מדבלין לגאלווי ואיזור קונמרה

זהו הטיול שלי עם אשתי וזוג חברים שיצאו איתנו יחד. טסנו בחברת ארקיע ב`דיל` העונתי לשמונה ימי טיול בסידור של טוס וסע. עם עוד זוג חברים יצאנו לדרך הארוכה הסובבת בדרומה של הארץ. הטיסה עברה חלק וארכה כחמש שעות ועשרים דקות לערך ונחתנו בשעת אחר צהרים מוקדמת בשדה התעופה הראשי של העיר דבלין (Dublin). יום שטוף שמש ואנחנו בדרכנו למשרדי חברת ההשכרה `הרץ` שבפאתי הטרמינל הגדול הזה. שעה ארוכה בתור ושיחות הבהרה על הביטוחים השונים (שחוייבנו בארץ) ועוד תוספת כלשהי שחוייבנו לשלם ולהוסיף בעניין הבטחת הנסיעה באירלנד ובדרכים הצרות. שלושה דברים בהסכם הביטוח נותרו פתוחים ללא ביטוח ובהם חוייבנו לשלם: מילוי סוג דלק שונה במיכל הרכב, איבוד מפתחות הרכב, והשחתת הצמיגים. ועד שלא מתחילים לנהוג שם בדרכים הצרות ההן לא יכולים להבין במה מדובר. ותוספת לנהג נוסף. ..אז המזוודות מועברות אל הבגז`, ואנחנו במקומנו כשהנהג כבר לצד ההגה הימני ואני עם המפות משמאל תוך שאני מארגן כיאות את המפה הראשית בקיפוליה המתאימים לקטע הנסיעה הראשון שלנו כאן באירלנד. שעה נוחה מאד לצאת לדרך...

יאללה לדרך.. כלומר לשמאל הדרך ולתנועה הזורמת אל עבר כביש המעטפת של העיר דבלין. היעד- העיר גולווי (Galway) שבמערב אירלנד. יציאה לעבר כביש N4 ובהמשך למזלג הדרכים שמאלה ל-N6. הכבישים הללו עדיין רחבים דיים והנהיגה חולפת ללא שום תקלות מיוחדות למרות קטעי הכביש שבהם מבוצעות עבודות מע``צ אירי. והקילומטרים חולפים וכבר כשעתיים ויותר שאנחנו נוהגים בדרך הארוכה הזאת. אין כל ספק שהרווח הגדול היה כשהחלטנו להתחיל את המסלול מכאן כי הנהיגה די נוחה בשעות היום עד לשקיעת השמש המאוחרת ובעצם מכאן החלטנו להתחיל את מסלול הטיול כולו. אנחנו כבר בפאתי העיר ועצרנו ליד מרכז שבו קנינו בקבוקי מים גדולים ומקצת צ`ופרים של נישנושים מתוקים. חולפים בעיר ולצד הנמל והמעגנה.. וממשיכים דרומה לחיפוש אחר מקום לינה מתאים ללילה הראשון. במקום אחד תפוס ועוד אחד תפוס ומישהו מציע לנו להמשיך בדרך החופית ההיא R336.

 בעיירונת שלצד הדרך מצאנו מקום נהדר ונחמד לבילוי הלילה הראשון - Barna. הים נשקף ממול ומעגנה קטנה בסמוך של דייגי המקום. חנייה נוחה בצד ובעלת הבית מראה לנו את החדרים ואנחנו מתמקמים במקום. מזוודות מורדות ומקלחת חטופה והחלפת ביגוד ולעיר..לשוטט. נוח כאן מאד כי רק הרחוב הזה הקטן מהעיירונת הזאת מביא אותנו היישר אל מרכז העיר. חנייה בשעות הערב אינן מחייבות תשלום וכרטיסי חנייה. הליכה קצרה למדרחוב הומה אדם והמוני צעירים ותיירים, פאבים. המילה הזו עוד תמלא כאן חלק גדול מהרשמים של הטיול הזה לאירלנד (ודרך אגב, כבר כשנתיים שחל איסור לעשן בפאבים פנימה אז כל החפץ לעשן יוצא כאן מחוץ למדרגות הפאב).

