטיים אחרים מסופרים בסיור מודרך באנגלית שנעשה ע"י איטלקיה מקסימה תמורת 4 יורו לאדם וכולל ביקור באחוזה, בגנים ובמרתפי היין הגדולים. בכניסה לשביל שמוביל לאחוזה ישנה חנות לממכר היינות והשמנים ומיני צ`יינות (חרסינות) וכמובן טעימות. האחוזה מציעה מבחר פעילויות להנאתם של השוהים בה: קורסי בישול בני יום המלווים בארוחת צהריים בוילה וקורסי בישול בני כמה ימים המשולבים עם לינה במקום. כרגע הם לא ערוכים לקלוט אורחים רק ללינה אלא כחלק מ"קבוצת בישול". פרטים על הקורסים ניתן למצוא באתר האינטרנט שלהם: www.coltibuono.com .
לפני שנסענו לאיטליה קראתי כתבה על טוסקנה, ובה היה כתוב שיש להזמין מקומות מראש כיוון שהטירות/מלונות/אחוזות מלאים. אבל מנסיוננו גילינו שלא קשה למצוא חדר נחמד בטירה או מלון כיוון שהמקומות הללו מתויירים הרבה פחות מפירנצה, ונציה ורומא שם חייבים להזמין מראש, רק צריך קצת להתסתובב ולמצוא את פינת החמד שמרגשת אתכם ולחפש אחר חדר שם. והרי זה כל הכיף להסתובב באזור המקסים הזה עם כל הנוף שפרוש לרגליכם לשתות יין ולנוח - כמה שיותר לנוח לא?
