התחלנו לחשוב על הטיול הזה כשנה מראש, קצת אחרי שחזרנו מקנדה. חיפשנו יעד שיתאים לתקופה בשנה ובמזג האוויר. החלטנו על יפן והזמנו כרטיסי טיסה. ההחלטה על יפן הייתה די ספורדית ולא ידענו עליה יותר מידי, אפשר אפילו לומר שלא מאוד התלהבנו מהיעד... אבל מיד לאחר ההזמנה התחלתי להתעניין, לקרוא, והצטרפתי לקבוצות בפייסבוק עם מידע רב על יפן. ככל שקראתי יותר כך הבנתי כמה אנחנו לא יודעים עליה כלום!! ועד כמה שיפן היא יעד מאוד שונה מכל שאר המדינות או הטיולים שעשינו עד כה.
ראשית, הטיול ביפן כלל גם טיול עירוני שכמעט ולא עשינו לפני כן מאחר ואנחנו בעיקר חובבי טבע (על כך, בדיעבד, אני יכולה לומר שגם הטיול בערים היה מהמם. השילוב של הישן עם החדש, הגנים היפניים באמצע גורדי השחקים..הרבה שילובים).
שנית, הרבה דברים נדרשים לתכנון מראש ואנחנו אוהבים להיות גמישים בטיולים שלנו (בסוף הצלחנו לייצר גם גמישות, היו 2 לילות שביטלנו והזמנו מלונות אחרים במקום, והיו 2 מקומות בהם ישנו באמצע הדרך בין 2 ערים רחוקות, אותם הזמנו אד-הוק ללא תכנון מקדים).
החוויה של יפן התחילה כבר בטיסה. עלינו על הטיסה של חברת ANA מוינה. מטוס דרימליינר חדשני, וישבנו בשורה הראשונה של מחלקת הנוסעים. הדיילות היו עם ביגוד פרחוני, מאוד מוקפדות ומקפידות על הכל. האוכל שהגישו היה מדהים!! לארוחה ראשונה קיבלנו מגוון של מנות- סלט, נודלס עם רוטב סויה, סלט ביצים עם אדממה, צזיקי עם חתיכת סלמון עליו, סלט פירות ולעיקרית היה סלמון אפוי עם אורז, אפונה יפנית ועוד כמה דברים לא מזוהים אבל ממש טעימים...כל השירות היה מעולה!
יום 1 - נחתנו בטוקיו, יצאנו מהשדה והיינו קצת בהלם, לא האמנו שאנחנו ביפן!! הכרנו במטוס גבר יפני מאוד נחמד והוא החליט שהוא מלווה אותנו ועוזר לנו למצוא את הדרך הטובה ביותר כדי שנגיע למלון. מאחר והיינו עם 2 מזוודות, 2 תיקים גדולים ועם 2 כיסאות ילדים לרכב...הרכבת הייתה פחות מומלצת ובסוף לקחנו אוטובוס לימוזין (היינו לבד באוטובוס!!!) עד לתחנת Osaki ומשם לקחנו מונית עד למלון. מלון mitsui garden gotanda. הלובי של המלון נמצא בקומה 15. רק כשעולים למעלה מבינים למה....יש נוף יפה ממש של העיר. מאחר והגענו מוקדם בבוקר והחדר עוד לא היה מוכן, החלטנו לצאת לטייל. עלינו לרכבת, לקו yamanote, ונסענו איתה עד לתחנת Tokyo center, משם יצאנו לכיוון ארמון המלך והספקנו גם לסייר בו.
הסיור לא היה משהו...אבל מצד שני שום דבר לא היה משהו ביום הזה....העייפות התגברה עליי ובכל רגע שנעצרנו נמנמתי גם בעמידה....אחרי הסיור בארמון נכנסנו לתחנת הרכבת כדי לאכול שם, תמיר נרדם על הספסל בזמן שאוהד הלך להביא אוכל.... הייתה חנות ענקית עם מלא מלא אוכל מוכן, הכל שם נראה כל כך טעים שהיה קשה לבחור מה לקנות. אכלנו קצת סושי (כרמל טרפה אותו) וברגע שסיימנו לאכול גם כרמל נרדמה. לקחנו את שניהם בידיים ונסענו ברכבת למלון. קיבלנו את החדר, מסתבר שכבר שמו לנו את המזוודות בחדר. התקלחנו ונרדמנו ממש ממש מהר...בסביבות 18:30 בערב. המלון מפואר, החדר מאוד חמוד ויש 2 מיטות גדולות שמתאימות לנו ולילדים. באמבטיה יש מלא אביזרים מפנקים - מסכיני גילוח עם קרם גילוח, גומיות לשיער, מסרקים, ועוד...בהמשך התברר כי זה הסטנדרט בכל מלון.