עברנו שם במדרחוב ההוא וכבר חיפשנו מקום שנשב לאכול משהו.. בפאבים מוגשות ארוחות קלות אבל עד שעה מסויימת (18.00) ואחר כך אם לא מוצאים איזו מסעדה אז בפירוש אפשר למות מרעב. אז תמיד תחפשו להגיע קודם אל הפאב ואפילו לפני שהתמקמתם ללינה בדרכים ההן. `מקדולנדס` אחד פתוח ואנחנו שם, אוכלים ונהנים מהמוזיקה הנשמעת ברחוב ההומה. ביקור קטן בפאב כלשהו וה`גינס` הראשון נבלע במעמקי הגרון הניחר ביומנו הראשון. חוזרים ל`בד אנד ברקפסט` שלנו בשעת לילה מאוחרת בכביש החשוך. לילה! החשיכה יורדת כאן בערך ב 23.00.

 הבוקר מאיר ב-05.00 בשמי הבוקר המעוננים והאפורים.. אנחנו מתעוררים מוקדם באותו בוקר ומחפשים מקום לדוג ברצועת החוף הסמוכה, עשב ים מסוג מסויים ממלא את החוף ואנחנו מוותרים על רעיון הדייג. ארוחת בוקר טובה והתענוג הגדול הוא שהטיול רק מתחיל בשלוות הבוקר הזאת עם ביצי העין והבייקון. הלחם הנהדר, הטוסטים והקפה הטוב. וכשהבטן שבעה והמזוודות בבגז`- ממשיכים אל המסלול לבוקר הזה. קונמרה (Connemara) איזור סחוף רוחות ומעניין בנופיו הדרמטיים של חופי האטלנטיק במערב. כל כבישי האיזורR366 \R340 \R342 \R341 מובילים לעיירה הנקראת ראונדסטון (Roundstone) אנחנו נכנסים למרכז האומנויות שבו חנות נהדרת למתנות ומזכרות ומישהו שמתמחה בעשיית תופי העור איריים (מעורות עזים). קצת לפני העיירה קליפדן (Clifden) משמאל לדרך נמצאת האנדרטה לזכר הטיסה הטרנס אטלנטית הראשונה שנערכה ב-1919.

לתחילת הכתבה 

מצוקי מוהר דרומה לקילארני ודינגל

מכאן חזרה לדרך המוליכה שוב לגולווי וממשיכים דרומה אל היעד הבא: צוקי מוהר .N6 \N18 \N67 \R478 ומגרש החנייה של המקום משמאל לפנינו. עולים בשביל אל הגבעה שממול ומכאן משתקפים הצוקים התלולים ההם כשמשברי האוקינוס מתחתם עם השחפים המצווחים והמגדל בקצה המצוק. כמה דקות וממשיכים מטה לחיפוש מקום לינה ללילה הבא. נקלעים לעיירה הנחמדה Lahinch (על כביש R478) ומפרץ חולי ואפרורי ומרכז קטן וחנויות וכאן אנחנו מוצאים `באד אנד ברקפסט` נהדר וסמוך למרכז . ארוחת הערב במסעדת הדגים הטובה של הכפר, אני לקחתי מנת מאכלי ים הכוללת צדפות ושרימפסים וחתיכת סלמון ועוד.. וכמובן שכוס גינס תרמה להנאה המושלמת מהארוחה. לילה.

 בוקר אפרורי מול המפרץ ההוא וזרזיף גשם זולף במקצת ומפסיק עם עליית השחר.אוכלים בתענוג גדול את ארוחת הבוקר השופעת: גבינות מיוחדות והביצים והבייקון כרגיל, וממשיכים לנו בדרכנו בטיול הנהדר הזה. N85 \N18 דרך לימריק (Limerick) בכביש N20 \ N21 והלאה בכביש N23 אל קילארני (Killarney) העיר הנהדרת שבה נבלה את הששי שבת שלנו בסביבת האגמים והטבע הנהדר כאן. קצת לוקח לנו זמן לחפש ולבחור מקום ואחר כך אנחנו מוצאים את עצמנו במקום הנהדר שממול ל`תחנת האוטובוסים` והרכבת של העיירה. משפחה נחמדה מאד בעלי ה`באד אנד ברקפסט` הזה ודואגים לכל מחסורנו. חנייה טובה לרכב בחצר הבית ושוב המזוודות מוצאות אל החדר והתארגנות לשבת הקרבה. אבל היום עוד ארוך ופינו אל מסלול ה`דינגל` המיוחד מול נופי הים והסלע מערבה מכאן.

 מסלול בדרכים צרות מאד ונופי טבע וים וחופים משגעים ביותר ומכל אתרי הטיול המוצעים כאן זה ה`דינגל` הנהדר ביותר ומסלול נהדר של ה`סלי הד` בכביש R559! ויתרנו על `טבעת קרי` חזרה לקראת ערב לעיירה. מקלחת ומנוחה קצרה ויוצאים לטייל לאגמי הסביבה הנהדרים כאן בתוך הטבע ממש. אנחנו עושים כאן הליכה קלה וארוכה אל הטירה שבתוככי סביבת האגם הגדול ההוא. עגלות וסייסים מסיעים מטיילים לכאן ומקצת דייגים מטילים חכותיהם למים. משיטי סירות משיטים בשכר מטיילים רבים. נחמד כאן באווירת הערב היורד.

