באמת שניסיתי למצוא דיל בכל החברות המוכרות, אבל כולם הכריחו אותנו לעשות שבת בחו”ל (ומה לעשות זה יום קדוש) אז הרמתי את הכפפה (מומלצת מאוד של Level) וארגנתי בעצמי את הטיול.
נתחיל מזה שהיה מקסים וחלומי, ונסיים בזה שזה דורש תכנון ולרדת לרזולוציות של איזה סנדוויץ' אוכלים באיזה יום.
את החופשה למרכיביה סגרתי באזור אוגוסט. הדיל הראשון שמצאתי דרך בוקינג הייתה דירה לשניים (טסתי עם אחי התותח), עם מטבח הכולל: כיריים, מיקרו, מקרר. טיסה עם איזי ג'ט, כאשר הטיסה יוצאת ביום ראשון וחזרה ביום שישי בצהרים (הספקנו להגיע לשבת). העברות: אוטובוס ישירות הלוך וחזור.
הטיסה לג'נבה אורכת כ-4 שעות ואיזי ג'ט לא מספקים כלום (מלבד עלוני פירסום משגעים). התארגנו על סנדוויצים של “קפה קפה”, מג'נבה סגרנו אוטובוס דרך חברת Alti Bus הצרפתית, אשר הביאה אותנו ישירות למלון. המפתח חיכה לנו בכספת במשרד של חברת “אינטרהום” (כולל סקי פס ל-6 ימים).
בבוקר השכם (האתר נפתח בשעה 9:00 ונסגר ב16:30) קנינו באגטים (זה כשר בצרפת)
מילה על האוכל (בכל זאת צריך גם להתפלל וגם לאכול) – הבאנו איתנו מהארץ: נתח בשר (מס' 5), בשר טחון, נקניק (סלמי), תבלינים, פסטות, קפה שחור, תערובת לתה, וכמובן כל כלי הבישול. בבוקר הכנו חביתת נקניק איכותית וסנדוויצ'נו אותה לתיק יחד עם שתי בירות מקומיות (כשר, כבר אמרנו?) ותרמוס קפה שחור… (יאממי) לצהריים. כך יצא שגלשנו כל היום ובצהריים עשינו הפסקה יזומה לאוכל.
כמה מילים על לה מנוויר (אין הרבה ישראלים משום מה) – זהו האתר האמצעי (מבחינה טופוגרפית) מבין מרחב “שלושת העמקים” (מריבל-קורשבל, לה מנוויר וואל טורנס). בזמן שהיינו (10-15 בינואר) הוא היחידי מבין השלושה שהיה פתוח.
מדובר באתר גדול מאוד וניתן להגיע דרכו לשאר האתרים (יש לרכוש סקי פס מורחב) או בשאטל חינם.
ציוד: מאחר שלא רכשנו ציוד דרך האינטרנט, עשינו סיבוב קצר בכפר (יש משו כמו 4-5 חנויות גדולות של ציוד – שימו לב היה פער של 50 אירו בין החנויות. אני ממליץ בחום על חנות בשם “Sport 2000” שהשכירה לנו ציוד ברמה הכי גבוהה (אנחנו גולשי אוף פיסט) במחיר נהדר. בנוסף, נפל לאחי חלק בבנד והחליפו לנו בלי שום עניין (יש להביא כרטיס ויזה בינלאומי לפיקדון).
טוב, השלג לא הפסיק כמעט לרדת וזה העניק לנו שבוע של פאודר מעולה.
בתום יום הגלישה הראשון חזרנו לחדר עייפים וכואבים, אך מרוצים. כאן נשלפו בזה אחר זה הבשרים והכנו את כל האוכל מראש ושמרנו במקרר לערב הבא.
מה עושים בערב?
אחרי שנ”צ קצר מול “האח הגדול” בצרפתית, יצאנו בשלג למרכז הכפר. שם שוכנים להם אחר כבוד שלושה פאבים/בארים/מועדונים למתבגרים, או איך שתרצו לקרוא לזה... היתה הופעה של זוג נגנים אפרו-אמריקאים ועדיין מתרוצץ לי בראש השיר “...To be loved”.
את הלילה האחרון שלפני הטיסה העברנו בג'נבה, בדירת Airbnb עם זוג ושני ילדיהם, שהיו ממש נחמדים. הם אפילו באו לקחת אותנו מהתחנת האוטובוס, ואפילו עשו לנו הקפצה לסופר לקנות מתנות לילדים.
זהו זה, בשישי בבוקר לקחנו אוטובוס לשדה ומשם טיסה לארץ. היה נדיר!
