ציוד ספרים ומפות באסיה

בבחירת המצלמה שתלווה אתכם בטיול צריך להשקיע מחשבה, אבל גם לא להיסחף. בטיפ הזה אני אעבור איתכם על השאלות שכדאי לשאול לפני שרצים לקנות מצלמה.

יש מספר שיקולים בבחירת מצלמה - האיכות ״מגה-פיקסלים״ הוא לא אחד מהם בשום פנים ואופן (בתנאי שקונים מותג מוכר מאחר והיום כל המצלמות והפלאפונים מצלמים לפחות באיכות שהיא בערך ארבע פעמים המסך מחשב).

השיקול הראשון, משקל ומקום: מצלמת DSLR או דמויית DSLR תופסות המון משקל ונפח, באות לרוב עם תיקים ייעודיים שתופסים גם הם משקל ונפח, מולן באות המצלמות הקומפקטיות שתופסות מעט מקום ולא דורשות יותר מפאוצ׳ קטנטן שגם לא מורגש יותר מדי.

השיקול השני, נוחות השימוש: מצלמות יותר מתקדמות באות עם יותר כפתורים שצריך לדעת מה הם עושים בכל מצב בעוד מצלמות ׳Point & Shoot׳ חוסכות את כל הבלאגן ומאפשרות לנו פשוט לכוון את המצלמה ולתפוס את התמונה. *חשוב ללמוד להשתמש במצלמה לפני הטיול ולהתנסות איתה במצבים שונים - ערב, יום, אנשים ותאורת חדר!

השיקול השלישי שלנו יהיה גם האחרון הוא הבטריה של המצלמה, זה מושפע בעיקר מאופי הטיולים שלנו: טיול בו ישנים בטבע דורש מצלמה חסכונית יותר בעוד טיול שכל ערב חוזרים לחדר מאפשר להטעין את המצלמה.

אם אין עניין להפוך לצלמים מקצועיים אני ממליץ בחום על מצלמות קומפקטיות שניתן לקנות להן בטריה נוספת - כך אפשר לצאת לטייל בזמן שאחת נטענת ולא לדאוג לגבי הערב (או פשוט לטייל עם בטריה ספייר!)

במידה ואת או אתה מעוניינים במצלמת DSLR שהיא עולם תוכן מלא - ניתן ליצור איתי קשר ואשמח לסייע.

משרד החינוך העלה לפני שנים ספורות אתר מצויין למפות, אנו משתמשים בו כבר זמן רב ומשיחותינו עם מטיילים אחרים הוא לא מאוד ידוע. מדובר באתר נוח לשימוש המאפשר מדידת מרחקים בצורה מדוייקת, תכנון מסלול גם אם ידכם לא משגת מפת סימון שבילים מנוילנת, ומידע על מסלולים ספציפיים. 

רשימת ציוד סופית לשביליסט\ית: לומדים מהניסיון ונפטרים בדרך מכל גרם מיותר-

ציוד אישי: תיק 65+10 ליטר שק"ש טוב מזרון שטח מקל הליכה נעלי טיול (אל תתבישו להשקיע) סנדלי שורש

מכנס טיול ארוך מכנס טיול קצר (תכלס, בוקסר של בנים) גטקס או טרנינג חם 2 טישרטס גופיה 4 תחתונים 4 גרביים חולצה טרמית פליז

פנס ראש מגבת קטנה מצית מחבת לכתיבה ועט ארנק מצומצם + מפתח הביתה (אל תיקחו את כל הצרור) סלולארי + מטען נייר טואלט הגיינה אישית: סבון, דאודורנט, מברשת שיניים

ציוד קבוצתי: מצלמה גזיה סיר פותחן שימורים קטנצ'יק שקיות לאשפה ועטיפת מזון קרם הגנה (בבקבוק שלא יתפוצץ בתיק!) משחת שיניים חוט ומחט מפות סימון שבילים תיק עזרה ראשונה: פלסטר בגליל (שימושי מאד!!), פלסטרים רגילים, חומר חיטוי, גאזה, אקמול, תחבושת אלסטית, מחט או סיכת ביטחון (לטיפול בשלפוחיות) 

בנות: ציוד היגיינה קרם לחות לגוף (סחבתי כמו מניאקית אבל נהניתי בסוף יום) גומייה לשיער 2 גופיות ספורט (גוזיות) אל תסתבכו עם חזייה. בקבוק מרכך קטן 

מומלץ שלא להביא: אוהל- הסתדרנו בלי במרץ-מאי בגד ים שעון מעורר ספר קריאה (אני בד"כ בעד אבל רק הפעם לא) מעיל כבד קרוקס – לא עומדות בתנאי שטח + פדיחה חבלים למיניהם ספר של צבי גילת- אני מברכת את היוזמה, אבל לנו זה לא עזר בכלל.

