שבוע באוסטריה באזור זלצבורג

טיול באוסטריה- בחבל זלצבורג 13-20 במאי 2017

מטיילים- זוג בני 67/8

טיסה למינכן בלופטהנזה- עלות הטיסה 680 יורו לזוג

רכב- שכרנו רכב מסוג וולקסוואגן פאסאט ל8 ימים בחברת caro ( החברה נקנתה לאחרונה והיא כניראה לא קיימת יותר) – עלות הרכב 242 יורו. ברכב יש GPS חופשי עם מסך גדול ונוח.

אגרת כבישים- באוסטריה צריך לשלם אגרת כבישים- עלות לשבוע 21 יורו . את האגרה משלמים בתחנות הדלק ומדביקים את האשרה על השמשה.

לינה- -בהסדר של טיים שריינג באינטרוול אינטרנישיונאל בה אנו חברים . דמי חבר 380 יורו לשנה+120 יורו החלפה -לנו שבוע ימים ב HARHAM 46  - CLC Alpine Center- ישוב ליד העיר Saalfelden . ממוקם על כביש 311 בין Zell Am See לבין Saalfelden. מדובר במלון דירות בן 3 קומות שיש בו חדר אוכל, בר, בריכה, ספה, משחקים ומקום להשכרת ציוד – אופנים , סקי- לא ניצלנו אף אחד מאלה. תאור הדירה : ממוקמת בקומה שלישית תחת גג משופע. המעלית הגיעה עד קומה שנייה ולשלישית היה עלינו לעלות ברגל- היחידה כללה: חדר שינה + חדר שירותים ורחצה מרווח+ מטבח מאובזר (כיור,מקרר, מיקרו,מדיח, כלים, ארונות מטבח, שולחן אוכל), שהינו חלק מחדר מגורים קטן בו יש טלויזיה , שולחן סלוני וספה נמוכה מאד שמעליה ניתן לפתוח מיטה זוגית נוספת שלא נזקקנו לה (המיטה סגורה בתוך ארון ולא נראית כלל- פתרון מצוין לאחסון כשאין מקום מרווח) . מקום נקי, נעים, שרות אדיב ומכניס אורחים.

טלפון ואינטרנט- ברוב המלונות ובמרחבים הציבוריים יש אינטרנט חופשי. שכרנו בארץ במבצע סים ב 105 ₪ מחברת: sim2flay. הסים אמור היה להתאים הן לגרמניה והן לאוסטריה אבל הוא לא עבד כנדרש. תחילה לא היתה בכלל תקשורת(לא וויפיי ולא קו טלפון) לאחר מספר שיחות שניהלנו איתם באמצעות הווטסאפ כשהיינו באזור של וייפיי חופשי, הם תקנו את הוויפיי לשמחתנו ויכולנו לנסוע עם הוויז. אבל שיחות טלפון היו בעיתיות. שיחות יוצאות יכולנו לבצע רק באמצעות מרכזיה. שיחות נכנסות לא הצלחנו לקבל כלל במשך כל הטיול. לא מומלץ. 

עלות הטיול: לינה- 500 יורו

כרטיס טיסה זוגי למינכן 680 יורו

השכרת רכב WV פאסאט 8 ימים 242 יורו

דלק 150 יורו

אשרת תייר (לקנות בתחנת דלק) 21 יורו

סים 105 ₪

מחייה(אוכל בישול עצמי לרוב) 150 יורו

כניסות לאתרים:

מפלי הקרימל 10חניה+ 6 לזוג 16 יורו

מפלי הגולינגר -לזוג 6 יורו

עליה לקיצטיינהורן לזוג -3 רכבלים 86 יורו

מפלי ויסבך + המערה -לזוג 20 יורו

רכבת : רכב+ 2 נוסעים 17 יורו

דרך מאלטה-הוכהלם- 19 יורו

ארמון ויליאם השני בגרמניה- לזוג 16 יורו + כ- 10 יורו השיט

הערות כלליות:

