איזה מזל שיש מחשב - כך אפשר לדעת איזה יום היום.
אז קודם כל - שבת שלום לכולם.
יש לי רגע של שקט, נתנאל ישן, ש' הלך להתגלח ועומרי ונועם משחקים בבית של בעל הגסטהאוס עם הבן שלו. לפחות אני מקוה שהם משחקים. בכל מפגש עם ילדים ואנשים, נועם רודף אחריהם ועומרי ישר מרים מקלות. זה לא פשוט להם המפגש עם אנשים שבוהים בהם ומדברים בשפה שלא מבינים. עכשיו הם חזרו, הם מסתובבים בכל מקום עם התיק שלהם שמלא דינוזאורים ונראים כמו אנשי עסקים קטנים.
הגענו לעיר סן מונרום לפני יומיים. זוהי עיר קטנה בין גבעות ובינתיים הכרנו רק את אזור השוק כמובן. ארוחת הבוקר כאן טובה מאוד. אתמול ישבנו ואכלנו כאן וש' קם לפני ושילם אבל אני לא שמתי לב. אחר כך התיישבו לידי זוג דרום קוריאני ושוחחנו, קמתי ושילמתי ואז האישה רדפה אחרי ואמרה לי תודה רבה ששילמתי להם על הארוחה, אמרתי שאין לה מה להודות לי.
בקשר לגבעות החשופות שהקוראת הנאמנה אסתי הגיבה בנושא – ראיתי שעל חלק מהגבעות שתלו עצים שנראים כמו עצי אורן וזה מזכיר את יערות קק"ל, נראה לא קשור ותמוה, וחלק מהגבעות נראות מיועדות לעיבוד. אתמול כשנסענו, שוב ראינו מסביב לכפרים המון חלקות ריקות שעדיין רואים את זכר העצים שנכרתו. גם כאן שתלו שורות של עצים אחרים, לא יודעת איזה. יש כאן גם המון מטעי קפה. חלק מהדרך לא נכרת ונסענו בתוך ג'ונגל. העיר מוקפת בכפרים של מיעוטים שהגדול בהם הוא בני הפונג. אתמול עשינו סיבוב ועברנו על פני שלושה כפרים. הדרך לא היתה קשה במיוחד אבל מלאה מהמורות ולכן איטית מאוד, בחלקה היא לא סלולה ולכן כולנו התמלאנו אבק אדום. בכפרים הקטנים יש מעט מבנים מסורתיים שלהם מבנה גג עגול מקש שמגיע עד לרצפה, אבל רובם כבר בתי עץ רגילים. בכל מקום שאלנו בתנועות ידיים אם יש כאן מקום לישון ולא מצאנו. בבית אחד הראו לנו איזה ריבוע עץ קטן וריק בחצר אבל זה היה כבר יותר מדי, אפילו לנו. בכפרים לא ראינו חנויות או מסעדות או מרכז כפר שוקק חיים. היום נסענו לכפר אחר, בעל הגסטהאוס סידר לנו ליווי לשם ויצר קשר עם משפחה שתוכל לארח אותנו בתשלום. עניין הלינה בבתים לא מפותח כאן מאוד. אם נמצא בית כזה נישאר עוד כמה ימים בעיר ונעשה סיבובים באזור. האזור מוקף כולו הרים וגבעות ואמורים גם להיות כאן כמה מפלים. אה - וגם אמורים להיות כאן פילים, שאנשי הפונג נהגו להיעזר בהם להובלה והיום עושים איתם טיולים מאורגנים לתיירים. אנחנו מקווים רק להצטלם איתם ועליהם. אתמול חווינו קצת מצוקת מזון בסיבוב שהיה ארוך מהמתוכנן, אז היום קניתי בשוק כל דבר אפשרי – אננס, תפו"א קטנים מתוקים מבושלים, ביצי שלו, בגטים, סופגניות, בננות מטוגנות, עוגיות קטנות. החלטתי שהיום כבר נבשל לעצמנו, לא משנה אם נמצא בית או לא, אז קניתי טופו וירקות. קריר פה בערבים ובבקרים אז קניתי לנתנאל קצת בגדים ארוכים וש' קנה לעצמו ז'קט יד שניה. אני איבדתי אתמול את אחד הדברים החשובים ביותר לנו בטיול – מנשא הגב המעולה שלנו לנתנאל וש' אמר לי להתחיל להתאמן בשרירי היד כי אני אצטרך לסחוב אותו בידיים לכל מקום.
