ימים 1-3: באדן באדן והיער השחור
היער השחור עם ילדים - המשתתפים בטיול הן משפחות קפקא (עירית ונטע) ואלטמן (ענת מיקי וגיא) מירושלים, שלושה מבוגרים ושני בני נוער בני 15.
יום ב'- 17/8/09 - טיסות השכר המעצבנות יוצאות בכל מיני שעות מוזרות. טרחו והודיעו לנו שהטיסה הוקדמה ל - 04:50, חצי שעת שינה פחות. הגענו ואז התברר שהטיסה בכל זאת תצא בשעה המקורית - 05:30. התורים היו ארוכים ולמזלנו לא נשאר כמעט זמן לדיוטי פרי. הטיסה עברה בנעימים ותוך קצת יותר מארבע שעות היינו בשדה. חיש קל קיבלנו את הרכב, מרצדס Vito לתשעה נוסעים. למרות שהרגשתי כמו נהג הסעות, הנהיגה ויכולת התמרון בהחלט נוחים. הרעיון לשכור רכב אחד עבור שתי המשפחות התברר כמוצלח, פחות בשל ההיבט הכלכלי ויותר בשל ההיבט החברתי והלוגיסטי.
נסענו לכיוון המרחצאות בבאדן באדן (Caracalla Therme). אתר אינטרנט: www.carasana.de/home/en/caracalla.html. חנינו בחניון של המרחצאות. ככלל, כדאי תמיד לקחת את כרטיס החניה ולקודד אותו. במקרה זה הוא נותן שעתיים חניה חינם. המרחצאות כוללות בריכה פנימית, בריכות מים קרים וחמים צמודות, בריכות חיצוניות עם מיני ג'קוזי לעיסוי רגליים, צוואר וגב. סאונה יבשה ורטובה עם מיני ריחות. נחמד מאוד להעביר שם כשעתיים, ביחוד בימים חמים. צריך להמשיך להיות ערני, למרות שהמרחצאות מעייפות במקצת. משם נסענו דרך האוטוסטראדה A5 לכיוון באזל ויצאנו לאחר פריבורג (יציאה a64) לכיוון הכפר Staufen, שם נמצא הצימר שלנו. אתר אינטרנט: www.gaestehaus-kaltenbach.de/. מתברר שזו חווה חקלאית עם דשא נרחב לפני הבית ואורווה של 11 סוסים מאחורי הבית. ליד השביל מגדלת גבי, בעלת הבית, גן ירק, שמתוצרתו זכינו לטעום בארוחת הבוקר.
קיבלנו בקומה הראשונה שני חדרים נחמדים עם מיטות עץ ומקלחת צמודה. לאחר מנוחה קלה נסענו נסיעה של כמחצית השעה בדרך מפותלת בנופים נהדרים להר Blochen. מייד כשהגענו לחניון החל לרדת גשם קיצי קל. התברר שהגענו לרכבל לאחר שהוא כבר ניסגר (ב- 18:00) וכל שנותר לעשות היה סיבוב קצר בגינה הנחמדה עם פסלי עץ. לפי המלצה של מקומיים, אכלנו ארוחת ערב במסעדה איטלקית, ואכן ישבו בה בעיקר מקומיים. מכיוון שהיה רק מלצר אחד, הוא ביקש מאחד הסועדים שידע אנגלית ופיתח איתנו שיחה, לקחת מאיתנו את ההזמנה. האיש החביב זכה לכינוי "סו גארסון" (Sous gerçon). שמענו ממנו המלצות לגבי מוזיאון השעונים בקרבת Triberg וממקומי נוסף, שמענו "אזהרות מסע" לגבי התורים הצפויים בפארק אירופה, שלדבריו כלל אינו מאפיין את סגנון החיים הגרמני וגם לגבי הבירה שהזמנתי. ככלל, הייתה אווירה טובה מאוד (לאחר כל הבירות ששתו, זה לא מפליא במיוחד...).
