האהבה האיטלקית שלי
כל מי שמכיר אותי יודע שפירנצה היא האהבה האיטלקית שלי.
שלא תבינו אותי לא נכון, חלילה, אני אוהב את כל איטליה. הנופים המופלאים של דרום איטליה המשתפלים אל הים, האגמים וההרים בצפון המשלבים ירוק וכחול יחד והם אחד מאתרי התיירות הנחשקים באירופה, ההיסטוריה המופלאה והמונומנטים המרהיבים של רומא, טוסקנה (שפירנצה נמצאת בתחומה) המקושטת בתים וחוות כמו פטריות אחרי הגשם. כל פינה באיטליה יפה ומיוחדת בעיני אך פירנצה, היא האהבה האיטלקית שלי.
את הרומן הסודי שלי עם פירנצה, התחלתי עוד בתקופת הלימודים. אחד התרגילים הראשונים בקורס, היה "פירנצה ביום אחד" - לתכנן מסלול טיול בפירנצה שכולו יום אחד. את המסלול התחלתי, כמובן, בתצפית על העיר מפייצלה מיכלאנג'לו, הממוקמת על גבעה מעבר לנהר הארנו ומשקיפה את העיר הנפרשת לפניך כציור מתקופת הרנסנס. כדי לאגור כוחות, התרעננתי בבית הקפה הציורי של הפייצלה, עם אספרסו כפול, ונהניתי לשוטט בין הדוכנים המוכרים מזכרות לתיירים.
כאשר הגעתי לפירנצה לראשונה, את הרגע בו דרכה כף רגלי בויה דלה דוגנה, מיד לאחר הירידה מהאוטובוס, לא אשכח לעולם. התרגשתי כמו חתן בר מצווה שעוד רגע עולה לתורה. ידעתי שהפגישה עם היפה בערים כבר כאן, ממש מעבר לצומת!
הרגשתי את הנשימות הולכות וכבדות, הדופק הולך ונהיה מהיר. סנטה מריה דל פיורי אני בא! לראות מקרוב את כיפת הדואומו שלַךְ שנבנתה במשך 170 שנים. את של בית הטבילה של יוחנן הקדוש ששעריו המזרחיים, הפונים לכיוון הדואומו ועוצבו על ידי גיברטי, זכו לכינוי "שערי גן עדן" מפי מיכלאנג'לו בכבודו ובעצמו.
כבר יכולתי ממש להריח את ריח היצירות במוזיאון אופיצי. לראות את פסל דוד המפורסם ושאר הפסלים שבכיכר הסניוריה. כבר הרגשתי את הבריזה הקלילה ואת ריח הארנו כאשר אני חוצה את הפונטה וקיו ושדרת החנויות שלאורכו. אני בפירנצה! העיר של משפחת מדיצ'י! העיר שמסמלת יותר מכל את הרנסנס!
עם כל צעד הלכה וגברה ההתרגשות, אבל היה לי דבר אחד לעשות לפני הכל!
זה לא שהייתי חייב, אפילו לא הייתי צריך. אבל זכרתי את אותו תרגיל מתחילת הקורס, בו נדרשנו למצוא שירותים ציבוריים בפירנצה. זכרתי את אותם שירותים ציבוריים ונמשכתי אליהם כמו פרפר לאש.
ביד רועדת שלשלתי את מטבע היורו לחריץ שגורם לדלת מסתובבת להיפתח. מאושר ומלא יראת כבוד נכנסתי ל"אולם המרכזי" של השירותים, שלא בייש את כל המונומנטים החשובים והמהממים שבחוץ, עברתי תא תא, בחנתי ברז ברז, בדקתי את ניחוח הסבון, את זרם המים בברזים, את הריצוף והתאורה ויצאתי.....
אלה היו השירותים הכי יקרים שהייתי בהם בחיי, במיוחד בהתחשב בעובדה שבכלל לא השתמשתי בהם. אבל החוויה הייתה שווה כל סנט!
אז כשתגיעו לפירנצה, מול הבפטיסטריום (בית הטבילה), יש שירותים ציבוריים. אל תוותרו על הפסקת שירותים שם, גם אם אתם לא ממש צריכים כי בפירנצה כמו בפירנצה, כל האתרים מהממים!
