איסלנד – מדינה של טבע בראשיתי, נקי, לא נגוע, עוצמתי ופוטגני להפליא. טיול של טבע טהור ומרשים, ובעיקר מאוד מגוון. אז איך בעצם התגלגלנו לטיול הזה? אחרי שהעזנו לבצע טיול טבע נטו של שבועיים בנורבגיה עם ילדים קטנים ולצלוח אותו בהצלחה, ואחרי שהבנו ששבועיים היו קצרים לנו מדי, החלטנו לקפוץ לליגת העל ולהמר על 25 יום באיסלנד. 25 יום כי השבועיים בנורבגיה נגמרו לנו מהר מדי, וכי אנחנו חובבים של שיטת הטיול המעמיק, להשאר באיזור ולחקור אותו לעומק ולא לקפוץ מאתר מפורסם אחד למשנהו. כבר גילינו שבמקומות הכי פחות מטויילים אנחנו הכי נהנים. אז איך שורדים 25 יום בטיול טבע עם ילדים? כאן נורבגיה נתנה לנו הכנה טובה. מצאנו אטרקציות אחרות לילדים – מגרשי כדורגל (יש בכל חור באיסלנד),מגרשי משחקים (יש טרמפולינות מדהימות בהרבה מקומות וזה ציבורי וחינם), ובעיקר –בריכות עירוניות, שיש ברובן 2-3 מגלשות שסיפקו את האדרנלין הנדרש. שילבתי את הבריכות במסלול, כמו גם עצירות פעילות, וזה עבד מצוין. בנוסף יש שפע אתרי טבילה במים חמים בטבע ששווקו גם הם כאטרקציה לילדים. על האטרקציות המסורתיות (אופנועי שלג, מערות לבה, הליכה על קרחון וכו) ויתרנו בשל עלותן הגבוהה וגם מכיוון שכבר עשינו דברים דומים בטיולינו הקודמים. שייט לוויתנים דווקא כן הכנסתי לתוכניות – עלותו לא גבוהה במיוחד, אבל דווקא בסוף לא עלה בידינו לבצע אותו (אבל זכינו מן ההפקר… על כך בהמשך).
אז אחרי שקבענו את מסגרת הזמן ומצאנו די עוגנים מעניינים לילדים – פניתי לתכנון עצמו. בחרתי להתחיל בדרום מערב באתרים הידועים והיפים, ולא להשאירם לסוף, כדי להתחיל רעננים ומלאי כח בהליכות היומיות. זה היה מאוד נכון עבורנו.
יצאנו בטיסת פינאייר דרך הלסינקי – טיסת לילה נוחה למדי, שנחתה באיסלנד בבוקר ונתנה לנו למעשה יום טיול עד להגעה למקום הלינה. לאחר איסוף הרכב (דצ'יה דסטר מסוכנות גייזר) ועצירה בסופר הקרוב להצטיידות ראשונית, פנינו אל חצי האי רייקיאנס. השמש זרחה והשמ ים היו בהירים (מה שהתברר אח”כ כמאורע די נדיר בטיולנו) ולמעשה כבר מהמטוס ראינו את אדי הקיטור עולים מן האדמה הבוערת. רבים מוותרים על חצי האי אבל הוא הקדמה טובה למה שנראה במהלך הטיול באי, ובהחלט לא כדאי לפסוח עליו. התחלנו בחימום בגשר שבין שתי היבשות – גשר המחבר בין 2 הלוחות הטקטוניים של אירופה ואמריקה. מכאן המשכנו לאיזור הגאוטרמי –Gunnuhver Hot Springs שם יש מסלול מסודר על דק לצפייה במים המבעבעים ובקיטור . מרשים מאוד. מכאן התקדמנו לעבר Valahnúkamöl ועצרנו בחוף היפה. במים סלעים יפים והחוף מומלץ מאוד לעצירה והליכה קלה. בדרך לחוף עוברים דרך מגדלור בסמוך אליו מקננות שחפיות ארקטיות והמהומה רבה. עצרנו והבטנו מהופנטים בציפורים היפות עפות וצורחות. מחזה מקסים. מכאן המשכנו לנקודת תצפית קצרה בחוף ומשם ללגונה הכחולה אבל לא בכדי להכנס למרחצאות. משמאל לכניסה יש שביל הליכה המוביל בינות לבריכות התכולות המנקזות את המים. הבריכות אינן לרחצה אבל הצבע שלהן מהמם והמסלול ממש קצר וקליל. שווה.