פורטוגל לא מה שחשבנו
בשנת 2003 עשינו גיחה של שלושה ימים לפורטוגל, במסגרת טיול של 16 יום לספרד. כשאני נזכרת בטיול ההוא אני חושבת שפשוט לא הקדשנו מספיק זמן ומחשבה מה ואיפה יש לראות בפורטוגל. נושא האנוסים היה ידוע אבל לא ידענו שיש לו המשך בימינו אלה. חשבנו שדי לחלוף בשלושה ימים על פני המדינה, לבקר בכמה אתרים וזהו. התוצאה – היה לנו טיול קצר במדינה המעניינת הזו.
אני זוכרת שעברנו מספרד לפורטוגל בדרך העוברת בעיירה בלמונט בשעת ערב גשומה, ראינו שילוט בצידי הדרך עם סימון מגן דוד בצד רישום המילה “סינגוגה”, כלומר בית כנסת. תהינו על משמעות הדבר: יש/אין למקום הזה היסטוריה יהודית ? חשבנו שאולי בפעם אחרת יהיה שווה לבקר שוב ולגלות מה מסתתר מאחורי השלט ההוא.
לאחרונה, פורטוגל ונושא האנוסים השבים ליהדות עולה שוב ושוב לכותרות וקבוצות רבות יוצאות לטיול בפורטוגל בדגש על עיירות האנוסים.
החלטנו שכדאי להכיר מקרוב את ההיסטוריה, והצטרפנו לקבוצת טיול מאורגן.
גילינו פורטוגל מעניינת מרתקת, עצובה בהיבט האישי שלנו כיהודים, אבל התפנית שעברה המדינה הזו בשנים האחרונות של המאה הקודמת מעודד ומשמח גם בנקודה היהודית.
הטיול כלל אתרים הסטוריים של פורטוגל ועיירות בהן חיו היהודים .
מכיוון שמטרת הבלוג שלי הוא לידע את המטייל הפוטנציאלי כמה שיותר על מה שיש לראות ולעשות בפורטוגל אני אוסיף אתרים מעניינים שבהם ביקרנו בעבר והם קשורים יותר להיסטוריה של פורטוגל.
ונמשיך מכאן לטיול:
קאבו דה רוקה
על הדרך למלון שלנו בעיירה פנלה על יד העיר הגדולה קוימברה עצרנו לתצפית בנקודה המערבית ביותר של אירופה. זהו מצוק תלול המתמר מעל האוקינוס האטלנטי ובולט מעט יותר מערבה מקו החוף המערבי של אירופה כולה ופורטוגל מתהדרת בה.
שביל הגישה אל עמדת התצפית
תצפית לכיוון צפון
תצפית לכיוון דרום
סינטרה – עיר המלכים
לא סתם היא נקראת כך אלא כי העיר משופעת בארמונות. מלכים שונים בנו כאן את ארמונותיהם ומכיוון שמזג האויר כאן נוח נהגו המלכים לנפוש כאן גם אם לא גרו כאן ברוב ימות השנה.
ביקרנו בארמון הלאומי והוא פחות מרשים ממה שדמינתי אם לא לומר מאכזב, משום שארמון אחר בשם פנה PENA בו ביקרנו בפעם הקודמת הוא ארמון מהאגדות ואמנם היו לי ציפיות.
אבל נתחיל בהתחלה.ירדנו לארוחה קלה ומיד יצאנו לסיור קצר בסימטאות העיר העתיקות שמובילות לארמון הלאומי.
חלפנו בסימטה שנקראת רחוב היהודים – לה חודריה La Juderia
על הדרך לארמון “פסל אנושי” שקם לתחיה כשתורמים לו מטבע.
דרך הסימטאות הגענו לרחבה וממנה לארמון הלאומי. הרחבה שבחזית הארמון מאפשרת תצפית יפה לנוף העיר או לחלק ממנה. מבנים רבים נראים כארמונות, ואיני יודעת אילו תפקידים יש להם כיום.
הארמון נבנה בתקופת השלטון המורי, ושימש למגורי המושל המוסלמי כשפורטוגל היתה תחת שלטון מוסלמי. המבנה המקורי היה היה קטן יותר אבל נוספו לו אגפים ע”י מושלים שבאו אחר כך עד שקיבל את צורתו הנוכחית.
