הרי הטרודוס ומנזר קיקוס
שמש, ערפילי בוקר ונוף הררי ירוק קיבלו את פני בבוקר, כשזחלתי מהאוהל, מנופח משינה ארוכה וטובה. אני אוהב לקום מוקדם בבוקר, כשכולם עוד ישנים, הצללים עוד ארוכים והשמש עולה באיטיות במין טקסיות שכזו. להכין כוס תה חם, לקרוא איזה ספר ולהתחיל את היום ברוגע. כשקיפלנו את האוהל הגיע קפריסאי מבוגר בפיק אפ לזרוק זבל במזבלה והופתע לראות אותנו. הוא שאל מאיפה אנחנו וכשענינו לו ישראל, הוא שאל אם אנחנו לא מפחדים לטייל בקפריסין, שהרי יש כאן הרבה פלסטינים. ענינו לו שאנחנו רוצים בשלום ולא במלחמה והוא פתח בדרשה שלמה על שאיפתו של המין האנושי לשלום ועל פשעי המלחמה של האמריקאים בבגדד... כמובן שלא מוכרחים לישון בשטח כשישי כל כך הרבה מלונות בקפריסין.
יצאנו בנסיעה חזרה להר אולימפוס אחרי שיום קודם היה מעונן שם. החלטנו לא לוותר ולנסות בכל זאת לתצפת ממנו על האי. הסיבוב היה מרשים מתמיד ועשה לנו תיאבון למסע קניות אוכל ב-Pomodores. לאחר הקניות יצאנו בנסיעה אל עבר מנזר קיקוס הנמצא בחלק המערבי של הרי הטרודוס. זהו אתר תיירות מרכזי בקפריסין ואוטובוסי התיירים בדרך אליו המחישו לנו עד כמה מתוייר המקום.
המנזר, שהוקם עוד בתקופת הביזנטים שוכן על פסגה יפה בהרים ומלבד המבנה המרשים והשמור ישנה כנסייה נוצצת מלאת פרסקאות ועיטורי זהב מרשימה ביותר ולידה מוזיאון הכולל מבחר יצירות אמנות מתקופות שונות של קפריסין. כמו כן יש במנזר גם חנות שבה מוכרים הנזירים כל מני ליקרים ריבות ומוצרים שונים שהם מייצרים או מייבאים.
1 ק"מ מזרחית למנזר קיקוס נמצא קברו של הארכיבישוף מקריוס, המנהיג הראשון של קפריסין החופשית שנקבר במקום ב-1977. כשהגענו לאחוזת הקבר בדיוק הפסיק הגשם המטפטף והכל נצץ תחת השמש שיצאה. ליד הקבר עצמו היו שני חיילים משועממים ומלבדם לא היה שם איש. מעל הקבר התנופפו דגלי קפריסין ויוון. לפעמים רואים יותר את דגלי יוון מדגלי קפריסין בכפרים ובערים וזה בהחלט מראה שהלאומיות וההזדהות עם יוון עדיין קיימת בקרב תושבי הרפובליקה. מהמנזר המשכנו בנסיעה מערבה בדרך צדדית המתפתלת אל תוך מחוז טיליריה. מחוז זה, הנמצא בפינה הצפון מערבית של קפריסין, הוא נידח ביותר. הוא תחום מצפון על ידי קו אטילה המאיים (הגבול עם החלק התורכי) וממערב ע"י הים.
הדרך העיקרית לאיזור היא מדרום או בכביש האספלט (שנחנך רק ב-1999) המתפתל ויורד ממנזר קיקוס. נסענו על הכביש במשך כשעה בנופים ירוקים של עצי ארזים ואורנים. היו מעט מאוד מכוניות על הכביש והדרך התפתלה באטיות. באמצע עצרנו בתחנת יערנות בשם stavros tis psokas ששוכנת בעמק מיוער. מלבד פארק יפה, אתר פיקניק עם מסלולים יפים ביער, ניתן לראות במקום מכלאה לכבשי בר מסוג "מופלון". המופלון הם זן נכחד, יחודי לקפריסין שנראים כמו שילוב בין יעל לכבש הרים, חיה מרשימה אבל פחדנית שבורחת מכל רעש קטן.