יום 2 - למרות שישנו סביבות 12 שעות...היה עדיין ממש ממש קשה לקום בבוקר!!! הקמנו את עצמנו בכח, אכלנו ארוחת בוקר מפנקת במלון ונסענו לדיסנילנד!!!!!! (וכל מילה מיותרת). היינו שם עד הסוף... עד 21:45 כשהתחנה האחרונה שלנו הייתה הבית של מיקי מאוס, שזה היה השיא!! החזרנו את העגלה שהשכרנו (גאונות שאין דברים כאלה) ואז נתקענו בסיבוב בחנויות, שבסופו יצאנו עם סט מזלגות של מיני והגענו למלון אחרי 12 בלילה...אחרי שעצרנו בסופר וקנינו משהו לאכול.
יום 3 - בקושי קמנו בבוקר!!!!! אבל ארוחת הבוקר הייתה עד 09:30 אז היינו חייבים למהר. כרמל הייתה גמורה!!!! אז אחרי ארוחת הבוקר חזרנו לחדר וחוץ מתמיר כולנו השלמנו עוד קצת שינה. קמנו ב-12 ויצאנו לטייל... נסענו ל Akihabara וטיילנו שם ממש מעט...נכנסנו לקניון/חנות של yabadashi-akiba וזה היה נורא!! שפע מכל דבר שאין דברים כאלה...רק תבחרו נושא - ויש שם הכל, מכל מה שקשור אליו. הגענו לקומה של המשחקים ושם ממש הלכנו לאיבוד. הכל אורות מהבהבים, משחקי מחשב, והכל מהכל!! פשוט עשה סחרחורת מאין סוף הדברים שיש שם. הילדים איבדו את זה, כרמל לא הפסיקה לקטר שהיא רוצה עגלה ושכואבות לה הרגליים והברכיים (ממש פולניה קטנה) וזה נהיה בלתי נסבל.
אחרי כמה שעות שהיינו שם ולא הצלחנו ליהנות (בגלל הילדים...) החלטנו לחזור למלון. עצרנו בסופר, קנינו סושי שפינטזנו עליו מהבוקר, נכנסנו למלון ואכלנו שם ארוחת ערב. הילדים היו גמורים ונרדמו מהר. אוהד קיבל שחרור מהילדים וממני ויצא בערב לטייל קצת לבד כדי לחוות את חיי הלילה שטוקיו מציעה. הוא נסע לשיבויה, היה במעבר החצייה המפורסם בעולם והסתובב ברחובות הומי האדם.
יום 4 - החלטנו לנסוע לשינג'וקו, לאזור שנחשב ל"טיימס סקוור של טוקיו". נכנסנו לאחד ממרכזי הקניות, ראינו חנויות מדהימות של סכינים, קימונו, חנות של הלו קיטי, חנות של דיסני, חנות שמוכרת רובוטים שהם כמו תינוקות וחנות של יוניקלו (קנינו מעילים ומטריות וזה כל השופינג שהצלחנו לעשות בכל הטיול!!). עשינו הפסקת צהריים במסעדה שבה מכינים דים סאם טרי! ההמתנה הייתה 70 דקות...וברגע שנרשמים צריך גם להזמין את האוכל...וכך כשמקבלים שולחן, האוכל מיד מגיע.
משם הלכנו ברגל קצת ברחובות, עברנו ברחוב קטן שצד אחד שלו זה קומפלקס מגורים מהמם והצד השני גובל בפארק Gyoen (אמנם לא בחלק היפה שלו). נכנסנו לפארק והתחלנו לטייל. היה שם אזור מוגדר של playground שבעצם רק שם ילדים יכולים לשחק בחופשיות, ועם כדור. כרמל ישר רצתה ללכת לשחק כדורגל... המשכנו לטייל, ראינו בית תה שבדיוק פספסנו את שעת הסגירה שלו והיינו ב"גן יפני" עם אגמים נחמדים, בתוכם דגים וצבי ים, היינו בתוך מבנה של בית יפני מסורתי ונהנינו מהטבע בתוך העיר הגדולה.
ההתרשמות עד כה מטוקיו היא שאי אפשר "לראות את טוקיו" כי הכל מלא בבניינים... אין איזה אופק שאפשר לראות, של משהו אחר.
אחרי הטיול בפארק כבר החשיך, ונסענו ל- Shinjuku. הגענו בדמדומים ולאט לאט החשיך והמראה היה מרהיב!!! הכל התחיל לזהור, כל האורות החלו להבהב ולבלוט. מעברי החצייה היו רחבים ומלאים אנשים והייתה אווירה כייפית ומצויינת!!