• דרך מעבר ההרים של הגרוסגלוקנר נפתחת רק בחודשי הקיץ. -לצערנו
• אזור הסכרים ותחנת הכוח ליד קפרון שמאד מומלצים , נפתחים רק בסוף מאי.(התאכזבתי מאד שלא יכולנו לבקר)
• קניון זיגמונד תון קלאם (Sigmund-Thun-Klamm)נמצא בקפרון- אומרים שהמקום יפה –לא היינו
• ליד העיירה גמונד Gmund יש מוזיאון רכב של פורשה הפתוח כל השנה. לצערנו לא ידענו זאת כשהיינו במקום. חבל.
• באוסטריה ביום ראשון כל המסחר מושבת כולל המרכולים.
• מסעדות מגישות ארוחות חמות בצהרים ובשעות הערב. בשעות אחה"צ ניתן לקבל רק ארוחות קלות.
• כרגישה לגלוטן חיפשתי מזון ללא גלוטן- כמעט בכל סופר מצאתי מצרכים ללא גלוטן אבל לא בשפע. בחלק מהמסעדות היה ניתן לקבל אוכל ללא גלוטן אבל המנות מוגבלות מאד.(אציין בהמשך היכן).
• כששוכרים רכב נא לבדוק אם יש גלגל רזרבי(במכוניות החדשות אין) והאם יש קומפרסור וחומר למילוי נגד פנצ'רים
• אנו ממליצים לעשות ביטוח מלא כולל ביטול השתתפות עצמית, בחברה שממנה לוקחים פיזית את הרכב. כדי למנוע סחבת בירוקרטית בהחזר התשלומים במידה ויש נזק, כמו שלנו קרה.
• הרבה מלונות מספקים לתיירים כרטיס שבועי לאזור Zell Am See ו kaprun שמאפשר כניסה חינם ו/או הנחה לאתרים באזור. המלון שלנו לא סיפק את הכרטיס. יש אפשרות לרכוש כרטיס שבועי לכל מחוז זלצבורג שמזכה בהנחות וכניסות חינם וכולל בתוכו גם כניסות לאתרים ,מוזיאונים ותחבורה ציבורית חינם ו/או הנחה ל- 24 שעות בעיר זלצבורג עצמה. אנו לא קנינו את הכרטיס בידיעה, שבהתאם לתוכניות שלנו, הכרטיס לא יחסוך לנו כסף.
• בטיסתנו חזרה לארץ, כשהגענו לשדה התעופה, שלחנו את המזוודות ואז פניתי לחפש את המוכסים, כדי להגיש טפסים לקבלת החזר מס , אבל הסתבר לי שצריך להראות למוכסת את הטובין שקנינו ..
• עלות כניסה למפלים נעה בין 3 ל 6 יורו לאדם . בכבישי אגרה ממוצע התשלום כ 12 יורו. ארוחה במסעדה סבירה כ- 50 יורו לזוג. יש גם זולות יותר. דג כ 12 יורו , בשר 10-12 יורו , שתייה 2-4 יורו. מחיר הדלק באוסטריה זול יותר מגרמניה ב כ 0.25 יורו לליטר

תאור הטיול: ערכנו טיולי כוכב והתמקדנו באזור קטן מאד מתוך מחוז זלצבורג, מלבד גיחה חד פעמית למחוז קרינתייה Carinthia

1. יום שבת 13/5/2017 – נחתנו במינכן ובעזרת הרכבת המחברת בין הטרמינלים הגענו לטרמינל 2 ושם יצאנו להמתין לרכב (עפ"י ההוראות הכתובות) שאמור היה לאסוף אותנו מהטרמינאל אל המקום בו ממוקמת חברת ההשכרה הנמצאת מחוץ לטרמינל. המתנו לשווא. הטלפון שלנו לא עבד. לבסוף הצלחנו ליצור קשר עם החברה והסתבר שהם פשוט המתינו לשיחת טלפון מאיתנו.. באף מקום לא נאמר או נכתב דבר על כך.. בשעה טובה קיבלנו את הרכב ונסענו למינכן לחנות של קיבוטKyBoot לקנות לאפי נעלים שעלותם בארץ 1600 ₪(לאחר הנחת חבר) ובמינכן 1100 ₪(290 יורו). כתובת החנות-

Arabellastraße 5, 81925 München . החנות פתוחה יומיום בין השעות 11-18. ראשון סגור.

לפני שהגענו למלון , ערכנו קניית מזון בסופר, כי ידענו שביום ראשון אוסטריה סגורה. לאחר הקניות הגענו ליחידה ב Harham אוסטריה.

1. יום ראשון 14/5/2017 – בבוקר, לאחר שינה טובה וארוחת בוקר בדירתנו, שמהמרפסת ראינו את הריה הגבוהים, על שלוגיותיהם שבצבצו מבעד לשמים הכחולים, ירדנו אל הרכב ותקר בגלגל קידם את פנינו. אפי חיפש את הגלגל הרזרבי אבל לשווא. גם קומפרסור, שבאמצעותו ניתן היה למלא אויר בגלגל, לא היה. הסתבר לנו בדיעבד, כי בכל הרכבים החדשים לא מספקים גלגל ספיר. רצינו לחפש מתקן פנצ'רים אבל ביום ראשון הכול סגור ומסוגר. בלית ברירה צלצלנו לחברת ההשכרה וביקשנו פתרון והם שלחו לנו רכב חילופי וחייבו אותנו ב 220 יורו עבור הגלגל ועוד 22 יורו עבור הוצאות הדלק. (אם היה לנו קומפרסור יכולנו לטייל ולתקן את הפנצ'ר למחרת בעלות קטנה) את הרכב קיבלנו אחרי השעה 16 .. קיבלנו מרצדס ללא גלגל ספר אבל הפעם בדקנו שיש קומפרסור . (חשוב מאד) התחלנו סוף סוף לטייל.

