טיולי מערות לחנוכה

אזור שפלת יואב-יהודה הוא המתחם הפורה ביותר מבחינת מערות בארץ. מערת תל גודד, מערת לוזית, מערת התאומים ועוד מערות רבות אחרות הן כולן אטרקציות שוות ביקור. מערת שורק היא מערת נטיפים, שהתגלתה במפתיע במהלך פעילות של המחצבה הסמוכה. מדובר במערה לא גדולה, אשר הגישה אליה ובתוכה נוחה מאוד. בכניסה למערה תוכלו לראות מצגת אור קולית מלווה בהסברים, באדיבות צוות שמורת אבשלום (שמורת טבע הקרויה ע"ש אבשלום שוהם בה נמצאת המערה). ירידה במדרגות תוביל אותכם להיכל של נטיפים וזקיפים, שיורדים מתקרת המערה, באורכים וקטרים שונים. יופיים של הנטיפים מחפה בהחלט על כך ששטח המערה אינו גדול. ילדים עשויים להנות במיוחד מהצורות המשונות שמשרות את פעילות הדימיון. במקום מתקיימים סיורים מודרכים, שאורכם כ-45 דק`.

הגעה: מכביש מספר 1 יש לפנות דרומה לכביש 38, לכיוון בית שמש. בכניסה לבית שמש יש לפנות שמאלה לכביש 3855, וממנו לפנות שמאלה, בהתאם לשילוט, עד לחנייה בסמוך למערה.

ציוד: ניתן להביא פנס, אולם השביל מאוד נוח ומואר ברובו.

לתחילת הכתבה

בימים אלו אין למערות משמעות עבור מרבית בני האדם, מעבר לאתר שאפשר לטייל בו. בעבר כמובן שהמצב היה שונה, מעת בה בני אדם התגוררו במערות ועד לתקופות שמערות שימשו כמקום מסתור, אם מפני חיות טרף ואם מפני אוייבים וצבאות. בתל גודד ממוקמות `מערכות המסתור של בר כוכבא`, חללים וערוצים תת קרקעיים, אשר נועדו להגן על צבאו של בר כוכבא מפני צבא הרומאים. מערכות מסתור קיימות גם באזורים אחרים בשפלת יהודה ואף בגליל. תחילת המסלול מלווה את השביל המסומן בירוק, העולה על גבעת האתר הארכיאולוגי תל גודד. באמצע העליה לגבעה תוכלו להבחין בקיר אבן בולט מימינכם. בתחתית הקיר ישנו פתח עגול, דרכו תוכלו לזחול אל תוך המחילה, שמהווה את תחילתה של מערכת מחילות המסתור.

 בצמתי המחילות בהן נתקלים יש לפנות ככלל למחילה הימנית. למרות החשש, שיכול להווצר, עם הכניסה לדרכים תת קרקעיות צרות, לא מדובר במסע ארוך במיוחד. לאחר כמה דקות תגיעו אל מערה רחבה יחסית - מערת הקולומבריום. זוהי מערה, שהיתה במקום בטרם נוצרו המחילות. אפשר לשבת במערה ולהתחכך בכוכים המעניינים. עליה ממערה זו מובילה למחילה, דרכה תגיעו החוצה אל האוויר הפתוח. תוכלו להמשיך לעלות לפסגת תל גודד ולצפות בנוף היפה של השפלה ממערב, ושל הרי ירושלים ממזרח. הביקור במחילות מתאים גם לילדים, אשר סקרנותם ודאי תגבר לנוכח הסיפורים על צבאו של בר כוכבא, שהסתתר במקום במשך תקופות ארוכות. מי שעדיין צמא להליכה יוכל להמשיך במסלול צפונה, על השביל המסומן בירוק עד לגבעת משואה (כשלוש שעות).

