שלום לכולם,
אני ושני חברים טובים שלי החלטנו לחגוג את סיום התיכון בטיול רציני באירלנד. טסנו מסוף יולי עד כמעט אמצע אוגוסט.
חלמנו על טיול עם מסלולי הליכה רציניים בעיקר ובן לבן קצת בילוי בערים.
בנינו מסלול בארץ וביררנו דברים, אני זוכרת שהיה לנו קשה למצוא מידע על אירלנד אז אני כותבת פה כדי שלכם יהיה קל בחיים. אני אכתוב טיפים כלליים ואת המסלול שלנו.
טיפים
1. אם חשוב לכם לטוס בטיסה נוחה בלי קונקשן והמתנה שווה להשקיע בזה כסף.
2. אם אתם סטודנטים תביאו כרטיס סטודנט יש הנחות בתחבורה ציבורית, מוזיאונים, גנים , אתרים ובערך בהכל.
3. מזמינים הוסטל או מלון או סתם מקום לישון? חשוב לברר אם הוא ממוקם במרכז העיר. הוסטל שממוקם במרכז העיר יחסוך לכם המון כסף על נסיעות!
4. חשוב להזמין הוסטל מראש, יכולים להיות כל מיני פסטיבלים ואירועים ושכל מקומות הלינה יהיו מלאים! BETTER BE SAFE THAN SORRY
5. אל תפספסו את – גאפ אוף דונלו (באזור של קילרני), דינגל ווי (DINGLE WAY), ההליכה בן דולין לצוקי מוהר, הוויקלו ווי (WICLOW WAY) אזהרה- יש שם הרבה ברחשים,
6. תביאו שורש שיהיה לכם למקלחת אם אתם לא אוהבים פטרת.
7. אם בכוונתכם לעשות מסלולי טיולים תבררו אפשרות של העברה של חלק מהחפצים שלכם מההוסטל עד להוסטל הבא שלכם, הקלה במשקל היא גם הקלה בהליכה!
8. תבררו מה יהיה מזג האוויר לפני הטיול וגם תוך כדי הטיול!
9. אם אתם אוהבים להישאר יבשים תקנו מעיל גשם טוב.
10. מכנסי טיולים שעשויים מבד סינטטי שמתייבש מהר ושוקל פחות הן מצרך חשוב!
11. אם אתם יודעים שאתם הולכים להשתמש הרבה באוטובוסים כדאי לכם לברר על כרטיס חופשי חודשי אצלם, אפשר לברר את זה בתחנות האוטובוס השונות אצל הפקידים.
12. תביאו מטען נייד! חובה!
13. תביאו גם אוזניות, יש הרבה נסיעות וכדאי שהן יעברו בכיף.
14. לא כדאי לבקר באזור של קונמרה, אין יותר מדי מה לעשות ואין מסלולים מסומנים.
15. המרכז מבקרים של גינס זה סתם, לא מומלץ.
16. לפני אתם טסים כדאי לברר אם יש אירועים מיוחדים או פסטיבלים בתקופת הזמן בה תהיו באירלנד, אם יש זאת חוויה גדולה.
המסלול
יום 1
טסנו עם טורקיש איירליינס לטוריקה ומשם עם טורקיש איירליינס לאירלנד, עשינו את זה כי רצינו לחסוך כסף אבל אם יש לכם כסף תקחו טיסה ישירה. טורקיש איירליינס היא חברה טובה ומוכרת ברחבי העולם והם לא איבדו לנו את התיקים שזה כבר חיובי. נחתנו בדבלין ומשם לקחנו אוטובוס לקורק שעלה לנו 20 יורו אבל היה באמת אחלה אוטובוס. החברה של האוטובוס הזה הייתה AIRCOACH.
הגענו לקורק וישנו במלון שהיה דיי מחוץ לעיר אבל היה מבצע עליו, קוראים למלון COMMONS INN.
מחשבותיי על המלון – המלון היה בסדר גמור, ישנו טוב, מקלחת מצויינת, יש ארוחת בוקר שצריכים להוסיף קצת כסף אבל היא משביעה, החסרון היחידי היה שהמלון נמצא מחוץ לעיר והוצאנו כסף על הגעה לעיר.
בערב יצאנו, יש בקורק מלא פאבים וחנויות ומקומות להסתובב, תעשו את זה.
יום 2
נסענו למרכז קורק ומשם לקחנו רכבת לקוב (COBH), קוב היא עיירת דייגים חמודה וקסומה שהיא הייתה גם המקום האחרון בו הטיטאניק עגנה לפני שהיא טבעה. הלכנו למוזיאון הטיטאניק.