נסענו לעיירה וייסבך weissbach הנמצאת על כביש 311 לכיוון צפון. נכנסים לעיירה ופונים שמאלה ליד הכנסייה וממשיכים ישר לפי השילוט החום ל-seisenbergklamm מדובר בשמורת טבע בה הנהר זורם ונופל בערוץ ויוצר נקיקים וקניון יפיפה. טיפוס קל ונעים על גשרי עץ ושבילים הצמודים לנהר. עלינו במעלה עד הבקתה ומשם שבנו על עקבותינו ,עפ"י המלצה של אחרים , שאמרו שלא כדאי להמשיך בשביל המעגלי, כי ההליכה אחרי הבקתה היא בתוך החורש ומשעממת. עלות כניסה 6 יורו.פתוח מהבוקר ועד 6:30 . בתום ההליכה, אכלנו במסעדה שבכניסה לאתר ומשם נסענו לבאד רייכנהל Bad Reichenhall ובירכסגאדן Berchtesgaden כבישים 178, 21, הנמצאות במובלעת הגרמנית. טיילנו בבאד רייכנהל עיר המרחצאות היפה והנעימה. עיר שכל עושרה בא מכריית המלח ומהמרחצאות הרבים הפזורים בה. גנים פורחים, רחובות רחבים מדרחוב ארוך שלא מסתיים, עם מסעדות , גלידריות, בתי קפה וכו' , חנויות בוטיק , חנויות קונספט וכל המותגים. מאחר וטיילנו ביום ראשון האזור היה די שומם. גם בתחנת הרכבת היו מעט אנשים. נהנינו מהשקט.

הצד האישי שלי -בתום מלחמת העולם השנייה, לפני עלייתם לארץ, שהו הורי ואחי הבכור , במשך קרוב לשלוש שנים בבאד ריכנהל במחנה פליטים. באד ריכנהל היתה אז בשליטת האמריקאים. בברור שערכתי לאחר ששבנו לארץ , מסתבר שהמחנה היה באזור כביש 20 (חלפנו עליו מספר פעמים) במקום בו היה מחנה של הצבא הנאצי הוורמאכט. כיום הוא משמש את הצבא . כתובת המקום:

Nonner Straße 23, 83435 Bad Reichenhall

משם נסענו לבירכסגאדן לטייל בעיר עצמה. תחילה נסענו על 20 אבל הדרך היתה חסומה ולכן עלינו על דרכים צדדיות. עיר יפה גבוהה במעלה ההר. לקן הנשרים , הבונקר של היטלר , לא תכננו מראש לעלות כי כבר בקרנו בעבר. וגם אם רצינו לעלות השעה כבר לא התאימה כי הגענו בשעות הערב, בדימדומים. כשאפי ניסה להיכנס לחניון קטן, בו ראינו מקום להחנות את הרכב , הוא פגע עם המכונית בגדר אבן נמוכה שהיתה בנקודה עיוורת עבורו ושבר את הכנף והפנס הימני של המרצדס. יש ימים כאלה שהכול לא הולך כפי שתכננו. לא המשכנו לטייל ונסענו חזרה למלון. בדרך היו עבודות בכביש, היה חשוך מאד והיינו צריכים לנסוע בדרך יותר ארוכה כדי לשוב ולהתחבר לכביש 21.

1. יום שני -15/6/2017 המקומות בהם טיילנו:– אל צל אם זי. Zell am See ; lamprechtshohle; ; מפלי גולינג . gollinger wasserfall

