קפיטול ריף, כביש 12, קניון אנטילופ והפלגה על אגם פאוול.

יום ד - 30/5/12.
בתכנון, היינו אמורים ליסוע בבוקר לעיירה מונרו, לטבול שם בבריכות מינרלים חמות, להמשיך לפארק "קפיטול ריף", משם לעמק הגובלינים ולישון באזור. בפועל לאחר שהתארגנו, לא התחשק לשנינו לטבול במים חמים ולכן ויתרנו על מונרו ונסענו בדרך העוקפת (כבישים 22,62,24) לפארק קפיטול ריף. דרכים צדדיות אבל משופעות נוף יפה, אגמים וחוות חקלאיות. לקראת צהריים הגענו לכניסה לקפיטול ריף. סיירנו בכל הפארק, אבל.... סביר להניח שאם זה היה הפארק הראשון שבו אנו מבקרים, היינו מתלהבים. אבל, לאחר יוסמיטי, הגרנד קניון ציון וברייס מדד ההתלהבות נשאר קרוב לאפס.
במרכז המבקרים הסתבר לנו שעל מנת להמשיך בתוכניותינו, עלינו ליסוע מזרחה 75 מייל על מנת להגיע לעמק הגובלינים ואז לחזור אותם על מנת לתור את כביש 12 הנודע. קצת התלבטויות והחלטנו לוותר על עמק הגובלינים ואם כך הוא המצב, לעשות מאמץ ולהגיע בערב לפייג'. קיים שביל שיוצא מקנונוויל ומגיע עד כביש 89, בערך 25 מייל מערבית לפייג'. אורך השביל כשלושים מייל (נסיעת שטח) לעומת כמאה שישים מייל אם ניסע את כל העיקוף על הכביש. שאלנו את הריינג'רים במרכז המבקרים אם הדרך פתוחה ועבירה וקיבלנו תשובה חיובית, רק שצריך רכב 4x4 מאחר ויש קטעים חוליים. החלטנו שזו הדרך בה ניסע.
עלינו על כביש 12 ונסענו לאיטנו תוך עצירות ותצפיות מרובות, שכן הכביש מקיים את הבטחתו. אכן, כביש יפהפה.
הגענו לקנונוויל סביב השעה שש בערב, בדקנו וגילינו שיש מספיק דלק, מספיק מים וקצת אוכל, כלומר אנחנו ערוכים לכניסה לשטח. התחלנו בנסיעה בשטח לכוון פייג'. הדרך נקראת cotonwood canyon rd והיא חוצה את grand staircase-escalante netional monument מצפון לדרום. דרך יפה מאד שמתעקלת למרגלות גבעות וצוקים קטנים ולעיתים קרוב לגדת נחל. כמה וכמה ארנבות חצו את דרכנו מצד לצד.... הדרך לא קשה ולדעתי גם רכבים רגילים יכולים ליסוע בה במידה ולנהג יש נסיון מינימלי בנהיגת שטח.
 הגענו לכביש 89 ונסענו לפייג' למוטל rodeway inn, המוטל שישנו בו לפני שנסענו לציון ושהיתה לנו בו עוד הזמנה לשני לילות נוספים. שאלנו אם יש מקום ללילה נוסף, הפקיד בקבלה השיב בחיוב ואמר שנקבל את החדר שישנו בו כמה ימים קודם.

יום ה - 31/5/12.
יום שהוגדר כיום ללא מאמצים. האטרקציה ליום זה - קניון אנטילופ.
יש את הקניון העליון והתחתון. ההבדלים ביניהם: בתחתון, מגיעים עם הרכב למגרש החנייה, קונים כרטיס, הולכים כ-200 מטר ונכנסים לקניון. מהיציאה הולכים כ-600 מטר לרכב.
בעליון: מגיעים עם הרכב למגרש החנייה (או שהעסקה כוללת איסוף מהמוטל), קונים כרטיס, נוסעים בטנדר פתוח (הרבה אבק...) כמה מיילים ונכנסים לקניון. ביציאה, שוב נסיעה בטנדר הפתוח עד מגרש החנייה או למוטל.
הדעות חלוקות לגבי מי מהקניונים יותר יפה. בנוסף, בעליון, מזרזים כל הזמן את המבקרים להתקדם שכן יש הרבה קבוצות. בתחתון, הסיור יותר איטי ונינוח.
בגלל האבק, החום והנינוחות, בחרנו לבקר בקניון התחתון.
הגענו בעשר ורבע, קנינו כרטיס והתחלנו את הסיור בעשר וחצי. יורדים במדרגות מתכת לקניון שקירותיו אבני סלע אדומות במגוון צורות מעניינות ויפות. צעדנו לאורכו כשאנחנו גומעים את המראות היפים ומצלמים ללא הפסקה.... סיימנו לאחר כשעה. מדהים!!!
נסענו למרינה אנטילופ, שנמצאת כשלושה ק"מ מהקניון על מנת לוודא שהכל סגור לגבי הספידבואט שהזמנו למחר.
חזרנו למוטל למנוחת צהריים.
לפנות ערב הלכנו למכבסה וכיבסנו את הבגדים. 2 דולר להפעלת מכונת הכביסה, 1.75 דולר למייבש ועוד 2 דולר לאבקת הכביסה...
 בערב, סיבוב בעיירה, וולמארט להצטיידות וארוחת ערב במסעדה.