יום ג'- 18/8/09 - ירדנו לארוחת בוקר מפתיעה ומפנקת - ביצים לפי בחירה, מיני לחמים ולחמניות, ריבות, גבינות, נקניקים, מיץ תפוזים, יוגורטים, דגנים - בקיצור לא פחות ממלון חמישה כוכבים. בנוסף, קיבלנו כרטיס אורח שמאפשר לנסוע חינם בכל כלי התחבורה עירוניים ובין עירוניים באזור היער השחור ונותן הנחות ברכבלים ובמוזיאונים. בקיבה מלאה ירדנו לסופר לקנות מוצרים לפיקניק של הצהרים. משם יצאנו לנסיעה בת כמחצית השעה לכיוון הכפר Todtnau. הדרך עוברת בכביש עם שיפוע של 18% ויש לאורכה מספר תצפיות נוף יפות.
בכפר עלינו ברכבל לראש ההר ומשם ירדנו במזחלת הארוכה (2.9 ק"מ ). אתר האינטרנט של המקום: www.todtnauer-ferienland.de. חוויה נחמדה מאוד שמתאימה הן לצעירים והן לצעירים ברוחם. גם נוף יפה וגם קצת אקסטרים. השליטה על המזחלת נתונה בידינו. לידינו עבר שביל שבו ירדו רוכבי אופניים Down Hill. לפסגה הם מגיעים עם הרכבל כאשר את האופניים תולים מהאוכף. ישנם רוכבי אופני הרים רגילים שעולים לפסגה בשביל רחב יותר.
משם נסענו חמש דקות לכיוון המפלים. החניה לאורך הכביש התאפיינה בסדר גרמני מופתי. מהחניה יוצאים שני מסלולים, הקצר אורך כמחצית השעה והארוך כשעה. מגיעים למפלים ואז עולים עם השביל לראות אותם מלמעלה. משם המשכנו להר Feldberg, הגבוה באזור (1492 מ'). עלינו ברכבל לאנדרטה לזכר ביסמרק, משם נשקף נוף °360. בשל תנאי הראות, רואים רק במעורפל באופק את האלפים. באזור הקרוב אלינו רואים שניים מהאגמים שבאזור. לרגלי הפסל אכלנו את ארוחת הפיקניק שלנו. משם עלינו לתצפית מבניין התקשורת והמשכנו לכיוון הפסגה עצמה, מרחק כק"מ משם. ממנה המשכנו במסלול 5 בירידה, חלקה בתוך היער לצד הנחל, לכיוון אגם Feldsee. ממנו עלינו בשביל ביער, גובה אנכי של כ-200 מ' עד לחניה. המסלול ארך כארבע שעות ברוטו ואורכו כ- 10 ק"מ. משם נסענו 40 ק"מ בחזרה לצימר. במהלך כל היום רכבו לצידנו עשרות רוכבי אופניים, בעיקר רוכבי כביש. בערב ירדנו לאכול במסעדה יוונית מקומית. רק לקראת סוף הארוחה הבנו שהשבוע יש תפריט מיוחד (ומצומצם) כיוון שבעל הבית (הטבח) נמצא בחופש. האוכל היה בסדר, חוץ מכמה טענות על כך שהשניצל היה קצת יבש (ונמוך...). גם כאן, כמו ביתר המסעדות בגרמניה, סבלנו מעישון פאסיבי.
יום ד'- 19/8/09- יום עירוני - היום נוסעים ל - Freiburg, בירת היער השחור. החלטנו לנצל את כרטיס הנסיעה שקיבלנו ונסענו ברכבת, מה שחסך נהיגה וחניה. הגענו תוך כ- 20 דקות (כולל החלפה אחת ב - Bad Krozingen). ראינו את בית העירייה החדש והישן, את שער מרטין והמשכנו לקתדרלה, שמוגדרת בספרים כאחת היפות בגרמניה. האמת שהיא מרשימה, אבל בהחלט דומה לכל השאר. עלינו ברגל לראש הקתדרלה לתצפית היקפית. בשעה 12, כאשר הפעמונים החלו לצלצל, התמקמנו במרפסת מיוחדת מעליהם. המחזה היה מרשים ומחריש אוזניים. מזל שהיו לנו אטמי אוזניים. הפעמון הגדול שוקל 7 טון והמשקל הכולל של 16 פעמונים מגיע לכ - 27 טון! לכל אחד יש צליל שונה.