 זה מה שאני וידידיי סחבנו. צאו לדרך ולמדו מהניסיון. איזה כיף לכם שאתם יוצאים לשביל!

אם אתם מתכננים לטייל ב"עונת השביל" (סביבות מרץ או ספטמבר) - במקום לקנות את כל מפות הסימון שבילים, אפשר להתחיל עם שתיים-שלוש של האזור בו אתם מתחילים ולהחליף את המפות שכבר אינן רלוונטיות תמורת המפות הבאות עם שביליסטים שבאים מהכיוון ההפוך. אנחנו טיילנו בשיטת "יותר מזל משכל". התחלנו מדרום עם שתי מפות ולכל אורך השביל החלפנו עם שביליסטים שבאו מצפון ישראל.

ממש עכשיו יצא לאור מדריך שביל הגולן. שביל הגולן הוא טרק מסומן שאורכו 120 קילומטרים. השביל חוצה את הגולן לכל אורכו, מהחרמון ועד הקצה הדרומי של הגולן, וחושף מרחבים שלא סומנו עד כה. מתכנני השביל חילקו אותו ל– 15 קטעים. כל קטע מתאים למטיילים מן השורה ואף לטיולי משפחות. מטיילים

מיטיבי לכת יכולים לגמוע שני קטעים ביום ולסיים את ההליכה בשביל בשבוע. המדריך ערוך, כך שניתן להשתמש בו בעת הצעידה מצפון לדרום ומדרום לצפון גם יחד. הוא כולל מפות מפורטות, טבלאות מרחקים וטבלאות הפרשי גובה והסברים על האתרים המרתקים שלאורך השביל. מדריך שביל הגולן מביא שפע מידע שימושי, כגון מקומות הצטיידות, אתרי לינה מומלצים בשטח ובחדרי אירוח שבקרבת השביל ואף מידע על מלאכי השביל - מתנדבים מאנשי הגולן שנרתמים לסייע לצועדים בשביל. המדריך מביא מידע על מסלולים נוספים בקרבת השביל ועל מעיינות שניתן לבלות במימיהם בקיץ.

לרוכבי אופניים ולרוכבים על סוסים: מידע מיוחד במדריך מביא את תיאור המעקפים, במלל ובמפות, שיאפשרו גם לרוכבי אופניים ולרוכבים על סוסים לטייל לאורכו של השביל.

ניתן להשיג את המדריך בעמותת תיירות גולן טל. 04-696288

כשמתחילים את שביל ישראל - במיוחד אם מתחילים מצפון לדרום, חייבים לשים לב ולשים כמה שפחות דברים בתיק!

לרוב האנשים, שביל ישראל זה מאמץ שהגוף לא רגיל אליו. בצפון אין צורך לסחוב אוכל ליותר מיומיים (ויש שיגידו ליום אחד). לאורך כל הדרך, עוברים ישובים סמוכים שם ניתן להשיג כמעט הכל. חבל על הגב!

טיול בשביל ישראל הוא כמו כל הליכה בכל שביל. זה תלוי בכמה ת``ש אתם רוצים. זה מתחיל בציוד ועובר באיזה אוכל אתם קונים לאספקה ובאיזה מקומות אתם ישנים וכן הלאה. תשקעו כמה שאתם רוצים, אך אל תחסכו כשזה נוגע לתיק ולנעליים. אם לא תשקיעו קצת בשני הדברים האלו, אתם תמצאו את עצמכם מהר מאוד עם בעיות ברגליים ובגב. לגבי מפות, אתם יכולים לקנות את כולן במחיר נוח במשרדים של החברה להגנת הטבע בתל אביב. משהו כמו 53 ש``ח למפה מנויילנת אחרי שאתם עוברת הרצאה על שביל ישראל שם.

ברוב המקומות הסימון סביר, אך אתם תמצאו שיש קטעים, גם במדבר, שהסימון לוקה בחסר. ובגדול. תלכו עם מפות, רק כדי להיות על הצד הבטוח.

לא צריך לטהר שקית שתייה. ואם אתם לא חובבים בקבוקים הייתי ממליץ לכם לקנות אחת של 5 ליטר שתסדר אותך לרוב הטיול, חוץ מהמדבר.

לגבי בלוני גז. זה תלוי כמה אתם תיהיו כשתלכו. אם אתם שניים, הייתי הולך עם עוד 2 ספייר, למקרה הצורך (שוב, אם אתם מתחילה מהצפון). אם אתם יותר זה כבר סיפור שונה.

אותו סיפור לגבי גלילי הנייר, שניים יספיקו להרבה זמן, אלא אם אתם ממש אוהבים נייר טואלט. לי הספיקו 2 לכמעט שבועיים.

