”הכי זול מהשדה תעופה לקאוסן“
אחרי שאוספים את המזוודות מהמתקן בשדה פשוט לרדת קומה אחת למטה ולצאת החוצה שם יש אוטובוס עירוני (כתום) שנוסע במיוחד לקרוס ב-60 באט בלבד הוא מהיר עם מיזוג כך שכל באט נוסף זה בזבוז.
אחרי שאוספים את המזוודות מהמתקן בשדה פשוט לרדת קומה אחת למטה ולצאת החוצה שם יש אוטובוס עירוני (כתום) שנוסע במיוחד לקרוס ב-60 באט בלבד הוא מהיר עם מיזוג כך שכל באט נוסף זה בזבוז.
יש לשים לב כאשר אתם לוקחים מונית מבנקוק (שדה תעופה, עיר) לפאטיה. לקחנו מונית מבנקוק לפאטיה כאשר סגרנו עם הנהג מחיר פיקס ללא מונה.
הוא התחיל לנסוע ולאחר עשר דקות של נסיעה הוא עצר באיזה חניון וביקש שנעבור לרכב פרטי שיקח אותנו לפאטיה כי הוא לא מוכן לסוע לשם אלא אם נוסיף לו סכום נוסף על הנסיעה על מה שסגרנו מראש.
ניסינו להתווכח איתו ולהסביר שהוא סגר איתנו את המחיר ולא יתכן שיעביר אותנו עכשיו למכונית פרטית, אך הוא לא היה מוכן לשמוע.
בקיצור, לא היתה לנו ברירה ועברנו למכונית פרטית ישנה מאוד שלקחה אותנו לפאטיה במחיר שסגרנו עם המונית.
מסתבר שמדובר בטריק ידוע בו נהג המונית נוסע חמש דקות מעביר אותך לנהג מכונית פרטית שגר בפאטיה וחוזר לשם בכל מקרה וכך הם מתחלקים בכסף.
הנהג מונית הביא את הנסיעה והנהג מכונית פרטית לוקח אותך והם מתחלקים חצי חצי בכסף….
פשוט ביזיון ומעצבן, מציע לכם כאשר אתם סוגרים נסיעה כזאת עם מונית לפאטיה לוודא עם הנהג שהוא זה שלוקח אתכם את כל הדרך ולא מעביר אתכם כמו חפצים לאדם אחר.
ראו הוזהרתם!
שימו לב! מה שאני כותב כאן זו המלצה בלבד. אני לא מתיימר להיות מומחה לבטיחות רכב.
טיילנו לתאילנד עם שתי ילדות בגיל 2 ו-4.5. כמו להרבה מטיילים בתאילנד עם ילדים היתה לנו בעיית בטיחות לילדים בנסיעה כי בתאילנד יש מעת מודעות לנושא. אפשר לפעמים להזמין הסעות עם כיסא בטיחות לילד, ולפעמים לא…
הפתרון שלנו הסתבר כמוצלח. קנינו במחיר מצחיק באתר מכירות סיני בוסטר לרכב מבד. מדובר ברצועת קשירה (ראה תמונה) שמתחברת בעזרת חגורת הבטיחות ובעזרת שתי רצועות שקושרות את גב המושב. זו רצועה מתקפלת וקלה לסחיבה. רצועת הקשירה הזו אינה מאושרת לשימוש בארץ! אף על פי כן היא התגלתה כנוחה במיוחד בוuאנים שנפוצים לתיירים בתאילנד. היא נקשרת לכיסא ועושה רושם שהיא מאבטחת היטב את הילד. רצוי להזכיר שוב שאיני מומחה לבטיחות וההיתרשמות שלי היא לא מקצועית, ככה זה פשוט נראה. כמו כן, בואנים רבים חגורת הבטיחות היתה לאזור המותניים בלבד (ללא החלק שעובר על הכתף) כך שבוסטר רגיל מהארץ (שמגביה את הילד) לא עוזר.
במוניות תאילנדיות לא ניתן לקשור אותה כי אי אפשר להקיף בקלות את משענת הכיסא האחורית.
שוק המוניות בבנגקוק עצום ורב. רובם עובדים בשיטת "מצליח" ואם הם יקבלו את הרושם שאתם מהוססים זה גם יצליח. הכל קיים. מחאפרים בלי רשיון, דרך טוקטוקים מפוייחים ועד לחברות מוניות מסודרות. אז כדי שלא יעבדו עליכם והאמינו לי שינסו בכל פעם כמעט, הנה כמה כללים:
תמיד. אבל תמיד. סעו אך ורק עם מונה. זה בדיוק ההבדל בין שיגנבו אתכם עם 300 באט או יותר לבין 60 באט, מחיר נסיעה ממוצעת, כמובן תלוי במרחק היעד. איך עושים את זה?
1. עצרתם מונית? בלי לשאול שאלות פשוט היכנסו פנימה, תיחשב וסיגרו את הדלת בביטחון.
2. אימרו לנו המונית את הכתובת, עדיף להראות לו פתק שהכנתי או את הסלולרי כי רובם לא מדברים אנגלית.
3. בשלב הזה רובם פשוט יפעילו מונה בלית ברירה. במידה ולא, עימדו על כך שיפעילו. לפעמים זה עובד ואם לא, פשוט צאו וקחו אחרת. אחרת תשלמו סתם.