מחשבותיי על מוזיאון הטיטאניק – אני דיי נהנתי שמה, היה הסבר ברור מפי מדריכה מקומית.
נותנים לכל אחד כרטיס עם שם של מישהו שעלה על הטיטאניק מהעיירה קוב, בכרטיס מפורט שם + שם משפחה, באיזה מחלקה נסעת ועם כמה אנשים באת. המדריכה סיפרה על התנאים בכל המחלקות, על אנשים מפורסמים שהפליגו בטיטאניק וממש הראתה לנו שרידים וזה. החברים שבאו איתי פחות התעניינו. אחר כך הלכנו לקתדרלה העירונית, שהייתה מאוד יפה. הסתובבנו קצת אבל אין יותר מדי מה לעשות שמה. חזרנו לקורק ומשם לקחנו אוטובוס לטירת בלרני.
מחשבותיי על טירת בלרני וכל הגנים שמה – לוקחים 13 יורו מצד אחד, מצד שני מדובר במקום ענקי עם גנים יפיפיים וטירה מעניינת, לפי דעתי זה שווה את זה. תלכו זה כיף.
יום 3
לקחנו אוטובוס מקורק לקילרני, מקילרני לקחנו מונית להוסטל שהזמנו מראש שלמרבה ההפתעה הוא גם דיי מחוץ לעיר. הגענו להוסטל שהוא חלק מהרשת של IRISH YOUT HOSTELS.
מחשבותיי על ההוסטל – מקלחות משותפות מגעילות, מיטות קומותיים מגעילות, וונדליזם על הדלתות, הצוות נחמד מאוד ורוצה לעזור בתכנונים, יש WIFI רק בסלון שלהם, ההוסטל דיי מרוחק מהעיר, הארוחת בוקר לא כלולה במחיר והיא דלה.
אחד העובדים הציע לנו לעשות איזה מסלול נחמד בזמן שנותר לנו מהיום, עשינו את המסלול הנחמד היה באמת נחמד.
יום 4
עשינו את הGAP OD DUNLOE שהיה פשוט נפלא! מדובר במסלול של 11 ק”מ עם הנוף הכי מדהים שיש. אל תוותרו על המסלול הזה! עליות, מורדות, גשרים, כבשים ובעיקר הרבה כיף וחוויות.
תבדקו אםם ההוסטל שלכם מציע איזה עסקה על הגאפ אוף דונלו, כי הקטע שמה שהמסלול מסתיים באיזה אגם אז הדרך היחידה לחזור לקילרני היא דרך הפלגה. אל תדמיינו ספינת תענוגות ואל תדמיינו סתם סירה מקורה, אתם תפליגו על מין רפסודה מעץ עם מים שחודרים בעודכם לבושים בחגורות הצלה מגוחכות. הפלגה של שעה ועשרים דקות בערך. אבל חוויה לא נורמלית. אנחנו הלכנו לגאפ אוף דונלו ברגל כי זה היה יחסית דיי קרוב להוסטל והסבירו לנו, וקנינו מההוסטל את ההפלגה חזרה ב15 יורו לאדם. תבררו באיזה שעה ההפלגה, שלנו הייתה בשתיים אז היינו צריכים לצאת מוקדם כדי להספיק את המסלול. אחד הימים הטובים יותר שעשינו.
יום 5
שכרנו אופניים מההוסטל, אפשר לשכור אופניים מההוסטל שתהיו בו או סתם בעיר.
טיול אופניים בקילרני זה רעיון טוב, תתייעצו עם העובדים במקום ותראו מה מתאים לכם.
אנחנו רכבנו מההוסטל שלנו עד לROSE CASTEL. אם אתם אוהבים לרכב על אופניים אז תהנו כי אלו באמת נופים יפים ואופניים הם אחלה דרך להתנייד בעיר. אני לדוגמא לא רכבתי על אופניים מאז יום כיפור של 2001 ולכן כאב לי מאוד. מהרוז קאסטל נסענו לMUCKROUS HOUSE או משהו כזה, קשרנו את האופניים והלכנו במסלול מסודר של 2 ק”מ אל מפל טורק (TORC WATERFALL).
המפל יפה ממש אבל דיי תיירותי, מהאזור שלו יוצאים עוד מסלולי הליכה באורכים שונים. הסתובבנו קצת בקילרני, יש הרבה מה לעשות שמה אז שווה לבדוק!
