הטיול הזה הוא מתנת יום הולדת 40 שהענקתי לעצמי. וככזה, ההכנות אליו החלו שנה לפני...הכרטיסים הוזמנו באוגוסט 2016, ומכיון שגם טסנו הלוך עוד בתוך יוני, זכינו למחיר ממש טוב יחסית לטיסות ישירות של אלעל (1000$ לכרטיס, נחיתה בניוארק, חזרה מלוס אנג'לס. יומיים מאוחר יותר, בתוך יולי, זה כבר היה 1500). אז הקטנים הפסידו את היום האחרון ללימודים, ומהממת מס' 4 קיבלה את התעודה של כיתה ב', שחיכתה לה אצל חברה, רק כשחזרנו.
אם לא היינו צריכים לחכות לאחרי מופע סוף השנה של חוג מחול של מהממת מס' 2, היינו יכולים לטוס כבר ב21 ליוני, וזה היה משנה את כל תמונת המסלול.
אז היינו מוגבלים מצד נלוך בגלל המופע, ומצד חזור בגלל תשעה באב ובר מצווה משפחתית, מה שהותיר לנו בדיוק ארבעה שבועות.
העוגנים שעליהם לא היתה שאלה היו מלכתחילה:
- כמה ימים באזור ניו יורק-ג'רזי, כולל שבת בשכונה בה גרנו שלוש שנים כשהגדולים היו קטנים
- ילוסטון
- פינאלה בדיסני
חברים שבדיוק חזרו מאורלנדו ביולי 2016 המליצו לנו ב”עדינות” לא להתקרב לפלורידה ביולי...דיווחו על מזג אויר מזעזע, לחות נוראית, חום מטורף והרבה גשם, וכמובן תורים בלתי נגמרים בפארקים.
אבל מכיון שלא הייתי מוכנה לוותר לחלוטין על השיבה לדיסני, זו הנקודה בה קיבל הטיול את התפנית שהפכה אותו למה שהוא. במקום לטוס מניו יורק לילוסטון ומשם לאורלנדו ושוב ניו יורק, החלטנו לסיים בדיסני קליפורניה ולטוס חזרה מאל איי, וכך גם לוותר על עוד טיסת פנים ולעשות טיול רכוב מילוסטון עד לוס אנג'לס דרך עוד שמורות טבע שלא היינו בהן בסיבובים הקודמים במערב.
אז התחלתי לשבת על מפות, ולבנות מסלול, כשאז עלתה ההתלבטות החדשה: האם לטייל ברכב רגיל עם מעברי מלונות כל לילה כמעט, או לשלב בטיול הגשמה של עוד חלום, שלא הייתי בטוחה שהוא בשבילנו...קרוואן.
עוד חשבנו בהתחלה לעשות אולי רק את החלק של ילוסטון עם קרוואן ואת ההמשך ברכב רגיל, אבל חברים מנוסים טענו בתוקף שממש לא שווה להכנס לכל הרפתקאת הקרוואן בשביל פחות משבועיים, וכך מצאנו עצמנו מבקשים הצעות מחיר בבנדנה ובמוטורהום, כשמהר מאוד התברר שאין שום זמינות לקרוואן שייאסף בסולט לייק סיטי ויוחזר בלוס אנג'לס, או בוגאס, או בפיניקס, או בכל מקום שניסינו...האופציה היחידה הזמינה היתה איסוף והחזרה באותו יעד, למרות שהיינו מוכנים לספוג את הקנס של 500$ על החזרה במקום אחר, פשוט לא היתה אפשרות מבחינת בנדנה (מוטורהום יצאו מהתמונה בשלב הראשוני, אצלם לא היתה שום זמינות בכלל משום מה. וכל הסיפור הזה קורה עוד ב2016...אבל מדובר על דגם קרוואן ל8).
באופן מפתיע, איסוף והחזרה בוגאס הנחית את המחיר משמעותית לעומת סולט לייק סיטי. מסתבר שבנבדה המחיר ללילה פשוט נמוך יותר מאשר ביוטה. כשנאלצנו להקדים את הטיסה לוגאס ביומיים, כדי לפנות זמן לשלב את לייק פאוול במסלול, המחיר צנח עוד יותר, בגלל שמעל 15 לילות המחיר שוב נמוך משמעותית.