אחרי מסלול הליכה נחמד של כשעתיים וארוחת צהריים דשנה התחלנו לרדת לכיוון החוף המערבי לכיוון הכפר Kato Pygros. השמש יצאה מבין העננים והשדות הירוקים עם עצי הפרי הגדושים, שמשום מה נמנעים מלקטוף אותם פה, השרו עלינו אווירה שמחה. בדרך חלפנו על פני מובלעת תורכית בתוך השטח היווני בשם Kokkina. במקום היה כפר דייגים שליו עד המלחמה ואילו כעת שוכן במקום בסיס צבא תורכי כאשר על ההר שמעל ניתן לראות עמדת צבא קפריסאית ולידה עמדת צבא ארגנטינאית של האו"ם. כביש החוף נוסע על הים ואנחנו נסענו בו צפונה, עד לקצה הכפר שם נתקלנו במחסום ושלט המכריז כי שטח כבוש לפנינו והכניסה אסורה.
חצי האי אקאמס ואיה נאפה
הסתובבנו אחורה ונכנסנו לאחת הטברנות הרבות לאורך החוף שם העברנו את אחה"צ מול השמש השוקעת עם בירה קרה וקלפים. לקראת ערב ירדנו בדרך עפר צדדית בין שדות ירוקים בחיפוש אחר מקום יפה לקמפינג. מצאנו כפר נטוש והרוס מימי המלחמה ובפאתיו באמצע שדה ירוק עם ים כחול מתחתנו הקמנו את האוהל והעברנו ערב נפלא תחת שמיכת כוכבים. הטמפרטורות כבר נהיו סבירות באיזור החוף ויכולתי סוף סוף לישון עם שק"ש פתוח כמו שאני אוהב. משום מה מצאתי את עצמי ער בשעה 06:30 בבוקר ולא יכולתי להירדם שוב. כשיצאתי החוצה לבוקר הנפלא הבנתי באיזה יופי של מקום הקמנו את האוהל וביליתי את שארית הבוקר עם מצלמה בחיפוש אחר פרפרים, קרני שמש, ים ועוד אובייקטים מתאימים לצילום. נפרדנו בלב כבד מהשדה שלנו ואחרי א. בוקר טובה יצאנו לדרך לכיוון Polis .Polis, למרות שמה המאיים הינה עיירה חמודה עם מרכז מטופח ומתוייר ובו מדרחוב עם הרבה מסעדות וגלידריות. אנחנו עשינו קצת קניות וסידורים הכרחיים (כמו טלפונים וליקוק גלידה) ויצאנו לכיוון חצי האי Akamas.
חצי האי Akamas שימש במשך זמן רב כשטח אש של הצבא הבריטי והוא אזור לא מיושב שחוצות אותו מספר דרכי עפר. בחצי האי ניתן למצוא טבע פראי והרבה חיות בר וצמחים למיניהם. אנחנו נסענו עד למרחצאות אפרודיטה. למרות השם המפוצץ והאגדה שכאן נהגה האלה אפרודיטה להתרחץ בימי קדם, בפועל יש במקום בריכת מים קטנה ועלובה למדי והרבה מאוד אוטובוסים של תיירים אירופאים. אנחנו בחרנו לצאת למסלול מעגלי של כ-3 שעות שמטפס על המצוק שמעל הים. תוך כדי המסלול עברנו דרך חורבות של מנזר ביזנטי וקיבלנו תצפית נפלאה על כל חצי האי והים שמתחתינו.
חזרנו לרכב בשעת אחר הצהרים ונסענו לאיטנו בדרכי העפר שיוצאות מהכפר Neo Chorio לכיוון דרום. כך חצינו את חצי האי בדרך עפר במשך כשעתיים ונסענו לאורך שמורת הצבים שבחוף Lara. השמש כבר החלה במסעה מטה ואנחנו חיפשנו מקום ללינה. התמקמנו לבסוף ליד מאגר מים מתוקים בשם Marrokolympos. המקום היה נפלא ואף שימש לנו כמקלחת לראשונה זה חמישה ימים...
למחרת בבוקר אחרי שחייה זריזה יצאנו ל- Avakas Gorge. הערוץ שמזכיר נקיקים במדבר יהודה בנוי משתי גדות גבוהות ותלולות עם נחל קטן שזורם ביניהן. לקח לנו כשעה ללכת בו הלוך חזור וזה היה נחמד למדי. לאחר מכן יצאנו בנסיעה "ארוכה" של כשעתיים באוטוסטרדה עד שהגענו חזרה ללרנקה. בלרנקה הארכנו את משך השכירות של הרכב שלנו ויצאנו לכיוון Aya Napha.