הגעה: פנו דרומה מכביש מס` 1 לכביש 38, וסעו דרומה. המשיכו וחלפו על פני בית שמש, זכריה וצומת האלה. כשתי דקות לאחר צומת זו, תוכלו להבחין בפניה ימינה לכיוון גבעת משואה. המשיכו עוד כחמישה ק"מ, עד שתגיעו למגרש חניה קטן בסמוך לגדר מימינכם. החנו את הרכב והתחילו ללכת בשביל המסומן בירוק, דרך השער בגדר, אל כיוון הגבעה הבולטת ממערב. תוך כעשר דקות הליכה תגיעו אל תל גודד.

ציוד: פנס, בגדים נוחים

על מסלולים ופרטים נוספים על מערות ומחילות מסתור בשפלת יהודה תוכלו לקרוא כאן (כתבה של דובי זכאי).

לתחילת הכתבה

שמורת הר הכרמל משלבת צמחיה מגוונת עם תופעות גיאולוגיות מעניינות. מערת אורנית, ממוקמת במצוק בכרמל, מעל לנחל אורנית שזורם תחתיה. את הביקור במערה ניתן להכליל במהלך יום טיול ארוך באזור, הכולל את נחל כלח, `שוויצריה הקטנה` ואת מרבית נחל גלים (מפת סימון שבילים מס` 4 - הכרמל), או להגיע לביקור ממוקד במערה. אם תבחרו באופציה השניה, תוכלו להחנות את הרכב בטירת הכרמל ולעלות בשביל המסומן באדום, במקביל לנחל אורנית, אל עבר המערה. לאחר הליכה של כק"מ וחצי תגיעו אל המערה בצלע ההר. את הכניסה למערה תזהו לפי פתח רחב בסלעי המצוק. מדובר במערה קרסטית (תופעה שנוצרת מתהליך המסת סלעי גיר במי גשמים), שבנוסף לצורתה המרשימה, התגלו בה בעבר כלי עבודה מתקופות פרה היסטוריות.

מערת אורנית יחסית אינה מערה המקשה על הסובלים מקלסטורופוביה, והיא כוללת מספר חללים גדולים. מן המערה ניתן להמשיך בשביל האדום, דרך נקודה בה יש לזחול, לכיוון נחל ספונים בדרום. כמו כן ניתן לרדת מפתח המערה, בשביל לא מסומן, ודי תלול, החוצה את נחל גלים ומגיע לעין קדם. אם אופציות אלה אינן מושכות אותכם, תוכלו לחזור על עקבותיכם בשביל האדום, לכיוון טירת הכרמל.

הגעה: כדי להגיע לטירת הכרמל תוכלו לנסוע על כביש מס` 4 (כביש החוף) ולפנות מזרחה לטירת הכרמל, כשני ק"מ צפונית לקיבוץ החותרים. בתוך טירת הכרמל סעו ישר, חלפו ליד המרכז המסחרי והגיעו עד לפארק מונהיים, ממנו יוצאים נחל אורנית והשביל הנלווה, המסומן באדום.

ציוד: פנס, מים - כשלושה ליטר לאדם, למי שאינו מאריך את המסלול.

בחודשי החורף המערה סגורה לעיתים לכניסת מבקרים, כדי לא להפריע לעטלפים במערה.

לתחילת הכתבה

מערת שרך אינה אחת המערות הגדולות בארץ, אולם היה מהווה שילוב של כמה אלמנטים משמעותיים לחובבי מערות: יש בה נטפים, אם כי לא המונים, יש קטעים צרים ומאתגרים, אולם לא מדובר בהליכה ארוכה מדי. ההליכה במערה דורשת כושר גופני טוב, אם כי יש מערות מאתגרות יותר. אם כך, ביקור במערת שרךמצליח להעניק לטיילים את החוויה הכרוכה בטיול מערות, שאינו מאוד תיירותי, ועם זאת, מי שאינו רוצה להכנס למערה יכול להמתין לחבריו, או למשפחתו, מבלי להשתעמם זמן רב.