נסיעה בכביש 311 דרומה אל צל אם זי. Zell am See- סיור חינמי (נתנו טיפ בסופו) מודרך בעיירה. כל יום שני בשעה 10 בבוקר החל מה- 15/5 ועד אוקטובר- נקודת מפגש בבית העירייה. המדריך, איש שמן שמתקשה בנשימה ולבוש בבגדים המסורתיים. כל האנשים היו דוברי גרמנית מלבדנו. הוא הסביר לנו מפעם לפעם באנגלית על המקום. סיור נחמד אבל חבל שלא היה סיור שכולו באנגלית. כי לנו הוא תמצת את הסיפורים . מדובר בעיירה קטנה ( 10000 תושבים, ועוברים בה 2 מיליון תיירים בשנה) בעלת מיקום מדהים. ידוע על התיישבות במקום מהתקופה הרומית משנת 740 לספירה. למשפחת פורשה יש חווה בצל אם זי משנת 1939 (העריכו שתפרוץ המלחמה וחלק מהמשפחה עזב את גרמניה לטובת צל אם זי ). בזמן המלחמה פרדיננד פורשה העביר את רוב עסקיו לאזור, משטוטגרד המופגזת. למשפחת פורשה יש הרבה תארי כבוד בעיר והיא תרמה כסף רב לשיקום מבנים והיא בעלים חלקי או שלם של נכסים רבים באזור. צל אם זי יושבת על גדות אגם גדול המוקף בהרים מושלגים וקרחון החולש על האזור. ברוב החורפים האגם קופא. יש בה תיירות חורף וקיץ כאחת. מסביבה עשרות רכבלים ומסלולי הליכה רבים. טיילת יפה לגדתו. בטיילת יש הסברים על ההרים בסביבה על הקרחון וכמובן על מלכתם האהובה אליזבט סיסי,(בעבר הרחוק היה סרט עליה בכיכובה של רומי שניידר) ששהתה מספר שבועות בעיירה בשנת 1893. ונרצחה בשוגג בשוויץ בהיותה בת 60 .

בעיירה יש מדרחוב , כנסייה רומנסקית שהצריח שלה מתנשא מעל העיירה לגובה של 36 מ', קזינו (המושך אליו הרבה אנשים מארצות ערב העשירות) פסל צבעוני , סביבתי של האומן/ אדריכל פרידנסרייך הונדרטוואסר ליד הגרנד הוטל בשם "מזרקת אוסטריה". (כל עמודה מייצגת אחד מ 9 המחוזות של אוסטריה. הצבעים מייצגים את צבעי שלטי האצולה במחוז והגובה את מספרם היחסית באוכלוסיית אוסטריה), עשרות מלונות מפוארים ונוף מרהיב ביופיו.. אבל תחנת הרכבת והמסילות העוברות בשולי המדרחוב והרכבות הנוסעת כל הזמן לאורך האגם פוגמות לחלוטין בשקט ובשלווה. ובו זמנית מעלות אסוציאציות לא נעימות מאוסטריה הנאצית.

עזבנו את צל אם זי ועלינו שוב על 311 לכיוון צפון אל עבר העיירה weissbach . כשני ק"מ אחריה משמאל הדרך יש אתר בשם lamprechtshohle – זו מערת גיר קראסטית שבתוכה זורם נהר הנופל מגובה רב. כתוב שזו המערה השנייה העמוקה ביותר שנחשפה בעולם (1632 מ'). אגדה מקומית מספרת שאביר בשם למפרכט בעל טירה באזור שב ממסעותיו עם אוצר גדול שהוריש לבנותיו. אחת מהן חמדה את האוצר והחביאה אותו במערה. לציבור ניתן להתרשם ממערה בעומק 700 מ'. טיפסנו בתוך המערה על כ- 300 מדרגות ורעש המים הנופלים וזורמים לווה אותנו לאורך כל הדרך. המערה מחליקה ומסוכנת כשהמים עולים. יש בתוכה אזעקה למקרה שנלכדים בתוכה. אנשים נלכדו אבל חולצו בשלום. במקום גם יש שמיכות למקרה שנלכדים והקור מאד מעיק. עלות 5 יורו. פתוח עד 7 בערב.

משם נסענו למפלי גולינג . gollinger wasserfallהנמצאים בעיירה גולינג. מ 311 פנינו לסלפלאדן ומשם עלינו על כביש 164 או 64 . נסענו בכביש יפיפה דרך הרים מפותלת, משופעת בצמחיה ונוף מדהים. התחברנו לכביש 159 ועלינו לכביש המהיר A10 שהוביל אותנו עד לעיירה גולינג. חצינו את מסילת הרכבת והנהר ונסענו לפי השילוט החום על דרך המפלים wasserfallstrase עד למפלים. הכתובת:
Wasserfallstraße 23, 5440 Golling an der Salzach, . הכניסה עלתה 3 יורו. הם סוגרים בשעה 5 בערב. (בקיץ ב 6) מי שמגיע אחרי נכנס חופשי(אין שערים). מהחניה הולכים במעלה היער ואח"כ באזור המפלים יש 400 מדרגות עד לגשר העליון. מדובר בשלושה גשרים שחוצים את שלושת המפלים והנהר. מרהיב ביופיו. מדובר בנהר הזלצך שנפגוש בו בהמשך הטיול. לא להתעצל ולהגיע עד למעלה. חזרנו למלון דרך כביש 10 המהיר והתחברנו לכביש 311 העוקף את צל אם זה במערכת מנהרות שהארוכה בהן כ 5 ק"מ.