לאחר הכיבוש מחדש “ הרקונקויסטה” של פורטוגל ע”י הנוצרים וגירוש המוסלמים הפך הארמון למעון המלכים הנוצרים.
הארמון והרחבה שבחזית
קונוסים על גגו של הארמון משמשים כארובות
נוף מרחבת הארמון
הסיור בתוך הארמון לא השאיר רושם גדול. המבנה גדול, אולמות גדולים וזהו.
אחד האולמות בארמון
חדר שינה, אם זה מקורי זה ממש לא נראה מלכותי.
מטבח
לעומתו ארמון פנה הוא שכיית חמדה. את ארמון פנה והמבצר המורי ראינו ב2003
הארמון בנוי על פסגת הר בתוך חורש יפהפה וכולו מצועצע בצבעים וחומות, צריחים ומעברים ושערים. כדי לעלות למעלה אתה יכול לטפס ברגל במעלה הכביש המתפתל או להמתין לשאטל שאוסף את המבקרים. יש מכסת מבקרים שיכולה להיכנס כל פעם.
בתוך הארמון אסור לצלם ולכן הביקור הזה לוקה בחסר בהיבט התיעודי.
שער הכניסה
השער, וחלק של הארמון המציץ מאחוריו.
מסביב לארמון, מתחת לקשתות נמשכת מרפסת פתוחה מסביב לארמון לכל לכל צדדיו ואפשר להשקיף ממנה לכל הכיוונים. באותו יום היה מזג אויר מעונן ומבעד לעננים הצלחנו בקושי לראות את רכס ההר שממול ואת חומת המבצר המורי שחלש עליו.
המרפסת המקיפה את הארמון
לאחר הביקור בארמון עלינו על המבצר המורי.אני מודה שלא היה קל לטפס, אבל טיפסנו.
גרם המדרגות המוביל אל הצריח העליון
גם המבצר נמצא על הר גבוה ועל הדרך למעלה נגלתה לעינינו העיר סינטרה והנה אני מזהה את הארמון הלאומי עם ארובת הקונוס מעליו, שבו ביקרנו הפעם.
אפשר לראות את מעלה המדרגות המתפתל מעלה אל הצריח העליון.
מבין חרכי הירי של החומה ניתן היה לראות את הארמון על פסגתו של ההר ממול. אובך העננים כנראה התפוגג ועכשיו והארמון נראה די בבירור כשמאחוריו חשרת עננים כבדה. .
הביקור מומלץ בארמון פנה.
פורטו
בפורטו, דווקא הנקודה היהודית בפורטו מעניינת יותר, למרות שהעיר מטעם עצמה מעניינת גם היא ויפה. הרובע העתיק של העיר ונהר הדואורו שעליו היא יושבת מספקים חוויות תיירותיות נהדרת.
בית כנסת כדורי “מקור חיים” הוא בית כנסת שסיפורו מרתק ומרגש.
הוא הגדול ביותר בחצי האי האיברי שנבנה ע"י צאצאי האנוסים.
בית הכנסת כדורי
הוקם בשנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי קפטן ארטורו קרלוש דה בארוש באשטו שנולד בעיר בצפון פורטוגל ב1887 למשפחה נוצרית .
קפטן ארטורו קרלוש דה בארוש באשטו
בילדותו התגורר בפורטו וקיבל חינוך קתולי ובגיל 9 גילה לו סבו, שהם ממוצא של יהודים שנאלצו להמיר את דתם בסוף המאה ה-15
ארטורו באשטו היה קצין פורטוגלי, גיבור מלחמת העולם הראשונה שלחם בבלגיה.
מספרים שבמהלך המלחמה פגש בקצין צרפתי מדליק נרות באוהל בליל שישי, לשאלתו, הסביר לו הקצין שהוא יהודי ושזו מצווה יהודית של שבת, אז נזכר שגם בבית הוריו עשו כך אבל בסתר, בלי לדעת למה...נזכר במה שסבו סיפר לו שהוא ממוצא היהודי.