יום ו - 1/6/12.
קמנו מוקדם, העמסנו את הצידנית בקצת אוכל והרבה שתייה ונסענו למרינה. ממגרש החנייה עד לרציף יש כ-700 מטר. הם מפעילים שרות הסעות באמצעות מיולים. העמסנו את הצידנית ובחורה חמודה הסיעה אותנו למשרד של המרינה. הגענו בשמונה ורבע והמשרד סגור.... לא הבנו מה פשר האיחור, שכן אתמול נאמר לנו שהם פותחים בשמונה. לאחר כרבע שעה הגיע אחד העובדים ואז התברר ששכחנו להזיז את השעון כשעברנו מיוטה לאריזונה...
בכל מקרה, הוא ביצע את כל התהליך המשרדי, נתן לנו במתנה כובעים שרשום עליהם קפטן... הוסיף הסברים על אלה שקיבלנו אתמול וסימונים על המפה. בשמונה (שעון אריזונה...) הגיעו שאר העובדים. קיבלנו הסבר על הסירה והיינו מוכנים לצאת לדרך. חשוב לציין, שלמרות שרכשנו ביטוח, הוא אינו מכסה פגיעה במדחף ולכן יש להקפיד ולבדוק אותו בעת קבלת הסירה ושיראו וירשמו כל נזק לפני היציאה לדרך.
האגם ארוך מאד, מעל 150 ק"מ ולכל אורכו יש מצופים אדומים וירוקים ממוספרים. מה שמאפשר בעזרת המפה, התמצאות די נוחה באגם. האגם נוצר כתוצאה מבניית סכר גלן על נהר הקולורדו.
לכל אורך האגם יש הסתעפויות של קניונים שניתן להפליג לאורכם. בכניסה לכל קניון מעניין יש מצוף עם שם הקניון. בנוסף, אם חשקתם בשרותים, מפוזרים לכל אורך האגם כמה מצופים ענקיים אליהם ניתן להיקשר עם הסירה ועליהם יש תאי שרותים ציבוריים לרשות המטיילים...
הנענו ויצאנו לדרך. התחנה הראשונה- rainbow arch. הפלגה של כ-45 מייל באגם, כשהגענו למצוף ועליו הפנייה לקשת נכנסנו לקניון והפלגנו בעיקוליו עד שהגענו לרציף עגינה. קשרנו את הסירה ויצאנו להליכה של כחצי ק"מ עד הקשת. קשת טבעית מרשימה שגובהה ומפתחה כ-30מטר. לאחר מכן חזרנו לסירה ושמנו פעמינו לקניון צר וארוך שהומלץ לנו על ידי משכירי הסירה לבקר בו. קניון צר ומפותל, סלעים וצוקים תלולים שיורדים אנכית מגובה 50- 100 מטר לתוך המים. מצד אחד הצבע האדום של הצוקים ומאידך הצבע הכחול של המים. מראות מדהימים. בשלב מסוים הקניון כל כך צר שכשאנחנו מפליגים, נשאר מרווח של מטר בערך בין הסירה לקירות הסלע שמשני צדדינו. מלהיב ויפה.
לאחר מכן הפלגנו לקניון בשם "נווחו" שהוא אומנם רחב, אבל משופע באיי סלע באמצע נתיב ההפלגה ויש לעקוף אותם מהצדדים. בנוסף, גובה הצוקים הוא 200-300 מטר.
בשלב מסויים הרגשנו שמיצינו וחזרנו למרינה. שכחתי לציין שבאגם יש המון בתי נהר - סירות ענקיות שדומות לבתים... אנשים שוכרים אותן לכמה ימים ומטיילים איתן באגם.
חזרנו למוטל בשעה ארבע וחצי עייפים ושזופים (למרות הגגון שקיים בסירה).
 עוד יום מוצלח ומהנה!!!