1. יום שלישי- 16/5/2017- דרך מאלטה-הוכהלם ;Malta-Hochalm-Strase עד לסכר קולנבריין- דרך נוף יפיפיה . דרך אגרה של 13 ק"מ נפתחת במאי עד אוקטובר(כדאי להתעדכן באתרים הרלוונטים) עלות 19 יורו לרכב.

זו הפעם היחידה בה עזבנו את מחוז זלצבורג ועברנו למחוז קרינתיה. נסיעה ארוכה מאד אבל כדאית. יצאנו על כביש 311 דרום מזרח ומשם עלינו על כביש 167 דרום לכיוון העיירות באד הופגשטיין ובאד גשטיין ומשם לתחנת הרכבת בבוקשטיין Böckstein . עלינו עם הרכב על רכבת העוברת במעבר הרים עד לעיירה מאלניץ Mallnitz. את הרכבים משאירים על המסילה וכל האנשים עולים לקרון נוסעים. נוסעים בתוך מנהרה –לצערנו לא רואים את מעבר ההרים. (בפעם הקודמת שהיינו באוסטריה ועברנו במעבר ההרים הזה נשארנו לשבת בתוך הרכב. לא היה קרון נוסעים.) ממאלניץ המשכנו על כביש 105 , 106 דרום מזרח , 100, E66 , A10 צפון עד לעיירה גמונד Gmund .ומשם המשכנו על הדרך הנקראת Maltatal Landesstase ומתחלפת ל-Malta-Hochalm-Strase בכניסה לדרך מאלטה יש עמדת תשלום. הנהר הזורם בעמק לאורך 36 ק"מ נקרא מאלטה . בסוף הדרך ישנו סכר קולנבריין Kölnbreinsperre –זה הסכר הגבוה ביותר באוסטריה- כ 200 מ'. ליד העיירה גמונד יש מוזיאון רכב של פורשה הפתוח כל השנה. לצערנו לא ידענו זאת כשהיינו במקום. חבל.

מדובר בדרך הרים יפיפיה. שזורה במפלים נהר שוצף, אגמים וגשרונים וצבועה בירוק ולבן של השלג והשלוגיות הרבות. התחלתי לספור את המפלים אבל התייאשתי מהר. ככל שהימים מתחממים כך זורמים מי הפשרת השלגים ויוצרים מפלים בכל מקום. כדי להגיע לסכר נבנו מנהרות הרים . כשהיינו במקום ראינו שנבנית עוד מנהרה. הדרך צרה ומפותלת וכדי לאפשר מעבר בבטחה ישנם רמזורים העוצרים את התנועה בכיוון אחד עד למעבר השיירה שבאה ממול.

היה יום שמשי ויכולנו להסתובב ולהנות מהסכר ומסביבתו מבלי לרעוד מקור.הסכר עצמו יצר אגמים מלאכותיים כחולים ועמוקים. בטיילת שמעל הסכר יש מדרגות מעוגלות שניתן לשבת עליהן ולהתבונן על הסביבה המרהיבה. הרים שסוגרים על העמק, חלקם הגדול מושלגים בפסגותיהם, אגמים למרגלותיהם ומים שזורמים למטה. בהמשך למדרגות בנו מרפסת קטנה בה משולבות אבני זכוכית שקופות ואז ניתן להתבונן למטה ולהתרשם מהגובה הרב של הסכר. בצד הסכר יש מבנה מעוגל המשמש כמוזאון ומסעדה. יש גם סרט שלא פעל כשבקרנו.

חזרנו דרך כביש A 10- צפון והתחברות ל- 311 מערב עד צל אם זי. Zell am See חשבנו לתומנו שהדרך תהיה יותר מהירה ונוחה אבל התבדינו. היו עבודות בכביש שעיכבו את התנועה הן בכביש האגרה והן ב 311. בשעה 10 בלילה היה אמור להיות מופע אורקולי באגם בצל אם זיי. מדובר במופע שמתקיים שלוש פעמים בשבוע ביום ראשון שלישי ושישי ,החל מה- 15/5 . הגענו מוקדם. החנינו את הרכב ליד תחנת הרכבת וטיילנו בטיילת. קנינו בסופר המצוי במדרחוב אוכל ואכלנו להנאתנו באחת הפינות בטיילת. יחד איתנו היו הרבה משפחות ערביות עם ילדים קטנים חלקם מירדן ומהאמירויות. כל הנשים היו עטויות בחיג'אז וחלקן בבורקה שכיסתה את פניהן והגברים כמובן לבושים בבגדים מערביים לחלוטין. עקב הזדקקותם לאוכל חלל(כשרות מוסלמית) הם לא אוכלים במסעדות. אני שרגישה לגלוטן ולא אוכלת בשר וחלב, גם מוגבלת בחלק נכבד מהמסעדות. מה גם שבשעות הצהרים המאוחרות לא ניתן לאכול ארוחות חמות במרבית המסעדות. את האוכל החם הם מגישים בצהרים ובערב(נפתחות בין 6-8 בערב) במקומות בהם המסעדות לא נסגרות.

