ישנם כל מיני סוגי מטיילים.
אלו שמתכננים מראש וסוגרים מלונות רכבות טיסות מבעוד מועד, אלו ש”זורמים” ,מכירים חברים חדשים,לומדים דרכם על ערים חדשים מגיעים למחוז ומארגנים את השהות ,ויש את המעורבים , מטיילי ההיבריד, יום או יומיים לפני היעד מתחילים בשלבי התכנון.
לפני שהגעתי להודו קיבלתי הרבה עיצות, מה לשתות, איך להתלבש, איפה לאכול אך העיצה שהכי התאימה לי כי היא כל כך שונה מאישיותי ורציתי לחצות את הגבולות והחוקים האישיים שלי במסע בהודו,ההמלצה היתה – לזרום…..ואכן רוב הטיול זרמתי.
לקראת הגעתי למומבאי שהיתה היעד האחרון לפני חזרה לישראל משום מה חדר בי פחד או שמא אולי חזרתי לעצמי הישן משום שהייתי בסוף הטיול, עוד לא נתתי על הסיבה לכך את הדעת. מדוע כשהגעתי למומבאי תכננתי את ההגעה?
הפחידו אותי מפני מומבאיי (בומביי) , עצם העובדה שאני אישה המטיילת בגפי רק הוסיפה לחרדה עוד ועוד, רציתי נחיתה רכה כמה שזה נשמע מצחיק, הרי הייתי בסוף הטיול ונחיתה רכה חשובה לתחילת טיול.
חרדה היא חשש או דאגה מהעתיד לקרות.אם אדע את העתיד או אתכנן את העתיד החרדה תתגמד.וכך עשיתי.
סרקתי את דפי האינטרנט וחיפשתי מקומות לינה במומבאי,תחבורה משדה התעופה וכל מה שיכול לעזור.מהמחקר הקצר שהרצתי למדתי שתי דברים:
1.רצוי לי לשהות באזור המטיילים, דרום מומבאי, קולבה
2.אני צריכה איש קשר בצורת מדריך במומבאי.
משיטוט קצר נוסף חזר ועלה לי השם מלכה אירני מדריכה במומבאי, מייל קצר אליה עם שאלות פשוטות הוחזר עם תשובות מדויקות ומקצועיות, עוד לפני שסגרתי הדרכה קיבלתי עזרה עם מציאת מלון.לאחר ברור אופציות שונות לסיור סגרתי מולה סיור משותף עם מטיילים ישראלים נוספים.
מלכה מקצועית וחברית בו זמנית,שילוב מנצח,באה לאסוף אותי מהמלון כשהמטיילים האחרים כבר היו ברכב, בקשה מכל מטייל להציג עצמו ,כשהגיעה תורה לספר על עצמה ,זה היה סיפור חיים מעניין שהיו לי הרבה שאלות אישיות.אז אמרתי עליה :מקצועית חברית ועכשיו גם מרתקת מסתבר..
במשך 8 שעות של סיור טיילנו ברחבי העיר,היינו במלון טאג', שם יש לה אנשי קשר שביקשה מהם לברך אותנו בברכת שלום הודית וחוץ מהטיקה, המאלה והשאר חקוק לי בזכרון ההסבר מדוע ההודים שמים את הטיקה עם הקמיצה על המצח, משום שאצבע זו ממשיכה ישירות ללב והיא מציינת את הברכה של המארח שמבקש שלום ושלווה עבור האורח מכל ליבו.שם הראתה לנו מלכה את קיר הזכרון לכבוד הנספים בטרור ב2008,אמרנו שלום למייסד או נכון יותר לפסל ראשו של המייסד שנמצא על גרם המדרגות באגף הארמון.מול המלון בצעדה קלה פנינו לכיוון שער הכניסה, לאחר מספר תמונות עלינו לרכב הממוזג עם הנהג שליווה אותנו במשך כל היום והמשכנו לתופעת שליחי המזון.
תופעת שליחי המזון ההודים היא תופעה מדהימה בסדר גודל בינלאומי מסתבר, שכן העניין שבהם סקרן אישיים ומוסדות חשובים כמו בית המלוכה האנגלי ואוניבסיטאות שמרצות על שיטת השליחים ההודים חסרי יכולת הכתיבה והקריאה,חסרי האמצעים הטכנולוגיים.גם שם למלכה יש את אנשי הקשר שלה ולאחר session תמונות איתם היא נתנה לנו אופציה להתלוות אליהם למסירת המשלוחים באזור הבורסה של מומבאי בקול אחד כל הקבוצה הסכימה למרות שזה לא חלק מתוכנית הסיור (היינו 4 אנשים) וכך יצאנו לשלוח משלוחי אוכל ברחבי דרום מומבאי.זה פתח בפנינו לראות איך נראים בתי עסקים בהודו. את התיאור של מקום העבודה של עורכי דין,חשבונאים למינהם אעזר בקרליבך:”כאן הודו ולא פריס הענוגה, לא שיקגו המתורבתת אף לא תל אביב.להכריז כי זאת היא הודו.ארץ שתאוותה הגדולה היא לא להתאוות”.מקומות העבודה היו צנועים ולא משרדים מפוארים כי ההודים לא מתאווים.
לאחר רענון קל במסעדת ספרים קרובה למקום אסף אותנו הנהג והחזיר אותנו לאותו מקום שפגשנו לראשונה את שליחי המזון רק שעכשיו המקום היה ריק , לא נשאר זכר למה שהיה כאן שעה קלה קודם.