אחרי שיטוט בכמה רחובות בהם חיפשנו את ה-cat cafe calito, עד שסוף סוף מצאנו אותו, היה כתוב שהכניסה היא מעל גיל 12 בלבד!! הילדים התאכזבו מאוד (מודה שגם אני....) במיוחד שעשינו להם הכנה שהולכים לשתות שוקו חם עם חתולים.... אז כבר הייתי במצב שלא יכלתי לעמוד על הרגליים ורק חיפשנו מקום נורמלי לשבת בו. מה גם שכרמל נרדמה לאוהד על הידיים.... התיישבנו בבית קפה segafredo, שתינו קפה קר, שוקו עם קצפת ואכלנו קצת מתוקים שאוהד פינק אותנו בהם, וכרמל בזמן הזה ישנה על הספסל של השולחנות. כשראינו שאין לה כוונות להתעורר, אוהד ותמיר הלכו לחנות ענקית של משחקי וידאו ובילו שם! רק אחרי שחזרו והישבן שלי כבר התאבן (כי הראש של כרמל היה עליי) כרמל התחילה להתעורר.…
הייתה דילמה האם לסגור בזה את היום או להמשיך לשיבויה והחלטנו שאין מצב שלא כולנו נבקר באחד המקומות המפורסמים ביותר בטוקיו!! אז נסענו ברכבת, ירדנו בתחנה ממש במעברי החצייה, הצטלמנו עם הכלב של האצ'יקו והלכנו לצלם את מעברי החציה מלמעלה (מהקומה השנייה איפה שנמצא סטארבאקס). האמת שלא היה מאוד מרשים... אחרי שינג'וקו מעברי החצייה לא נראים כל כך גדולים.
המשכנו לטייל עוד קצת ברחובות ובשעה 21:40 החלטנו שהגיע הזמן לחזור למלון! (מסכנים הילדים....עוברים טירונות!!) שלחנו קצת ברכות שנה טובה לכבוד ראש השנה ופרשנו לישון...
יום 5 - כרגיל, היה קשה לקום בבוקר.....אבל עשינו זאת, אכלנו ונסענו לאזור גינזה. אזור מהמם עם חנויות יוקרה, אווירה כייפית ומיוחדת. היינו בחנות של סוני, ראינו כלב רובוט וכבר רצינו לקנות אחד כזה, עד שגילינו שזה מיועד אך ורק ליפן. באסה.... המשכנו לטייל ברחובות בדרך למסעדת ראמן שראינו עליה הרבה המלצות - Inichi Shinbashi - ועברנו בשדרה של חנויות שעונים ומותגי אופנה יוקרתיים. אוהד התבלבל מרוב כל החנויות...לבסוף הגענו למסעדה. היה מרק מעולה בדיוק כמו שהיה כתוב בהמלצות!!! יש קטע במסעדה (אם אפשר לקרוא לה ככה). על האוכל משלמים מראש, במזומן, במכונה. בוחרים מה רוצים ומודפסים שוברים שאותם מניחים במקום הישיבה. כל מקומות הישיבה הם בודדים, כמו תא לכל סועד, שבו יש ברז מים, כוסות, ומקלות צ'ופסטיקס. מדלפק פנימי מגיע ה"מלצר", לוקח את השוברים ומגיש את האוכל בהתאם. אחרי שמגישים את האוכל, הם סוגרים תריס כך שיסתיר את הדלפק ולכל סועד יש פרטיות מוחלטת! מאחורה על הקיר יש טישו שתלוי (כדי לקנח את האף מהחריפות של המרק...). היה ממש טעים!!! אנחנו וגם הילדים נהנינו מאוד!!
משם המשכנו ברכבת לאסקוסה, בלי הרבה ציפיות והגענו למקדש Senso-ji. הגענו בשעות הדמדומים כשהאורות כבר דלקו והיה מחזה פשוט מרהיב!! כל הדרך מהשער הראשי למקדש עצמו מלאה בדוכנים קטנים של חנויות והכל נראה כל כך יפה שהיה פשוט כיף לטייל בשדרה הזו.
טיילנו עוד קצת בסימטאות המקבילות וחיפשנו גלידה לילדים. רוב דוכני הגלידה היו של גלידת בטטה או תה ירוק... עד שמצאנו מקום עם גלידת וניל וקינוח שהוא כמו פנקייקים ממולאים בקרם. קנינו אחד בצורת דג עם קרם וניל בתוכו, היה ממש טעים!! ואז אכלנו את השני בצורה של 'הלו קיטי' עם קרם שוקולד בתוכו, וכמובן שכרמל לקחה עליו בעלות והחליטה שזה רק שלה....
