אוכל רחוב ומידע כללי בויאטנם

מומלץ לנסות את הקפה הויאטנמי. מדובר על קפה בתוספת של חלב מרוכז, נחמד מאוד.

מצוי ברוב בתי הקפה והמסעדות שקיימות בויאטנם, הן בצפון והן בדרום. אך כמו בשאר האוכל שם, בוורסיות שונות מעט.

על צמחונים וטבעוניים לקחת בחשבון שתי בעיות קשות בוויאטנם שישפיעו על איכות הטיול:

1. מראות מזעזעים הקשורים לבעלי חיים. כל בעלי החיים, לא משנה איזה, הם בבחינת חומר גלם לבישול. לא אוסיף תיאורים פלסטיים. בכל מקרה, תמיד עדיף לא לשאול מהו מקור בשר וכן להתרחק מאזורי מכירת בעלי החיים בשווקים וחנויות שנחזות להיות של חיות מחמד.
2. רוב כמעט מוחלט של האוכל הוא בשרי, וגם אם לא נראה שיש בו בשר, הוא בדרך כלל מבוסס על ציר עם עצמות. ישנם מאכלים שלא נראים בשר ובכל זאת הם בשריים: אטריות שהתגלו כסחוסים חתוכים של חזיר (אפים, אוזניים וכו'.), ממרחים וכו'… חלק חשוב מהחוויה הויאטנמית הוא האוכל, וקשה מאוד לאכול אוכל שאינו נגוע בבשר.
 

עוד בנושא:

22 יום בויאטנם

אחד האתגרים בטיול באזורים פחות מתוירים של וויטנאם הוא היעדר שלטים ותפריטים באנגלית במסעדות של מקומיים. ישנם כמה מאכלים נפוצים מאוד, טעימים ובטוחים לאכילה שיסגרו לכם את הפינה:

• Pho Bo – מרק בקר עם נודלס, חתיכות בשר והרבה ירק. ללא ספק המאכל הכי נפוץ בוויטנאם, מאוד משביע ומאוד טעים (למדנו להכין אותו כשחזרנו לארץ). תזהרו עם החריף, הוויטנאמים מאוד רציניים בעניין. את המרק אפשר למצוא בכל מקום, אפילו בכפרים הנידחים ביותר, פשוט תמצאו מקום עם שלט Pho Bo בו יש הרבה מקומיים ותאכלו שם. וייטנאמים אוכלים אותו בארוחת בוקר (בין 6 ל-8 בבוקר) ובצהרים (בין 11 ל-1 בצהרים). מחיר המנה נע בין 25000 – 45000 דונג (1-2 דולר).
 

• Pho Ga – גרסה של אותו מרק רק עם בשר עוף במקום בקר. לא קשה לנחש ש- Bo – בקר, Ga עוף. המידע הזה יעזור לכם קצת להתמצא בתפריטים בווייטנאמית.
 

• Bun Bo Hue – עוד מרק בקר. טעם שונה מ-Pho, טעים לא פחות.
 

• Banh Mi – אומנם משמעות המילה זה "בגט", אבל לרוב הכוונה היא לכריך במיני בגט עם פטה כבד, טיפת מיונז, ירקות חתוכים, וקצת נקניק. סופר טעים, כדאי לאכול בבוקר כשהלחם עדיין חם ממאפיה. כריך אחד עולה באיזור 20000 דונג (בערך דולר).
 

בהאנוי אפשר לפגוש בהמון דוכנים שמציעים אוכל רחוב, ולידם שרפרפים קטנים ושולחנות למי שרוצה לשבת. זו חוויה נחמדה לשבת במקום כזה ולנסות את האוכל המקומי, ובמחירים מאוד זולים.

אנחנו נתקלנו במקום טיפה יותר גדול מדוכן, וראינו המון אנשים יושבים ואוכלים אז החלטנו לנסות. ובאמת האוכל היה ממש טעים, טרי ומיוחד. הזמנו מרק פו שהיה נהדר ועוד מנה של בשר שהייתה מעולה (fried chop - כל כך טעים שהזמנו עוד אחת אחר כך).

מסעדת הרחוב הזו נמצאת ברחוב  Hang Giay מספר 20 (במפגש עם הרחוב Hang Buom) בהאנוי, ונקראת ‪Bit Tet Hai Ty‬. יש תפריטים באנגלית.