מכאן החלה התפנית בחייו.
עניינו ביהדות גבר, והוא החל ללמוד יהדות, ובראשית המאה ה-20 התגייר (הקהילה בליסבון סירבה לטפל בגיורו מחשש השלטונות שלא יאמרו שהיהודים משדלים אזרחים תמימים להתגייר.)
שמו בישראל הוסב לאברהם ישראל בן הראש. בימי חייו גייר 9000 אנוסים
הסטוריונים מכנים אותו "הדרייפוס הפורטוגלי" משום שהוא הואשם באשמת שוא וגם הודח מתפקידו ודרגותיו. בשנת 2004 הוכר שוב כגיבור פורטוגל, בעקבות ביקור הרב הראשי הספרדי שלמה עמאר בפורטוגל, ובשנת 2012 טוהר שמו.
כיום כוללת הקהילה בפורטו כ-300 חברים כולל סטודנטים וכ70 מתפללים מגיעים לתפילה בחגים.
התרומה הכספית העיקרית להקמת הבניין הגיעה מהברון היהודי-בריטי מהונג קונג לורנס כדורי, בנו של אלי כדורי. וכך קיבל את שמו.
פורטו העיר הוכרה ע”י אונסקו כעיר לשימור עולמי
פורטו - העיר השניה בגודלה בפורטוגל. בפורטוגזית היא נקראת אופורטו שמשמעו עיר הנמל.
אנחנו חולפים בפורטו על פני הטיילת על נהר הדואורו הנשפך לאוקינוס האטלנטי. מצידו השני של הנהר נמצאת העיר וילה נובה דה גאיה, שם בטיילת אנחנו עולים על סירה לשייט בנהר.
נהר הדואורו נשפך לאוקינוס האטלנטי
חמישה גשרים על הנהר מחברים בין שתי הערים.
הגשר המרשים במיוחד הוא גשר דום לואיש הראשון
Ponte de Dom Luis I, לגשר שני מפלסים ואורכו 385 מ'. הוא נחנך בשנת 1886 ונחשב באותה תקופה כ"גשר הברזל הארוך בעולם".
גשר אחר המפורסם מכולם שנחנך כבר בשנת 1877
נקרא Maria Pia Bridge והוא תוכנן על ידי המהנדס היהודי הצרפתי גוסטב אייפל, שרק עשרים שנים מאוחר יותר תכנן והקים את מגדל אייפל.
הגשר המפורסם מבין הגשרים על הנהר הוא גשר דום לואיש 1
שייט על הנהר
זהו הרציף שאליו ירדנו. הטיילת שוקקת חיים, תיירים בשפות שונות מטיילים שם ובתי הקפה מלאים
מהטיילת ניתן לראות את הגשר על שני רבדיו. במסלול העליון נראית הרכבת, ועל התחתון מכוניות
עלינו מהטיילת ברחוב עד לכיכר אנריקה הספן. גם חלפנו על פני הבית בו היה גר.
ביתו של אנריקה הספן
ומשם עלינו אל הכיכר הנקראת על שמו של אנריקה הספן, ובה ניצב פסלו. בשמאלו הוא אוחז את האיצטרולב ובימינו הוא מסמן את האופק.
האצטרולב - מכשיר דמוי כדור למדידת גובה הכוכבים בעזרתו יכלו יורדי הים לנווט את דרכם בים
אנריקה הוא דמות היסטורית אהודה מאד בפורטוגל הוא ממשפחת המלוכה של אותם ימים. נסיך, בן מלך, ועל אף שלא היה ספן בעצמו הוא קשור מאד לעולם הספנות.עליו אספר אחר כך.
ערכנו ביקור קצר בבית הבורסה המפואר. הבנין נבנה על ידי לשכת המסחר בפורטו ב 1830 ושימש כבית המסחר הכלכלי של המדינה. אולם הכניסה המפואר בנוי כפאטיו. על רצפתו פסיפס בהשראת העיר פומפיי באיטליה, ולמעלה קרוב לתקרה, כל סמלי המדינות אין סחרה פורטוגל בימים שהבנין היה פעיל.