נוף החורש המלווה את ההליכה בנחל שרך, בו ממוקמת המערה,כולל מיני עצים רבים, ביניהם אלה ארץ-ישראלית, אלון תולע, אלון מצוי וקטלב. שביל המסומן בכחול יוצא מחניון שרך אל הנחל. השביל המוצל חוצה את הנחל האכזב, ממשיך במקביל לו ולאחר כק"מ וחצי מתחילת ההליכה מוביל אל הכניסה למערה, המסומנת בשלט. מחזירי אור בתוך המערה מסמנים את הדרך: סימנים לבנים מציינים את הדרך פנימה, סימנים כתומים את הדרך החוצה וסימנים אדומים מורים על כך שאין כניסה לדרך המצויינת. שני מסלולים קצרים יחסית ומסלול נוסף, שאורך כחצי שעה ומוביל לפתח יציאה גבוה יותר הן אופציות ההליכה מהן תוכלו לבחור.

תוכלו לחזור באותה הדרך ממנה הגעתם, חזרה לרכב, או להמשיך לכיוון נחל בצת (מפת סימון שבילים מס` 2 -; הגליל העליון).

הגעה: יש לנסוע צפונה בכביש 70 ולהמשיך בו, כאשר הוא מתעקל ימינה והופך לכביש 899, בסמוך לשלומי. לאחר כ-15-20 דק` נסיעה מזרחה, חולפים על פני הישוב גורן (מימינכם) ומול הפניה ימינה לישוב גורנות הגליל פנו בכביש הפונה צפונה, המסומן בכחול. המשיכו בכביש זה עד למגרש החניה של נחל שרך.

ציוד: פנס, מים - כשלושה ליטר לאדם, למי שאינו מאריך את המסלול.

בחודשי החורף המערה סגורה לעיתים לכניסת מבקרים, כדי לא להפריע לעטלפים במערה.

לתחילת הכתבה

הקינוח לסקירת טיולי המערות הוא מערה מאתגרת למדי, שביקור בה אינו מיועד לילדים, מי שאינו מיטיב לכת ובעלי פחד גבהים. מדובר במערה העמוקה בארץ (העומק המקסימלי הוא כ-150 מ`, אולם המסלול אינו יורד עד לשיא העומק), מה שהופך את הירידה לתוכה לחוויה ייחודית למדי. בניגוד למערות אחרות, כאן מדובר במסלול, שמחייב המצאות משך זמן ממושך בתוך המערה. ירידה קצרה מפתח המערה הגדול מובילה אל חלל, המצוי עדיין תחת כיפת השמיים. מחזירי אור בצבע לבן מסמנים את המסלול, בעוד סימנים בצבע אדום מסמנים את מסלול היציאה מן המערה. מהחלל, שצויין, ישנו פתח המסומן בחץ לבן, בו מתחילה הירידה לעומק המערה. יתדות בסלע יעזרו לכם להמנע מהחלקה על הבוץ (מי שרוצה יכול להביא עימו חבל, להקל על הירידה בשלב זה). לאחר כמה מטרים מתחיל המסלול שנמשך כשלוש שעות. קולות עטלפים, בוץ ומעברים הדורשים זחילה וטיפוס ילוו אותכם לאורך הדרך. אם אתם חובבי ניקיון או קלסטרופובים כדאי שתבחרו יעד אחר, אולם אם אתם נמשכים לטיול שכזה, צפויה לכם הנאה רבה.

הגעה: כביש 886 מחבר בין כביש 89 בדרום, עליו ממוקמת צפת לבין צומח כח בכביש 90, בכיוון צפון-מזרח. היישובים ריחניה ועלמה נמצאים זה אחר זה על כביש 886. אם אתם באים מדרום, בשלב שריחניה נמצאת משמאלכם ייצאו מס` דרכי עפר מימין לכביש. פנו ימינה בדרך המסומנת בסימון שבילים אדום, סעו כשתי דקות, עד שהסימון פונה ימינה לדרך עפר, שאינה מתאימה לרכב פרטי רגיל. כאן תוכלו להחנות את הרכב, ולהמשיך ברגל לאורך המסלול המסומן באדום, כ-10 דק`, עד לפתח המערה.

ציוד: פנסים (כולל סוללות להחלפה), מים - כשלושה ליטר לאדם

לתחילת הכתבה