אז אחרי הרפתקאות הקיץ של השנה הקודמת, החלטנו ללכת הפעם על יעד משפחות “קלאסי” ושגרתי יותר, בידיעה שהפעם ניאלץ לארוז (גם) את מיטב בגדי החורף החמים שלנו.
אלא מכיון שאני, כידוע, חובבת תכנון ובניית טיולים, החלטנו להוסיף למסלול ה”רגיל” של זלצבורגרלנד גם את חבל קרינתיה שבדרום אוסטריה, על גבול סלובניה ואיטליה. זה חבל ארץ פחות מתוייר, ע”י התייר הישראלי בכל אופן, שהמאפיין אותו הם האגמים הרבים, בהם אפשר להתרחץ וטוענים שמימיהם חמימים לרחצה גם בחורף...(לי היה קר גם ביולי אז קחו בערבון מוגבל, אבל בכללי האזור הזה חמים יותר וגשום פחות מחבלי זלצבורג וטירול הפופולריים). מכיוון שלא מצאתי הרבה מידע כתוב על קרינתיה ואתריה, זה נשמע לי בדיוק התבלין החסר שישלים לי את התמונה לטיול קיץ 2016…
מתחילים: יום חמישי. וינה-מינימונדוס- אגם פאק
נחתנו בוינה לפני הצהרים ומיד פצחנו בנסיעה של 3 שעות כמעט, לפארק המיניאטורות “מינימונדוס” הסמוך לקלגנפורט, בירת קרינתיה. חם פה כמו בארץ, ודבר ראשון אנחנו קונים לכולם בקבוקי מים, שעל השלוק הראשון מתברר שהם סודה...לכו תבינו גרמנית דקה אחרי שנחתתם.
יפה במינימונדוס. ונקי שזה לא להאמין. זה פארק מיניאטורות (סטייל מיני ישראל, רק יפה...) של מבנים ידועים מכל רחבי העולם (ישראל, כצפוי, מקופחת, אבל יש שם דגם של בית כנסת כלשהו), לא אתר חובה, אבל זה היה ממש על הדרך שלנו לצימר, וזו היתה בדיוק הפעילות המתאימה ליום הנחיתה, לא עמוס מדי, לא מאמץ גדול מדי, קצר וקולע, ואנחנו ממשיכים בנסיעה של כחצי שעה לצימר, שהוא בעצם בקתת עץ בכפר הנופש dorfhotel seeleitn שעל גדת אגם פאק faakersee.
וואו. זה בדיוק המקום אליו קיויתי להגיע כשחיפשתי מקום לינה קסום על שפת אגם לבלות בו את השבת הראשונה שלנו באוסטריה.
הבקתה, חמימה ואותנטית, מהדגם הכי גדול שיש להם, בקומה שניה אליה צריך לסחוב את הר המזוודות שלנו, צפופה למדי לשבע נפשות עם כ”כ הרבה מזוודות, וגם חשוכה מעט. ילד אחד צריך לישון בסלון הפצפון, והמקרר קטן ואין בו מקום לכלום. אבל כפי שתיאמתי איתם מראש באימייל, הם מיד מביאים לנו מקרר נוסף (שמוסיף לצפיפות אבל פותר את בעיית אחסון האוכל הקפוא שהבאנו לשבועיים, מטעמי כשרות). הפעם גם ביררתי מראש, והכיריים כאן הם אינדוקציה. הפעם הגעתי מצויידת בהתאם. לצערי אין תנור, רק מיקרו, מה שיקשה עלינו לחמם את האוכל לשבת, לא נורא.
אנחנו מתמקמים ולפני ארוחת ערב עוד יוצאים לסרוק את שאר שטחי הכפר, ומספיקים גם לשחק כדורגל עם ילד מקומי, בהרמוניה מושלמת. המקום פשוט מקסים. איזה כיף!!!