ירדנו ושוטטנו קצת בשוק שברחבת הקתדרלה. אכלנו נקניקיות לארוחת צהרים. משם המשכנו לשוק המקורה, שבו יש מבחר של אוכל מהיר ממספר מדינות בעולם. קראנו שבימי שישי ושבת בערב יש ערבי ג'אז וקאונטרי עד בשעות הלילה, מ - 19:30 ועד השעה 24:00. המשכנו ל - Shopping וחזרנו, מי ברגל ומי בחשמלית, לתחנת הרכבת ולצימר. משם מיקי נסע למרחצאות נוספות ב - Badenweiler. אתר אינטרנט: www.badenweiler.de/cassiopeia_therme. הן דומות לאלו שכבר היינו בהן, רק שהן יותר זולות (לאחר השעה 18 הכניסה עולה רק 7.5 אירו - פתוח עד 22). שם למדתי שכשאומרים "מרחצאות רומיות" מתכוונים לרחצה בעירום. אל חשש, אני לא הייתי שם. החניון מרוחק כ-10 דקות הליכה מהמרחצאות. בחזרה לכפר אספתי את ענת, שיצאה לסיור הכרות ודיווחה על אזור עם מבנים עתיקים, מדרחוב מפואר והמון חנויות, מסעדות ופאבים. התארגנו וירדנו לאכול במסעדת Reiterstuble. האוכל היה טוב ולא יקר (עד €10 למנה) וחבל שהנקניקיה מהצהריים עדיין התהפכה לה אצל מישהו בבטן.
ימים 4-5: אגם טיטסי ופארק אירופה
יום ה'- 20/8/09 - התחזית באותו היום היתה ליום חם, ולכן החלטנו לנסוע לרחוץ באחד מהאגמים. לאחר פרידה מרגשת מגבי נסענו כ- 40 דק' למלון המשפחתי ב - Gollertal וממנו המשכנו לכיוון אגם Titisee בדרך ארוכה (לא ביקרנו מספיק את ג'יפי) וחלקה בכביש צר מאוד, עם מפרצי תנועה למקרה ומגיע רכב מולנו (מה שלא קרה). הגענו לבסוף לכביש 31 ומשם, מעל אגם Titisee, לכיוון Schlochsee. לכל אורך הכביש שליד האגם חנו כלי רכב של נופשים באגם. הגענו לקצה האגם, לא רחוק מהסכר ונכנסנו לחוף פרטי קטן עם דשא. המים היו מעט קרים, אבל היה בהחלט נחמד להשתכשך בהם. אכלנו את ארוחת הפיקניק הקבועה והמשכנו בנסיעה ל - Titisee. עיירה נחמדה, מאוד תיירותית. שכרנו סירת מנוע איטית מאוד ויצאנו לסיבוב בן חצי שעה באגם. נתקלנו בשחיין מבוגר שחצה בחתירה את האגם. האגם היה מלא בסירות מסוגים שונים, פדלים, מפרשיות, עגולות ומשוטים. אכלנו גלידה וחזרנו לרכב. נסענו לכיוון המלון דרך עמק Hollental היפה. נסיון להוציא את הילדים לעוד טיול רגלי לא צלח ורק ב - St. Peter עצרנו לביקור בכנסיה עם שני צריחים סימטריים. חזרנו למלון ויצאנו לסיבוב קצר בכפר. בערב יצאנו לאכול במסעדה מקומית ותיקה ויקרה. ככלל, מצאנו כי רוב המסעדות בכפר הזה יקרות במידה ניכרת מאלו שבכפר הקודם (כ- € 18למנה).