לגבי הציוד, קחן לפלאפון או מטען או את המטען הנייד. אין צורך בשניהם. אני לא יעבור על כל הרשימה כי יש שם פשוט המון דברים, אבל אני כן אמליץ לכם לבדוק את המאמר המצ"ב. שם יש רשימת ציוד והמון מידע שכדאי לדעת לפני. וגם יש את הפורום של הייק. שגם שם יש רשימת ציוד מומלצת.

טיפ קטנטן, אך במהלך השביל מוסיף המון... קחו פירות יבשים. כידוע, פירות יבשים מלאים באנרגיה ולאחר הליכה ממושכת בשמש זה פשוט עוזר! מעלה את רמת הסוכר ונותן כוחות להמשך. אפילו בתור אחת שלא ממש אוהבת פירות יבשים- כשאתה בשטח כבר מעל שבוע- הכל טעים... (כנ``ל לגבי סוכריות בחבילות קטנות) תהנו!

בכל הקטע הצפוני של השביל עד אזור ערד אין בעיית מים. לרוב אפשר להתארגן על שתי נקודות מים ביום מה שמאפשר נשיאה של כמות לא גדולה.

הקטעים הבעיתיים הם: ערד - מצפה רמון: נקודת המים היחידית המסודרת היא במפעלי צין. יש אפשרות לסטות מהשביל לשדה בוקר ולהצטייד במזון ומים. בכל מקרה זהו קטע של חמישה שישה ימים שהוא בעייתי מבחינת מים. אני הטמנתי מים בחניון נחל מדור (יש שם גם פקח שמטמין מים מדי פעם) בחניון עין עקב, ובגבי חוה.

מצפה רמון - ספיר: פחות בעייתי - אם מצטיידים בחניון בארות במכתש רמון (מדובר בסטייה לא גדולה מהשביל) אפשר לשאת כמות קצת יותר גדולה של מים ולהגיע עד ספיר. אפשרות אחרת היא לבקש מהפקח באזור להטמין מיים אך אני ממליץ לא לבנות עליו - הוא לא יכול להתחייב שיהיו מים בזמן שתגיע לנקודה. יש בחור ממושב חצבה שמטמין שם מים בתשלום - אני חושב שזה פתרון לא רע כי אין בו סיכון. אני השתמשתי בהטמנה בהר יהב.

שחרות - אילת: הפתרונות המסודרים היחידים הם בפארק תמנע ומעבר גבול נטפים. אין לי ממש רעיונות לפתרון - אני נעזרתי בחבר שתיספק אותנו כל יום.

כמו כן נושא המזון דורש חשיבה. החל מערד נקודות האספקה הן: שדה בוקר מצפה רמון ספיר שחרות 

חוט ומחט – יעילים לתפירת בגדים או כפתורים שנקרעו. בנוסף, יועילו מאוד בבעיית השלפוחיות (ניתוחי שדה למיניהם). בנדנה – לכל שונאי הכובעים, תנסו משהו אחר. טייץ – לכל הבנות זה אולי ברור אך גברים שתדעו לכם – טייץ פותר שפשפות בצורה מוחלטת! סוללות נוספות –מצד אחד אל תעמיסו יותר מידי אך תביאו קצת שיהיה לפנס, למצלמה וכו`. כרטיסי זיכרון - לבעלי המצלמות הדיגיטאליות, באם אתם מאוהבי הצילומים, דאגו לכרטיס זיכרון מספיק גדול או לחלופין כרטיס נוסף בצד וצלמו הרבה-הרבה תמונות! חצובה קטנה למצלמה – אבל ממש קטנה... פנס – חובה! יכול להיות רגיל (קטן) או פנס ראש שיפנה את הידיים לעיסוקים אחרים. מערכת שתיית מים – מומלץ ביותר! בכל מקרה, תשתו והרבה! בגדים – את המכנסיים והחולצה איתם הלכתי נאלצתי לזרוק לפח בשל ההרס הגדול שגרמתי להם. דווקא נורא אהבתי את החולצה הזו ולכן אמליץ לכם שלא ללכת עם חולצות אהובות. אוכל – פיתות קטנות הולכות ממש טוב בתיק ובפה. כסף – בנוסף לכרטיס אשראי תביאו איתכם מזומן ורצוי בשטרות. מגבונים לחים – טובים לניגוב סופי של אתם יודעים כבר מה ובכלל לשמירה על ההיגיינה ועל ההרגשה הכללית. לקחת טלפון נייד ומספרי חירום

אז זהו, הכול מוכן ליציאה, מקווה שתיהנו...

ואם יש לכם הערות והארות, תמצאו אותי ב- [email protected] 

שלכם, גידי קיבוץ עין-דור.