עכשיו חמש וחצי, אנחנו אחרי שנת צהריים מאוחרת ונועם ועומרי עוד ישנים. הטיול היום לכפר נוסף, ממנו יוצאים גם טרקים בג'ונגל ברכיבה על פילים, היה מאכזב. בעל הגסטהאוס עשה טלפון, והגיע בחור שהוביל אותנו לבית אותו ניתן להשכיר. ההובלה הזו עתה לנו 5 דולר (20 דקות נסיעה, הוא על אופנוע ואנחנו אחריו). הגענו לכפר שנראה משהו בין הרחבה של קיבוץ לבין הכפרים הבדואים בנגב במובן הצחיח. קבוצת בתים פזורה זו ליד זו על הגבעות ואין אף עץ, פרח או גינה. רואים רק את גגות הפח של הבתים על אדמת גבעות חומה. כאילו שבני השבטים שמתגוררים בכפר הזה עברו אל הגבעה הזו לא מזמן והקימו בה בתים חדשים. אולי זה באמת כך, לא היה מי שיסביר לנו והמקום נראה די שומם. לא ראינו אנשים ברחוב, חנויות או בסטות של מאכלים שונים. הגענו למשפחה שלה יש שני בתים בצורת שתי קופסאות עץ גדולות. האחת בנויה על הקרקע ובה יש מעין פינת מטבח, והשניה בנויה על עמודים ובקומה השניה יש שני חדרים, באחד מזרון שעליו ישנה המשפחה הציעו לנו את החדר השני ובו היתה מחצלת ושתי כריות. בחוץ היתה באר מים עם משאבה, ליד היו כמה בתים, חלקם בצורה הבניה המסורתית והיפה יותר. במרחק כמה מטרים במורד היה נחל קטן, ראיתי זקנה עם סל קש ומקל מתקדמת אליו וגם שני ילדים. סלי הקש עם הידיות אותם הם סוחבים על הגב, הם סימן ההיכר של בני המיעוטים. התקדמתי במורד לעבר הנחל וראיתי גשר קטן ובו אישה זקנה שטפה כלים וכמה ילדים מתגודדים סביבה. לזקנה שראיתי יורדת לנחל היה בסל ליפה, אבקת כביסה וכמה כלים ובגדים. מה יש לומר, חלק מזה נראה קסום וחלק נראה שומם. למרות שמאוד רצינו את לחוות החוויה הכפרית זה היה קצת יותר מדי. למותר לציין שלא היו שם שירותים, חשמל, מים זורמים בתוך הבית שלא לדבר על מים חמים. למען האמת די התאכזבתי מהאזור והכפרים שבו. בספר מהללים את הגבעות הירוקות והכפרים המבודדים ובני השבטים, אבל הכפרים לא נראים שוקקי חיים ומזמינים כמו כל הכפרים שעברנו בהם בדרכים, או הכפרים בהם התארחנו כמה ימים. העיר הזו מציעה בעיקר סיורים מודרכים בג'ונגל, סיורי פילים וסיורים למפלים. ובכל זאת – אחר הצהריים עשינו סיבוב העיר בה אנחנו נמצאים כבר שלושה ימים בחיפוש אחר בית מלון אחר. הגענו לשני אגמים קטנים בעיר שסביבם יש שכונות נחמדות עם בתי עץ יפים בחלקם. כמובן שעצרנו והתחלנו לשאול על בית להשכרה אבל לא מצאנו שום דבר. היתה שעת בין ערביים והשקיעה היתה מאוד יפה מול האגמים ובין הגבעות.
מצאנו מלון נחמד ובו יש בתי עץ קטנים כמו צימרים, מחר נעבור לצימר מרווח ובו מים חמים ופינת ישיבה ויש חצר גדולה ונוכל לבשל שם, מקווה שמחר נלך לבדוק את המפלים הקרובים.
שבת שלום לכולם ונשיקות מאיתנו.