יום ו'- 21/8/09 - פארק אירופה. אתר אינטרנט: www.europapark.de/lang-en/c51/default.html. עומס - תרחיש שחוזר על עצמו בכל פארק. המלצה להגיע מוקדם, לתפוס מקום בכדי להספיק לפני כולם. מצד שני, הרי בלאו הכי נשלם את אותם דמי כניסה, אז מדוע למהר... הגענו רבע שעה לאחר הפתיחה. התנועה זרמה ולא היו תורים לא בחניה ולא בקופות. בהמלצת המטיילים, לקחנו חיש קל רכבת פנימית לעברו השני של הפארק, ל"מדינת" ספרד. בזמן הנסיעה ראינו שכמובן חלקו המרכזי של הפארק עדיין ריק ונכון יותר להתחיל שם, או לפחות לכתוב על כך בהמלצות בכדי שכולם יתחילו שם! מתחילים לעלות לרכבות ההרים השונות, בחלקן מתרטבים מעט ממים, כך שכבר בהתחלה אנחנו נרטבים בחלקים שונים של הגוף. ביום חם זה בהחלט מרענן. הריטואל חוזר על עצמו, תור של כ- 20-30 דק' ו- 5 דקות גג בילוי במתקן עצמו. כנראה שלאחר גיל 40 הקיבה והמוח כבר אינם בנויים להיפוכים וסחרחרות ולכן בשלב מסוים אנחנו משאירים את התענוג לילדים ומתמקדים בצילום ובבימוי.
מדהים תמיד לראות כיצד אלפי אנשים עולים למתקנים שמגיעים למהירויות מטורפות ומומנטים פיזיקלים משמעותיים וסומכים בעיניים עצמות על אנשי ומערכות התחזוקה. בשביל לנוח מעט, נכנסנו למופע החלקה על הקרח שנפתח בחימום של להטוטנית נחמדה, שמעיפה מקלות באויר. המופע עצמו היה מושקע ויפה וכלל אלמנטים שרואים בתחרויות האולימפיות. בהמשך ראינו מופע נוסף שהתבסס על להטוטים של רוכבים עם סוסים, משולב בסיפור על מאבק בין הרוכבים על ליבה של נסיכה, שנבחרה מקהל הצופים. המשחק, הלהטוטים ושיתוף ושלהוב הקהל היו טובים מאוד. אורך המופעים כ- 30 דקות. בתום המופע פגשנו את ענת, שלוותה את נטע שחזרה נפעמת מרכבת הרים שעושה לופ שלם וכמה ברגים. השעה הייתה כבר 17:15 והחל לרדת גשם קל שליווה אותנו בדרכנו חזרה לרכב ולמלון. בשעה 19:30 יצאנו עם אוטובוס ואחר כך עם רכבת לפריבורג, שם לקחנו חשמלית למרכז והגענו לשוק המקורה, בו התקיימה, כמובטח, הופעת שירי רוק וקאונטרי של שני זמרים, שהשתלבו היטב באווירת האוכל הקוסמופוליטית. לאחר ארוחה במספר דוכנים חזרנו לכפר, לא לפני שנהג האוטובוס המקומי הוריד אותנו ממש סמוך למלון, כמחווה של רצון טוב.
ימים 6-7: פארק החבלים, קולמאר ושטרסבורג
יום שבת- 22/8/09 - יצאנו ב- 8:30 לכיוון Triberg. בדרך הצטיידנו כמובן באוכל המסורתי לפיקניק. הגענו לחניית המפל התחתון והתברר לנו שפארק החבלים (אתר אינטרנט: www.forestfun.de/index.html) שחיפשנו נמצא ממש ביער בסמוך. הלכנו לטיול בשמורה פחות משעה ולאחר מכן פנינו לפארק החבלים. במבט ראשון, היה קשה להבין אם מדובר בפארק לילדים קטנים או למבוגרים. החלטנו לקנות כרטיסים לשעתיים. קיבלנו קסדות ורתמות וקדימה לתדרוך. העיקרון פשוט, יש שתי נקודות שתופסות אותנו לכבל: אחת עם גלגלת והשניה רק לאבטחה. בכל נקודת זמן לפחות אחת מהן אמורה להיות נעולה. יש משטח מעץ שמהווה את נקודת ההתחלה לחמשת המסלולים, שמדורגים מהקל לכבד. בכול שטח המסלולים מסתובבים אנשי האתר שבודקים שהבטיחות נשמרת ואם מישהו זקוק לעזרה.