יום שישי. מבוך הסלעים של נאספלד
זה בעצם היום היחיד שלנו לטייל בקרינתיה, לפני שנעזוב ביום ראשון ליעד הבא. לאחר התייעצות עם פקידת הקבלה אנחנו מחליטים לוותר על האטרקציות הקרובות והמתבקשות (פארק קופים קטן, טירה עם מופע נשרים, פארק חבלים “פשוט”, מגדל תצפית...אגמים...) ולנסוע כשעה לאתר הסקי נאספלד nassfeld. בפסגת ההר יש פארק חבלים, שלא הצלחתי לשאוב עליו יותר מדי מידע מהאינטרנט, אבל לפי פקידת הקבלה הוא אמור להיות מאתגר יותר מפארק החבלים הקרוב לכפר הנופש, ומכיון שהמיקום שלו ממש על גבול איטליה ונשמע לנו מעניין וחווייתי יותר, אנחנו הולכים על זה. החלטה נכונה!!! nassfeld rock labyrinth
לפי מה שקראתי, ההגעה למקום נעשית ברכבל “מילניום אקספרס” היוצא מהעיירה טרופולך tropolach, ולכן זה היעד שאנחנו מכניסים לוייז. בהגיענו אנחנו פונים לקופת הכרטיסים לרכבל ורואים שזה עולה הון. הקופאית ממליצה לנו לוותר על הרכבל ולהמשיך ברכב שלנו, מסתבר שזה אפשרי, עד המלון, ומשם לטפס ברגל כחצי שעה...אני קצת סקפטית וחוששת מההסבר המעורפל, אבל אנחנו מתחילים בנסיעה. בדרך למעלה אנחנו עוצרים במקום לא ברור עם רחבת חניה, ואני יוצאת להתייעץ עם בחור שעומד שם. הוא מצביע לי על טרקטור עם עגלה, שעומד בצד הכביש, ומזרז אותי שנרוץ אליו מהר כי הוא תכף יוצא. מסתבר שבמחיר יורואים בודדים בלבד לכולנו, אותם משלשלים לתיבה שבעגלה מאחור, יש לנו טרמפ כמעט עד לפסגה. בדרך אנחנו מבינים שבעצם היינו צריכים לחנות באמת עוד קצת הלאה, במלון, שגם שם יש לטרקטור תחנת איסוף והורדה.
מהתחנה האחרונה, שבה יש מסעדה וגן שעשועים, עולים כעשר דקות עד לפארק החבלים.
המקום מוצלח מאוד. כ13 מסלולים בסה”כ, חלקם בדרגת קושי קלילה לקטנטנים, חלקם קשים יותר וחלקם מאתגרים ממש וכוללים גם טיפוס על סלעים. ההדרכה די בסיסית, וכמו בכל פארק חבלים, אתם מצופים להסתדר לבד אחרי ההדרכה...המסלולים הקשים מובילים לנופים עוצרי נשימה, כנראה של הדולומיטים האיטלקיים, לפי המיקום בכל אופן…
יש, אגב, במקום גם מסלול חץ וקשת בשטח פתוח, בו “צדים” דמויות של חיות שמסתתרות ביער. נשמע מגניב לאללה, אבל יום שישי היום, ונאלצנו לוותר.
בשלב מסויים אני מחליטה לרדת עם הקטנים בחזרה לתחנה של הטרקטור, ועד שאדיר והגדולים מסיימים את המסלולים המאתגרים הקטנים קופצים בטרמפולינה ואוכלים ארטיקים. בדקה התשעים, כשאנחנו כבר יושבים לחוצים בטרקטור האחרון שיוצא בחזרה לאוטו שלנו, בריצה מטורפת מלמעלה מגיעים אליו אחרוני ההרפתקנים שירדו מהעצים…
בדרך לצימר עוצרים להצטיידות בסופר, ויאללה להתארגן לשבת בזמן שיא.
שבת קסומה על גדת אגם פאק.