אנחנו אמנם עייפים מטיסת הלילה אבל היום הזה ממש קל – אין הליכות מרובות הכלנסיעות קצרות והליכות קצרות וזה בדיוק מתאים ליום נחיתה. מכאן ממשיכים לאיזור גאוטרמי נוסף הנקרא KRYSUVIK שם יש הליכה קצרה ומאוד יפה. קצת לפני האיזור יש אגם יפה בשם GRAENVATN בו אנו עוצרים לרגע לצלם, וממשיכים להליכה בקריסוביק. אנחנו מסיימים אותה ומעבר לכביש יש לוע בוץ אפור מבעבע כמו מרק רותח. האדמה באיסלנד בוערת, פשוט בוערת. מרתק. ממשיכים הלאה אל אגם יפה וגדול בשם KLEIFARVATN שם אנו פוגשים כמה צוללים שיוצאים רועדים מצלילה באגם. קורס חליפה יבשה, החליפות שלהם לא נראות יבשות במיוחד והם מודים שקפאו .…… לפני הטיול התכתבתי עם חברה המוציאה שנירקול עם לוויתנים בחליפה יבשה. טמפ' המים כך נמסר לי – 8 מעלות. אם היו לי אי אלו ספקות אם לבצע את השנירקול הזה, הן נמוגו ברגע זה 🤣
מכאן נסיעה רצופה אל מקום הלינה שלנו לחמשת הלילות הקרובים – SOUTH CENTRAL MOTEL. מספר חדרים באמצע השומקום, אבל החדר היה מעולה – דירת סטודיו למשפחה עם מטבחון. אמנם קצת קטן אבל נקי נעים ונוח.
נפלנו למיטות עייפים בציפייה נרגשת למחר.
תמונות מהיום הראשון-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
יום חדש הגיע. בשונה מנורבגיה, כאן היו לנו וילונות מחשיכים כמעט בכל מקומות הלינה. איזה שדרוג. השמש שקעה בסביבות 22:30 וזרחה בערך ב 04:00, אבל מכיוון שלא ירדה מספיק מתחת לקו האופק לא היה בכלל חושך. רק דמדומים.
בוקר שמשי. אנו מתחילים את היום במקום אולי המפורסם ביותר באיסלנד – גייזר. אתר חובה על אף העומס הרב שבו. אנחנו מחנים את הרכב ועולים לכיוון הגייזרים בשביל מסודר. יש כאן 3 גייזרים (אולי יותר) – גייזר המפורסם שעל שמו נקראים כל הגייזרים בעולם, אבל הוא לא מתפרץ. גייזר סמוך אליו בשם סטרוקור שהוא הגייזר הפעיל שכולם מגיעים לראות, ועוד גייזר קטן – ליטלי גייזר. למרבה המזל סטרוקור מתפרץ כל כמה דקות, כך שהציפיה קצרה. לפני היציאה מהרכב הילדים שואלים כמה זמן צפוי לנו במקום. אני עונה שאיני יודעת כי ההליכה קצרה אבל לפי מה שקראתי המבט מהפנט וקשה לעזוב כך שבפועל כנראה נשאר לא מעט. הקטנה נחרדת – אמא, אני לא רוצה שהגייזר יהפנט אותך…. אני צוחקת ומסבירה לה שזה רק ביטוי, אף אחד לא הולך להתהפנט באמת פה 🤣
טוב, אז הגייזר בהחלט מהפנט ! מעבר לכך מעט לפני ההתפרצות עולה בועה תכולה מדהימה וזה כבר אתגר צילומי לא קל (בעיקר אחרי שויתרתי על מצלמת הרפלקס הטובה והמהירה לטובת מצלמה פשוטה בשביל הנוחות...) לאחר כמה מחזורי התפרצות הסבלנות כבר פוקעת (לא שלי, כן? אני יכולתי להשאר שם שעות….) ואנחנו חוזרים לרכב (אני נשארת לעוד סיבוב קצר...) אני מחליטה שבחזור אם יהיה זמן וכח נכנס שוב לעוד תמונה או שתיים 😀
-
-
-
-
-
מגייזר ממשיכים לאורך כביש 35. היום יום ארוך. היעד להיום הוא kerlingarfjoll שגם הומלץ לי ע”י חבר וגם זכה להתנוסס על עטיפת הלונלי פלנט – ועם תמונה כזאת היה לי ברור שלשם אנחנו הולכים (למרות שיש מצב שהתמונה עברה עיבוד כלשהו כי הצבעים בה קצת מוגזמים לדעתי).