איה נאפה שוכנת בפינה הדרום מזרחית של קפריסין ועד לפני מספר שנים הייתה כפר דייגים מנומנם. עם תנופת התיירות שהכתה בקפריסין בשנים האחרונות הפכה איה נאפה למוקד תיירות בינלאומי. מרכז העיירה מוצף בפאבים ומסעדות, חלקם גרנדיוזיים ומפוארים בדמות כדור גולף, מערת פלינטסטונס ועוד כיד הדמיון הטובה. למזלנו הגענו בעונה שקטה ולא עמוסת תיירים, אבל לפי כמות המלונות, המסעדות והחופים נראה שהמקום שוקק חיים בימי הקיץ. אנחנו המשכנו לפינה הדרום מזרחית של האי שם נמצא Cape Grecko ובו מספר מסלולי טיול ונוף יפה על כל רצועת הנוף הדרומית. העברנו שם את הלילה עם נוף יפה אל הים.
ניקוסיה והחוף המזרחי
למחרת בבוקר יצאנו בשעה מוקדמת אל ניקוסיה, בירת קפריסין. ניקוסיה היא הבירה החצוייה האחרונה בעולם (כמו ירושלים וברלין לשעבר) ולתיירים יש אפשרות לחצות ליום אחד לצד הצפוני. כשהגענו למעבר הגבול במלון ledra palace הבחנו בהרבה מכוניות ותקשורת רבה. הסתבר לנו כי לראשונה מאז 1974 החליט מנהיג התורכים בצפון האי, דנקש, לאפשר כניסה של יוונים מהדרום לביקור של יום אחד. זה היה יום היסטורי, בו נפתחו הגבולות ולראשונה מזה 29 שנים יכלו פליטים יוונים מהצפון (כ-200,000 ב-1974) לחזור לביקור בחצי הצפוני, בכפרים ובערים שהם נטשו בעקבות מלחמה. בצד היווני ניתן לראות הרבה גדרות תיל ועמדות שמירה שניצבות גם על החומה העתיקה שבנו הונציאנים בניקוסיה כנגד הפולש העות`מני.
לניקוסיה יש היסטוריה עשירה כמו לקפריסין וניתן לראות בסימטאות העיר העתיקה, מוקפת החומה מבנים עתיקים רבים מימי הצלבנים והעות`מנים. השוטרים במעברי הגבול היו לחוצים מהתקשורת והאזרחים הרבים ואפשרו לנו, כבעלי דרכונים זרים לחלוף במהירות. הם רק הקפידו להזהיר אותנו שלא נקנה כלום בצד התורכי ושלא נאפשר להם להחתים את הדרכון וכמובן שלא לאחר לחזור לצד היווני אחרי 17:00. אזור צפון קפריסין נעדר ממרבית מדריכי התיירות. חלק זה נמצא תחת כיבוש הצבא הטורקי מאז 1974 וטורקיה היא המדינה היחידה בעולם המכירה בריבונותה על אזור זה. על המבקרים בצד זה של הגבול לבדוק היטב את פוליסות ביטוחי הנסיעות שלהם, שכן מדובר בשטח בו מתנהל כיבוש צבאי ותחת מנהל צבאי. כמו כן, לא ניתן לעבור עם רכב שכור מהצד הקפריסאי החופשי אל הצד הכבוש, שכן ביטוח הרכב אינו תקף בצד הצפוני הכבוש.
ביציאה יש תמונות ענק של ההרוגים שנהרגו ע"י התורכים בהפגנה שהיתה ליד הגבול ב-1996. בין הצד היווני לצד התורכי מפריד איזור מפורז של כ-100 מטר ובו כוחות או"ם רבים. כשהגענו לצד התורכי נתקלנו בשלט ענק ועליו כתוב Turkish Republic of North Cyprus for ever. פתאום לכולם היה שפם והתורכית התנגנה סביבנו. הדגל של צפון קפריסין הוא מעין נגטיב של דגל תורכיה עם צבעים הפוכים. המטבע הוא לירה תורכית ומלבד המהומה שהיתה במעבר הגבול המעבר שלנו היה חלק ומהיר. הצד התורכי נראה מעט יותר מוזנח מהצד היווני. המכוניות שחלקן עם הגה בצד ימין וחלקן עם הגה בצד שמאל הם ממודלים ישנים ברובם וכל האווירה היא יותר ים תיכונית. אנחנו עלינו על דולמוש לעיירה קיריניה שנמצאת 40 דקות מניקוסיה.
