'קטלוניה החדשה'
הכיבוש הפרנקי באזור גרר הקמתו של מעמד אצולה כמשקל נגד למרבית האוכלוסיה שהתהווה מקשרי נישואין של משפחות אצולה מן הפירנאים ובני זוגם מן האצולה ההיספנו-גותית. יחד עם הרוזנים והברונים, היוו אריסטוקרטים אלה את המעמד השליט. הם היו המצביאים הדגולים עתירי ציוד, תחמושת וחיל פרשים מיומן ניצב הכן לפקודתם. במחוזות שלטונם הנהיגו סמכות משפטית ומנהלית שגבתה בעבורם כספים. החל מן המאה האחת-עשרה הם הפכו המניע העיקרי למהפכה הפאודלית והמרוויחים העיקריים מן השינויים החברתיים.
במהלך המאה השתים-עשרה החלו מתבהרים מאפיינים לאומיים מסוימים. השם קטלוניה יוחד עבור חבל הארץ במקביל לשימוש בקטלונית כשפה כתובה. הגידול במסחר הפיח רוח חיים בחברה הפאודלית שעד אז היתה חקלאית באופן מובהק: ערים חדשות, שווקים וירידים כמו גם פתיחתם של נתיבי הפלגה בים הגדול. ברצלונה הפכה לעיר המאוכלסת ביותר ולמרכז הפוליטי הכלכלי והחברתי של קטלוניה: עיר הבירה שלו.
עם נישואיו של רמון ברנגר IV מברצלונה, לפרונליה בתו של רמיר I מאראגון, כונן הכתר של אראגון, שתחת שלטונו הוקם כוח צבאי שביצע פשיטות צבאיות לעבר השטחים שבשלטון המוסלמים. בתחילת המאה השלוש-עשרה, הפנו מלכי קטלוניה ואראגון את מדיניות ההתפשטות שלהם לעבר הים התיכון. כיבושה של מיורקה על-ידי ז`אומה ה- I היה הצעד הראשון במדיניות שננקטה על-ידי יורשיו עד המאה החמש-עשרה.
במהלך המאה השלוש-עשרה הוקמו בקטלוניה גופי הממשל העיקריים: הקורטס (Cortes) מועצה מחוקקת וה- Genetralitat (הגוף המבצע), מוסדות שנותרו על כנם עד שנת 1716. העליה ביצור חקלאי והתפתחות המסחר האיצו את הגידול הכלכלי והדמוגרפי בנסיכות. הערים, מרכזי הייצור והמסחר היו פעילים במיוחד במאבק להשגת או העלאת רמת השלטון העצמי. לא ניתן היה לבלום את גידול הערים, כפי שמעיד מספר מבני הציבור, הדת והמבנים הפרטיים שהוקמו אותה תקופה בסגנון החדש והעירוני מאוד- הסגנון הגותי. בברצלונה, מיורקה, פרפיניה (Perpignan) וולנסיה הוקמו כנסיות רבות רושם, קתדרלות, בורסות סחורות וארמונות- סמלי ההתפשטות שהובלו על-ידי הערים, חגגו את נצחונם סביב הים התיכון כולו. בשלהי ימי הביניים, הפכה הקטלונית ללשון כתובה מקובלת למדי. ייסוד האוניברסיטאות התחולל בד בבד עם התפתחות מחקר מדעי מקומי. הספרות הקטלונית הגיעה אותה תקופה לשיאה. כמו גם ההתקדמות הטכנולוגית והמדעית ובעיקר עיבוד הברזל הביאו לאזור עשרות בתי מלאכה ליצור נשק. החל מן המאה החמש-עשרה ואילך שימש אבק השרפה בייצור כלי נשק ופיתוח המצפן ואלה חוללו מהפכה בניווט הימי.
החל מן השליש השני של המאה החמש-עשרה שקעה קטלוניה במהומות פוליטיות וחברתיות, משבר כלכלי והתדלדלות אוכלוסין. הדיכוי הפאודלי הביא בסופו של דבר להתקוממות האיכרים והארץ, שחלק ניכר ממנה כבר הוכה במוות השחור, נהרסה על-ידי מלחמת האזרחים (1467-1472 ) שהכריז הכתר נגד מוסדות הארץ. פתיחתם של נתיבי הפלגה באוקיאנוס האטלנטי גרמה להסטת מוקד הסחר העולמי לעבר האוקיאנוס האטלנטי: הים התיכון איבד מגדולתו וקטלוניה נותרה בשולי צירי המסחר החדשים.