ענת מסתפקת במסלול 1 ואנחנו מתחילים במסלול 3. מהר מאוד מתברר שהמעבר אינו פשוט כלל ודורש מיומנות בהעברת הלולאות, ביחוד כאשר זה צריך להיעשות בין שמיים וארץ. המעבר בין העצים נעשה באופן עצמאי כיוון שרק לאדם אחד מותר להיות על הכבל. רק לאחר סיום הקטע אפשר לעמוד על משטח קטן. על משטחים אלה מותר לשלושה אנשים לכל היותר לעמוד בו זמנית. המעברים כוללים קרשים בזויות שונות, חבלים שונים, כבלים, אומגה, טיפוס על העץ בעזרת יתדות. צריך להפעיל כוח מה הן ברגליים והן בידיים. מסלול 3 אורך כ- 40 דקות. לאחריו החלטנו להמשיך למסלול 4. במצוותה של נטע עירית נשארה לצלם. כבר במעבר הראשון ראינו שהוא הרבה יותר קשה מהקודמים. הוא כלל גם מעבר על חבל עכביש ויציאה לאומגה בכיוון הפוך, ישירות מהעץ, ללא במה לעמוד עליה. הילדים עוברים כמו גדולים ומתמודדים היטב עם הקשיים. המסלול הזה ארך יותר משעה ובסופו של דבר ניצלנו היטב את השעתיים שלנו. משם המשכנו לסיור קצר, שכלל ארוחת צהרי פיקניק ב - Triberg ומשם המשכנו בנסיעה בת כרבע שעה למוזיאון השעונים ב - Furtwangen. המוזיאון בהחלט מעניין ומציג גם מנגנונים של שעוני קוקיה, התפתחות השעונים במהלך השנים, טיפול בנושא הזמן במקומות שונים בעולם ועוד ועוד.
משם המשכנו לטיול קצר באורך 3.6 ק"מ מהכפר Schonwald לכיוון מקפצות הסקי. ההליכה ביער עצמו, על ערימות הזרדים, נחמדה ומוזרה מעט. מתחת לעצים יש כיסוי של מעין שטיח טבעי ירוק. לקראת הסוף הגענו סופסוף למגלשות, בהתחלה הקטנות שעשויות מעץ ואז לגדולה שעשויה מבטון. היא בהחלט מרשימה וקצת מפחיד לחשוב כיצד ומדוע אנשים קופצים ממנה לכיוון משטח ההאטה. חזרנו לרכב ולאכזבתנו המיני גולף נסגר בשעה 18:00, למרות שעדיין יש הרבה אור. חזרנו למלון והפעם נסענו עם הרכב לפריבורג. חנינו ליד מסעדה מקסיקנית נחמדה בשם Enchiloda, בכתובת: Auf der Zinnen 1, ומייד החלטנו לשנות את התוכניות ולשבת לאכול בה. האווירה והאוכל אכן מצדיקים זאת. חזרנו עייפים לקראת היום האחרון.
