* פוסט זה פונה לגברים ונשים כאחד, כמובן
** מה יותר גרוע מלהיות שמאלני בישראל 2016? להיות תושב קולורדו לשעבר שמטיף לסקי ביוטה.
אמ;לק
גיבורינו מצליח להכניס יומיים סקי ביוטה במהלך נסיעה לארה"ב וגולש בפעם הראשונה ב
Alta, Brighton, Solitude
איך הגעתי ליוטה?
זה סיפור שלם, שאשמור לפוסט המשך למי שמתעניין.
אבל מצאתי את עצמי (הבאתי את עצמי) לסופ"ש בסאלט לייק סיטי.
עיר שנמצאת במרחק חצי שעה נסיעה מכמה אתרים שמפורסמים באיכות השלג שלהם (חצי שעה אם מתעלמים באלגנטיות מהפקקים של שבת). אחרי שנים של להיות נאמן לשלג של קולורדו, החלטתי לבדוק בעצמי.
התחלתי לפי תחושת הבטן באלטה, ולא התאכזבתי...
Alta is for skiers
זוהי הססמא הרשמית של אלטה, כפי שרשומה במדבקות שפזורות בכל האתר.
יש מדבקה שניה בסדרה:
Keep Alta Weird
לא המצאתי את זה, זה באמת אמיתי.
הססמא הראשונה מסכמת הכל, אם מבינים אותה לעומק. השניה משלימה את התמונה.
אלטה זה לא אתר לאנשים שגולשים, זה אתר לגולשים.
מה ההבדל? זה ההבדל בין מישהו שאוהב חופשות סקי, לבין מישהו שסקי זה השריטה שלו.
אנשים שבודקים את ציוד הגלישה באוגוסט, ומתחילים להסתכל בחוסר סבלנות בתחזית שלג באוקטובר.
אז נתחיל דווקא הפוך - למי אלטה לא מתאים?
קודם כל, לסנובורדרים. כן, אלטה זה אחד מאולי שלושה אתרים בעולם שעדיין סגורים בפני קרש בודד.
למה? ככה.
כי זה יקלקל את המדבקה.
כי לפני 25 שנה הסנובורדרים היו פרחחים צעירים שהפחידו את גולשי הסקי המתורבתים. וזה לא משנה שהיום בארה"ב מי שגולש סנובורד הם בני ה-45 שכבר מזמן לא פרחחים צעירים, והפרחחים דווקא מסתובבים עם סקי שמן דו-קוטבי. עדיין:
Alta is for skiers
למי גם לא מתאים? לחברים ברמות גלישה שונות שרוצים לגלוש ביחד. אלטה מורכבת משני הרים ושני בסיסי חניה. האחד מוגדר למתחילים ואחד למתקדמים. וזה מדהים עד כמה התיאור הזה מדויק.
אתר המתחילים יותר משעמם מהצד הקדמי של Keystone, כלומר מלא מסלולים ירוקים ארוכים ושטוחים. מעולה למי שממש מתחיל ללמוד סקי, סיוט למי שמחפש אתגרים. לעומת זאת, ההר השני לא ישעמם גם גולש וותיק משמוני.
היוצא דופן זה רכבל ה Supreme בפסגת ההר של המתחילים, שמכיל בעיקר מסלולים למתאבדים בין העצים.
ולמי גם לא? למפונקים שמחפשים את הרכבלים של אוסטריה.
אין בלונים נגד רוח. אין חימום בישבן.
אין אפילו משענות לרגליים ב-א-ף ר-כ-ב-ל!
וזה לא רק כי הרכבלים ישנים. חלק כן וחלק רכבלים אוסטרים צעירים יחסית.
אבל במסגרת ה Keep Alta Weird הם מתאמצים להשאיר את אלטה כמה שיותר הארדקור לסקיירים רציניים בלבד. ברכבלים יש רק מגן לידיים, וגם זה אף אחד לא מוריד, חוץ ממני בהתחלת היום, עד שקיבלתי מבטים מבוהלים מאנשים שלא הבינו למה נעלתי אותם בכסא.
לא מתאים לכם? שלמו $140 ליום ותגלשו בפארק סיטי המפונפן. אלטה זה אתר הבית של המקומיים.
ואחרי כל הלאוים – איזה אתר בית יש להם!
הגעתי בשבוע שלא היה משופע שלג, ועדיין, לא פגשתי חתיכת קרח הקטנה ביותר. אם ממש אחפש מה להקניט, אז בסוף היום, במסלול התלול ביותר שהיה מוחלק, פגשתי שלג קשה. מהסוג שיש יומיום בכל מקום ברוב האתרים באירופה. אחרי שיורד שלג.