אז אקדים ואומר שהמקום היה אחד משיאי הטיול אם לא המקום הכי יפה בכל הטיול (איך אפשר בכלל לבחור מה הכי יפה כשהכל כ”כ יפה?). בכל אופן ללא ספק זהו מקום עם נוף לחלוטין לא מכדור הארץ!!! אתר חובה לטעמי. מזל שלא היו הרבה שחשבו כמוני כך שהאתר לא היה ממש עמוס.
אנו נוסעים לאורך כביש 35 שהופך ל F35 (הדרכים בפנים האי המסומנות ב F הינן דרכי שטח לא סלולות המיועדות לרכבי 4X4). הדרך יפהפיה.
לפני הנסיעה לאיסלנד עמדנו גם אנו בפני הדילמה הראשונית העומדת בפני כל מטייל באיסלנד – רכב שטח כן או לא? אז אני יכולה להגיד בפה מלא שלמרות שלא חובה לקחת רכב שטח ויש המון אתרים מקסימים ומרהיבים סביב כביש הטבעת, הרי שהדרכים בפנים האי היוו עבורנו את שיאי הטיול. אולי גם בגלל שאנחנו חובבי הטבע הבלתי מופרע, בלתי נגוע, וריק ממטיילים כמה שיותר…
באיזשהו שלב מגיעים למפל מרהיב, לידו כמה ג'יפים עוצרים. אנחנו נעצרים במקום לארוחת צהריים בשטח. בערכה שלנו גזיה שטוחה נוחה לבישול, מחבת, סיר, והשדרוג האחרון מהטיול לארה”ב – כלים אמיתיים מזכוכית ולא מפלסטיק. בהתחלה לקחנו בסופר סוגים שונים של בשר, חזיר ועוף,אבל לקראת אמצע הטיול אחרי נפילה עם סטייקים נוראיים (עד היום לא ברור לי מה היה שם, לא רוצה לחשוב מה זה היה יכול להיות) הבנו שבאיסלנד צריך לאכול מה שיש הכי הרבה – כבשים. מאז הקפדנו לקחת רק סטייקים של כבש שהיו משובחים – והמחיר – זול יותר מבארץ.
אז אחרי ארוחת צהריים בשטח כפי שאנו אוהבים והליכה קלה ליהנות מיופי המפל המשכנו אל מגרש החנייה. בדרך עברנו ליד בקתת מטיילים. ממנה יוצא שביל הליכה אל מעיין חם, אותו השארנו לאח”כ. אחרי הבקתה הדרך ממשיכה עוד מספר קילומטרים עד למגרש חנייה באמצע השום מקום. הדרך לשם מטריפה. לקראת החנייה אנו מבחינים בהר מושלג ועליו קרחון. אנו מביטים בקרח וקולטים שם רוח רפאים…… צילמנו כמובן את רוח הרפאים, והגענו למגרש החנייה. בשלב זה כבר עלינו בגובה וגם נכנסנו פנימה אל לב האי. היה קר. ממש קר. התעטפנו בשכבות ויצאנו לדרך.
מנפלאות הדרך
-עצירה לצהריים
-
-
-
-
- רוח הרפאים
-
כפי שאתם בטח משערים ביום הזה צולמו מאות רבות של תמונות (ב 25 יום הגעתי קרוב ל 9000 תמונות 🤩 ) ומלאכת הבחירה קשה מנשוא 😁
זה מה שהצלחתי לסנן-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
מה שלא יכול לעבור זה ריחות הגופרית, החום של ענני הקיטור רעש בעבוע הבוץ ושריקת המים הרותחים. נסו לדמיין…...