יום א'- 23/8/09 - לאחר ארוחת הבוקר וה - Check out יצאנו לכיוון Colmar שבצרפת. בדרך חוצים את נהר הריין. מכיוון שהיום יום א' חנינו ברחוב ויצאנו לסיור בהתאם להמלצת הפרוספקט שבידנו. הסיור מוביל אותנו לאורך הנחל, ליד השוק המקורה, לאזור תצוגה של אומנים מקומיים. אדריכלות הבתים מאוד מענינת ואין בית שדומה למשנהו. בסופו של דבר הגענו כמובן לאזור הקתדרלה, שכמובן היתה היפה ביותר באזור כולו... לקראת השעה 13 יצאנו בדרכנו למבצר המשוחזר Haut Koenigsbourg. אתר אינטרנט: www.haut-koenigsbourg.net/. העליה אליו בכביש מתפתל. לקראת הפסגה חונים עשרות כלי רכב בצידי הכביש. האתר מאוד פופולרי בימי א'. המבצר הוקם במאה ב- 12 והבעלות עליו עברה בין השליטים השונים שהיו לאזור במהלך השנים, עד המאה ה- 17, הצרפתים, הגרמנים האוסטרו - הונגרים השוויצרים ואפילו סתם שודדים, שחלשו מהמיקום האסטרטגי שלו על הדרכים שבהם הובילו זהב ומלח. בתחילת המאה ה- 20 המבצר שוחזר על ידי השליט הגרמני ששלט אז באזור. השחזור ארך שמונה שנים. בסיור ניתן לראות כיצד היו חיים במבצר, היכן אכלו, ישנו, ארחו, בילו בגינה. גם הנוף יפה, למרות שביום ביקורנו הקיצי הראות לא הייתה מיטבית. ניתן להצטרף לטיולים מודרכים בשפות שונות.
בדרכנו למטה קיווינו לצפות במופע נשרים, אבל המופע הקרוב היה עוד 45 דקות והחלטנו להמשיך לכיוון Strasbourg. חנינו קרוב לעיר העתיקה וקודם לכל קפצנו לאכול במסעדה קטנה בשם Flam (להבה בצרפתית). המסעדה מציעה בצק דק ואפוי ועליו שילוב של מעט גבינה, ירקות, נקניק. מנות נחמדות שהשתלבו היטב עם היין המקומי הלבן. לאחר שהקיבה התמלאה, המשכנו לסיור באזור הקתדרלה ואז נסענו עם הרכב לאזור Petite France, שוב אזור עם בתים קטנים וסמטאות צרות וקצת תעלות מים קטנות. עזבנו את העיר ובשעה 21 הגענו לשדה התעופה. אז החל טקס ההשוואה, "מה הספקתם? איזה רכב קיבלתם? האם הייתם כאן ושם? חבל, זה אתר נהדר. רק אנחנו שמענו עליו" (אז למה לא סיפרתם עליו במטוס בדרך הלוך?!). אחרי שהשתכנענו שהמסלול שלו היה המוצלח והזול ביותר, עלינו למטוס לתפוס מספר שעות תנומה לקראת הנחיתה בשעה 4 בנתב"ג.
מידע שימושי
מזג אוויר - הקיץ באירופה מתאפיין בשעות אור רבות. בתאריכים בהם התקיים הטיול השמש שוקעת קצת אחרי השעה 20, אך בניגוד לארץ, הדמדומים נמשכים עוד זמן רב לאחר מכן, כמעט עד השעה 21. זה כמובן מאריך את השעות בהן ניתן לטייל וגם את השעות בהן מתחילים לאכול ארוחת ערב. בקיץ באירופה יורד גשם, בדרך כלל קל. לא קר, כך שאין צורך במעילים, מקסימום בשכמיות. אם מתכננים טיולים רגליים, צריך לשים לב לא לטייל במסלולים שעלולים להיות בוציים וחלקים לאחר הגשם.