החלטנו לחתוך חזרה למלון בשעה מוקדמת (19:30) לעומת כל הלילות הקודמים....כדי שאולי יהיה סיכוי שמחר נצליח לקום מוקדם בבוקר ולנסוע לראות אימון סומו (מאחר וזה הלילה האחרון בטוקיו לעת עתה). הגענו למלון, עשינו כביסה והלכנו לספא בתורות. חוויה מדהימה! הולכים לספא לבושים בפיג'מות שיש בחדר ועם הכפכפים שיש. נכנסים לספא כמובן יחפים ושמים את הבגדים והכפכפים בתא (נשארים ערומים). אפשר לקחת רק מגבת. מגיעים לאזור של הרחצה, מתקלחים טוב טוב ואז נכנסים להירגע בתוך המים. הייתה בריכה פנימית וגם בריכה חיצונית. לאחר שמסיימים להתפנק, עושים מקלחת שוב (בפעם אפשר מקלחת קלה יותר) - בוחרים תא פנוי, מתיישבים על שרפרף ורוחצים את עצמנו. יש שם הכל - סבון, שמפו, קונדישינר, ועוד סבונים נוספים. לאחר מכן חוזרים לרחבה הפנימית, מתלבשים ויושבים לייבש את השיער, להוריד איפור, יש שם חלב פנים, מי פנים, גומיות....ואפשר גם לצחצח שיניים. חוויה מרגיעה מאוד!
יום 6 - ארזנו ועזבו את טוקיו....תמיר רצה לקחת את המלון איתנו מרוב שהוא היה מהנה ומפנק. אוהד לקח את הרכב מהשכרת הרכב שהייתה 2 רחובות ליד, חזר איתו למלון והעמסנו את החפצים והילדים. נסענו ל Hakone. הנוף השתנה בדרך מנוף עירוני של בניינים גבוהים, לנוף ירוק מלא הרים, צמחים ובניה נמוכה ומרווחת. הגענו בצהריים והחלטנו לנסוע ל-open air museum. חנינו ליד הסופר, נשנשנו שם צהריים והמשכנו למוזיאון. היה מדהים!!! חוויה ממש מהנה - מוזיאון שבו מסתובבים בחוץ, בין גינות ירק ואפילו בריכת דגים. הרבה מהפסלים היו עם מוטיבים שאנחנו מכירים (פגסוס, עליזה מארץ הפלאות, מואנה ועוד...).
היו שם גם מתקנים שמתאימים לפעילות לילדים, הם היו בעננים!!! אפילו עשינו אמבט חם לרגליים!!
בילינו שם 3 וחצי שעות ונהנינו מכל רגע!
מאחר וקראנו שבסביבות 6 בערב הכל בהאקונה נסגר, נסענו ישירות למלון שלנו - Laforet club hakone gora - שם קיבלו אותנו בכך שלקחנו לנו את הנעליים ואיפסנו אותם בלוקרים בכניסה. אחרי הצ'ק אין ליוו אותנו עם המזוודות לחדר, כשכל הזמן הזה הולכים יחפים או עם גרביים במלון. הלובי ממש מפואר, כל האווירה רגועה ונינוחה, אווירה מיוחדת במינה. נכנסנו לחדר ונדהמנו!! פעם ראשונה שלנו בחדר יפני מסורתי. הכל כל כך יפה....מעוצב בעץ, עם חלון גדול שמשקיף החוצה. בחדר היו 2 מיטות גדולות רגילות ומשטח טטאמי עם כריות ושולחן קטן במרכז, כנראה לטקס תה. התלבשנו חם יותר ויצאנו לארוחת ערב במסעדה שנקראת Gora brewery&grill. גם כאן בכניסה הציעו לנו לעשות אמבט רגליים חם בזמן שאנחנו ממתינים לשולחן. ישבנו להמתין ממול למבשלה ובזמן הזה של ההמתנה פינקנו את עצמנו בבירה המקומית שמכינים פה. כשחזרנו למלון, גילינו תא בתוך המיטות, בו היו 2 פוטונים, סדינים וכריות. הלכנו לישון כשהילדים על הפוטונים ואנחנו במיטות, ובפועל אוהד והילדים ישנו במיטות ואני ישנתי על הפוטונים (שהיו הרבה יותר נוחים וכיפיים מהמיטות!!)
