טאונסוויל

ביום שבת, 2.9.06, עזבנו את Bowling Green Bay National Park. כבר בשעה 9:30 [!] יצאנו לדרך ארוזים ומאורגנים אל העיר Townsville (טאונסוויל). השם של העיר הזו היה לי ממש מוכר, ולא הבנתי למה... עד שאלון גילה - זאת הייתה העיר של בנות הפווארפאף!! :)

בשלושה ימים הבאים בילינו בעיר טאונסוויל והיה ממש כיף. קצת על האטרקציות שעשינו:

 טיילנו ברחוב ממש נעים עם חנויות ובתי קפה חמודים שצופים אל הים (ואל האי Magnetic) שנקרא The Strand. יש בו גם עצי פיקוס הודי מדהימים [מהענפים שלהם יוצאים מיליוני שורשים ו`טרזנים` שמתחברים לאדמה!], מרינה וגנים ציבוריים. רצינו מאוד לבקר במרכז השעשועים Townsville Breakwater שממוקם ברחוב זה- יש בו משחקי מים מגניבים וצבעוניים. הכניסה אליו היא בחינם, אבל לצערנו המזרקות לא עבדו (בימי שלישי ורביעי הן סגורות).

 ביקרנו באקווריום Reef HQ. באקווריום הזה יש שונית אלמוגים גדולה, בה חיים דגים [ו`נמואים`], כרישים, צבי ים, חתולי ים ועוד. יש שם הסברים טובים על תפקידי הצבעים של דגי השונית, על צבי הים, על הכרישים ועל החיים בשונית. חוץ מזה, יש באקווריום חלק אינטראקטיבי שמפעיל ילדים ומבוגרים, והוא ממש יפה ומעניין. למדנו למה במים מלוחים אנחנו צפים ובמתוקים שוקעים, איך דולפינים מתמצאים בחושך ואפילו יכולנו לבדוק מה הזרם החשמלי בגופו של כל אחד מאיתנו, ועד כמה אנחנו מושכים כרישים [ולצערי אני מושכת כרישים הרבה יותר מכל שאר בני המשפחה:)...]. זה מקום שבהחלט שווה ביקור, הוא ממש מושקע והעיצוב פשוט מדהים!

ביציאה מהאקווריום יש קולנוע אומנימקס (כלומר המסך בו הוא בצורת כיפה ומוקרנים בו סרטים של כשעה על השונית, על החלל ועוד...). ראינו את הסרט DEEP SEA על השונית והחיים בה, והכרנו המון דגים מוזרים שבחיים לא ראינו קודם. האקווריום פתוח בשעות 9:00- 17:00, והסרטים מוקרנים במשך כל היום בשעות שונות. המחיר היה 84 דולר לכולנו- לכניסה לאקווריום+ אומנימקס.

 שיחקנו Bowls! "בואלז" הוא משחק ממש נפוץ באוסטרליה, ועד עכשיו בכל עיר שעברנו ראינו מגרש דשא שלו. נכנסנו לאחד כזה, ביקשנו יפה ונתנו לנו לשחק. קיבלנו פס דשא, 16 כדורים שחורים גדולים עם משקולת אסימטרית בתוכם וכדור לבן קטן. למדנו שבהתחלה מגלגלים את הכדור הלבן למרחק מסויים (תפקידו של יובל), ואז כל אחד צריך לנסות לפגוע כמה שיותר קרוב לכדור הלבן עם כדור שחור. יש עוד כל מיני חוקים ותחכומים... בכל מקרה, היה אדיר וגילינו כשרונות צעירים :).

 סיירנו במוזיאון Museum Of Tropical Queensland. טאונסוויל היא ה`שער` לחלק הצפוני והטרופי של קוויסלנד, ולכן חלק מהמוזיאון עסק בזה. חלק אחר סיפר והמחיש את סיפורה של הספינה "פנדורה"- ספינה בריטית שטבעה לפני 200 שנה בחופי אוסטרליה לאחר שעלתה על שרטון ב- Great Barrier Reef. רק לפני 30 שנים נמצאו שרידים שלה וצוללנים ממש אוהבים להגיע אליה. בנוסף, היינו בחדר עם כל מיני משחקי מדע נחמדים. חוץ מאלה המוזיאון מספר קצת גם על אלמוגים ועל דינוזאורים. לסיכום: המוזיאון נחמד, והעיצוב שלו ממש יפה ומושקע. התכולה והמידע שהוא מעביר נחמדים. המוזיאון פתוח כל יום בשעות 10:00- 17:00 ועלה 30 דולר לכולנו.

עומרי ואני הסתפרנו!!

אפינו בתנור הקטנטן שלנו עוגת תפוחים שהייתה ממש משובחת ואמא אפילו זכתה במחמאה מיוחדת- כמו שיובל אמר: "בטעם של ישראל".