הפסיפס
כל החדרים מפוארים, ושמשו לתפקידים שונים. אולם שנראה כמו אולם בית משפט מעוטר בציורי ענק על הקירות.
אולם מרשים במיוחד הוא אולם הכנסים המעוצב בהשפעה מוסלמית מורית. העמודים והקירות מצופים בקישוטי זהב, הדלתות מקומרות וכרכובי העמודים מעוטרים בסגנון מורי.
לסיום הביקור בפורטו נכנסנו לאולם תחנת הרכבת של העיר. התחנה מעוטרת האריחי אז'ולאז'וס הכחולים המתארים ארועים מההיסטוריה של פורטוגל. כבר פגשנו אריחי אז'לאז'וס בארמון הלאומי, ואחר כך במקומות נוספים במדינה.
בין לבין, בדרכים, עצרנו לתצפית על מפעל מים מרשים – הסכר על נהר הטאחו
וכאן ממשיך הנהר בפיחות משהו בעוצמת מימיו
קסטלו דה וידה
הגעת היהודים הגולים מספרד ותעשיית הטכסטיל
המשכנו לעבר העיירה הציורית קסטלו דה וידה (מבצר הענבים השרוכות ) המבצר נמצא בנקודה הגבוהה שעל הגבעה
לתצפית עלינו למבצר, וצפינו לכיוון מזרח שם נמצאת ספרד . העליה למבצר היתה בסימטאות של החלק העתיק של העיירה, בעבר היה חלק זה של העיירה מגורי היהודים האנוסים.
מבנה בית הכנסת נמצא במרומי הגבעה ובין הסימטאות, אבל מכיוון שאין תושבים יהודים בעיר הוא משמש כמוזיאון. כיום גרים כאן אנשים אנשי העיר.
.המבצר נבנה על ידי המלך: דון דניש במאות ה-13 -14 כהגנה מפני מלכי ספרד / קסטיליה .
תצפית ממרומי מרחב המבצר, העיר פרוסה למטה
נכנסנו לג'ודריה (הרובע היהודי )ונכנסנו בהתרגשות לבית הכנסת הקדום ,התייחדנו באמירת פרקי תהילים וקדיש , עם זכר היהודים שמתו על קידוש ה' ,מעונים ע"י אנשי האינקוויזיציה יש"ו. (שמותיהם חרוטים על הקירות ועל הרצפה מגן דוד .)
גשר הגולים
בעיירה מרוואו ניצב גשר על נחל ולידו לשכת בית המכס ההרוסה, על גשר זה עברו גולי ספרד בדרכם למצוא מקלט בפורטוגל מפני האינקויזיציה.
בלמונט
בלמונט היא עיירה יפהפיה שאוצרת בתוכה את סיפורם העצוב של היהודים האנוסים. חלקם הם אלה שגורשו מספרד וחשבו שכאן ימצאו מנוחה. כשהאינקויזיציה בפורטוגל החלה לרדוף את היהודים בשל יהדותם, רבים מהם קיבלו על עצמם את הנצרות תוך שהם משמרים בסתר את יהדותם.
ברחבה שאנחנו עומדים בין הבתים העתיקים אנחנו שומעים את סיפור גורלם של האנוסים.
הגורמים הרשמיים של האינקויזיציה בלשו אחרי מנהגיהם, חקרו את שכניהם ואלה שנחשדו בנאמנות בסתר ליהדותם, הוצמד לבית סימון צלב בתוך שלט, כאומר אתם תחת השגחה, להזהירם לפני שיוטל עליהם עונש.
בתמונה למטה: השלט בצורת לוחות הברית על יד דלת הכניסה, בו מסומנים שני סוגי צלב . כיום גרים כאן אזרחים מן השורה ללא קשר לעבר.
החל משנות ה-70 נוצר קשר בין הקהילה וישראל
ב 2005 נחנך בעיר המוזיאון היהודי בבלמונטה, מוצגים בו חפצי יודאיקה אוטנטיים.
גם בית כנסת הוקם בעיירה. קהילת בית הכנסת "בית אליהו" היא קהילה של צאצאי היהודים האנוסים שחזרו ליהדות. חלקם כבר עלו לישראל וחלקם עדיין חיים בקהילה.