אז זהו. בשלהי 2016 היו סגורים הנושאים הבאים:
- טיסות לארהב וחזרה
- טיסת פנים לוגאס, גם היא במחיר מעולה בזכות ההזמנה המוקדמת
- וילה באנהיים, ממש מול דיסני, לשבוע האחרון (במחיר הרבה פחות ידידותי מהוילות בקיסימי פלורידה, 1800$ ל7 לילות)
- קרוואן ל17 לילות, איסוף והחזרה בוגאס (חברת השכרה אל מונטה), דגם לשמונה נפשות (אנחנו 7, איפשר לנו להשאיר את פינת האוכל כפי שהיא בלי להפוך אותה למיטה)
עכשיו נשאר לבנות מסלול, ולהזמין חניוני קרוואנים קודם כל במקומות המועדים לקושי, כלומר ילוסטון דבר ראשון. וזה המסלול שנסגר בסופו של דבר, אחרי שלל התייעצויות בפורום צפון אמריקה ועם חברים מנוסים, בראשי פרקים:
30.6- טיסת לילה לניוארק
30.6-2.7- שבת בניו ג'רזי ויום ראשון במנהטן
2.7- טיסת בוקר לוגאס ואיסוף קרוואן בצהרים
3-5.7 לייק פאוול
5.7- נסיעה דרך מוניומנט ואלי עד מואב
5-9.7- מואב (ארצ'ס וקניונלנדס) ונסיעה לכיוון סולט לייק סיטי
10.7- המשך נסיעה לכיוון ג'קסון (עצירה בסולט לייק סיטי)
11.7- ג'קסון
12.7- גרנד טיטון
13-17.7- ילוסטון (ב17.7 גם נסיעה חצי דרך לכיוון וגאס)
18.7- המשך נסיעה לכיוון וגאס, עד סידר סיטי
19.7- זאיון ונסיעה ללינה בוגאס
20.7- החזרת קרוואן עלה בוקר ונסיעה ברכב שכור ללוס אנג'לס
20-26.7- לוס אנג'לס (3 ימים בדיסני, יום ביוניברסל)
27.7- טיסת צהרים לארץ.
היה ברור מלכתחילה שיש אילוצים, בעיקר מסגרת הזמן לעומת המרחקים המטורפים שנוספו בגלל ההתחלה והסיום בוגאס, לאחר מעשה אני יכולה לומר שאפילו עוד יומיים למסלול הקרוואן היו יכולים לעזור, כי החלק הכי קשה מהכל היו הנהיגות הארוכות ברכב המפלצתי הזה, ואם היה אפשר לחלק את הנסיעות האלה ליותר ימים זה היה מאוד מקל. וגם-טיסה של חמש שעות ומיד אחריה איסוף קרוואן, והצטיידות והכל, כולל ג'ט-לגון של עוד שלוש שעות אחורה מניו יורק, כששומרים כשרות ולא מתארגנים על ארוחת צהרים- ביג מיסטייק. היוג'!
אבל כאמור, זה מה שהיה לנו ועם זה נאלצנו להסתדר, ובמסגרת הזו המסלול היה תפור הכי טוב שאפשר לדעתי. השינוי היחיד שבדיעבד יכולנו לעשות אחרת היה ויתור לחלוטין על כניסה לסולט לייק סיטי. זו היתה חוויה לא פשוטה להכנס לעיר גדולה עם קרוואן ענק, ומה שיש לסולט לייק להציע לא ממש הצדיק את זה.
אז נתחיל בסיפור הטיול…
הטיסה לניוארק המריאה בזמן ועברה הכי טוב שאפשר. התכנון המקורי שלי היה לנסוע ישר מהשדה למנהטן, כשיש לנו אפילו סיכוי למצוא חניה על הרחוב בשעה שהיינו צפויים להגיע (נחתנו לפני 6 בבוקר), אבל אדיר לא רצה להשאיר את המזוודות באוטו כל היום, כך שבסופו של דבר הוחלט לנסוע קודם כל לבית המארחים שלנו (השכנים היקרים שלנו משכבר הימים), לפרוק את המזוודות ולהתחיל את הבוקר קודם כל בביקור ממלכתי בסניף דאנקן דונאטס הכשר:-)
אז פרקנו מזוודות, שתינו קפה, התעסקנו עם הסימים שנרכשו בארץ ולא עבדו, התחבקנו, הראנו לילדים את הבית שלנו, שבדיוק יצאו ממנו זאטוטים אחרים לסקול באס שהגיע לאסוף אותם לסאמר קמפ, ויצאנו לארוחת בוקר לא מזינה אך משמינה בדאנקן. 12 דונאטס נבלסו שם ברגע, לפני שמישהו הספיק למצמץ…
בשלב הזה כבר היה ברור שממש אין לנו כח להכנס עכשיו למנהטן...אז נסענו לברגן מול אהובי, שהיה פעם מול שכונתי קטן והיום הוא מפלצת גדולה, אם כי עדיין לא מתקרב למימדים של ג'רזי גארדנז או גארדן סטייט פלאזה, ניסינו לעשות קצת שופינג אבל היינו ממש מסטולים, אז לא הארכנו והמשכנו לטיול רכוב נוסטלגי בשכונה, עצרנו קצת בפלייגראונד, קנינו כל מיני עבודות יצירה וחוברות צביעה לטיסה לוגאס, חזרנו לשכונה לארוחת צהרים של פיצה בגודל בית (כבר שכחתי מה זה...) ובשתיים בצהרים בערך נשברנו וחזרנו לבית המארחים, לנוח ולהתארגן לשבת. כמובן שבשלב הזה הג'ט לג כבר ממש נתן את אותותיו, ואני ביליתי את אחה”צ בסיבובים ברחוב עם הילדים, לחפש סנאים וארנבות, העיקר שלא יירדמו לפני הערב...