אחר כך יוצאים לרחובות העיר ההומים אדם ותיירות רבה. פאב מקומי ברחוב ההוא שמוזיקה אירית שמחה נשמעת שם לקולה של זמרת מופלאה בקולה ובנגינתה בכלים שונים, חליל צד מעץ, תוף ראונדסטון, ואקורדיאון קטן ואפילו כינור. בכלל.. כמעט בכל הפאבים השונים שביקרנו בטיול הזה ראינו ושמענו כאן להקות איכותיות של ממש הן בזמרה ובשירה והן בוירטואוזיות של הנגנים בכלי הנגינה כמו הכינור והבנג`ו במיתריו. גם האקורדיאון מפליא בצליליו המשמחים תוך שרובם של שוכני הפאבים רוקעים ברגליהם לקול הזמרה השמחה והקולות השרים..נהדר! אני מתיישב כאן עם הגינס ביד ונהנה. ממול מסעדה קטנה המבשלת מאכלים ביתיים ומה יותר טוב מזה בערב שכזה של יום ששי. מנת בשר בקר הגונה ותפוחי אדמה בתנור... נו נו,טעים! ועוד כוס גינס מחליקה אל הגרון עם הקצף השמנוני שבכוס. לילה ובוקר.. וארוחת בוקר וכאן כבר החלטנו לבקש קצת ירקות כלשהם. אז באמת חתכו לנו מין סלט כזה ואפילו בקבוק שמן זית הביאו לשולחן ארוחת הבוקר.

לתחילת הכתבה 

קורק, ג'יימסון והרי וויקלאו

השבת הגיעה ואנחנו נשארים כאן במקום הנהדר הזה כשמזג האוויר הצלול בנופי המקום. המנוחה הזאת למשך יומיים בעיירה הזאת עשתה לנו רק טוב וביום ראשון השכם בבוקר המשכנו לעבר הנקודות הדרומית המתוכננות שלנו בטיול. החלפת כתובות עם הזוג בעלי הבית ויוצאים לדרך בחדווה. הדרך הארוכה באוטוסטרדה דרומה ב-N22 עד העיר קורק (Cork). ממשיכים למזקקת הויסקי של `ג`יימסון המפורסם בעיירה הנקראת מידלטון (Midleton) שבכביש N25. ביקור מהנה ביותר. במקום העתיק הזה על כל ההיסטוריה של ייצור הויסקי הזה המפורסם.

בתום הסיור אני נשאל על-ידי מדריכת הסיור אם אני מבין משהו בנוזל הזה ואני `מבלף` שאני מומחה רציני בנושא ומיד היא מושיבה אותי מול מגש כזה ועליו כוסיות שונות ממולאות בויסקי מסוגים שונים ואני ב`מומחיותי` מתחיל בטעימות של כל שורת הכוסיות. הבעת פניי מעידה שאני על סף העילפון אבל אני ממשיך לטעום פעם מכאן ופעם משם ומרביץ אפילו איזה שטיפת פה בכוס המים כיאה למישהו שמבין. בתום הטעימות אני נשאל לדעתי.. מהי כוסית הויסקי הטעימה ביותר ומיד וללא כל ספק אני מצביע על "הג`יימסון" ההיא ואז ניגשים אלי ומביאים לי מגילת קלף שכזאת כתעודה `טועם` מוכר. (חשבתי שיביאו משהו משורת הבקבוקים היקרים ההם.. נו טוב,מילא!).

 יוצאים החוצה אל החנייה תוך שאני מתנדנד קלות בדרך אל הרכב, מזל שאני עם המפות ולא עם ההגה! חוזרים ונוסעים אל רציפי הנמל הקטן הנקרא קוב (Cobh). מכאן יצאו פליטים איריים לאמריקה (סיפור היסטורי מעניין למדי) ומכאן גם יצאה ה`טיטאניק` בתחנתה האחרונה לבלי שוב. הרציפים כאן שוקקים תיירים ודייגים לרוב המטילים חכותיהם למימי הנמל הנהדר הזה במימיו הכחולים ושוקקי הדגה הקוצפת כאן בלהקות ענק. שותפי לטיול מנסה גם כאן את כוחו.. לשווא,יתר דייגי המזחים כאן מפליאים בכמות הדגים הנידוגים על ידם. מסעדת תיירים גדולה וטובה משרתת את כולם ואפילו אני אוכל כאן מרק טעים. אנדרטאות שונות מוצבות כאן: הפליטים האיריים (יש גם מוזיאון קטנטן לעניין), הטיטאניק.. ואנדרטה נוספת לאחת מהאניות שטובעו על ידי צוללת גרמנית כלשהי. מקום מעניין למדי לחובבי הים באשר הם.

