אוסטריה - זלצבורגלנד - סיכום טיול - קיץ 2015

יום 2 – שבת

יצאנו לכיוון מגלשות באד דורנברג. מדובר במגלשות על פס אחד. אישית אני מעדיף מגלשות שנוסעות על שני פסים.

הגענו קצת אחרי הפתיחה והיו שם כבר אנשים. לא הרבה, אבל מספיק בשביל שהבן שלי לא יוכל לרדת בשיא המהירות. וזה משהו שחשוב לו.

משם המשכנו למפלי גולינג. הליכה קלה מפלים נחמדים. לא הייתי נוסע במיוחד, אבל אם אתם באזור תעברו שם.

תמונה ממפלי גולינג

נסענו לכיוון הצימר וקיבלנו עיכוב של כשעה וחצי על A10 . אפילו waze לא עזרה לי (ה waze אצלי מדברת ואני מנהל איתה דו שיחה פה ושם)

הצימר של מוניקה. נמצא בפאתי Altenmrkt ו 5 דק' במעלה ההר. הול + 2 חדרי שינה + סלון.

יש לה שני מקומות להשכיר (לעד כ 8 איש ולעד כ 12 איש). מעבר לזה השכן הקרוב נמצא כ 250 מטר משם.

שקט ונעים. ממליץ.

http://www.sonnalm-radstadt.at/

בגלל העיכוב וההתארגנות והעובדה שעוד לא אכלנו צהרים (רק בוקר וכריכים בדרך) מצאנו את עצמנו באזור של 16:00 שוקלים את צעדנו והוחלט ללכת לאכול, סופר וחזרה לצימר.

נוף מהצימר

יום 3 – ראשון

אתמול בלילה ראינו שמזג האוויר הולך להיות גשום משהו.

בדקנו את האפשרויות והוחלט שבמפלי קרימל הסיכוי הכי גבוה ל "מיעוט בגשם"

התחלנו את הבוקר (ראשונים) במגלשות קפרון.

טיפטף, אבל זה לא עצר אותנו.

משם למפלים.

הגענו, חנינו ב P4 (כלול בכרטיס) וניסינו לקבל החלטה מה לעשות. בחוץ ירד גשם קל.

היחיד שהיה נחמד שם זה הצעיר שעבד בחניון P4 . גם בכניסה לעולם המים וגם בכניסה למפל לא ממש ידעו להגיד לגבי הירידה בגשם.

הגענו למפלים ועקב הקור החלטנו לוותר על הירידה (הידיים של הבת שלנו היו קפואות)

הסתובבנו גם בעולם המים. היה נחמד. אני מניח שביום חם יותר היה אפשר להנות יותר.

שקלנו את האפשרות לעלות עם המוניות למעלה ולצלם. אבל המחיר של לעלות ולרדת רק בשביל תמונה לא הצדיק.

עליה לתחנה האמצעית - 7 יורו לנוסע. עליה וירידה 11 יורו לנוסע

עליה לתחנה העליונה - 9 יורו לנוסע. עליה וירידה 15 יורו לנוסע

מפלי קרימל

נסענו חזרה ונכנסנו לפלאכו. שוב מגלשות.

אמרתי לבן שיקח בחשבון שסביר להניח שיהיו לפניו איטיים. הוא קיבל את זה בהבנה.

היו לנו כרטיסי אורח של האזור ולכן היתה לנו הנחה קטנה.

יצאנו משם ועשינו ארוחת צהרים מאוחרת ב Jagdhof 

שרות איטי והאוכל בסדר. לא יותר מזה.

שמתי את התמונה שלו כדי להזכיר לכל מי שראה אותו בצורה כזו או אחרת וזוכר אותו לפי מה שהוא זוכר

קינחנו ב Therme Amade (כלול בכרטיס) - מקום ראשון מבחינת המרחצאות שהיינו

תמונת המסעדה

יום 4 – שני

בתכנון המקורי היה פה יום שאפתני מאד.