יום 7 - קמנו בבוקר וכרמל הייתה עם דלקת עיניים...אז לפני שהתחלנו לטייל, ביקשנו עזרה מהצוות בלובי של המלון ונתנו לנו הכוונה לסופר פארם היפני. שם דיברנו עם אחת העובדות באמצעות מכשיר מיוחד שמתרגם מדיבור ביפנית לכתוב באנגלית, ולהפך. אז אחרי ששאלה אותנו אם העין האדומה של כרמל היא בגלל מכה שקיבלה והסברתי לה שזה בגלל דלקת, נתנה לנו טיפות עיניים שכרמל שמה כמו גיבורה אמיתית, ומגבונים לעיניים. משם המשכנו לאגם ashinoko הידוע בכינוי Ashi ועשינו שיט בספינת פיראטים. הילדים התלהבו ממש, היה שם גם תותח שהם נהנו לטפס עליו ולעשות כאילו הם משגרים אחד את השני! הנופים היו ממש יפים והייתה חוויה ממש טובה! השיט לקצה השני של האגם היה יחסית קצר, 25 דק'.
ירדנו מהספינה וטיילנו ברגל מhakone-machi לכיוון hakone moto. זה בעצם חצי אי שהוא פארק שאפשר לטייל בו. עשינו את המסלול הארוך עם מלאאא מדרגות. מסלול שאמור לקחת חצי שעה לקח לנו סביבות שעתיים....ורעב כבד תקף את תמיר. ברגע שהגענו לעיירה נכנסנו ל-7eleven וקנינו שם שיפודים מטוגנים, נקניקיות מטוגנות (כמו בארה"ב) וגם קצת סושי. אוהד מאוד מחבב את האוכל בסופרים!! קינחנו בגלידות טילון, צילמנו את השערים האדומים היפים (שערי טורי) של העיירה ועלינו לשיט חזרה לקצה הצפוני. השעה הייתה לקראת 16:00 והחלטנו לנסות להספיק לראות עוד משהו.... אז נסענו ל Odwara castle והגענו לשם בשעה 16:20. אחרי עצירת פיפי בכניסה, נכנסנו לאזור של הטירה וכל זה כדי לגלות שהיא נסגרת בשעה 17:00, ובעצם הם לא נותנים להיכנס החל משעה 16:30!!! אז פיספסנו הכל.... יש שם אולמות של סמוראים, נינג'ה ועוד. ממש התבאסנו שעשינו את כל הדרך לשם לחינם, ועוד יותר בגלל שפיספסנו את הדברים שהילדים היו אמורים ממש להתלהב מהם (יש שם הפעלות מיוחדות לילדים). ידעתי שהעיירות נסגרות בסביבות 18:00, אבל הסתבר שזה הרבה לפני כן...בשעה 16:30 כבר הכל מתחיל להיסגר, גם מסעדות, חנויות, ארטקציות....הכל!!
חיפשנו מסעדה באזור והגענו לפי ההמלצות של גוגל למסעדה בשם porto, מסעדה איטלקית וצחקנו על זה שנסענו לצד השני של העולם כדי לאכול בפורטו... (מסעדה שיש לנו ליד הבית ואנחנו אוכלים בה לא מעט). היה טעים....אכלנו מנה של קרפצ'יו דג, המשכנו עם ריזוטו סלמון ותמנון שהוגש בתוך כלי מתכת יצוקה רותח, היה ממש טעים!!!! לא חסכו עלינו עם חמאה וגבינות בפנים... והמשכנו עם מנה של פירות ים על הגריל. לילדים לקחנו מנה מיוחדת שלא הייתה בתפריט והוכנה לבקשתנו במיוחד ע"י השף - ספגטי ברוטב עגבניות!! תמיר התחיל לגלות עצמאות והלך להזמין לנו קינוח, הוא בחר עוגת ערמונים שהייתה מעולה!! ואוהד הוסיף גם טרמיסו שכרמל לקחה עליו בעלות...מזל שהספקתי לטעום קצת לפני שאכלה את כולו. חזרנו למלון יחסית מוקדם, בשעה 19:20 והלכנו כולנו לאונסן, בלבוש המסורתי שלהם - Yokota, בנות בנפרד ובנים בנפרד. כרמל מאוד נהנתה באמבטיה הגדולה!! ותמיר גם מאוד נהנה אחרי שהתגבר על החום, והיה שם עצמאי לחלוטין - התקלח לבדו לפי כל כללי האונסן. אחרי זה עשינו קצת צילומים בחדר וקרסנו לישון מוקדם.
יום 8 - זהו...צריך לעזוב את Hakone. לא הספקנו כל מה שרצינו לראות, אבל הגענו למסקנה שצריך ליהנות ממה שעושים ולא לרדוף אחרי הזמן בניסיון להספיק כמה שיותר.
היתה לנו דילמה האם לטייל עוד באזור לפני שמצפינים ל Nikko או לנסוע לשם ולטייל. החלטנו לנסוע לכפרים נחמדים ומפלים שראינו המלצות עליהם וכך אולי נצליח גם לראות טוב יותר את הר פוג'י. נסענו ל- Shiraito falls. בדרך ראינו את הר פוג'י עם עננים, ואז כרמל עשתה לו "פו" וכל העננים התפזרו!!