מסיימים את המסלול. הוא לא היה ארוך, בסה”כ שהינו במקום כשעתיים וחצי או שלוש, אבל התפירות של המדרגות עייפו את החבורה, והוחלט לוותר על המסלול השני למעיין החם. בחוץ גם כבר התחיל להיות ממש קר, כך שהתאים להתקלף מהשכבות ולהתחיל לחזור. בדרך חזרה עצרנו בשני מבין אתרי מעגל הזהב – מפלי גולפוס. מכיוון שהחבר'ה במושב האחורי היו במצב מעוייף למדי, יצאנו לשם המבוגרים במשמרות. לאחר שבעלי חזר יצאתי אני לסיבוב מהיר בין עמדות התצפית. המפל עצום ובהחלט מרשים ביותר. לא כדאי לוותר.
על היעד השלישי במעגל הזהב (ת'ינגווטליר) ויתרתי – היה נראה לי המוני ופחות מעניין והייתי חייבת לוותר על חלק מהאתרים – אי אפשר להספיק הכל לצערי, גם במסגרת מורחבת של 25 יום.
טוב, נשאר עדיין קצת זמן וכח (טוב לי תמיד יש כח לעוד אתר טבע...), קופצת לסיבוב זריז חזרה בגייזר, הבנים בוחרים להצטרף. חייבת להשיג תמונה טובה של בועת התכלת המטמטמת. עכשיו כבר שעת ערב והאתר פחות עמוס לאחר שכל האוטובוסים כבר עזבו. אנחנו נשארים במקום כ 20 דקות עד שהתמונה המיוחלת מושגת.יש!
חוזרים לרכב ולדירה שלנו, עייפים אך מרוצים.
-
-
-
-
-
יום שלישי לטיול. השמש מסתתרת מאחורי העננים, בהמשך נבין שכל יום של שמש הוא מבורך, לרוב היה מעונן, לעיתים גשום. ליום זה תוכנן יום טיול בת'ורסמרק – היער של ת'ור. בשלב התכנון זה היה היום הכי קשה להבנה ולתכנון נכון – לא מצאתי מספיק מידע , לא בעברית וגם לא באנגלית, ולא הצלחתי להבין היכן נמצא כל אתר בשמורה, איך עוברים ממקום למקום, ואיך להגיע בדרך הכי יעילה. במקור תכננו לעשות יום טיול שהולך מהקניון הנמצא בצדו הדרומי של נהר קרוסאו עד להוסדלור, בצידו המערבי. אפליקציית מפי סימנה שהשביל אפשרי ויש גשר להולכי רגל מעל הקרוסאו. אבל מקריאה ברשת הבנתי שזה לא בטוח המצב… בנוסף היה צריך לבחור מבין 3 חברות שונות שמוציאות אוטובוסים ועוצרות כל אחת בסדר אחר בתחנות, ולא כולן עוצרות בכל התחנות... אז אחרי הרבה שעות קריאה פיצחתי את יום הטיול הזה – מובא לכם כשירות לקורא. למעשה יש 3 תחנות בת'ורסמרק. באסאר שנמצאת מדרום לקרוסאו, ולאנגידאלור והוסדאלור מצפון לקרוסאו. ישנן שתי נקודות חצייה לרכב (רק אוטובוסים מיוחדים וסופר ג'יפים יכולים לחצות!!) – אחת מול לאנגידאלור ואחת מערבה משם בדרך להוסדלור. חצייה להולכי רגל יש רק ממזרח ללנגידאלור – בדרך אל באסר (ובכך מתחברים שני הטרקים המפורסמים של איסלנד לטרק אחד של 6 ימים). קניון STAKKHOLTSGJA נמצא מדרום לקרוסאו, לפני ההגעה לבסאר (ממערבה לה). ניתן להגיע אליו עם האוטובוס לבאסאר או ברכב 4X4 רגיל כתלות במצב הזרימה באותו היום. אי אפשר למעשה לשלב את הקניון עם צידו הצפוני של ת'ורסמרק כי אין גשר אלא בסמוך לבאסאר. צריך להחליט אם מטיילים באיזור שמדרום או שמצפון לקרוסאו או שמשלבים את באסאר עם האיזור הצפוני.