באופן כללי אם אתם ביציאה ממרכזי קניות בדרך כלל יש סדרן שיכניס אתכם למונית ומוניות אלה לרוב ישר מפעילים מונה.
טוקטוקים תמיד יהיו יותר יקרים וכמובן בלי מיזוג. נחמד לחוויה של פעם אחת אבל לא יותר מזה.
תמיד הפגינו בטחון ואם תלמדו כמה מילות מפתח בתאילנדית אז הם לא יתעסקו אתכם.
ניתן (ולפעמים אף משתלם מאוד) לקחת רכבת לילה בתאילנד – מהצפון לבנגקוק או מבנגקוק לאזור האיים. זה חוסך טיסה לאזור הרצוי ולילה במלון, ומנגד עולה מעט (כ- 1,200 באט למחלקה ראשונה).
ניתן להזמין רכבת מראש באינטרנט, אבל אם זה לא שיא העונה ממש לא חייבים ואפשר לקנות כרטיסים במקום או כמה שעות לפני.
ברכבות לילה תמיד עדיף מחלקה ראשונה, שם יש מזגן ואפשרות להפוך את המושב למיטה (יש שם סדינים, כרית ושמיכה נקיים). אפשר גם מחלקה שנייה אם רוצים להוציא פחות כסף (שם גם ניתן להפוך את המושב למיטה, אבל אין מזגן). בכל מקרה, לא מומלץ כלל לקנות כרטיס למחלקה שלישית – אין אפשרות למיטה, אין מזגנים או מאווררים, ובעיקר צפוף, רועש ולא נעים. שווה להוציא עוד קצת כסף ולישון בנוחות.
מנסיוננו, כדאי לפנות לדלפק המוניות שבשדה התעופה ולברר אם יש הסעה קבוצתית במיני ואן במקום לקחת טקסי באופן פרטי. כך עשינו גם בפוקט וגם בקוסמוי וחסכנו כסף. עלות לאדם בנסיעה קבוצתית vh כ-130-180באט במקום כ-800 באט בטקסי. התאילנדים מאוד מסודרים בכל מה שקשור להסעות והעברות והם מארגנים מוניות לפי האזור בו המלון נמצא, כך שגם נקודות העצירה הן קצרות וקרובות זו לזו.
יש שני אוטובוסים לפאטיה משדה התעופה החדש:
הזול לוקח לפאטיה ומפזר לשלוש תחנות, עד 20:00 ובהמשך עד 22:00 לתחנה אחת בלבד. מדובר בקו 389 היוצא מקומה ראשונה שער 8 ועולה 122 בהאט. היתרון שלהם שהם יוצאים כל שעה עד 22:00http://www.airportpattayabus.com/suvarnabhumi-airport...
הקו השני והיותר יקר הוא עם חברת "בל" מאותו מקום. זה אוטובוס נוח לעיתים עם כסאות היורדות לחצי שכיבה המגיע עד לתחנה מרכזית ומשם מפזר באמצעות מיני ואנים למלונות. המחיר בהזמנה מראש הוא 230 בהאט ובמקום עולה 250, המיקום גם בקומה הראשונה – שער 8. החיסרון שלהם: רק שישה אוטובוסים ביום, מ-08:00 עד 18:00, כל שעתיים כנ"ל. אישית, יצא לי לנסוע גם להואה הין והיה פנטסטי. https://www.belltravelservice.com/pages/PageHome.aspx
מונית מהתחנה המסודרת עולה 1,400 בהאט לערך. Suvarnabhumi Airport to Pattaya 389 bus daily schedule timetable
לנוחתים בבנגקוק. ניתן להגיע אל היעדים האלו במספר דרכים: לפטאייה ניתן להגיע במונית (עלות של בערך 1200-1400 בהאט) או אוטובוס רגיל. בכל מקרה יש לרדת קומה אחת מקומת היציאה (אחרי בידוק הדרכונים והמכס) יש לרדת לקומה 1 ליד שער 8.
ניתן גם להזמין מראש כרטיס לאוטובוס דרך האתר:
http://www.belltravelservice.com/pages/PageHome.aspx
בקומה 1 של שדה התעופה Suvarnabhumi בבנגקוק נמצאת תחנת המוניות הציבורית. ניגשים לעמדה ממוחשבת המחולקת לשני סוגים: מוניות קטנות ומוניות גדולות, מוציאים פתק מהמכונה וניגשים למספר השורה הרשום עליה. שם ניתן לנהל משא ומתן על עלות הנסיעה – אם נראה לכם יקר מדי, ניתן לחזור למכונה שנית. לא חייבים לקחת כל מה שהם מציעים. בדרך כלל הנהגים בסדר בשדה התעופה. כמובן שניתן לעמוד על הפעלת מונה למי שלא בקיא בעלויות נסיעה. נסיעה לעיר אמורה לעלות בין 350-500 בהט. שימו לב, יש לסגור גם את מחיר כביש האגרה באם הנהג משלם או הלקוח משלם.
שתפו את החוויות שלכם מהטיול עם קהילת המטיילים הגדולה בישראל
כתבו בלוג