הגענו למפלים והתברכנו בתצפית מצויינת של הר פוג'י. ראינו את המפלים המהממים, צילמנו את המפלים ואת ההר מכל מיני זוויות וחזרנו לרכב לנסיעה לכיוון Nikko.
עצרנו לנשנש צהריים במקום שנקרא fujinomiya, הייתה שם חווה גדולה עם המון אטרקציות לילדים, אבל כשהגענו מזג האוויר התהפך ונראה היה שעומד לרדת גשם. בנוסף לכך, ראינו שלט עם כל הפעילויות שיש שם והכל עד 12 בצהריים, והגענו לשם ב-14:00. אכלנו שם קרפים עם דברים טעימים (אוהד עם עוף טריאקי ואני עם טונה ומיונז) ולקינוח קנינו חתיכה של עוגת גבינה מעולה!! והילדים בחרו מרשמלו. בהמשך הכביש של העיירה יש גן משחקים שנראה מדהים, שהמתקן הראשי שלו נראה כמו סוס נדנדה ענקי....אבל כשנכנסו לאוטו התחיל לרדת גשם, כך שזה לא היה רלבנטי. אחרי כמה קילומטרים בודדים השמיים התבהרו שוב.
עוד דבר מטורף שראינו בדרך Fujikyu highland - רכבות הרים מטורפות!!!!!
חצי מהדרך עשינו כבר בחושך מוחלט!! בשעה 18:00 כבר חושך מצריים.....
הגענו לעיירה בשעה 19:00, הישר למלון שהזמנו מראש. היינו קצת בהלם בהשוואה למלונות האחרים שהיינו בהם, היה ריח ישן במלון, כל החדרים בקומה השנייה, ללא מעלית... הכל מעץ וחדר האמבטיה והשירותים שבחדר נראים כאילו שלקחו אותם מקרוואן, ובחדר היו רק 3 מיטות יחיד....אז החלטנו לנסות לבטל את המלון ולחפש מלון אחר. ירד גשם בחוץ, הכל היה חשוך, בלי אפילו תאורת רחוב, כל המלונות היו מלאים ככה שהסתכלו עליי בשוק שהגעתי בכלל לשאול...ובסופו של דבר חזרנו למלון הראשון. אכלנו ארוחת ערב במסעדה שנקראת D'vine, של בחור קנדי שהתחתן עם מקומית. היה אוכל נחמד מאוד, מערבי. לבעל המסעדה היה אוסף מרהיב של סיכות שעיטרו את המסעדה.
יום 9 - התעוררנו בבוקר לריח מרק מתבשל (של ארוחת הבוקר), בחוץ גשם....וממש תחושה של חורף באווירה ביתית וחמימה. היום יום חדש עם קארמה חדשה! מקווה רק שלא ירד כל היום גשם....מחר אמור להגיע טייפון לאזור יפן, וה"נתזים" שלו משפיעים פה על האזור ולכן יש הרבה גשם... מקווים שזה גשם שאפשר עדיין לטייל איתו. אכלנו ארוחת בוקר במאפייה שהמליצו עליה - cottage hotel & bakery. אכלנו שם פרנץ' טוסט ועוד דברים טעימים...ובינתיים הגשם נרגע והשמש יצאה!! יש מסלול מובנה שמופיע במפה המקומית, מסומן בצבע ירוק והוא מכיל מקדשים ועוד דברים יפים לראות. התחלנו בגשר האדום shinjyo sacred bridge ומשם הלכנו לפי השביל ונכנסנו למקדש kodoma-go. כדי להיכנס אליו צריך לקנות כרטיס, קנינו כרטיס משולב לכמה מקומות ונכנסנו. פשוט מדהים לראות את כל הפגודות ואת המקדש....אי אפשר לתאר את היופי הזה במילים! הכל נעשה בעבודת יד....מהמם!!!