 צפונה. N8 ואחר כך העיירה פירמוי (Fermoy) כאן אנחנו מצטיידים שוב בבקבוקי מים גדולים וממתקים. מיד בצומת הקטנה של העיירה הכביש שמשמאל R666 ואנחנו נוהגים בו לצומת הסמוכה לעבר מעבר ההרים המיוחד הנקרא כאן קנוקמלדאון (Knockmealdown) שבכביש R668 ואחר כך ל-R665 לסיור קצר במערת נטיפים קטנה ולא כל כך מרשימה הנקראת מיצ`לסטון. ימינה לכביש N8 לעבר העיירה Cahir ולכיוון Cashel ו-Rock of Cashel. ימינה לכביש R693 וחיפוש מקום לינה בעיר קילקני (Kilkenny). מוצאים מקום מרוחק קמעה מהמרכז אבל הליכה קצרה מביאה אותנו אל המרכזון הקטן, הנהר והמסעדה הטובה שבה אכלנו את ארוחת הערב.

 ה`באד אנד ברקפסט` כאן היה הכי דפוק לדעתי אבל ארוחת הבוקר פיצתה על הכל. בבוקר נוסעים על N9 \ N10 וימינה אל R756 לעבר רכסי Wicklow. האתר הבא בדרכנו מעניין בסביבתו המטופחת והירוקה. המקום נקרא Glenlough. מכאן בכביש R755 ומיד שמאלה לרכס בכביש R759 אל מסלול ה`סאלי גאפ` סביב סביב עד לצומת קטנה וכמעט לא מסומנת ימינה הגולשת ביער אפל מן האגדות, כשמרבית הדרך חשוכה כאן ממש. מהצמחייה הסבוכה לעבר עמקי הפוארסקוט לא לפני שנבקר במפל המיוחד הגולש כאן על סלעי הציפחה השחורים במקום יפהפה ונהדר לפיקניקים. מנוחת צהרים כאן והפעם אל הגנים ההם המפורסמים.. מזרקה ושפע עצי יער שונים, גן צמחים נהדר ומשתלה גדולה.. ומריחים כבר את הכרך הגדול שמעבר... דבלין.

לתחילת הכתבה 

תחנה אחרונה: דבלין

שעת אחר צהריים ופנינו אל העיר הגדולה. חיפוש בפרברי הדרום מעלה חרס בידנו למקום לינה אבל אשה טובה שעובדת בסניף האינפורמיישן מצילה אותנו ממש ומוצאת לנו מלון שלושה כוכבים במרכז העיר במחיר הוגן וזול. מה שמיוחד הוא שיש לנו חנייה לרכב השכור שאותו אנחנו אמורים להחזיר למחרת ביום האחרון. אז תימרנו אט אט אל המלון ברחובות העיר והנה..הגענו. היתמקמות מהירה ויאללה ל`קרוע` את העיר. הליכה רגלית והנה המדרחוב.. והקניות.. וההמון.. והמסעדות.. וההנאות של נשותינו בשקיות המתווספות אט אט לידיהן. ארוחת ערב במסעדה איטלקית מצויינת.. ושוב פעם אל הפאב הוא הגדול ועוד כוס של `גינס` שחורה ומוקצפת וחוזרים אל החדר עייפים אך מרוצים.

יום שלישי בבוקר.. היום האחרון שלנו ואנחנו מתעוררים אל ארוחת הבוקר ויוצאים לבזבז את ה`יורו`ס` שנותרו בכיס. חנויות ובתי הכלבו הגדולים ברחובות העיר.. `אוקונל` סטריט ו`הנרי סטריט` החוצה אותו אלו הם הרחובות הטובים ביותר, כשעמוד המתכת הזקור שהוקם לעניין ה`מילניום` מסמן את מרכזו בצומת הרחובות האלו. המדרחוב כרגיל מפוצץ באנשים ומידי פעם נשמעת שם קריאה בעברית. ה`טמפל באר` במסעדותיו ובפאבים שבו מספק את צרכינו באותם ערבים שבילינו כאן בעיר ולמחרת היום אוכלים ואורזים ויוצאים אל ה N1 בדרך לשדה התעופה של `דבלין`.. מטוס ארקיע מחכה לנו בטיסה מהנה ביותר.. והביתה אל השרב הכבד.. ההיתנתקות.. הבית שלנו.. ישראל!