קירינה ששימשה עד 1974 כמוקד תיירות מספר 1 של קפריסין, שוכנת בחוף הצפוני. זוהי עיירה חמודה עם מבצר צלבני שחולש על נמל קטן וחמוד. אחרי ביקור קטן בלשכת התיירות שלא עזר לנו יותר מדי הלכנו לביקור במבצר. הכניסה למבצר עם כרטיסי סטודנט עלתה לנו מליון לירות (כ-6 שקלים) ובפנים ניתן לראות שבעה מוזיאונים שונים שכוללים מבחר גדול מאוד של מוצגים החל מחפצי אדם ניאוליתי שנמצאו בחפירות ליד קירינה דרך הספינה הכי עתיקה בעולם שנמשתה מול חופי קיריניה וכלה בשחזור נחמד של חדרי עינויים והמבצר הצלבני כפי שהיה פעם. אחרי הסתובבות של כשלוש שעות התעייפנו והלכנו העירה למזללה מקומית לשבור את הרעב המחירים בצפון הם כ-1/3 מהעלות בדרום ובתוספת אוכל תורכי טוב זה ממש תענוג. התנפלנו בדרך גם על חנות רחת לקום ובקלאוות ועשינו בה שמות...
חזרנו לניקוסיה ויצאנו לסיבוב בצד התורכי. בדרך עברנו בחמאם העתיק שם התגודדה סביבנו חבורת גברים גדולה והציעו לנו מסאג`. סירבנו בנימוס. המשכנו גם למנזר סולימניה ששימש בעבר ככנסיה ואילו כעת הפך למנזר גדול וקריר עם דגלי תורכיה וצפון קפריסין מתנוססים מעליו. המשכנו בסיבוב בשוק העתיק והמרשים ובכל מני חנויות קטנות וחשוכות והקפדנו לקנח בקפה תורכי ושש-בש באחד מבתי הקפה הקטנים. חזרנו לצד היווני דרך תורים ענקים של יוונים נרגשים שחלקם עמדו בתור במשך שעות כדי לחצות את הגבול. בצד היווני ראינו מספר אנשים מכובדים מהעירייה תולים שלטים מאורגנים בתורכית למבקרים מהצפון. כמו כן ארגנו להם הסעות חינם לכל רחבי האי ובאופן כללי הייתה תחושה של היסטוריה באוויר.
בשעות הערב חזרנו לאיה נאפה. לאתר הפיקניק המבודד שהפך לביתנו השני. התקלחנו, אכלנו ארוחת ערב משביעה ונסענו לאיה נאפה לצפות במשחק רבע גמר אליפות אירופה בכדורגל באחד הפאבים. את היום שלמחרת העברנו בהתחרדנות על חוף הים ובהמלטות ממטחי גשם פתאומיים שצצו ונעלמו במהלך היום. בערב נסענו לפרהלימני, עיירה קטנה עם מספר מועט יחסית של תיירים. התמקמנו במרפסת של טברנה מקומית כדי לחגוג את יום ההולדת של אייל בארוחת מזטים מקומית. לכבוד 26 האביבים של אייל (וגם קצת חג הפסחא שחל באותו היום) נערכה בעיר תהלוכה חגיגית של כל תושבי העירה לבושים בשחור, צועדים בעקבות ארונו של ישו. הפעמונים צלצלו כל הזמן והייתה הרבה התרגשות באויר ומספר לא קטן של דוכני אוכל וצעצועים שסיפקו עניין לכולם.
חזרנו בערב לביתנו שבאתר הקמפינג ונרדמנו במהירות לאחר לילה רועש. בבוקר שלמחרת אחרי מוזלי מזין מול הים הכחול נסענו ל-Pyla. כפר זה, שוכן באיזור המפורז והוא תחת שלטון האו"ם. זהו המקום האחרון בקפריסין בו נשארו לגור תורכים ויוונים ביחד, אמנם לא באידיליה אבל בהשלמה אחד עם השני. בכיכר המרכזית של הכפר ישנו בית קפה יווני בצבעי כחול לבן (צבעי יוון) וכתובת "פסחא שמח" מעליו ובדיוק בית קפה תורכי בצבעי אדום לבן וכיתוב בתורכית. באמצע ניצב מגדל שמירה של האו"ם ובו חייל אירי שמתצפת על כל הסיטואציה. אנחנו בחרנו לשבת בבית הקפה התורכי לשתות קפה ולשחק שש-בש.
באותו ערב כבר ניצבנו חזרה בשדה התעופה של לרנקה, עייפים ומבסוטים בדרך הביתה.
זהו, עד כאן הגיחה הקצרה לקפריסין, מקווה שהיה מעניין, אשמח לשמוע את דעתכם.
מעוניינים במידע נוסף על חופשה בקפריסין? הנה כתבות נוספות שעשויות לעניין אתכם:
פארקי שעשועים ואטרקציות בקפריסין >> היכרות עם קפריסין >> מלונות בקפריסין >>
