נסענו זוג רווקות, בלי רכב, פעם ראשונה טיול עצמאי, די מגששות, אבל עם מלא כוונות טובות לנצל כל שניה.
הטיסה עלתה גרושים (230 שקל כולל טרולי ותיק גב בWIZZ), נובמבר 2018.
נחתנו בשדה ב1:00 בלילה, ישר ביציאה יש תחנת האוטובוס, ליד התחנה יש קופה (אנושית, לא דיגיטלית) לקנית כרטיסי נסיעה, (וכך אגב ליד כל תחנה ברומניה). מיד הגיע האוטובוס, ויצאנו למלון.
המלון היה פשוט מדהיםםםם יפה יותר מהתמונות בבוקינג, עם שירות חמישה כוכבים, הרגשה יוקרתית כזו, והכל חדש ואלקטרוני (כולל במעלית – שאי אפשר לעלות בה בלי הכרטיס האלקטרוני של החדר, קלטנו את זה אחרי שהדלת נפתחה לנו שוב בלובי……..) וכולל כספת בכל חדר.
המלון נמצא במקום מעולה, בתוך העיר העתיקה, קרוב לכביש הראשי, ליד כל חנויות האוכל, הבארים והמדרחוב עם החנויות.
יום א' – בוקרשט
למחרת בבוקר התחלנו את הבוקר בחדר כושר בקומה התחתונה של המלון, חדר קטן וחמוד…
מיד אחר כך היינו צריכות לארוז את מזוודות שבקושי פתחנו (הייתה לנו טעות בהזמנה, הזמנו את המלון רק ללילה אחד, וכשרצינו להוסיף לילה המחיר הכפיל את עצמו, אז לקחנו מלון אחר, שהיה אגב מול המלון הקודם, אבל על זה בהמשך...)
את המזוודות השארנו בקבלה, ויצאנו לכיוון קניון אפי, ששמענו עליו גדולות ונצורות.
יצאנו מכורבלות במעילים, ונתקלנו בשמש חמימה, אז המעילים נכנסו לשקיות הקניות בקניון…
נסענו בתחבורה ציבורית לפי גוגל מפס, משהו כמו רבע שעה.
הקניון הוא קניון ענק, עם מלא חנויות לא זולות במיוחד, ולא סחורה מלהיבה. קנינו בעיקר קפוצ'ונים, ואני קניתי ג'קט חמוד, אבל ממש לא מעבר.
מה שכן – האיפור שם ממש זול.
יש שם מתחם ענק של החלקה על הקרח, קיר טיפוס ועוד אטרקציות, אבל היינו מותשות מהשוטטות בקניון הענק, אז עלינו רק על הרכבת הרים שנמצאת בקומה השלישית, חמוד נורא, וזול נורא (משהו כמו 5 ליי). אל תצפו לחויה אקסטרימית…
החלק הכיפי היה מוזיאון החושים שנמצא בקומה השלישית של הקניון, הכניסה עולה גרושים – 35 ליי, מקבלים לוקר לשמירת החפצים, ואז יש מסלול בהרבה חדרים שמציגים אשליות אופטיות, מגניב לצילומי סלפי. הצוות היה אדיב, צילם אותנו, הסביר לנו על כל חדר ועל כל מוצג, ולא התעצבן כשאיבדנו את המפתח של הלוקר……
מומלץ בחום!!
איכשהו נהיה לילה וחושך והחלטנו לחזור לכיוון העיר העתיקה וללכת לבית חב”ד לארוחת ערב.
הגענו למלון קונטיננטל, ששם ממוקמת המסעדה, ואז גילינו שהמסעדה הייתה פעילה רק בעונת הקיץ. התאכזבנו מאד וניסינו לאתר את השליח ולא הצלחנו.
אז חזרנו למלון לקחת את המזוודות ועברנו למלון ממול :)
אפשר לאמר שזה היה מעבר חד. המלון השני היה יותר הוסטל עתיק, קומה אחת, שמונה חדרים.
קיבלנו חדר גדול יותר ממה שהזמנו, כי זה מה שנשאר (הרווחנו)
המלון מעוצב בצורת ארמון עתיק, שטיחים אדומים, אמבטיה עם אלמנטים מוזהבים, ארונות מחוטבים.
היה קצת ריח של טחב, ולא היה חימום (לבקשתינו קיבלנו מפיץ חום).
עכשיו הגיע הזמן לדאוג לאוכללללל
רצינו לאכול מנה חמה, אבל לא היו מים חמים, הפקיד בקבלה הציע להוציא לנו מים חמים ממכונת קפה ישנה, או שניקח מים חמים מהמקלחת…. (טען שהם ראויים לשתיה).
אז יצאנו למלון ממול, ההוא ששהינו בו לילה קודם, ושם יצאו מגדרם לעזור לנו לפתור את הענין, הם התענינו בכללי הכשרות, ואמרו שישמחו לדעת על זה כדי להיערך בהתאם למטיילים ישראלים אחרים.
אחרי שנשארנו רעבות (...) החלטנו לנצל את הערב, ויצאנו לסיור באוטובוס תיירים, דקה אחרי ששילמנו ועלינו לקומה השניה – עולה המלווה של האוטובוס ומראה לנו בתרגום גוגל שהם מסיימים עכשיו את המסלול ושנרד פה……
אם הכרטיס לא היה תקף ל 24 שעות לא היינו עוברות על זה בשתיקה!!
אז חזרנו למלון ברגל, קצת מבואסות, אבל מצפות מאד ליום המחר!!
וכך נגמר היום הראשון שלנו ברומניה.