להפתעתנו בשעה 7:30 בערב היה מופע של המזרקות. אמנם האפקט של התאורה לא היה מורגש, כי עדיין היה אור, אבל התרשמנו מהמזרקות הממוקמות בעומק האגם ומלוות במוסיקה קצבית. היה נחמד. הם מפרסמים מראש איזו מוסיקה תהיה בכל מופע. לאחר המופע שבנו למלון.

1. יום רביעי- 17/5/2017- המקומות בהם טיילנו:קרחון קיצטיינהורן-  kitzsteinhorn ו מפלי קרימל Krimml wasserfall . קמנו בבוקר וקידם אותנו מזג אויר נהדר והחלטנו שזה היום המתאים לעלות על הקרחון- קרחון קיצטיינהורן-  kitzsteinhornנסענו בכביש 311 דרום עלינו על 168 מערב ופנינו דרומה לכיוון קפרון והמשכנו לפי השלט החום המוביל לקרחון. החנינו קרוב מאד לקופות(החניה לא עולה כסף) שילמנו 43 יורו לאדם לכל שלושת הרכבלים.(ניתן לעלות רק לחלק מהרכבלים). בשנת 2000 התרחש אסון קשה בקרחון. העליה לקרחון היתה באמצעות רכבת הרים (פוניקולאר) בשם "גלטשרבאן 2" שנסעה על מסילה אחת. היו שתי רכבות אחת עלתה והשניה ירדה. הרכבת העלתה בו זמנית 180 גולשים. רוב המסלול היה בתוך מנהרה. בנובמבר 2000 פרצה שרפה בתא של הכרטיסן שהתפשטה אל תוך המנהרה ו 155 אנשים נהרגו. המסילה לא שופצה ולא שבה לפעול יותר. . ומאז העליה לקרחון היא רק באמצעות רכבלים. עלינו בשלושת הרכבלים עד לנקודה הגבוהה ביותר אליה ניתן להגיע ברכבלים Gipfelwelt 3000/Top of Salzburg -.בכל אחת מנקודות העצירה של שני הרכבלים הראשונים יוצאים לרחבה המושלגת כדי להחליף רכבלים. באזור יש שירותים, מסעדות ומרכזים לגולשים. ניתן להישאר ברחבה לשחק בשלג הנערם, לגלוש או ללמוד לגלוש, ולתצפת על הנופים המרהיבים שמקיפים אותנו מסביב. אנו רק התרשמנו מהנופים. ישבנו להנאתנו על המצוק והשקפנו על שרשרת ההרים המדהימה, על הצבעים ונהנינו מהשקט. ברכבל העליון יוצאים למרפסת תצפית שנמצאת בנקודה הגבוהה של הקרחון 3203 מ'. היה יום שמשי. היה נעים מאד . עמדנו והתבוננו בגולשים ובמטפסי ההרים. הזמן חלף במהירות אדירה. ישבנו גם לאכול במסעדה (למרות שמדובר במלכודת תיירים מבחינה כספית) לצידנו היה חלון ענק שתצפת על הנוף המדהים ואכלנו להנאתנו. אכלתי דג סלומון ללא גלוטן.(הם אמרו לי שיכולים גם להכין בשר ללא גלוטן). אחרי הארוחה הלכנו לצפות בסרט טבע שצולם בין נופי הקרחון . צילומים יוצאים מהכלל. משם פנינו אל מנהרה החצובה בקרחון. (יש גם סיורים מודרכים במנהרה) אבל ברחנו מהר כי ככל שהמשכנו ללכת כך חשנו יותר את הקור בעצמותינו.התחלנו לרדת חזרה באמצעות הרכבלים בשעה שלוש אחה"צ. שבנו לרכב וחזרנו על עקבותינו כדי לנסוע למפלי קרימל wasserfall . Krimml . – הצד היהודי של מעבר ההרים קרימל:בתום מלחמת העולם השניה פליטים יהודים הוברחו בהליכה רגלית קשה דרך מעבר ההרים קרימל לאיטליה. (ראה קישורים באיזור המתאר את העיירה סאלפלאדן). נסענו עד לכביש 311 המשכנו מערבה על 311 , 168 , 165 ומשם המשכנו עם השילוט למפלים. בדרך עצרנו לתצפית על המפלים. הגענו לאחר שרוב המטיילים כבר הלכו. האתר מבחינה מסחרית כבר היה נטוש- הקופות היו לקראת סגירה – עלות 3 יורו לאדם. (אין מניעה מלהיכנס גם כשהקופות סגורות), המוניות כבר לא היו,(בפעם הקודמת שהיינו לפני כחמש עשר שנים עלינו עם המונית למפל העליון וירדנו ברגל ), והמסעדות סגורות . החנינו את הרכב בחניה הקרובה ביותר לכניסה התחתונה , חצינו את הכביש דרך מנהרה להולכי רגל מתחת לכביש ונכנסנו למפלים. טילנו בין המפל הראשון לשני . המפלים יפיפיים. יש המון נקודות תצפית. הפרק נעים מאד להליכה. מדובר בהליכה מאומצת אבל אפשרית. אבל מאחר והערב החל לרדת והטמפרטורות ירדו החלטנו לא להמשיך למפל השלישי ושבנו על עקבותינו. עצרנו שוב לתצפית מהדרך על המפלים כשבידנו כוס תה מהבילה להתחממות.