נהיגה והתנהגות בגרמניה - הגרמנים נוהגים עם הרבה סבלנות ולא שמעתי אפילו פעם אחת מישהו שצפר לי, להפך, כאשר ביקשתי לצאת מחניה, הרכב שנסע בכביש עצר וחיכה עד שאצליח לתמרן עם ה"משאית" שלי. באוטוסטראדות הם נוהגים מהר אבל בטוח, לא יוצאים לעקיפות מסוכנות, מאפשרים לכלי רכב להשתלב. ככלל, אתה יודע שכל הנהגים האחרים מקפידים על החוק ונוסעים לאט ולכן הרבה יותר קל לנהוג. גם מחיר טעות, אם חלילה מתרחשת, יותר קטן, אם בכלל. בכבישי גרמניה רוכבים מאות רוכבי אופניים וגם להם לא צופרים ולא "דוחפים" אותם לשוליים. האירופאים, ככלל, רגישים מאוד לאיכות החיים שלהם ולאחר זאת מקפידים על מהירות נסיעה נמוכה בכפרים (בדרך כלל 50 קמ"ש). בכדי לאכוף זאת מוצבות מכוונות מהירות רבות דווקא בכפרים. כפי שמופרט להלן, ה - GPS יכול לעזור בנושא זה. כדאי לנו הישראליים, שתמיד ממהרים, לנהוג לפי הכללים (הכתובים והלא כתובים) של הגרמנים. אולי נשכיל סופסוף להבין שאפשר לצאת עשר דקות קודם ולנהוג בשקט ובלי תאונות.
GPS - ככלל, הטכנולוגיה התקדמה מאוד ומכשירי ה - GPS אמינים. כנראה שבקרוב הם יהיו חלק אינטגרלי מכל כלי רכב. כמובן שאסור להסתמך באופן בלעדי על תוואי הנסיעה שמופיע בו, אבל בנסיעה בכבישים מתפתלים הצצה למסך בהחלט עוזרת לדעת מה מסלול הדרך, מתי להאט ומתי להאיץ. נוסף על כך, ניתן להגדיר התראה (קולית או ויזואלית, תלוי במכשיר) על נסיעה מעל המהירות המותרת, מה שיכול לחסוך לא מעט קנסות. כמו בכל מכשיר צריך לבדוק, לפני שמתחילים להשתמש בו, מה ההגדרות שלו. למשל, האם הוא יתכנן את המסלול בכבישים מהירים ו/או באוטוסטרדות, האם הוא יביא אותנו בדרך הקצרה או המהירה וכו'. הכלל הכי חשוב הוא לא לוותר בשום אופן על המפה. תמיד לדעת מה כיוון הנסיעה העיקרי, מהן הדרכים העיקריות שאנחנו אמורים להשתמש בהן ובהתאם להחליט מתי להסתמך על המכשיר ומתי לכפות עליו נסיעה מכיוון אחר.
טיולים רגליים - טיולים רגליים הינם חלק מהתרבות במרכז אירופה ולכן השבילים מסומנים היטב. ככלל, אם לא מחפשים מסלול מיוחד, ניתן פשוט להגיע ללשכות התיירות בכל כפר ובהן לקבל פרוספקטים קטנים עם המלצות למספר מסלולים מקומיים. זה אמור להספיק לטיול פשוט. ניתן כמובן לרכוש מפת סימון שבילים מסודרת תמורת תשלום. ניתן למצוא בקלות את נקודות התחלה לטיולים בצידי הדרכים על גבי עמודים שעליהם שלטים צהובים המראים את כיוון השביל והמרחק. באזורי טיול מרכזיים, כדוגמת Feldberg, יש שלטי דרכים מפורטים עם שרטוט המסלולים, כולל מרחק וזמן הליכה (במהירות ממוצעת, ללא עצירות). יש מסלולים שמופעים בחוברות ואתרים שונים, כמו: www.gps-tour.info ולגביהם יש סימון נפרד עם שם החברה/אתר, לדוגמה הטיולים הנורדיים שמתאפינים בהליכה מהירה עם מקלות ארוכים, בדרכים נוחות למדי. לאורך המסלול יש סימון של מעוין בצבע צהוב, ירוק, אדום או שחור, כדוגמת סימון השבילים בארץ. בנקודות הפיצול יש סימון המציין את היעד הסופי.
עלויות באירו (לשלושה):
טיסה - 1,123.
צימר ראשון - 216. מלון שני - 387.
רכב ודלק - 385 (התחלק בין שתי משפחות).
אוכל - 350.
אתרים ואחר - 85.
לתחילת הכתבה