הלכנו לראות את "החתול הישן", שדרש מאיתנו טיפוס בהמון מדרגות!!!!! לא קל בכלל....אבל יש למעלה ספסלים שאפשר לנוח בהם. אחד הדברים המדהימים זה שלמעלה יש מכונת שתיה של תה ירוק, ויש בחור שכל היום נמצא במדרגות....מעלה קופסאות של פחיות ומוריד שקיות זבל עם פחיות ריקות, וכל זה על הגב שלו!!!!! כמה שלנו היה קשה במדרגות...אחרי זה לא יכולנו לקטר. נכנסנו לתוך מקדשים שהיה צריך לחלוץ בהם את הנעליים, באחד מהם היה הסבר וסיפור - על התקרה היה מצוייר דרקון וכאשר הכו בשני מוטות כשהיו בדיוק מתחת לראש של הדרקון, המוטות הוציאו צליל שונה מאשר בשאר חלל המקדש, אומרים שזה קולו של הדרקון. היו שם גם פסלים עם מזלות סיניים וכל אחד יכל לכוון למזל שלו (או כלשהו...) ולהביע משאלה. כולנו, כולל תמיר וכרמל, הבענו משאלות. מפה לשם נהיה כבר ממש מאוחר....לקראת השעה ארבע והחלטנו לחזור לרכב. הספקנו לעשות כמעט כל מה שרצינו היום!! בדרך למטה נהיינו רעבים....וכל המסעדות כבר התחילו להיסגר...אז מצאנו מסעדה אותנטית (סגנון סיני) שנפתחה בשעה 17:00, חיכינו שיפתחו ואכלנו בה אוכל מאוד טעים!! למסעדה קוראים: "nikko suien". אחרי שכולנו שבענו (למרות שתמיר אכל רק אורז לבן!!!) חזרנו למלון והלכנו כולנו יחד לאונסן. מה שמיוחד במלון הזה הוא שיש 2 חדרי אונסן שהם פרטיים. בכל אחד מהם חדר התארגנות וחדר רחצה. היה ממש כיף וחוויה משפחתית מסוג אחר להתקלח כולם ביחד ואז גם להיכנס יחד לאמבטיה.... כנראה שזו פעם ראשונה ואחרונה שזה קורה. החלטנו לעזוב מחר את nikko, לטייל באזור האגמים ולהתקרב למטסומוטו. חיפשנו מקום כלשהו בדרך שנוכל לישון בו ורצינו גם שזה יהיה אירוח מסורתי. מצאנו מקום עם חדר יפני מסורתי והזמנו.
יום 10 - התעוררנו יחסית מוקדם, אכלנו ארוחת בוקר בסופר Lawson שיש בו פשוט הכל....וכל שאר המקומות היו עדיין סגורים. אכלנו כריך עם סלט ביצים, קרפ עם שוקולד וקצפת וקנינו קפה בבקבוקים שגילינו שהוא קפה חם!! הילדים אכלו מאפה עם שוקולד, לאחר מכן שניצלונים... שתו מיץ פירות וכולנו קינחנו באקלרים. משם נסענו ל- Narabi jizo שזה המסלול של הפסלים עם הכובעים והסינרים האדומים, טיילנו שם בשביל והיינו ב-Kanman-ga-fuchi. מסלול חמוד מאוד, נח להליכה ומהמם ביופיו!!!
משם ממשיכים ל- Kegon falls. בדרך כשטיפסנו בגובה, עצרנו במקום מסויים לתצפית, היה שם רכבל לתצפית גבוהה יותר על האזור אך לא עלינו בו. הילדים נישנשו שם שיפודי פרגיות, כרמל אכלה שיפוד של מוצ'י עם רוטב מתקתק. ליטפנו מלא כלבים חמודים, ראינו את כל הרכבים והאופנועים נוסעים בעיקול הכביש והמשכנו למפלים. יש תצפית על המפלים שממש קרובה לחנייה, אבל זה לא אומר שהעצירה הזו הייתה קצרה עבורנו....עצרנו, הסתובבנו קצת, הלכנו לראות את המפלים, אכלנו גלידה, ביקרנו בשירותים....ואז נסענו למקום הבא. עצרנו לראות גם את Rayzan falls שהיו יפים וממש מיוחדים!!! והמשכנו למקום הבא שאמור היה להיות שדות פתוחים של צמחיה שבה רואים את הצבעים של השלכת. בפועל, היינו בתחושה שהגענו לשם קצת מאוחר, עלינו בגובה ונהיה קריר...אבל הלכנו בשביל שעובר ממש בתוך היער, עם אזהרה מפני דובים...והגענו לסוף בתחושה שזה לא ממש היה שווה את זה. סיימנו בשעה 16:30 ויצאנו לדרך לכיוון מקום הלינה שלנו, משך של 2:40 שעות... הדרך בה עברנו הייתה מהממת!! זו הייתה שעת בין ערביים, מזג האוויר היה קריר, הנוף מדהים - טיפסנו הרבה בגובה, היינו במעבר הרים מהמם, ראינו עצים בשלכת בצבעי ירוק-צהוב-אדום ופשוט נהנינו מהדרך!!! לריוקן שלנו הגענו כבר בחושך והוא היה בדיוק מה שרצינו - חדר אירוח מסורתי שבו הכל רצפת טטאמי, יש פוטונים בארון ובמרכז החדר שולחן קטן עם כיסאות (בלי רגליים) מסביב. הילדים קיבלו יוקוטה מיוחדת בשבילם+שקית הפתעות עם כפכפים, מברשת ומשחת שיניים קטנים ומגבת קטנה. גם המבוגרים קיבלו יוקוטה. הלכנו בנים ובנות בנפרד למרחצאות וחזרנו לחדר כל אחד לבוש ביוקוטה שלו, כולנו יפים ויפנים! שתינו תה ירוק בכוסות מסורתיות יפניות, סידרנו את הפוטונים כך שכל החדר היה מכוסה בפוטונים והלכנו לישון.