1. יום חמישי-18/5/2017- זלצבורג- נסענו צפונה דרך 311 ו- 178, עברנו שוב במובלעת הגרמנית שם הכביש משתנה ל- 21 ובאוסטריה הוא הופך ל-1 . חיפשנו חניה בקרבת העיר העתיקה- מאחורי הטירה. מצאנו חניה באחד מהרחובות הצדדיים עם כרטיסי חניה. מאחר והיה יום חם, הרבה תיירים ומקומיים השתזפו לגדותיו של נהר הזלצך הזורם בזלצבורג. כמו בהרבה ערים בעולם על הגשרים זוגות אוהבים תולים מנעולים המנציחים לעד את אהבתם.טילנו בעיר העתיקה. באזור שלושת הכיכרות בקתדרלה המרשימה, לאורך המדרחוב, בגני מירבל –היכן שהוסרט הסרט צלילי המוסיקה(הקטע בו הילדים מטפסים על העצים). הפבילון (בית הקיץ) בו מושר השיר I'm sixteen going on seventeen מוצג בגנים אבל לא ניתן להיכנס אליו. בגנים ישבנו להנאתנו. שתינו בקיוסק שליד התיאטרון .קבוצות תיירים צעדו בגני מירבל ושרו שירים מצללי המוסיקה. ביקרנו במוזיאון לאומנות מודרנית Mönchsberg-עלות 6 יורו לפנסיונר ולנוער , מבוגר 8 יורו . נכנסנו למוזיאון מהעיר העתיקה ועלינו במעלית. כתובת הכניסה מהעיר העתיקה - Gstättengasse 13. ניתן לעלות במעלית מבלי להיכנס למוזיאון כדי לעלות לגבעת מנקסברג ולתצפת על העיר. ואז העלות היא: 3.20 מבוגר, ילד (15-6), 1.60 יורו. יורדים מהמעלית ויוצאים לגבעת מנקסברג (ניתן גם להגיע אליה ברכב או ברגל). מהגבעה יש תצפית יפה על כל העיר. יש גם מסעדה המשקיפה על האזור(לא נכנסנו). לקראת הערב חזרנו להזיז את הרכב והחנינו ליד כנסית סנט אנדרה(אחרי השעה 7 בערב החניה חינם) ונכנסנו לכנסיה כדי לשמוע קונצרט חינמי של חבורת אקפלה מארה"ב שמנתה 35 זמרים. מדובר בסטודנטים הלומדים שירה באוניברסיטה קתולית והיו בסיבוב הופעות באירופה. על הקונצרט למדתי מהמידע באינטרנט על הנעשה השבוע בזלצבורג. הקונצרט היה מרשים ביותר. שירה של מלאכים בתוך אקוסטיקה נפלאה כשקולותיהם עפפו אותנו מכל עבר. חזרנו למלון באותה הדרך בה הגענו.
2. יום שישי- 19/5/2017 המקומות בהם ביקרנו : צל אם זי, סאלפלאדן- יצאנו שוב לצל אם זי , טילנו באזור, ישבנו במסעדה, קנינו גבינות ונקניק בדוכן אוכל ביתי ללא גלוטן עבור הילדים. בצל אם זי יש מידי שישי שני שווקים - שוק אוכל ושוק פשפשים(לא היינו). משם נסענו ל-סאלפלאדן Saalfelden. העיירה עצמה מנומנמת. אך יושבת באזור מרכזי ומסביבה הרים , הרבה אתרים ומרכזי תיירות וספורט. על הצד היהודי-בתום מלחמת העולם השנייה היה בסאלפלאדן מחנה לפליטים יהודים. באישון לילה יצאו מהמחנה קבוצות קבוצות של ניצולי שואה במטרה להגיע לישראל. הם חצו את האלפים וגנבו את הגבול בלילות דרך מעבר ההרים קרימל בדרכם מאוסטריה לאיטליה ואל חופי הים באיטליה, ומשם לישראל. על עליתם הבלתי לגאלית והעלמת העין של השלטונות כולל עזרה ממשית , ניתן לקרוא בקישורים הבאים : http://guyshachar.com/content/heb/2015/krimml-alpine-crossing-jewish-refugees/