 למדנו... - שנת הלימודים התחילה בארץ, וגם אצלנו. התחלנו להקדיש זמן גם ללמידה- אלון ועומרי לומדים אנגלית, ואני לומדת פיזיקה.

לתחילת הכתבה

מטיילים מחוץ לעיר

ב-6.9.06 עזבנו את העיר טאונסוויל. גילינו ששעות הצהרים הן חמות ודי בלתי אפשריות לנסיעה, לכן החלטנו לעצור להפסקה. לאחר ארוחת הצהרים התרחצנו במים הקרירים ב-Crystal Creek - תענוג! לפעמים, כשהסתכלתי למטה תוך כדי שחייה, היה נדמה לי שאני רואה צלליות במים. ישר קופצות לי לראש מחשבות על תנינים והפעם קצת יותר קשה להרגיע את הדמיון - הרי זו אוסטרליה! כמובן שהדמיון שלי סתם פעל שעות נוספות...

 הוחלט שהמקום לא מספיק יפה לשינה [רק לא מזמן הייתה שם `שרפה מבוקרת`] ושנמשיך לנשיונל פארק הבא- Jourama Falls. בדרך אליו חצינו שני גשרים איריים מוצפים, עם הקראוונית האמיצה שלנו. יצאנו לטיול ממש אדיר למפלים - המסלול חצה נחל עם זרימת מים בינונית, והיו בו חבלים (להעזר בהם תוך כדי הליכה) ממש מאורגנים. המפל הגדול היה די רחוק מאיתנו, וראינו בעיקר את הקטנים. כמויות המים שזרמו בהם היו די גדולות [וזו עוד העונה היבשה!!].

 למחרת, 7.9.06, שוב נסענו צפונה, ושוב עצרנו להתרעננות, הפעם ב-Five Miles Hole. המקום היה ממש מטופח- עם שולחנות פיקניק נקיים, ואפילו היה סולם לכניסה למים... האוסטרלים האלה משהו משהו! ישנו בקמפינג ממש נחמד- Murray Falls National Park, בין המון עצים, עם המון דשא ירוק. יצאנו לטיול קצרצר למפלים, שהיו גדולים וממש יפים. לצערו של אבא מסלול ההליכה לתצפית היה סגור עקב נזקי רוחות. נרדמנו לקול זרימת המים במפלים...

 ביום הבא נסענו לסיור בתחנה לייצור סוכר בעיר Tully שנקראת Tully Sugar Mill. בזמן האחרון אנחנו נוסעים המון בין שדות ירוקים ויפים של קני סוכר, וראינו כבר כמה תחנות ייצור סוכר כאלה שלא הגענו לבקר בהן. החלטנו לבקר באחת הפעם.

מיומנו של עומרי:
 "הגענו למקום שעושים בו סוכר וישר הרחנו ריח מוזר של סוכר. הסבירו לנו כללי זהירות בקצרה ואיך מכינים סוכר. חילקו לנו קסדות אדומות, משקפיים להגנה על העיניים, אטמי אוזניים ושקית קטנה עם סוכר (נאמי!). יצאנו לסיור. בהתחלה ראינו איך מביאים את קנה הסוכר בקרונית, מודדים מה המשקל שלה (כדי לדעת כמה כסף צריך לשלם לחקלאי ששלח את קני הסוכר שבה) והופכים את הקרונית - כל קני הסוכר נשפכים למטה. אחרי זה קוצצים את קני הסוכר ליותר קטנים, מוסיפים מים וסוחטים - כך חמש פעמים. המיץ שיוצא מקני הסוכר הופך לסירופ (בדקנו וגילינו שטעים). ראינו את המערבלים שהופכים את הסירופ לסוכר."

לתחילת הכתבה

מישן ביצ'

התכנון המקורי היה לעלות לרמת אתרטון. אולם, מיד כשיצאנו מטאלי ראינו שלטים המוליכים ל-Mission Beach, והרגשנו שממש מתאים לנו מספר ימי חוף. שמנו פנינו ל- Mission Beach. בדרך ראינו שלטים בנוסח "Speed killed cassowary", שמזהירים מפגיעה בציפור המיוחדת, ואז, לשמחתנו, גם ראינו אחת!! זו חיה נדירה שחיה רק בכמה אזורים באוסטרליה. היא דומה לאמו (וליען) עם גוף בצבע שחור וראש כחול. שמחנו שזכינו לכבוד :) חוץ משלטי קסווארי ראינו בצדי הדרך המון עצים שנפלו- זכר לציקלון `לארי` ש`ביקר` פה לפני כ-5 חודשים...