המסלול הפופולרי במקום הוא מסלול מעגלי העולה לפסגה – valahnukur ומשקיף 360 מעלות על כל הנוף המדהים שמסביב. הפסגה נמצאת בין הבקתה בלאנגידלור לבין הבקתה בהוסדלור כך שניתן לעשותה כמסלול מעגלי מכל אחת מהן או מסלול בכיוון אחד מבקתה אחת לשניה. בחרנו לעשות את המסלול מעגלי מהוסדלור כיוון שיש שם מעיינות חמים שנוכל לטבול בהם בסיום ההליכה. לצורך הגעה להוסדלור מומלץ האוטובוס של חברת THULE כיוון שהוא נוסע ראשית להוסדלור ואח”כ לשאר הנקודות, וכך גם חוזר מהוסדלור כנקודת האיסוף האחרונה בת'ורסמרק – מה שמקצר למינימום את זמן הנסיעה ומאריך למקסימום את זמן השהות בשמורה. למסלול המעגלי נדרש בין 2-4 שעות תלוי בקצב ההליכה אך יותר תלוי בקצב הצילום… ניתן להאריכו מעט אבל לנו הוא הספיק בדיוק.
את האוטובוס לת'ורסמרק הזמנתי מראש כדי שלא יהיו הפתעות. האוטובוס יוצא מרייקיאויק ואוסף מכמה נקודות בדרך. התחנה האחרונה שלו לאיסוף היא המפל בסליינפוס. שלא יהיה ספק – לא מדובר באוטובוס רגיל אלא בסופר-בוס המסוגל לחצות את נהר קרוסאו הסוער. חלק מהחוויה ביום זה היא בעצם חציית הנהר בספק אוטובוס ספק סירה 😄
בבוקר היום השלישי לטיול יצאנו לעבר המפל. חנינו בחנייה (נדרש תשלום) ועלינו על האוטובוס המיוחד. להפתעתנו גילינו שאנו הנוסעים היחידים – איזה כיף! בשעה היעודה יצא האוטובוס לדרכו.
יושבים באוטובוס ובוהים בנוף הנשקף מהחלונות. וואוו כמה יפה ומאוד שונה ממה שראינו עד עכשיו. בדרך לנהר קרוסאו חוצים כמה זרמים קטנים יותר,ואז מגיעים לחצייה הרצינית. הנהר זורם בעוצמה, מתגלגל ושוצף. הנהג מרוכז כולו, דרוך. תחילה חוצה זרם קל ואז מגיע לנקודה הקשה. הוא נכנס עם הרכב לתוך המים, החצייה היתה לא קלה, יש שיאמרו קצת מלחיצה. האוטובוס ספק נוסע ספק שט באיטיות בתוך הזרם החזק. אנחנו מצלמים בוידאו את החצייה. בהחלט חוויה מיוחדת. לבסוף האוטובוס מגיח אל הגדה השניה בשלום. עשינו את זה (טוב, הנהג עשה, אנחנו רק צילמנו….). מכאן נסיעה קצרה אל הוסדלור שם אנו נפרדים מהאוטובוס עד שעות אחה”צ בהן ישוב לאסוף אותנו.
יורדים מהאוטובוס בהוסדלור, עוצרים לאכול משהו לפני ההליכה, מתחילים ללכת, ואחרי 3 דקות מתחיל גשם. אוףףףף. חוזרים מהר לבקתה להתאגן כמו שצריך עם מכנסי ומעילי גשם ולחכות אולי הגשם יפסיק. מבינים שהגשם לא מפסיק ועלינו לצאת להליכה בגשם. ט וב, זה גשם אירופאי דקיק כזה, לא משהו שצריך להשפיע, ואנחנו מצויידים היטב עם מכנסי גשם שאכן כפי שהומלץ הם די מוצר חובה בטיול לאיסלנד. אנחנו מתחילים בהליכה בשביל המטפס בתוך היער עד שהוא יוצא למין קרחת קטנה בה ניתן להתחיל ליהנות מהנוף. המסלול כולו בעלייה. הוא לא באמת קשה, אבל נדרש מאמץ גופני מסוים. מזג האוויר מתעתע בנו. רגע גשם, רגע קר מעונן, רגע השמש מציצה ומתחמם וחוזר חלילה 😆 אנחו בטיפוס איטי כלפי מעלה. ממש מתחת לפסגה ישנו אוכף חשוף ויפה, שם עשינו הפסקת פירות קצרה (+הפסקת צילום). משם עוד טיפוס חד למעלה. מגיעים סוף סוף לפסגה – מה יש להגיד – הנוף מדהים פשוט מדהים. רואים את כל העמקים והערוצים ב 360 מעלות מסביב. באמת מרהיב. אנחנו נשארים למעלה איזה 20 דקות לספוג את היופי (וגם קצת בייגלה...) ויורדים לכיוון בקתת לנגידאלור. הירידה קלה אחרי העלייה הקשה, והנוף יפהפה. אנו מגיעים לבקתה ועוצרים להפסקת צהריים בספסלים שמחוץ לה. ושוב גשם – שמש – קר- חם, כל שניה מתפשטים ומתלבשים….