https://www.haaretz.co.il/misc/1.1420269

במרכז העיירה יש מספר מסעדות שרובן היו סגורות(שעות הצהרים) ובתי קפה פתוחים. בכניסה הראשית לעיירה , בהצטלבות הכבישים, יש מרכז קניות גדול עם סופר ענק(ששם ראיתי הרבה מוצרים ללא גלוטן) מסעדות שרות עצמי שאין בהן אוכל ללא גלוטן וכמה חנויות. נסענו לראות את האגם שבעיירה. אגם קטן מאד שבחלקו משמש כקנטרי קלאב ובחלקו לציבור הרחב. לידו יש מועדון גולף. בשעות הערב חזרנו למסעדה הממוקמת מעל האגם ואכלנו ארוחת ערב טעימה. המיקום היה נהדר. האווירה מופלאה והאוכל טעים. אכלתי פלטת דגים וירקות מאודים (הכינו לי אוכל נטול גלוטן במיוחד) ולא היתה להם בעיה להכין דברים נוספים ללא גלוטן.

1. יום שבת-20/5/2017- חזרה מאוסטריה למינכן דרך אגם כימסי chiemsee . ביקור בארמונו של לודויג השני. נסיעה לאגם כימסי chiemsee עד העיירה פרייד . אגם כימסיי נקרא גם ימת בוואריה. הוא מקבל את מימיו מהנהרות טירולר הכאן ופרין מהדרום והאלז מהצפון. ליד האגם יש מעבורות, חלקן שטות ישירות לאי הגברים Herreninsel שהוא האי הגדול ביותר , בו מצויה הטירה של לודויג השני Herrenchiemsee Schloss , וחלקן עושות סיבוב בכל האגם ומאפשרות ירידה לכל אחד משלושת האיים. אם יש זמן כדאי לטייל בכל האגם. אנו היינו קצרים בזמן ולכן עצרנו רק באי הגברים . מיד כשיורדים מהמעבורת יש מרכז מסחרי קטן והקופות לארמון בהן צריך לקנות כרטיסים. הכרטיסים מיועדים לכניסה בזמן הנקוב בלבד ולסיור בשפה שבחרנו. לדוברי העברית יש דף הסבר שמחולק על ידי המדריך. הולכים כ- 20 דקות בגני הטירה עד שמגיעים אליו.. מדובר בארמון שבנייתו לא הושלמה מעולם כיוון שללודויג השני נגמר הכסף.(הוא השקיע סכומים דמיוניים בבניה בסדר גודל של מיליוני יורו של היום.) הוא היה מעריץ גדול של ואגנר ושל לואי ה-14 ורצה שגם לו יהיו ארמונות יפים ומיוחדים וכאן בכימסיי הוא ניסה לחקות את ארמונות ורסאי על אגפיו , על גניו כולל חדר מראות מרהיב. רק האגף המרכזי קיים. סופר לנו שהיה חלק נוסף של האגף שבניתו החלה אך לאחר מותו הרסו אותו כדי לשמור על הסימטריה של הבניין. הוא לא התגורר כלל בארמון. עד היום לא ברורה סיבת מותו הוא טבע יחד עם רופאו למרות שהיה שחיין מעולה ועל פניו ניראה שמשהו רצח אותו. בתום הסיור מומלץ להמשיך למוזיאון מעניין מאד הכולל תכנון של ארמונותיו השונים, בניין האופרה, אוספי אומנות ועוד. המוזיאון נמצא בתוך הארמון.

לאחר שסיימנו את הסיור בארמון ובגנים שבנו בסירה אל המעגן ומשם נסענו אל חברת ההשכרה. החזרנו את הרכב, שילמנו עוד 800 יורו על הנזק למרצדס. כששבנו לארץ , לאחר יותר מחודש , קיבלנו את כספנו חזרה מחברת הביטוח (בה עשינו ביטוח לאי השתתפות עצמית) וזאת לאחר התכתבויות ארוכות, חוזרות ומייגעות והמצאת מסמכים רבים.