לסינאיה נסענו בשני בערב.

תשלום– מתחנת הרכבת בבוקרשט לקחנו רכבת בעלות 40 ליי (חפשו את הדלפק של CRF ובקשו כרטיס לסינאיה, אם אתם רוצים לשלם באשראי תגידו מראש כי הם מרובעים יותר מקוביה הונגרית)

תגיעו מוקדם – את האמת היה מסובך למצוא את הרכבת לסינאיה כי זה מסוף די גדול, ואפילו הכרטיסנים לא ממש ידעו לעזור לנו. וכשמצאנו אותה, עלינו עליה ומיד נסגרו הדלתות ויצאנו לדרך.(היא הייתה על המסלול הכי ימני)

בגלל שקנינו כרטיסים ברגע האחרון נשארו כרטיסים רק לסוף הרכבת, ורק במין תאים קטנים כאלה, לא מושבים נורמלים, תבינו שעלינו על הקרון הראשון והיינו צריכות להגיע לקרון 10!!!!!! עברנו את כל הרכבת עם מזוודות ושקיות ניילון מרשרשות (מהקניות של הבוקר), והרכבת צפופה צפופה…. סיוט אמיתי. בקיצור – לעלות על הקרון הנכון!

בנס היה רומני נחמד שהתנדב לעזור לנו וסחב לנו מזוודה אחת, הוא הוביל אותנו עד למקום שלנו, ואפילו הציע מאפים לקינוח.

תודה נשמה :)

ישבנו בתא עם 2 ספסלים ארוכים שבהם הצטופפו 8 אנשים, והרגשנו קצת בסרט משנות ה50...

כשאתם מגיעים לתחנה תצאו מיד עם כולם!! הדרך לקחה כשעתיים וכשהגענו לסינאיה כבר היה חושך סמיך. עד שקלטנו איפה אנחנו ולאן הולכים נעלמו כל האנשים מהתחנה.

התחלנו לצעוד לכיוון המלון, והבטחנו שאת הדרך חזור אנחנו עושות רק באור יום, היה חושך, והיינו לבד, באזור שמענו כלב נובח, ונוסף על הכל פתאום צץ מאחורינו גבר מוזר ששאל אם אנחנו מחפשות מקום לישון :( !!!!

אבל כשהגענו למלון הכל התגמד כי ממש הרגשנו בבית!!

הגענו למלון רינה סינאיה, מלון גדול ונעים, עם שירות מדהים ברמה של 5 כוכבים.
 קיבלנו חדר יפה, עם אמבטיה נקיה, ומיטה שממש קראה לנו…..

אז הלכנו לישון, מחכות ממש לראות את סינאיה באור יום!!