כאן המקום לציין שהילדים היו בשוק מכמה יפה וירוקה העיירה בה גרנו, וגם אני קלטתי פתאום עד כמה לא הייתי מודעת ליופי הזה ולא הערכתי אותו מספיק אז. כדאי למי שמבקר במנהטן לצאת קצת מהעיר אל עיירות השינה הסובבות אותה, נכון שאין כאן אטרקציות תיירותיות, אבל הכל כ”כ יפה, וירוק, ומטופח, ופסטורלי.
כשיצאתי מהמקלחת בשבע בערב חיכו לי יפהפיה נרדמת מס 2 וקטנים מס 4 ו5, שקועים בשינה עמוקה עמוקה, שנמשכה עד הבוקר. הבנים הגדולים כבר היו בבית כנסת בשלב הזה, אבל גם הם לא שרדו את סוף ארוחת ליל שבת, ופרשו לישון באמצע. כולנו ישנו עד כמעט 6 בבוקר, הישג נאה לבוקר ראשון של ג'טלג.
היתה לנו שבת מהממת וכיפית, פגשנו אנשים אהובים מהעבר, טיילנו ברגל מלא, הוזמנו להכנס לביקור נוסטלגי בבית שלנו (מסתבר שהם עוד מקבלים דואר על שמנו..), והסתגלנו לשעון ניו יורק בשלווה הירוקה האינסופית הזו.
ביום ראשון יצאנו ברכב השכור למנהטן, מצויידים כמובן בעוד קופסה של 12 דונאטס…
כניסה לעיר דרך ג'ורג' וושינגטון ברידג', מראה ראשון של הבנין החדש שנבנה במקום מגדלי התאומים, וחניה במחיר סביר בהחלט בחניון בבאטרי פארק.
עלינו לשיט החינמי לסטייטן איילנד, עשינו שלום לגברת חירות, וכשחזרנו הלכנו ברגל לאנדרטה של אסון התאומים. משם חזרנו לאוטו ונסענו למרכז מנהטן. איזו טעות!!! היינו צריכים להשאיר את האוטו בחניון הזה לכל היום ולנסוע בסאבוויי. זה היה עולה הרבה פחות. החניונים במרכז העיר יקרים פי שתיים, ונאלצנו להיפרד מ63$ נוספים! (בחניון הראשון בדאון טאון היה עולה לנו 36 לכל היום).
את המחצית השניה של היום התחלנו בארוחת צהרים כשרה (מסעדות כשרות הרי יש במנהטן בכל מקום), ומשם לטיימס סקוור וחנויות הפיפת' אווניו (ביקור ארוך מדי לטעמי באן בי איי סטור, אבל מי שואל אותי) עד הכניסה לסנטרל פארק, כאן אפסו כוחותינו ליום ארוך זה…
אז לא היה מטרופוליטן כמו שרציתי בהתחלה, ואפילו לא ממש סנטרל פארק, אבל סה”כ הספק נאה ליום אחד במנהטן, ושוב נזכרנו שאנחנו ממש לא אוהבים לטייל עם הילדים בערים, (בדגש על הקטנים. הגדולים כבר מתחילים להנות מזה יותר). כך שלא הצטערנו על כך שקיצרנו את הביקור כאן לטובת עוד יומיים במערב.
לפנות ערב נסענו חזרה לג'רזי, אספנו את המזוודות, נפרדנו מהמארחים שלנו בחיבוקים וצילומים, אספנו פיצה וסושי לארוחת ערב ונסענו למלון בשדה התעופה בניוארק, ללינה לפני הטיסה לוגאס למחרת בבוקר. (וחבל שלא חשבתי להצטייד גם באוכל לארוחת צהרים למחרת, כי אמנם יש בוגאס מסעדות כשרות בשפע, אבל לא היה זמן להגיע לשם לפני איסוף הקרוואן, ואחרי כבר היה מסובך וארוך להכנס בשביל זה לתוך העיר, אבל על כך ועוד כמובן- בחלק הבא...)