חלקים ירדו תוך כדי תנועה (הנחתי מראש שזה יקרה)

קמנו מוקדם באזור של 7, התארגנו ונסענו לגרוסגלוקנר.

הגענו לשם לקראת 9:45 והתחלנו בפארק החיות (כלול בכרטיס)

מבחינתנו הפארק נחמד. לא מעבר. אפשרי לעצור בו.

פארק הכל ביורו היה סגור בשלב זה, כך שאני לא יודע מה להגיד לגביו.

נכנסנו לכביש (היתה לנו הנחה של 4 יורו בכרטיס).

עצרנו במס' תחנות להשקיף על הנוף. יפיפה.

מאד מומלץ לעלות (עם הרכב) לתצפית ב Edelweiss-Spitze.

למי שנוסע בימים אלו. בגלל מזג האוויר החם, אין ממש קרחון בסוף. ליתר דיוק, יש מים.

פארק החיות

נוף בגרוס

הקרחון (לא היום)

כשסיימנו את הכביש בדקתי את ה waze וראיתי שלהגיע לגשר התלוי ב bad gastein אני מגיע בקושי ב 16:15. והרכבל האחרון יורד ב 16:30 .

לכן ויתרנו על הגשר התלוי ונסענו ל bad hofgastein . צהריים מאוחרים ובילוי במרחצאות. (כלול בכרטיס)

השתמשתי בטיפ שראיתי פה, ה GPS מוביל למיגרש חניה על הכביש הראשי שהוא חינמי. אבל קצת רחוק. אפשר להמשיך קצת ולהגיע למיגרש צמוד למרחצאות שמשלמים בו אבל מקבלים את הכסף חזרה בקופה של המרחצאות.

אני אציין רק שאנחנו הגענו אחרי השעה 18:00 ולכן לא היינו צריכים לשלם על החנייה.

צרפתי את התמונה לגבי החנייה.

יום 5 – שלישי

התכנון של היום היה קצר וקולע.

בבוקר טירת hohenwerfen.

המקום נמצא במרחק של כחצי שעה מהצימר כך שלא היה צריך לקום מוקדם ועדיין הגענו בין הראשונים.

המקום כלול בכרטיס, אבל הפוניקולור בתשלום. שילמנו עליו.

עלינו למעלה והסתובבנו קצת ברחבה עד לסיור המודרך.

הסיור נחמד מאד. יש מכשירי שמע גם בעברית עם הסברים מותאמים למבוגרים ולילדים.

לאחר הסיור הלכנו למופע הציפורים. רובו היה בגרמנית, אבל לא היה צורך בהסברים.

יצאנו משם סביב 12-12:30 ובדרך לארמון הלברון עצרנו לצהריים.

הסיור בארמון (כלול בכרטיס) נחמד מאד.

גם כשמצפים למים זה עדיין נחמד, משעשע ומפתיע.

לאחר מכן, חזרנו לצימר לארוחת ערב בייתית.

יום 6 – רביעי 

היום חברנו לחברים שלנו (זוג + 4 ילדים)

התחלנו את הבוקר במגלשות אבטנאו.

אנחנו הגענו ראשונים (כמובן) ולאחר שעשינו סיבוב ראשון (כלול בכרטיס) חיכינו לחברים.

כשהם הגיעו עשינו איתם סיבוב נוסף.

לאחר מחשבה קצרה איך להמשיך הוחלט לדלג על אגם גוסאו ולעלות לדאכשטיין.

הגענו לדאכשטיין לקראת 12, קנינו כרטיסים לתצפיות ולמערת הקרח.

שאלתי (בקופה למטה) לגבי הסיורים באנגלית וקיבלתי תשובה שכל הסיורים משולבים בגרמנית ואנגלית.

עלינו קודם לתצפית. המרחק מהרכבל לתצפית הוא כחצי שעה של הליכה. התצפית מקסימה.