מכאן ההליכה בחזרה דרך היער עד לבקתה הראשונה נעשית בירידה כמעט כולה דרך היער – הליכה קלה ונעימה. כשאנו מגיעים לבקתה אנו פונים אל המעיין החם – הוא לא ממש רותח וגם נראה די רדוד ובחוץ קר. אני מוותרת, כל השאר קופצים פנימה בשמחה. בינתיים יצאתי לשיטוט צילום קצר באיזור הבקתה. חוזרים לבקתה, קונים שם שוקולד לילדים (יש גם מזנון ארוחת צהריים למעוניינים) וממתינים להסעה שמגיעה בזמן. עכשיו אנחנו כבר לא לבד – מטיילים רבים עולים על ההסעה, כאלו שהגיעו ליותר מיום אחד, ואנו חוזרים שוב את הדרך היפה. שוב חוצים את הקרוסאו הסוער, ובחזרה עד למפל סליינפוס.
איזה יום נהדר!
השמיים היו מאוד מעוננים, והצבעים יצאו די דהויים, אפשר רק לתאר איך זה נראה ביום שמש. התמונה הראשונה מחלון האוטובוס בעת החצייה.
-
-
-
-
מלמעלה ראינו אוטובוס של חברה אחרת החוצה את נהר קרוסאו בנקודה השנייה – אל בקתת לנגידאלור
-הבקתה – מבט מלמעלה
מגיעים לחניית המפל, מהחנייה רואים יפה את מפל סליינפוס. הקטנה עייפה אין לה כח לטייל גם פה. אנו מתפצלים – אני והגדול הולכים למסלול העובר מאחורי המפל , ממשיך לאורך ארבעת המפלים עד למפל האחרון בשורה החבוי בתוך נקיק, וחוזרים לחנייה. כל הסיפור לוקח כ 30-40 דקות ובהחלט שווה. לא כדאי להחמיץ, גם אם עייפים אחרי ת'ורסמרק...מומלץ מאוד מעיל גשם ומכנסי גשם כי הרסס מהמפל מרטיב!
--
-
-
-
-
מגיעים לחדר בדיוק לשקיעה. איזו שקיעה מרהיבה.
יום טיול רביעי בפתח. היום מתוכננת לנו שמורת לנדמנלאוגר. למעשה 3 שיאים שובצו בתוכנית יום אחרי יום, אבל אי אפשר היה לסדר את זה אחרת. פחדתי קצת מהתחלה בשיא היופי, אבל בסופו של דבר היה נכון לפתוח כאן, בעיקר בגלל מזג האוויר שעל אף שלא היה אידיאלי, עדיין אפשר טיול, אולי גם בגלל שבהתחלה פחות נוטים להתפנק… וגם מבחינת היופי, אמנם איזור דרום מזרח בו התמקמנו לחמשת הלילות הראשונים מהווה נקודת גישה לאתרים שאולי הכי הותירו בנו רושם, אבל האיזור עצמו בגדול היה הכי פחות יפה באיסלנד. כך שמבחינת נסיעה בתוך הנוף (כמו נורבגיה) – השיא עוד היה לפנינו.