טומאר
המבצר: חומה גבוהה מקיפה את המבצר ודייק אלכסוני מאבנים נבנה למרגלותיה כדי למנוע פלישת אוייב.. המבצר נבנב במאה ה-12 אבל החומות נבנו במאה ה16 הכניסה בשער המבצר חושפת בפנינו תמונה מרשימה.
המבצר נבנה עבור מסדר הטמפלרים, תפקידם החשוב היה גירוש הערבים מפורטוגל. במבצר אולמות אוכל, מגורים לנזירים, חצרות סגורות, וכנסיה שנבנתה במאה ה-12..
במרכז הכנסיה עמוד בעל שמונה הצלעות,
ההשראה לבנות בכנסיה אלמנט מתומן באה ממה שהם הגדירו מקדש שלמה שבירושלים.
הצלבנים ראו על הר הבית בירושלים מבנה מקדש וטעו לחשוב שזהו מקדש שלמה. המבנה שהם ראו היה מסגד כיפת הסלע המתומן
ר' אברהם בן שמואל זכות
ר' אברהם בן שמואל זכות - רב וחכם, אסטרולוג והסטוריון, נולד בסלאמנקה בקשטיליה ספרד בערך שנת 1450, ומת בארץ ישראל בערך 1510. היה אסטרונום מומחה. אחרי גלות ספרד (1492) עבר לליסבון, והיה יועצו של המלך בדבר שליחות ואסקו דה גמה למסע חיפוש הנתיב הימי להודו. היה בצוות מחקר אשר עסק בהכנת לוחות אסטרונומיים וימיים. הוא שדרג את האצטרולב מלוחות עץ שהיו בימיו ללוחות מתכות, וערך את החישובים בדרך פשוטה דבר שעזר ליורדי הים למצוא את מיקומם.
וסקו דה גמה היה מהראשונים שעשו שימוש במכשיר המחודש במסעו להודו בשנת 1497
מעמדו ותרומתו להצלחת המסעות לא מנעו את התנכלויות הכנסיה כלפיו. זכות הצליח לברוח מפורטוגל מבלי שהתנצר, ובערוב ימיו עלה לירושלים (מתבסס על ויקיפדיה)
בטומאר נבנה בית כנסת הנושא את שמו.
בית הכנסת נבנה בין השנים 1430 ל-1460 ע"י יהודים גולים מספרד שהתישבו בעיירות הגבול. הוא פעל כבית כנסת עד גירוש היהודים גם מפורטוגל, כלומר, בית הכנסת פעל כבית כנסת סכ"ה כ36 שנים.
עם הגירוש והחרמת המבנה חוסלה כל תכולתו מכל סממן יהודי, והבנין נמכר מיד ליד, ובמשך השנים הוסב לבית כלא עירוני, אבוס ומחסן.
בנין בית הכנסת לא נהרס אבל נזנח והפך לגרוטאה.
כעבור כמעט 420 שנה, בשנת 1917, סוף מלחמת העולם הראשונה, הגיע לפורטוגל במסגרת עבודתו מהנדס מכרות יהודי פולני בשם סם שמואל שוורץ. כאשר נקלע לכפר נידח במרכז פורטוגל בשם בלמונטה, נדהם לגלות שרבים מתושביו מקיימים טקסים ואורח חיים המשמרים הד ברור של מסורת יהודית, ואף מקפידים שלא לבוא בקשרי נישואין עם שכניהם הנוצרים. פרסום תגליתו עורר התרגשות גדולה בעולם היהודי
לאחר שעלה גם על עיקבות צאצאי היהודים האנוסים בטומאר גילה את מבנה בית הכנסת ורכש אותו בשנת 1923. הוא אירגן את החפירה, הניקוי והשיקום של בית הכנסת ותמך ביהודים ששבו ליהדותם. בשנת 1939 ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה, הוא מסר אותו לעיריה בתנאי שיהפוך למוזיאון. כהוקרה על כך הוא זכה לקבל אזרחות פורטוגלית אשר סיפקה לו ולרעייתו הגנה בימי המלחמה. בשנת 1985 נתגלה מקווה טהרה במבנה סמוך, ורק עתה עובר שיפוץ
על המקום שומרת בנאמנות אישה בשם תרזה אלמנתו של יהודי מצאצאי האנוסים. היא עונדת מגן דוד גדול לצווארה למרות שאינה יהודיה, ומארחת את המבקרים במקום בכבוד רב.