 ועדיין לא תיארתי ברשמים הללו את הנופים המשגעים בגווני הים הכחול שבמערב.. את גווני הירוק הממלאים את העין, את עדרי הבקר והכבשים הרועות ואת האווירה השוררת ברחוב בפאבים ובכלל. התנהגות העם האירי ראוייה לציון בסבלנותם הרבה וב`הסבר פנייך לתייר`. להוציא אולי נהג אחד צעיר ש`עשה` לנו התקף לב בחלוף מכוניתו בצמוד אלינו במעבר גשר אחד צר מאד כשהמראות נתחכו זו בזו במילמטר אחד או שניים. ובמשרדי ההשכרה הבינו טוב טוב למה עניין הביטוח כאן חשוב מאד לכל ספיחיו ופרשנותיו.

לתחילת הכתבה 

סיכום

ישנו ויכוח תמידי בין אלו שנוסעים לסביבה המערבית הזאת של אירלנד ובאיזה מסלול לבחור בכדי להשקיף ולגלות את נופי הים האלה: ישנם כאלו הבוחרים בקונמרה השוממה והפראית יותר וישנם כאלו שבוחרים דווקא ב`טבעת קרי` המפורסמת או במסלול ה`ברה`.. ואחרים מצדדים ב`דינגל`. את הבחירה הזאת תעשו אתם כשתרצו לנסוע לשם לפי הזמן העומד לרשותכם ואם תציצו במפת הדרכים תראו את הקילומטרז` ובהתאם תחליטו. ישנם אומרים שה`דינגל` הוא המסלול היפה מכולם ובמיוחד הקצה ההוא `סלי הד ` (אנחנו עשינו את ה`דינגל) אבל כל אחד והחלטתו הוא. אין כל ספק שבשבוע שכזה אנחנו כולנו רוצים להספיק ולראות ולמצות כמה שאפשר את הארץ הזאת כולה, אבל המרחבים ההם והנהיגה בשמאל הדרכים הצרות מאיטה מאד את ההתקדמות והנה מאז שיצאת בבוקר אחרי הלינה בדרכים כבר שעת ערב מקדימה ואתה רק במחצית הדרך. אז מראש לסמן ולבחור בהתאם את המסלולים ובערך לצפות לקילומטרז` שבנהיגה וכמובן לשאול ממי שהיה איך ומה. ממש לא פשוט בנהיגה הזו.. הדרכים צרות בכל איזורי הטבע הצדדיות האלה וכשכבר מתקרבים לאיזו עיירונת נחמדה או מקום תצפית אם נוף מדהים רוצים לעצור ולראות ולצלם! אז השעות חולפות במהירות והנופים גם הם משתנים וצריך להספיק למצוא לינה בדרכים וזה גם לוקח זמן. אני חושב שכדאי לתכנן כך שתראו קודם את נופי הים שבמערב (מראות נהדרים) ואחר כך מקצת נופי העמקים והירוק.. ואם אפשר מקצת הג`בלאות ונופי ההרים (כמו ה- Wicklow), הנחלים המפכים ועוד.. וככה תצאו נשכרים.

הרוב הגדול של טיילי אירלנד חושב ש`צוקי מוהר` זה הכי הכי וכשלוקחים את טיילי "1500$" לכאן הם מסופקים דיים (טיילי ה 1500$=הטיולים המאורגנים). אין כל ספק שבאותן דרכים צרות האוטובוסים של התיירות המאורגנת אינם מגיעים. ובמשך אותו שבוע של `דיל` שמענו במטוס מאחדים מהם שהמון זמן הולך לאיבוד בציפייה לאחרים לעלות לאוטובוס ולעניין השירותים בדרכים ובכלל, אנחנו הרי מכירים את הישראלים `שלנו` לא? תכנון הטיול והמסלולים בתקווה שאכן מתחילים את היום בארוחת הבוקר של השעה 08:00 ויוצאים לדרך ב-09:00 לערך ואז כ-300 ק"מ נהיגה.. עד ללינה הבאה וזה בהחלט מבצע לא פשוט. ולמנוחה של ממש (בטן גב) צריך לנסוע אחרי הטיול הזה הארוך לאיזה קלאב "הכל כלול" בטורקיה. ומי שירצה לנסוע ולטייל שם בארץ הזאת והמעשייה הזאת שלי גירתה את חושיו אשמח לייעץ ולעזור בכל הנדרש.

 טיול נעים.

לתחילת הכתבה