קמים בשעת בוקר לא מוקדמת עקב עייפות מצטברת. מילא, אין לאן למהר, הטבע לא נסגר והשמש שוקעת מאוחר. יוצאים לכיוון לנדמנלאוגר בנתיב שתואר היטב באתר של דוידי קליר – מצפון, ללא חציית נהרות. הרפתקאות נשאיר לאחרים…
בדרך אנו עוצרים במספר אתרים – ראשון, אתר קטן ויפה להפליא בשם GJAIN. ממש גן עדן קטן עם צמחיה ירוקה, אבני בזלת שחורות, מפלים ופלגי מים. שיטוט של פחות משעה ממצה את המקום היפה הזה. מכאן אנו חוזרים אל הכביש הסלול ופונים לעבר תחנת הכח, לידה מפל יפה בשם sigoldufoss, שם אנו עוצרים לארוחת צהריים של המבורגרים משובחים בהכנה עצמית. משוטטים מעט ליד המפל וממשיכים הלאה בדרכנו הארוכה. מעט לפני לנדמנלאוגר הנוף משתנה והופך דרמטי יותר. אנו עולים ברכב אל תצפית לאגם בתוך לוע הנקרא HNAUSAPOLLUR. למעלה יש רוחות וקפוא, מצלמים ויורדים בחזרה. מעט אחרי יש עלייה נוספת אל LJOTIPOLLUR אבל מדיווחים הבנו שהעלייה אינה אפשרית לרכב ויש לעלות ברגל. אנו מוותרים לאור המסלול הצפוי לנו בלנדמנלאוגר והקור בחוץ. ממשיכים בנסיעה היפה, הנוף ממשיך להשתנות, הופך דרמטי יותר ויותר, ממש מקום מהמם ומומלץ גם למי שלא חובב הליכה. מגיעים אל חציית הנהר שלפני הבקתה. חלק מהמכוניות בוחרות לחצות וחלקן חונות לפני הנהר. אנו בוחרים שלא לחצות – ממילא הבקתה קרובה. אנו חונים במגרש וחוצים ברגל. כעשר דקות הליכה ואנחנו ליד הבקתה.
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
כפי שניתן לראות מהתמונות גם היום מעונן מאוד. כשאנו מגיעים למקום ממש אבל ממש קר. אנחנו כמובן מתעטפים במיטב בגדינו ומעילנו ומתחילים במסלול מעגלי שיוצא מהבקתה וחוזר אליה. עולים בשביל מסומן אדום עד למרגלות פסגה בשם BREINNISTEINSLADA, ויורדים משם בשביל הלבן. ההליכה מתחילה בקלילות, דרך שדות לבה קרושה, ממשיכה בטיפוס דרך עמק מעלה אדים למרגלות הפסגה, ואז יורדת שוב דרך שדות לבה אל עמק מדהים ביופיו החוזר לבקתה. מסלול מהמם, אין מילים לתאר. בטח בשמש הוא יפה שבעתיים. התלבטנו בתחילה אם לטפס עד לפסגה או לא, כשהגענו למרגלותיה הבנו שלקטנה קצת קשה ולכן החלטנו שבעלי יתחיל לחזור איתה ואילו אני והבנים נעלה לנקודת התצפית בדרך לפסגה. מדובר בכמה דקות טיפוס, קצת תלול, אבל בהחלט שווה לאור הנוף הנשקף מהתצפית. הנקודה מסומנת באפליקציית מפי, ונראית היטב בשטח. לאחר התצפית אנו יורדים וחוברים לשניים שבראש, וממשיכים בנופי פלא מדהימים עד לבקתה. מסלול מושלם.
בסיומו של המסלול המושלם ישנה בריכת מים חמים מושלמת אף היא, אבל לאור הכפור העז בחוץ אני נשארת מחוץ לה . אם המחשבה להוריד הכל וללבוש בגד ים בקור המקפיא הזה לא הניאה אותי מכניסה למים אז המחשבה על לצאת מהמים החמים לכפור שבחוץ ולהתלבש (אין באמת איפה, זה לעשות אקרובטיקה בתוך מגבת) סתמה את הגולל על אופציית הטבילה עבורי. כמובן שארבעת הנותרים לא הססו לרגע וקפצו למים החמים. הם גם הכתירו את הבריכה הזאת כאחת השוות אם לא השווה מכולן בסוף הטיול.