האצטרולב - מכשיר דמוי כדור למדידת גובה הכוכבים בעזרתו יכלו יורדי הים לנווט את דרכם בים
קויימברה
קויימברה היא העיר השמינית בגודלה בפורטוגל
בשנת 1147 שוחררה העיר משלטון המורים (המוסלמים) במסגרת הרקונקיסטה - הכיבוש הנוצרי מחדש, ואז הופכת העיר להיות עיר הבירה של פורטוגל למשך כ-100 שנים, כשליסבון מקבלת את התואר בירת המדינה זוכה קויימברה בתמורה לקבל את האוניברסיטה מליסבון לתחומה. זה קורה בשנת 1290 .
קויימברה היא עיר אוניברסיטאית שואבת, ויש בה סטדנטים רבים.
המבנה המפואר של האוניברסיטה היה בעבר ארמון המלוכה ונתרם ע"י המלכה למען הסטודנטים.
העיר יושבת על נהר וממרפסת המבנה של האוניברסיטה יש תצפית נוף מדהימה. לא להחמיץ
וגם לכיוון השני
הנקודה היהודית .
ב1942 גורשו היהודי מספרד. מלך פורטוגל הזמין אותם לבוא לארצו כיוון שהיו בעלי השכלה וקשרי מסחר ענפים והם אכן באו. וכשמלך פורטוגל ביקש לשאת לאישה את בתם של הזוג המרושע - מלך ספרד פרדיננד ואישתו איזבלה, התנו הזוג המלכותי את הסכמתם לשידוך בכך שהוא יגרש את היהודים מארצו. מלך פורטוגל הבטיח שכך יעשה אבל היה לו חבל לגרשם, הוא אומנם הוציא צו גירוש ליהודים, אך החליט להתחכם: במקום לגרשם, פשוט אירגן טקסי התנצרות המוניים, הוא כינס את היהודים ברחבה שמול הכנסיה שבתמונה, נציגי הכנסיה התיזו על הקהל "מים קדושים" והם הוכרזו כנוצרים חדשים. במשך כ-40 שנה חיו היהודים בפורטוגל את חייהם מבלי שהשלטונות הציקו להם יותר מידי, ולא ממש התערבו באורח חייהם כל זמן שלא ניכרו סממני יהדות באורחות היום יום.
כך, שהם לא נאלצו לאמץ באמת את הנצרות והמשיכו לקיים חיים יהודיים בסתר.
עם הופעתה של האינקוויזיציה בפורטוגל, החל מיד מצוד על הנוצרים החדשים המתחזים, כלומר היהודים האנוסים. במשך כ-250 שנה רדפה האינקוויזיציה הפורטוגלית את היהודים האנוסים. אלפים נרצחו בעוון קיום בסתר של חיים יהודיים, ורבים נטמעו בתרבות הנוצרית ואבדו לעם היהודי. שרידים של מבני האינקויזיציה נמצאו לא רחוק מכאן וניגשנו לראות
מכאן התקדמנו אל רחבת היהודים האנוסים שנקראו בפי המדינה הנוצרים החדשים, ושכונת מגוריהם בסימטה צרה. בשלט הצמוד לקיר מימין רשום כיכר האינקויזיציה
יער בוסאקו
יער בסקו הוא יער מלאכותי על אף שנראה טבעי לגמרי. הוא ניטע ע"י קבוצת נזירים כרמליטים במאה השישית. הם נטעו בו עצים וצמחים שונים ושרכים עבי גזע מרחבי העולם הגדלים עד היום ובוטניקאים עדיין מגלים עניין בצמחיה המקומית.