מותו של קרלוס ה-II ללא יורש התיר סכסוך בינלאומי על המלוכה הספרדית. המלחמה על הירושה הספרדית (1705-1716) הציבה את קטלוניה החדשה (כעת בתמיכת מספר מדינות נוספות, תחת הכתר של אראגון) מול בית המלוכה של קסטיליה. הקטלונים צידדו בארכי-דוכס קארל מאוסטריה (קארל ה-III) והתנגדו למלך החדש פיליפ ה- V. התוצאה העיקרית של ההפסד במלחמה היתה ביטול החוקה הקטלונית והמוסדות, ועל-כן, את סופה של המדינה הקטלונית. עד היום חוגגים בקטלוניה את יום ה- 11 בספטמבר המכונה "לה דיאדה" הלא הוא יום המפלה הלאומי, שבעיניהם הוא בעצם זכר (אולי מטאפורה) לעצמאות שהיתה להם בעבר. הרהרתי שוב עד כמה דומים הם לנו, שהמקום המקודש לנו ביותר הוא קיר אבן, קטע חומה חיצונית, המרמז (שוב על דרך המטונימיה) על המקדש שהיה לנו פעם.
במהלך המאה השמונה-עשרה, בעיצומה של תקופת שיקום ארוכה, הקימה החברה הקטלונית יסודות איתנים לגידול כלכלי ולתיעוש. לדיכוי שהפעיל פיליפ היתה השפעה על האוניברסיטאות הקטלוניות, שנותרו סגורות. בשנת 1717 נוסדה אוניברסיטה חדשה בסרברה (Cervera). התאוצה התרבותית והמדעית במחצית השניה של המאה השמונה-עשרה, נקשרה לתקופת ההשכלה, והתפתחה באקדמיות ובמוסדות הפרטיים כגון: אקדמיית מדעי הרוח בברצלונה, אקדמיית מדעי הטבע והאומנויות ואקדמיית הרפואה. המאה התשע-עשרה היתה תקופה של מלחמות, מהפכות והתקוממויות. המלחמות באירופה בשלהי המאה השמונה-עשרה ומלחמות המהפכה הצרפתית הקדימו את נפילתו של המשטר הישן. המדינה הספרדית הליברלית החדשה ירשה נטיה ריכוזית מן הבורבונים ויצרה איחוד תרבותי, כלכלי ופוליטי בכל השטחים. הבורגנות התעשייתית הקטלונית היתה חלשה מדי ובלתי מאורגנת להנהיג את הרפורמות הליברליות. המדינה החדשה הוקמה ללא ייצוג פוליטי הולם לקטלוניה כיוון שאיש לא הכיר בזכותה להגדרה עצמית.
זמנים מודרניים
במהלך המאה התשע-עשרה חוותה קטלוניה תמורה חברתית וכלכלית שחולל התיעוש והמעבר משיטות ייצור מסורתיות לתעשייה מודרנית. בשנת 1840 החלה קטלוניה את המעבר הבלתי הפיך לעבר חברה מודרנית מתועשת במלואה. התהליך גם בהיותו איטי, היה בלתי ניתן לעצירה ובהדרגה חוותה הארץ לא רק את היתרונות אלא גם את הבעיות והמאבקים שהם מנת חלקה של חברה קפיטליסטית מודרנית. הופעתו של מעמד בורגנות חדש וגידול במספר ענפי התעשיה החדשים התרחשו במקביל להתהוות וגידול של מעמד פועלים תעשייתי חדש שגדל ללא הרף. הגירה פנימית מאזורי הכפר לערים המתועשות נמשכה. מעבר זה מן הכפר אל העיר גרם לבעיות הסתגלות למצב החדש ועורר שינויים בגישה. מספר עצום של נשים הועסקו בייצור התעשייתי, תוך שינוי בלתי נמנע במבנים החברתיים ובתפקידים בתוך המשפחה.
במהלך המאה התשע-עשרה ביססה קטלוניה את עצמה כחבל ארץ תעשייתי, שינוי שבידל את האזור באופן חברתי, כלכלי ותרבותי הרחק מעבר לחלקיה האחרים של ספרד. ניגוד גדל והולך התהווה בין קטלוניה המתועשת לספרד החקלאית. השפעתו של הזרם הרומנטי באירופה חוללה כמיהה להשבת התרבות והשפה הקטלונית על כנה: עד מהרה כונתה תנועה זו Renaixença (תחיה). במאה התשע-עשרה פתחה קטלוניה תקופה חסרת תקדים של שיקום תרבותי וספרותי. הקטלונית שבה לבסס לעצמה מקום כשפת תרבות, ה- Renaixença התרבותית כללה את כל תחומי היצירה תוך חציית גבולות חברתיים שונים. המסגרת התרבותית והכלכלית החדשה עוררה זרמים חדשים של מחשבה פוליטית.
התמורות החברתיות העצומות והגידול הדרמטי באוכלוסיה העירונית הוליד את הצורך לשפר את המרחב העירוני כדי לענות על הדרישות החדשות. הצעד הראשון היה הריסת החומות שהקיפו את הערים והקמתן של "Eixamples" (הרחבות) ופרוורים חדשים. אספקת חשמל ומים זורמים לבתים הפכה נפוצה יותר ויותר. אספקת גז הוכנסה לשימוש בכמה ערים והיתה בעלת השפעה מכרעת בתאורת הרחובות. התחבורה קיבלה אופי מודרני עם הכנסתם של קרוניות שנמשכו על-ידי סוסים. השירותים הציבוריים התרחבו אף הם: בתי חולים, מרפאות, תחנות כיבוי אש ותחנות משטרה עירוניות כולם תרמו לתפקוד הערים.