פשוט שלג רך כמו בחלומות. ובניגוד לחויות שלי מקולורדו, שפאודר היה נטחן לחלוטין תוך יום אחרי שירד, כאן מצאתי את עצמי שוחה בערימות של מוגולים רכים ועמוקים בין המסלולים, אפילו שעבר שבוע מאז הדאמפ הרציני האחרון.
וקצת לא דייקתי שאמרתי בין המסלולים – אין באלטה "בין המסלולים". כל מעבר, כל חתיכת יער, כל קיר, בעצם כל מה שרואים הוא נגיש לגלישה, מלבד קטעים שנסגרים זמנית לטובת טיפול נגד מפולות שלגים. והיו לא מעט פיצוצים ליצירת מפולות מבוקרות במהלך היום. (בארה"ב הם אוהבים את הרובים שלהם בבית ואת המרגמות שלהם בהרים).
כנראה בגלל זה נשאר פאודר, כי האפשרויות הן פשוט עצומות, אפילו שההר לא כזה ענק. (אה, תוסיפו לרשימת ה-"למי לא מתאים": לחובבי סקי ספארי. אלטה קטנה מדי וקשה מדי לעשות מרחקים גדולים ביום).
לחובבי האופפיסט - אפשרויות בלתי מוגבלות יש לאלטה... למי שיכול. בממוצע, אלטה זה האתר התלול ביותר שגלשתי בארה"ב, ואולי בחיי.
יש אולי אתרים עם מסלולים יותר תלולים, אבל לא פגשתי אתר עם כזה אחוז של מדרונות תלולים מסך ההר.
ובמסגרת הקווים המנחים שציינתי לעיל (הארדקור, זוכרים): באלטה לא מבזבזים מחשבה על לקטלג מסלולים כמו ביתר ארה"ב. יש ירוק, כחול ושחור. עד כאן ברור. אבל בקולורדו, ואפילו באתרים אחרים ביוטה, מבדילים בין סתם שחור, שמתאים לכל מי שרוצה להשוויץ שהוא ירד בשחור, לבין יהלום כפול – מסלולים שבאמת שמורים למביני עניין.
באלטה? כל מה שהוא לא קל הוא שחור, ואם יש לך בעיה להבחין עד כמה הוא שחור, אל תנסה לרדת. לפעמים, בשטחים הבאמת קשים, הם סוגרים את הרוב בחבל, ושמים שלטי אזהרה בכניסה. ולפעמים לא.
עצים? מוגולים? צוקים? תגלוש בשליטה, זו האחריות שלך.
וזה פשוט כיף להסתכל על הגולשים, בהר של המתקדמים. כמות גולשי האקסטרים המוכשרים היא מדהימה.
טסים בפאודר משובש על סקי שמן כאילו הם במסלול גביע עולם. וכל תבליט בשטח, כל צוק קטן, מהווים מקפצה ל-360. ואבות מלמדים את הילדים שלהם בני השבע את צעדיהם הראשונים בתעופה על שתיים. בניגוד לרוב האתרים של ימינו, לא מצאתי שום סנופארק. אבל לא צריך. הטבע זה הפארק כאן. פשוט חויה.
אז האם אלטה מתאים לכל אחד? ממש לא! האם מתאים לרוב הגולשים הישראלים? סביר להניח שגם לא. אבל חובבי האופפיסט הטובים – הם ימצאו באלטה את אחד ממגרשי המשחקים הטוב בעולם.
אני כבר מכור!
תמונת פנורמה מראש ה- Supreme
מידע פרקטי
הלינה בתוך אתרי הסקי של יוטה יקרה בטירוף. בפארק סיטי החדר הזול ביותר שמצאתי היה $400 ללילה. לכן אני, כמו רבים אחרים, בחרתי לישון בפאתי העיר. מלון Hyatt נחמד ביותר, ביציאה הקרובה ביותר לאתרי ה – Cottonwoods, קרי אלטה, סנובירד, ברייטון, סוליטוד, עולה לי $120 ללילה.
במלון קיבלתי קופון הנחה לציוד סקי, מחנות שבמרחק שבע דקות נסיעה. בחרתי לי Soul7 כמובן, למי שעוקב אחר פוסטים שלי. המחיר 105$ ליומיים, כולל ביטוח נזק לסקי וקסדה.
מכונית הזמנתי מראש בחברת Alamo דרך האתר HolidayAutos. רכב 4X4 גדול, 125$ ליומיים כולל כל הביטוחים החשובים. בחרתי 4X4 כי אם יורד שלג הם לפעמים סוגרים את הכבישים למכוניות רגילות. בדיעבד היה מיותר, אבל לא עלה הרבה יותר ממכונית קומפקטית.
סקי פס עדיף לקנות במלון או בחנות השכרת הציוד. לאלטה עולה 74$ ליום בהנחה, נדמה לי 89$ אם קונים על ההר.