ירדנו לתחנה האמצעית וישבנו לאכול שם צהריים.

נרשמנו לסיור האחרון במערת הקרח שיצא ב 16:20

צריך לשים לב שזמן יציאת הסיור הוא מהמערה עצמה. צריך להגיע אליה וזה לוקח גם זמן.

הסיור נחמד מאד. הבת הקטנה של החברים שלנו היא בגיל 3 והיא הלכה את רובו.

הוא אכן היה בשילוב של גרמנית ואנגלית.

בחוץ אמנם היה לנו חם (לבשנו קצר והזענו), אבל בתוך המערה היה קר. הטמפ' מגיעה למינוס 2 מעלות.

ירדנו ברכבל האחרון ונסענו לסייר קצת בהלשטאט.

הגענו לקראת 20:00 . אמנם הרוב כבר היה סגור, אבל הטיול לאורך האגם עם הבתים לידנו היה סגירת יום טובה מאד.

אז מה אם יש לנו עוד כשעה ורבע עד לצימר.

נוף מדאכשטיין

הלשטאט

יום 7 – חמישי

בתכנון המקורי היה לעשות את קרחון Kitzsteinhorn

אבל בגלל מצב הקרחון בגרוס החלטנו על שינוי במסלול.

התחלנו את הבוקר בפארק גרפנברג וואגריני. (כלול בכרטיס)

כשראיתי את רוב קהל היעד (ילדים עד גיל 10) חשבתי שאולי המקום מפוספס, אבל כשעלינו למעלה והילדים (גם הגדולים) מצאו את עצמם קופצים במאין חצי גדור מנופח הרגשתי שהולך להיות יום טוב.

בפארק יש אגם קטן. אז החלטנו לקפוץ פנימה (כל הילדים וגם הגברים).

לאחר מכן מצאנו פינה מוצלת לארוחת בוקר של כריכים.

משם נסענו לנקיק ליכטנשטיין.

הטיול בנקיק מאד מומלץ. אני מניח שכל הנקיקים יפים וכדאי לטייל לפחות באחד מהם.

משהו כמו חצי שעה לכל כיוון.

ישבנו ליד המפל (יש 2-3 שולחנות) ופתחנו נישנושים.

ליכטנשטיין

משם חזרנו לוואגרין למרחצאות (כלול בכרטיס).

ואת סוף היום (וגם סוף הטיול מבחינתנו) סיימנו באיזו מסעדה בוואגרין.

נתתי בהתחלה את הטיפ לגבי הדלק.עכשיו אני אספר קצת יותר.

כשנוסעים על האוטוסטרדה רואים שמחירי הדלק נמצאים באזור של 1.4 יורו לליטר.

בעיירות המחיר נמצא באזור של 1.1 יורו לליטר. באותו זמן לא ממש הבנתי למה.

לקראת נקיק ליכטנשטיין נדלקה לי נורת הדלק.

אבל אמרתי לעצמי שאני אתדלק לאחר מכן.

כשיצאנו משם חזרה לוואגרין לא ממש נפל לי האסימון שכדאי לתדלק גם בתחנה שנמצאת בצד השני של הכביש.

ככה יצא שבאזור של 9 בערב אנחנו נוסעים לכיוון הצימר ואז אני מבין שאין תחנות דלק פתוחות.

ויש לי עוד כ 45 ק"מ לפי מה שמראה לי המחשב באוטו.

היה קצת מלחיץ אני מודה.

למזלי נכנסתי לתחנת דלק שהיו בה קצת אורות.

שאמנם היא היתה סגורה אבל היו שם נהגי משאיות בהפסקה.

שאלתי אותם איפה אפשר לתדלק בשעה זו והם אמרו לי שעל הכביש המהיר לכיוון זלצבורג במרחק של כ 10 ק"מ מכאן יש תחנה.

וכך עשיתי.

יום 8 – שישי

נסיעה לוינה וטיסה לארץ