במהלך הנסיעות ממקום למקום מלכה הסבירה את ההסטוריה של בומביי-מומבאי כך שהיה לנו רקע למה שעשינו אחר כך.השלב הבא היה נסיעה ברכבת.נשמע פשוט ולא מיוחד.ממש לא פשוט!!!!!נסיעת הרכבת וכל מה שקדם לה הייתה השיא מבחינתי בכל הסיור.מלכה נעמדה מחוץ לתחנה ונתנה לנו דף כתוב בעברית, הכריזה על משחק קצר בסגנון המירוץ למיליון ,הקציבה לנו זמן לסיים את המשימה והכניסה אותנו לתחנת הרכבת.זה היה נשמע פשוט ואולי מטיל ספק בכישורי ההתמצאות שלי לאחר מספר חודשים בהודו.זה לא היה פשוט.אני מטיילת שלושה חודשים בהודו וכישור זה שלי של התמצאות ברכבת מקומית עוד לא בא לידי ביטוי.סך הכל 4 רציפים, לאיפה צריך להגיע?על מה להסתכל על לוח הרכבות או על כרטיס הרכבת?רק הרמזים שמסרה מלכה עזרו לנו.תחנת הרכבת לא סיפקה מידע אמין איך להתנהל בתוכה.שאלנו מקומים,היה לי נייד עם אינטרנט והשתמשנו גם בו כדי לפצח את השאלות,כל פעם שהצלחנו הרגשנו שהנה סיימנו כי הרי לעלות לרכבת או לרדת ממנה זה פשוט.תחשבו שנית.דברים פשוטים אלו לא היו פשוטים.המירוץ למיליון כך מלכה קוראת לו אך אני קוראת לזה המירוץ לרכבת.חווית נסיעה ברכבת הייתה בתוכניה שמלכה שלחה לי אך לא ציפתי לחוויה שכזאת,זאת הייתה חוויה שמלאה את כל החושים שלי,חוויה שאתגרה את היכולת השכלית,אינטלגנציה רגשית ופסיכולוגית שלי .הכרתי את התרבות בתוך חצי שעה של משחק משימה זה, נכון להגיד שחוויתי את התרבות, ההסברים של מלכה לאחר מכן עזרו להבנה לחלחל.
לאחר חווית הרכבת כל מה שעשינו והתעסקנו בו בטיול ,רק דבר אחד הדהד בראשי...המירוץ לרכבת עד אשר בסיומו של יום הגענו לסלאמס של מומבאי.טיילנו בשני אזורים אזור המחזור ואזור מגורים.אם יש לה אנשי קשר במלון טאג' ,אנשי קשר אצל השליחים אז בסלאמס כולם מכירים אותה ולא סתם , כשהיא מגיעה לשם היא מוסרת להם משחקים,בגדים,ספרים וכדומה כך שמלכה הפכה לחביבת הסלאם.הסתובבנו בסלאם בבטחה,מפתיע שכולם רק חייכו לעברנו,ניסו לדבר איתנו באנגלית לשאול לשלומינו, והייתה גם קבוצה של ילדים שרדפו אחרינו עד שמלכה החליטה להפוך אותם למקהלה מזמרת, זה היה מרגש.העלה רגשות מוזרים בי, בחיי לא ראיתי תנאי מחייה כאלו.זו הייתה חוויה אחרת , לא הייתי מגיעה לבדי לסלאמס של מומבאי ואם כן לא הייתי נשארת מספיק זמן כדי לספוג אווירה.
הסיור עמד להגמר לאחר החזרה למלונות, אך גם בסיום מלכה דאגה שנספוג תרבות והווי.ביקשה שחזרה תהיה דרך הגשר לוורלי.שם היא הצביעה על כפר דייגים מנגדו השני של הגשר ותארה את מומבאי כמנהטן של ניו יורק.אין ספק שמלכה אוהבת את העיר אהבה עזה.היא מתחברת לעיר ולאנשים כאילו אינה זרה אלא נולדה שם.האהבה שלה היתרונות שהיא מונה יחד עם תיק העיצות שהיא נותנה היא הנחיתה הרכה שהייתי צריכה .
יום למחרת בקשתי סיור של חצי יום והיא ארגנה לי מדריכה מקומית עם אנרגיות של יוצאת צבא מערבית הגדלה בתרבות זורשתריאנית,מלכה אמנה וליוותה אותה כך שהיא היחידה שמלכה ממליצה וסומכת עליה בין שאר המדריכים בעיר.הסיור ביום השני היה סיור באוטובוס לכל המקומות של דרום מומבאי,כמו מדשאת הקריקט,בנין העיריה,תחנת ויקטוריה,בית המשפט ועוד.לאחר מכן פנינו לאזור בית כנסת ואחוזת המגורים של הבגדדי הכי מפורס במומבאי וסיימנו עם הקהילה הפרסית זורשתריאנית אמגושית (מלכה בסיור איתה נתנה הקדמה על דת זו שכן היא נשואה לבעל זורשתראיני.
מומבאי היא עיר מרתקת ואפשר לראות ולחוות אותה במשך 3-5 ימים ,מבטיחה לעצמי שלהבא אגיע לבוליווד ולעוד מקומות שלא ידעתי שמומבאי יכולה להציעה החשוב בטיול במומבאי הוא ליהות מהמטיילים המתכננים מראש על מנת לקבוע סיור עם מלכה מראש ליום אחד מינמום שכן היא סוג של קורס מזורז למומבאי והודו.