אבל שכיית החמדה שאותה באים כולם לראות זהו ארמון הציד שהוקם בעבור בית המלוכה. העיצובים בוצעו לפני כ-120 שנים בלבד למרות שהעיטורים נראים כאילו הם בני מאות שנים. בית המלוכה לא הספיק ליהנות מהארמון משום שבנייתו הסתיימה ב-1907 והמלוכה בוטלה ב-1910מאז הפך הארמון למלון בהמלצת השף השוויצרי של המלך.
מהארמון / מלון המצועצע והיפה הזה ירדנו בשביל ביער. הליכה קצרה ויפהפיה.
אוביירו
כינוייה המקובל של העיר אוביירו הוא "ונציה" של פורטוגל. וזאת בשל תעלות מים רחבות שמספקות חווית שייט המזכירה את ונצ
להקת מוקיונים בבגדי אסירים חלפה על פנינו בליווי תזמורת עצמית לפרסום ההופעה שלהם בקרקס בו הם משתתפים.
אובידוש
אובידוש - עיר קטנה מוקפת חומה, בנויה על גבעה החולשת על העמק סביב. אמת המים עתיקה וארוכה מגיעה אל העיר
שער הכניסה לחומות
נער יושב במבואת מבנה השער ומפליא לשיר ולנגן. האקוסטיקה במבנה השער איכותית עד כדי כך שזמרתו נשמעת לרחוק
מצידו השני של השער אנחנו צועדים בסימטאות צרות ויפות לאורכה של העיירה.
באחת הסימטאות ניצב “עמוד קלון” עדות לימים אפלים ותזכורת לקלונה של העיר שביישה אנשים אומללים שלא נשמעו לחוקי הנצרות. ביניהם גם יהודים רבים. העמוד ניצב מול הכנסיה המקומית, שיימינג היתה תופעה נפוצה ומקובלת.
טיול על החומות.
ליסבון
אנדרטת המגלים
מחווה יפה של פורטוגל לבניה המהוללים - דור מגלי עולם החשובים - ואסקו דה גמה ופרדיננד מגלן המפורסמים שחיו במאה ה-15 וה-16
האנדרטה נמצאת בעיר ליסבון. היא בנויה בשפך נהר הטז'ו (טחו), סמוך למקום ממנו הפליגו רבות מן האוניות אל מסעות שיעדיהם היו בלתי מוכרים אז
לראשונה נבנתה האנדרטה ב-1940 מחומרים שלא החזיקו מעמד זמן רב, ולכן ב-1960 במלאת 500 שנים למותו של אנריקה הספן בנו אותה מחדש מבטון. והיא מרשימה בגודלה.
גוף האנדרטה בנוי כספינת מפרשים, ועליה דמויות אישים השייכים לרעיון.
ראשון בשורה ניצבת דמותו של אנריקה הספן ( הנווט ) בחרטום הספינה כשהוא אוחז בידיו ספינת מפרשים.
אנריקה לא היה באמת ספן, הוא היה בנו השלישי של המלך ז'ואאו הראשון שבהשראת אימו המלכה פיליפה יזם לימודי ספנות, עסק בבנית אוניות ובשיפורן, ועודד יציאת משלחות לתור עולם ולגלות יבשות ונתיבים בים.
מה שהפך את פורטוגל לאימפריה ימית באותם ימים, ואותו למבשר עידן התגליות
בשל תרומתו זו דבק בו התואר - הספן.
מגלי עולם פורטוגלים מפורסמים בתקופתו הם ואסקו דה גמה שמצא דרך מזרחית להגיע להודו, ופרדיננד מגלן שהיה ראשון להקיף את העולם
כיכר רוסיו
ככר גדולה זו שימשה בעבר הרחוק למשפט האוטו-דה-פה – משפט האמונה - של האינקויזיציה . הם עשו הכל כדי לנצר את היהודים וכאן בכיכר נערכו המשפטים נגד היהודים שנתפסו כשהם מקיימים את מצוות היהדות ובשנת 1506הוצאו להורג על המוקד בכיכר אלפי יהודים.
וכך ראוי לה שתישאר לדורות לדיראון עולם.
ובאמצע אנדרטה קטנה המנציחה את הרצח
בטוחני שיש עוד הרבה דברים לראות ולשמוע על פורטוגל. ממש אתגר לעתיד.