יום 6
ננסענו מקילרני אל עיר בשם טרלי (TRALEE) כדי להתחיל את הדינגל ווי. כמה מילים על הדינגל ווי –
הדינגל ווי הוא שם של מסלול הליכה שמחולק לפי מקטעים בני 20 ק”מ פחות או יותר. זה מסלול שלאורך כולו מופיע סימון והוא עובר בן נופים יפים, שונים ומגניבים. כל מה שתרצו לדעת מופיע באתר של הדינגל ווי – http://www.dingleway.com/index.php . בטרליי התאכסנו בהוסטל מקסים בשם CASTEL HOSTEL שממוקם ממש ברחוב הראשי של טרליי. מחשבותיי על ההוסטל – מאוד ביתי, התחברנו מאוד עם הצוות שם, יש מטבח שאפשר להשתמש בו, סלון שאפשר לשבת בו, אחלה WIFI, העובדים ובעלי המקום יהפכו את העולם בשבילך, מיטות סבבה, מקלחת פרטית בחדר, נהננו מאוד.
בטרליי עצמה אין הרבה מה לעשות, באנו לשם כי טרליי היא הנקודת התחלה של הדינגל ווי אבל יש שמה פארק ורדים לפי דעתי למי שזה מעניין אותו. התקשרנו בעזרת בעלת המקום להוסטלים בהמשך הדרך והזמנו אותם כדי שלא יעשו לנו בעיות. סיכמנו איתה שנשאיר לה את הציוד שאנחנו מעוניינים להעביר ובתמורה לתשלום סמלי היא תעביר אותו להוסטל הבא שלנו.
יום 7
בערב לפני היום הזה הבעלים צייר לנו מפה מההוסטל עד לדינגל ווי, אם אתם לא בטוחים איך מגיעים לנקודת ההתחלה תקחו מונית או שיום לפני תלכו לטוריסט אינפורמיישן ותשאלו אותם.
המסלול הוא 18 ק”מ מטרליי לעיירה קטנטנה בשם קאמפ. הנוף ותוואי ההליכה מאוד מגוונים ; סלעיים, בוציים, יש דשא ואספלט, לעיתים מרגישים שהולכים בג'ונגל לעיתים מרגישים שהלכים בשדה חיטה.
הליכה ברמה בינונית, להזהר לא להחליק אם יורד גשם ובוצי. הגענו בסוף אל שלט “CAMP” ואחרי שאילת מקומים הגענו אל הבד אנד ברקפסט – סיוייו ׁSEAVIEW.
מחשבותיי על הבד אנד ברקפסט – מדהים מדהים מדהים! כל הטיול נזכרנו בשהייה בו כשהייה הכי טובה שהייתה לנו! מדובר בצימר, חדרים נקיים, WIFI בעוצמה חזקה, חדרים גדולים, מקלחת פרטית ונקייה, שולחן כיסא, טלוויזיה. אל תפספסו!!!1 בעלת המום – ג'ואן היא אישה לבבית שתשמח לבוא לעזרתכם בכל מצב. לפרטים – http://www.dingleway.com/accommodation/camp-bed-breakfast-seaview-house.php?page=details
כמה מילים על העיירה קאמפ – עיירה פצפונת, יש רחוב אחד ראשי ובו תחנת דלק שהיא גם מכולת ופאב שהוא גם מסעדה. אוכל לטיול כדאי לקנות במכולת ותפנקו את עצמכם בארוחת ערב טובה בפאב ששמו ASHES. תמצאו הרבה אנשי שיחה וחוויות.
יום 8
הליכה מקאמפ לאנסקול 17 ק”מ. הלכנו הרבה והיה נוף מטורף. ראינו את האוקיינוס ואת החופים היפים, הלכנו בשביל שכולו קקי של כבשים וכו'. אחרי הליכה ניצחית הגענו לאנסקול שגם פצפונת כמו קאמפ. התאכסנו בהוסטל בשם – לפרקון הוסטל. לא ממליצה בכלל, יש הרבה מקומות אחרים ללון בהם. תבדקו באתר הזה – http://www.dingleway.com/accommodation/annascaul.php .
מה שכן טוב באנסקול זאת פיצרייה עם הפיצה הכי טעימה שאכלנו בחיים! לפיצרייה קוראים – THE OLD ANCHOR. אחרי טיול מפרך ורטוב מגיע לכם לשבת על פיצה דקה וטעימה.
יום 9
מאנסקול לדינגל 22 ק”מ. מסלול יפה עם נוף שונה מהימים הקודמים. הליכה ארוכה, חלק מהדרך הולכים בשדות של אנשים. הגענו לקאמפ ולנו בהוסטל ששמו GRAPEVINE HOSTE.