הגענו לקראוון פארק שלנו ב- South Mission Beach- מסדרת Big4- יוהו!! לאחר סידור הקראוון לחנייה, ושוקו, הבנים רצו לבריכה - עם מזרקה ומגלשת מים. אכלנו ארוחת ערב חגיגית לכבוד יום שישי... בבוקר הבא המצאתי לי שיטה חדשה כך שאני אוכל לישון טוב בבוקר סוף סוף - בכל בוקר בשעה 7 אחיי היקרים מתחילים להרעיש, אז אני שמה אטמי אוזניים וכל הבעיות נפתרות.

אבא יצא לרפטינג מאורגן בנהר Tully עד לשעות אחר הצהרים. אנחנו בינתיים הסתלבטנו וצברנו אנרגיות בבריכה. בצהרים יצאנו לטיול בחוף הים, שנמצא אחרי מעבר כביש מהקראוון פארק. השעה הייתה שעת שפל, ולכן היו כ-10 מטרים שבהם שכבת המים הייתה דקיקה והדמויות שלנו השתקפו בה. החוף היה כמעט ריק מאנשים (לא הבנתי למה הוא לא מפוצץ - הוא היה כל כך מושלם!!) והיה ממש שקט. מולנו, בעומק, ראינו את האי הכל כך קרוב- Dunk. בקיצור- כיף!!! רצנו, התחרינו, חקרנו את חיות הים המוזרות שיוצאות מהים בשפל (סרטנים, אלמוגים, צדפים ועוד...), אספנו אגוזי קוקוס, הסתובבנו עד שקיבלנו סחרחורת ופשוט הלכנו. אבא הפתיע אותנו והצטרף אלינו, וממש שמחנו.

 למחרת בעיקר נחנו: בבוקר יצאנו לטיול לאורך החוף המקסים, אבא, עומרי, אלון ואני יצאנו לשחייה אל שני מצופים בעומק, בים השקט - היה ממש כיף. אחר הצהרים נסענו לעיר Mission Beach שהתבררה כעיירה קטנטנה. שם התפצלנו- אבא, עומרי ויובל דגו במזח, ואמא, אלון ואני הלכנו לאינטרנט קפה... יותר מזה לא עשינו... בכל זאת- גם אנחנו זקוקים למנוחה.

לתחילת הכתבה

קיירנס

ב-11.9.06 שוב נדדנו צפונה. בזמן אריזת הקראוונית והכנתה לנסיעה, הרגשתי שאנחנו כבר ממש יעילים ובדקות מצליחים להשתלט על כל הקראוון ולקפל אותו... זה ממש אדיר! הגענו ל- Cairns. כבר שמעתי את השם שלה הרבה, ותמיד הייתי בטוחה שהיא בצפון ושנגיע אליה עוד המון זמן, ופתאום- הגענו!! ההורים השאירו אותנו בגן שעשועים באספלנייד, שהיה אדיר במיוחד, והלכו לסידורים. הבנים ישר רצו ושיחקו בין כל המתקנים המגניבים והצבעוניים שהיו שם- אומגה, מגלשות, מזרקות מים קטנות (שניתן להיכנס אליהם), קורי עכביש לטפס עליהם ועוד...

 לאחר התלבטות לגבי הקראוון פארק שבו נישן, החלטנו ללכת ל- Crystal Cascades Holiday Park מסדרת Big4 שנמצא במרחק 20 דקות נסיעה ממרכז העיר. הסתבר שהנסיעה השתלמה - הוא היה אחד הנעימים ביותר שהיינו בהם, ואמא ואני התאהבנו בו ברגע שהגענו! הוא היה מוקף כולו בהרים מלאים בעצים ירוקים והכל היה `מרוצף` דשא ירוק! הקמפינג היה די מלא בקראוונים- ובכל זאת ממש שקט, שלו ונעים... גם התחזוקה שלו הייתה ממש מצויינת... ישר הוחלט שנישאר בו עוד לילה... טלפון: 0740391036.

 בבוקר למדנו קצת, והרכבנו פאזל שלקחנו מהמכבסה [אנשים משאירים במכבסה כל מיני דברים שהם כבר לא צריכים ויכולים להיות שימושיים לאחרים כמו מגזינים, ספרים ועוד...]. בסביבות 12 יצאנו לטיול ב- Crystal Cascades. זהו נהר שלאורכו יש המון מפלים קטנים ונקודות שבהן ניתן להיכנס למים. אבא זיהה מפלון קטן שיכול לשמש כמגלשה. כולם התגלשו [יובל ואני וויתרנו.. :) ], שיחקנו והיה ממש כיף. כשחזרנו לקראוון פארק סגרנו את היום בדיוק כמו שפתחנו אותו- עם לימודים ופאזל...

והנה הכתבה הגיעה לסיומה... :)
בכתבה הבאה- על המקום שבו יערות הגשם נושקים לריף...
 שבוע טוב!

לתחילת הכתבה