בוויאטנם כמו בהרבה מהמזרח, האוכל העממי והמיוחד ביותר נמצא בדוכני הרחוב (חוץ מכמה מנות מסורתיות נדירות ויקרות שיש במעט מאוד מסעדות). ממליץ לטעום כל מיני שטויות ברחוב כמו: השיפודים הוויאטנמיים, המורכבים מבשר טוב וירקות מעניינים שאין בישראל.

מרק הנודלס (Pho) הידוע. Pho Bo = מרק בקר. סטיקי רייס שבושל בתוך חוליית במבוק. חיות ונתחים שלא יצא לכם לטעום בעבר. אז לפני שאתם טורפים במסעדות מערביות כיוון שהן זולות, קודם תכירו את ויאטנם דרך האוכל. מומלץ לנסות Cafe Da (הקפה הויאטנמי- קפה מסונן עם חלב מרוכז).

כאשר מזמינים קפה בויאטנם, מקבלים שני חלקים. ה"קופסא" העליונה מכילה את הקפה, שלוקח לו מספר דקות לטפטף לכוס התחתונה. לעיתים, הכוס התחתונה מוצבת בתוך צלוחית עם מים חמים, לשמירה על חום הקפה עד סיום הטפטוף. עד כאן - הרגיל. טיפים לשיפור משמעותי של הקפה:

1). בקשו קפה עם חלב (Ca Phe Sua) - תקבלו בתחתית הכוס התחתונה שכבה של חלב מרוכז ( כמו בשפופרת, שהיה כייף לשאוב ממנה כילדים) - זה הופך את הקפה למתוק מאוד וקצת מושחת ועשיר.

2). בקשו גם תוספת של כוס מים רותחים (Tach/Ly - Nuoc Nong) - זה מסייע למהול את המתיקות וגם מגדיל את נפח הקפה לכמות שאנחנו רגילים אליה. שני אלה מאוד מקובלים וקל לקבל אותם. התוצאה - משובחת.

המפגש הראשון עם תרבות האוכל במרכז ויטנאם היה עם מרק הפו-בו המכיל טעמים טריים ומדהימים הכה מאפיינים את מטעמי הארץ הזו – עלים מסוגים שונים בשר/עוף/פירות ים על פי בחירתך משתלבים להם ויוצרים מרקם טעמים מדהים!

אין שום בעיה לאכול אוכל רחוב בויאטנם - האוכל טרי, מוגש במהירות וניתן לרוב לאוכלו בישיבה על שרפרף כלשהו ליד שולחנון. המחיר לרוב זול מאד (1-3 $ לארוחה בסיסית), אך כדאי לשאול מראש מה המחיר כדי לא להיות מופתע. לא תמיד ניתן לקנות שתייה קלה / בירה באותו מקום, אך המוכר ישמח לארגן לך מדוכן אחר (מחיר פחית – כ-½ דולר, מחיר בקבוק מים 1.5 ליטר – 6,000-10,000 דונג). לא נתקלנו בבעיה של אוכל חריף – צריך פשוט לשים לב ואם יש פלפלים חריפים במנה – לדלג עליהם.

ארוחת בוקר ממש זולה בכל רחבי ויאטנם! בכל עיר או כפר בויטאנם יש עגלות ברחוב - מזהים אותן לפי כל הבגטים שרואים על העגלה. בהתחלה חשבנו שזה רק סנדוויץ' בשר עם ירקות, אבל ניסינו את מזלנו באחד הבקרים וביקשנו סנדוויץ' עם חביתה וירקות וזה הצליח. הסנדוויץ' מפנק ועולה בין 15,000 ל-20,000 דונג (תלוי עם מוסיפים גבינה). אכלנו ככה כל בוקר, מומלץ בחום! 

מאכל או חטיף מעניין וטעים וגם צמחוני וכשר. מוכרים אותו בכל מקום בויאטנם: רוכלים חנויות בסטות או עגלות. מגיע בצרורות של שלושה או ארבעה גבעולים. יש לזה צורה של משפך על מקל שהוא הגבעול. זהו פרי הלוטוס. כשוא ירוק מוציאים את הפרי, שצורתו וגודלו הוא קטן מגולה זכוכית. ניתן לאכילה בצורתו הירוקה. כמו כן, קולים אותו כמו בוטנים בשילוב פלפל חריף-צילי. במצבו היבש או הירוק, מכינים מרק שהוא מעדן בפני עצמו. נסו ותיווכחו.