במהלך העשורים האחרונים של המאה התשע-עשרה שיגשגה תנועה אמנותית שזכתה לכינוי "המודרניסמו". היא אופיינה בשאיפות החידוש שבה, החיבור הברור שלה לזרמים אמנותיים אירופאים ושאיפתה להעניק מכשיר לביטוי קטלוני מקומי. המודרניסמו התפשט לכל תחומי האמנות (אפילו לאומנויות המיושמות,שנחשבו פחותות בחשיבותן) ופיתח תחושה של התרסה אמנותית, תובע מקום לאמן בחברה המודרנית ומוביל כמה מנציגיו להתחיבויות חברתיות. עם תום המאה זוהתה תנועת המודרניסמו עם שכבת הבורגנות שמימנה אדריכלי מודרניסמו להקים את בתיהם ומפעלי בניה אחרים.
עם המעבר למאה העשרים התרחש צעד חדש קדימה באמצעי הייצור, המכונה המהפכה התעשייתית השניה. הדבר אופיין בשימוש במקורות אנרגיה חדשים כגון חשמל ונפט; עם הופעתם של תחומי תעשיה חדשים כגון התעשיה הכימית והגידול בענפים הקיימים חלה תמורה תעשייתית; שינוי מתמיד באמצעי התקשורת והתחבורה הביא ללידת המכונית והמטוס. קטלוניה לא היתה מחוסנת בפני שינויים אלה. אף שמגזר הטקסטיל המשיך להוות את ענף התעשיה הדומיננטי, התחוללו תמורות תעשיתיות כבירות וגידול הולך וגובר חל בשימוש באנרגיה הידרואלקטרית. תהליך זה התאפשר בעיקר הודות לאי השתתפותה של ספרד במלחמת העולם הראשונה.
במקום בולט בתערוכה ניתן לראות דגם כמעט בגודל טבעי של קרון חשמלית כנראה אחד מאלה שהביא למותו של האדריכל הגאון אנטוניו גאודי. קבוצת נערים ששוחררו על-ידי המדריכה שלהם לעשות במקום כבתוך שלהם, נהנית לשחק במתגים השונים של הקרון.
לאט לאט הופכת התערוכה פוליטית מדי ונוגעת במאבקי הכוח הפנימיים של החברה הקטלונית. אני מחליט לחלוף במהירות על פני קטעים אלה ולהגיע לעבר מלחמת האזרחים והתקופה הארוכה של הדיקטטורה. ניסוחי השלטים הופכים לאומניים יותר, מנסים לבדל את קטלוניה כחבל ארץ נפרד, לעתים אפילו מתקדם יותר, משאר ספרד. כך למשל באחד השלטים נמצא הכיתוב הבא:
"החל משנות ה- 60, זכתה קטלוניה לגידול כלכלי חסר תקדים. התמורות הכלכליות והמשבר הבלתי הפיך בחקלאות יצר הגירה פנימית נרחבת בספרד. רבים נטשו את האזורים מוכי האבטלה לכמה מדינות באירופה (בעיקר גרמניה), ארץ הבאסקים, מדריד, האזור שסביב ולנסיה וכמובן, קטלוניה".
הכתוב רק שוכח לציין שגם קטלונים רבים היו בין המהגרים לארצות אירופה, שעה שאחיהם מדרום הפנינסולה היגרו לקטלוניה.
לפני שאני עוזב את המוזיאון אני מתעכב עוד רגע בחנות הספרים שלו, ומחליט לרכוש ספר. בדרך לתחנת המטרו אני נזכר שוב בצ"א וכן בילדים בני המזל שפגשתי בהתחלה. כמה פעמים בימי ילדותי או נעורי לקחו אותי למוזיאון? אולי שלוש פעמים, בדרך כלל זה היה משולב באיזה טיול שנתי או בסדרת החינוך בצבא... שאז, הרוג מלילה ללא שינה ניקרתי בזמן הקרנת איזה סרט... נו, טוב, אני מנסה לנחם את עצמי, לפחות ניתן לרשום כאן שיפור מסוים, אני שלא הייתי מסוגל להתקרב לספרי היסטוריה רכשתי עכשיו ספר כזה. אם לא של ההיסטוריה שלי לפחות של אחרים...
כמה מילות סיכום: דומה שהמוזיאון הזה מיועד יותר לצרכים פנימיים, להדרכה, לשיכנוע בצדקת הדרך... רוב רובם של שלטי ההסבר הוא בקטלונית בלבד ואפילו אם אתם מורים להיסטוריה ששולטים בספרדית ניצב לפניכם אתגר ממשי בפענוח הכתוב. אין דבר מעצבן יותר מלהזדקק לחוברת התרגום לאנגלית או לצרפתית ולהיווכח שלא כל השלטים זכו לתרגום. אם יורד גשם בכל ימי הביקור ואתם הולכים כל יום לשניים שלושה מוזיאונים אפשר לקפוץ לסיור חטוף גם כאן... במחשבה שנייה... לא חייבים.