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
מכאן בחזרה לרכב ולדירה הנהדרת שלנו. אחרי 4 ימים יחסית אינטנסיביים, הבטחנו לילדים מחר יום יותר קליל :-)
יום אחרון באיזור סלפוס. בתוכנית נשארו עוד המון המון דברים שלא עשינו וצריך לבחור מתוכם…. בכיף ניתן היה להשאר כאן עוד יומיים לפחות. קמים מאוחר ולוקחים את הזמן בהתארגנות הבוקר, אולי קצת יותר מדי… בוחרים בנהר החם (הילדים מתלהבים) ולקינוח הבריכה בסלפוס ויוצאים לבסוף לדרך (בסביבות 12:00 בצהריים!). הנהר החם הומלץ ע”י רבים, ולכן בחרנו לעשות אותו, כמו גם העובדה שאנו חובבי טבילה במים חמים. בשל שעת היציאה המאוחרת, מעט לאחר היציאה כבר כולם רעבים. אנו מאתרים פארק יפה ב HVERAGERDI ועוצרים שם לארוחת צהריים + משחק כדורגל וסתם התחרדנות בשמש שהואילה לצוץ סוף סוף (לא לאורך זמן כמובן...)על בטן מלאה אנו נוסעים לתחילת המסלול, חונים ומתחילים בהליכה שהיא כולה בעלייה ולא כ”כ קצרה,אבל מרחק סביר בהחלט. לאט לאט נכנסים לעמק המעשן, ועוברים ליד ומעל בורות בוץ רותח ולועות מבעבעים. כשאנו מגיעים לנהר אני נזכרת שקראתי שככל שעולים המים חמים יותר. כמובן שאני רצה למעלה חחח ריק שם באופן מחשיד. הנהר עצמו מאוד מסודר,יש דקים מעץ ומדרגות ירידה למים. יש גם חצאי מסתורים להגנה מהרוח והתלבשות. מגיעים למסתור ריק וחלק ריק של הנהר, יופי כאן מעולה – טובלת רגל במים...אאוץ'- רותחחחחחח. מי לעזעזל נכנס כאן? רק מטורפים. מתחילים לרדת מטה מטה עד שמוצאים טמפ נורמלית. טוב כאן כבר יש הרבה יותר אנשים. נמצאים במקום כחצי שעה, אולי יותר, ומתארגנים לתזוזה. בינתיים כמובן שמזג האוויר כבר הספיק להשתנות לחלוטין.איפה השמש? עננים וקר, אפילו מתחיל טפטוף. אנחנו טסים למטה לרכב. טוב מה תכננו עכשיו? בריכה? עכשיו יש להבין – הבריכות באיסלנד כולן בריכות באוויר הפתוח. הכל בחוץ. הם רוחצים בהן בכל מזג אוויר, בקיץ בחורף בסתיו ובאביב . נו טוב, אם ברצוננו לטייל באיסלנד נצטרך לאמץ קצת מהקשיחות האיסלנדית. לילדים אין כל כוונה לוותר על הבריכה. ערב, קר בחוץ. 8 מעלות. ואנחנו עולים על בגדי ים. הזוי… הילדים טסים למגלשות. בחוץ באוויר הפתוח כבר אמרתי? אני בקושי רב מצליחה לעבור מג'קוזי 37 המעלות לגקוזי 39 המעלות, לסאונה היבשה, לרטובה, וחוזר חלילה 🤣. לבעל ולילדים לא מספיק קר. יש בריכת 4 מעלות שהם חייבים לנסות אותה. הם טובלים. מטורפים…………
טוב הבריכה הוכתרה כהצלחה גדולה. יש לשים לב שהבריכות הן על טהרת המים החמים היוצאים מבטן האדמה. אין כלור. לכן הם מקפידים מאוד על רחצה קפדנית בסבון ללא בגדי ים לפני הכניסה למים, ובקבלה דואגים להבהיר זאת לתיירים.
ברשימת האתרים נותרים מיותמים עוד כמה דברים שרצינו אבל לא באמת היה מתי לעשות כמו קיאקים בביצות מדרום לסלפוס, מכתש קריד ועוד… בדיעבד – הנהר החם אכן היה נחמד אבל המוני, ולא יודעת אם הייתי מגדירה אותו כאתר חובה. אולי היה שווה לעשות משהו אחר במקום.
כך או כך מרגישים שניצלנו כראוי את זמננו באיזור סלפוס. מחר מתקדמים הלאה.
-
-
-
-
-
-