מחשבותיי על ההוסטל אחלה הוסטל, צוות קשוב ומגניב, גיטרה בסלון, ספות, מיקום טוב.
הסתובבנו קצת בעיר וחזרנו לישון.
יום 10
יום שהיה בעיקרו יום של נסיעות. נסענו מדינגל עד לעיירה בשם דולין, הנסיעה לא הייתה ישירה ונאלצנו להחליף הרבה אוטובוסים בדרך. בדולין לא הזמנו הוסטל אז היינו צריכים ללכת עם כל הציוד על הגב, בגשם, לחפש הוסטלים שרובם היו מלאים. בסוף מצאנו הוסטל שהיה יחסית בקצה, זה ההוסטל – http://www.flanaganshostel.com/ הוא היה הוסטל סביר. 2 מקלחות לכל האורחים בהוסטל, מטבח לא מי יודע מה אבל היינו צריכים מקום לישון בו. יצאנו בערב לפאבים כי שמענו שסצנת המוזיקה האירית מאוד מפותחת בדולין, זה נכון אבל שווה לבוא מוקדם לפאב כדי לשבת במקום טוב.
יש בדולין מקום טוב לאכול שיש בו עובדים יפים, פיצות וכל מיני עוגיות שוקולד צ'יפס טעימות, תאכלו שמה!
יום 11
הלכנו מדולין עד לצוקי מוהר, משהו בן 8 – 10 ק”מ. היה מזג אוויר טוב אז היה בטוח ללכת אבל אם אין מזג אוויר טוב ויש רוחות וגשם אל תלכו! זה מאוד קרוב לצוקים ואני לא רוצה שאף אחד מכם יפול חס וחלילה. ההליכה הייתה דיי קשה בגלל הקרבה לצוקים והעליות הרבות. הצוקים וכל הדרך באופן כללי הייתה יפה מאוד. צוקי מוהר עצמם הם מקום מאוד מאוד תיירותי אז בגלל זה מומלץ לבוא דרך הדרך שאנחנו עשינו כדי שתוכלו להנות לבד מהיופי. מצוקי מוהר לקחנו מונית חזרה לדולין ומדולין לקחנו אוטובוס לגאלווי. בגלאווי לא הזמנו מקום אז במזל השגנו מקום בהוסטל ממש טוב שממוקם במרכז העיר. http://www.galwaycityhostel.com/ ההוסטל הזה הוא בן הטובים שהיינו בהם! מקום מאוד נקי, הצוות מאורגן ועוזר 24 שעות, 2 מחשבים של מק בחדר המשותף, מוזיקה טובה, והכי חשוב – קרוב למרכז העיר אז חוסכים כסף על תחבורה. חשוב מאוד להזמין שמה!!!
בערב יצאנו למרכז העיר והסתובבנו בפאבים. בכל פאב יש הרבה אנשים ולהקה מקומית שמנגנת שירים איריים ושירים רגילים. הפאב האהוב עלינו היה THE QUEYS.
יום 12
לקחנו אוטובוס מגאלווי לעיירה בשם לטרפאק. הגענו והתארחנו בהוסטל דיי רוחני בשם אולד מונסטרי הוסטל. ההוסטל בהחלט מאוד מיוחד ואותו מנהלים 2 טיפוסים שאו שאוהבים אותם מאוד או שלא אוהבים אותם מאוד. המקלחות לא משהו בכלל, הארוחת בוקר לא משהו בכלל, ההגיינה לא משהו בכלל, אבל מי שנוח לו עם זה אז בסדר. תכננו לבוא ללטרפארק ולטייל בשמורת קונמרה אבל גילינו שאין כל כך איפה מאחר ואין מסלולים מסומנים ולא רצינו להתחיל להתעסק במפות ובללכת לאיבוד.
יום 13
ניסינו להסתובב בכל זאת באזור של קונמרה אבל דיי התאכזבנו אז החלטנו לחזור ולהספיק לאוטובוס לגאלווי. הגענו לגלאווי ונשארנו לישון.
יום 14
לקחנו אוטובוס מגלאווי לדבלין ובדבלין התארחנו בהוסטל מאוד מאוד מומלץ בשם ABBY COURT HOSEL http://abbey-court.com/dublin-hostel .
ההוסטל ממש גדול ויש בו מלא דברים מגניבים, צוות דואג, יש חדר ערסלים ומטבח גדול, והוא ממוקם ממש ממש במרכז דבלין שזה הכי טוב. החלטנו שנצא למחרת לכמה מסלולים מהWICLOW WAY.