שקט. שלווה. ספר. מרחבי דשא. אגם תכלת קסום. ברווזים. מזח עץ. בריכה קטנה אך מספקת עם מים מחוממים. מתקני משחק. כדורגל עם השכנים. ארוחת יוגורט עם פירות בפינת ישיבה פסטורלית עם גינון מקסים. טיול זוגי לעת ערב. שלימות. שלא יגמר לעולם.
ומחר כבר עוזבים. פאק.
יום ראשון. עוזבים את קרינתיה דרך הגרוסגלוקנר. פארק החיות פרלייטן. צימר חדש בואגריין.
grossglockner- הדרך מתחילה לאורך אגמי קרינתיה הכחולים והיפים, ואז מתחילה להוריק ולטפס מעלה, עד שמולנו מתחילות לבצבץ הפסגות המושלגות של הגרוסגלוקנר. אנחנו למעשה מגיעים לגרוסגלוקנר מהכיוון ההפוך, וחוסכים בכך את הצורך לנסוע הלוך חזור באותה דרך, כפי שנאלצים לעשות רוב התיירים, שמגיעים בד”כ מכיוון זלצבורג וחוזרים לאותו מקום.
מזג האויר מושלם. שמים כחולים, שמש זורחת, שיחקנו אותה (ההמלצה היא לא להגיע לכאן ביום סגרירי וגשום, פשוט כי לא רואים כלום)
התחנה הראשונה שאנחנו עוצרים בה היא נקודת השיא, תצפית פרנץ יוזף. ארוחת צהרים ברחבה המוקפת הרים מושלגים, טיול למגדל תצפית של סוורובסקי (יפה, כדאי להכנס ולעלות למעלה), מרמיטות לצערנו לא ראינו בכלל. וממשיכים בדרכנו, כשמהר מאוד אנחנו מבינים את הפרנציפ ומדלגים על רוב התחנות שבמפה. הילדים רוצים לגעת בשלג, ואנחנו עוצרים ליד שלולית שלג דלוחה ומאפירה בצד הכביש...בהמשך אנחנו מוצאים ערימה גדולה יותר, לצד אגם קטן, ואחרי שהיה קצרה שם אנחנו מסיימים את הכביש ונכנסים לפארק החיות פרלייטן ferleiten
הפארק נחמד, לא הרבה מעבר. סיום חביב ליום חביב. אבל חם לנו נורא (אנחנו עוד נתגעגע לחום הזה בהמשך). מסיימים את הסיבוב, עוברים על כל החיות, וממשיכים בנסיעה לצימר בואגריין wagrain.
הצימר שלנו הוא בתוך מבנה חדש ומודרני, לי קצת חסרה האוירה האוסטרית הכפרית האותנטית, אבל הילדים בהיי. מרווח, חדש, נקי, משוכלל, מצוייד בכל מה שצריך ומעבר.
אמנם אין בריכה, אבל יש חצר משחקים שווה ביותר, אופניים למיניהם לשימוש חופשי (רק תחזירו למקום), וכניסה חינם בכל ימי האירוח לעולם המים של ואגריין שנמצא במרחק חמש דקות הליכה מהמקום. הבעלים עושה לנו סיור מהיר ביותר ועוזב אותנו לנפשנו. הפעם הבאה שנפגוש בו תהיה כשנבקש עזרה בביטול כל מנגנוני התאורה והנעילה האוטומטיים לפני כניסת שבת. הוא כבר מכיר את זה, אנחנו לא הדוסים הראשונים במקום והוא כבר מתורגל ומגיע מצוייד במסקינטייפ. חוץ מאיתנו, וממשפחת ש' שמצטרפת אלינו היום באיחוד מרגש, מסתבר שכל יתר המתארחים שלו לאותו שבוע גם כולם ישראלים... knappensteig apartments wagrain
וואגריין עצמה זה לגור שבוע בתוך גלוית נוף יפהפיה. להתראות בפוסט הבא…