באותו היום הסתובבנו במרכז המבקרים של המפעל של גינס. לא ממליצה ממש. הרעיון של המקום הזה הוא לקחת כסף מתיירים ולספר כמה גינס זאת הבירה הכי טובה בעולם ולמה. יש במקום הרבה מאוד אנשים וקשה להבין הסברים כי זה כתוב באנגלית ואני לא יודעת איך אומרים דברים כמו “שעורה” וכמו “שמרים” באנגלית. יש חנות מזכרות גדולה ויקרה. גולת הכותרת של המקום הזה היא קומת הגג שהיא שקופה ובאמצע יש בר וכביכול אפשר לראות את כל העיר משם. בפועל יש מלא אנשים ואין איפה לשבת או אפילו לעמוד וזה מבאס. סתם 15 יורו דמי כניסה.
יום 15
השארנו חלק מהציוד לשמירה בהוסטל ולקחנו את מה שהיינו צריכים להליכה של יומיים.
לקחנו את קו 16 אם אני לא טועה למארלי פארק שזה נקודת ההתחלה של הוויקלו ווי.
ממארלי פארק עד קנוקרי זה 22 ק”מ. המסלול מתחיל בהליכה נחמדה בפארק וז יוצאים ממנו והולכים קצת על מדרכה לצד כביש. לאחר מכן מתחילים בעלייה. המסלול לוקח אותך לעלות ולרדת 2 הרים! מתיש מתיש מתיש! הנוף כמובן כל הזמן יפה ומיוחד, אבל עדיין היה לי קשה בטירוף. הקטעים המישוריים בפסגת ההר היו נחמדים, גם הירידות היו לי נחמדות. מסלול מאתגר אבל יפה. בנוסף, באזור יש הרבה ברחשים אז אם זה מפריע לכם תצטיידו בהתאם. צריך לסגור עם ההוסטל בקנקורי לפני כן, כי זה באמצע שום מקו ויש 2 הוסטלים בדיוק. הגענו לאייריש יוט הוסטל שיש בקנוקרי והופתענו לגלות שזה באמצע שום מקום! ההוסטל היה בסדר גמור, חוץ מזה שצריך להציע את המיטה בעצמנו ומזה שארוחת בוקר עולה יותר ממה שהיא צריכה לעלות. רצינו לאכול ולקנות דברים למחרת אז לקחנו מונית לעיירה הכי קרובה. שמה קנינו וסעדנו וחזרנו גם כן במונית. התכוונו להזמין שמה את ההוסטל הבא אבל לצערנו גילינו שלא היה מקום בשום הוסטל. לכן תזכרו לשריין את כל ההוסטלים!!!!
יום 16
בעקבות פציעה מפתיעה החלטנו לא להמשיך את המסלול למרות שרצינו אלא לחזור לדבלין.
לקחנו מספר אוטובוסים והגענו חזרה לדבלין. את היום העברנו בהסתובבות במרכז העיר ובערב יצאנו לטמפל בר. יש חנות גלידה טובה ברחוב הראשי בו עובר הנהר, לא זוכרת איך קוראים לה אבל היא ממוקמת ליד ההוסטל של אבי קורט וליד איזה חנות אופניים. לא היה מקום בהוסטל שהיינו בו כבר אז הלכנו להוסטל אחר שהיה רחוק ממרכז העיר.
יום 17
ביקרנו בטרנטי קולג', מקום יפה. אם אתם לא מתכוונים לעבור הדרכה במקום אין מה לחפש שם. נראה כמו כל קולג' אירופאי; יש פסלים, מדשאות ובניינים. אל הבוק אוף קלס יש תור ענקי אז החלטנו שנראה את הבוק כבר באינטרנט. משם הלכנו לפסל של אוסקר ויילד כי אני אוהבת אותו.
היה בדיוק פסטיבל בעיר אז הלכנו והסתובבנו בדוכנים. יצאנו פעם אחרונה בערב והלכנו לישון.
יום 18
קמנו, שוטטנו בעיר, ארזנו ונסענו לשדה התעופה. טסנו לטורקיה, נרדמנו על ספסלים, אכלנו במתחם האוכל הכי מגעיל במזרח התיכון, טסנו לישראל ומתנו מחום.
כל הכבוד שקראתם את הכל, אם למישהו יש שאלה תשאלו ואני אענה.
שורה תחתונה הטיול לאירלנד היה בן החוויות הכי טובות, כיפיות ומעניינות בחיי, אני ממליצה בחום!
יצאתי מהטיול עם הרבה תובנות ומחשבות.
הדס.