יום 11 - התעוררנו ממש מאושרים, התארגנו מהר ונסענו למאפייה מגניבה שקיבלנו עליה המלצה. גילינו שאנחנו נמצאים בעיירת נופש קסומה שאליה מגיעים אמנים וסופרים כדי לקבל מוזה ולהירגע. אכן עיירה עם אווירה מיוחדת...הכל רגוע, מזג האוויר היה מושלם, עצי שלכת מקשטים אותה. במאפייה רצינו להזמין הכל....היה נראה כזה טוב וכזה טעים!!! התפנקנו גם עם 2 כוסות של קפה הפוך ויצאנו לטיול על גדות הנהר. לאזור קוראים Hoshino. טיילנו בשביל, בין העצים, ליד הנהר.
לא המשכנו מעבר לזה מאחר והסנאים המעופפים היו בתוך יער ונאמר לנו שבלי הדרכה קשה מאוד להבחין בסנאים. הסתובבנו חזרה לכיוון האוטו ועצרנו לאכול במסעדת קאובויים מגניבה ממש!! אכלנו שם סטייקים מדהימים וצלעות.....והיינו הישראלים הראשונים שהגיעו לשם אי פעם!! הרגשנו שהייתה התלהבות רבה סביב הנושא. שאלו אותנו איזו שפה אנחנו מדברים, איפה כבר היינו, לאן מועדות פנינו ועוד. אחרי שבצער רב נאלצנו לעזוב את האזור, נסענו ל- Matsumoto. הגענו לשם בשעה 15:45 וניצלנו את הזמן וההגעה היחסית מוקדמת ומיהרנו ל- matsumoto castle מאחר ואנחנו כבר למודי ניסיון ויודעים שסוגרים בשעה 16:30. נכנסנו בזמן ונכנסנו לטירה. היא טירה בת 6 קומות ותוך כדי עליה יש שלטים עם הסברים. אומרים שזו הטירה הכי מרשימה בכל יפן מאחר והיא השתמרה כל כך טוב...כמובן שחולצים נעליים ונכנסים יחפים. המדרגות בתוך הטירה ממש גבוהות, השיפוע מאוד תלול וכל מה שעולים צריך גם לרדת...העליה בין קומה 4 ל-5 היא הכי תלולה וצריך לעשות אותה ממש בזהירות. בקומה העליונה ביותר יש נוף מקסים על כל מטסומוטו ויש 4 כיווני אוויר וכיווני צילום. את הירידה למטה כרמל עשתה על הטוסיק. כולם נדהמו ממנה....ואנחנו נדהמנו מהסבלנות של היפנים שחיכו ולא צייצו אפילו בזמן הרב שלקח לכרמל לרדת והם היו מאחורינו. אחרי שהיינו בטירה עד הסגירה, חזרנו לרכב ונסענו למלון Iroha grand hotel. זה מלון חדש שפתחו ביוני 2019, נמצא במיקום מעולה!! ממש במרכז, ולא רחוק מהטירה. בערב יצאנו לחפש מקום לאכול בו, הלכנו למקום מומלץ לפי גוגל וכשהגענו ראינו שסגור. אז חיפשנו מקום אחר ופתאום נתקלנו ב"חנות" שבה אפשר לקלוע למטרה בחץ וקשת. אוהד ניסה לקלוע אך זה היה הרבה יותר קשה ממה שזה נראה...והוא הצליח לפגוע פעם אחת במטרה מתוך 10 נסיונות. הילדים מאוד התלהבו לצפות בזה!!!! ביקשנו מהעובדת במקום המלצה למסעדת סושי והיא הכווינה אותנו למסעדה מקומית ביתית, עם אווירה אותנטית. הגענו למקום קטנטן, שבו 2 שולחנות עם ישיבה מסורתית על הרצפה, ושולחן בר מסביב לעמדת הכנת הסושי. במקום אדם מבוגר שהוא בעל המקום, אדם מקסים שנתן לנו חוויה מעולה!!!! לקחנו 2 מגשים של "קומבינציה" או 2 סטים כמו שהם קוראים לזה, עם דגים מעניינים - הרוב סשימי עם דגים שונים, שרימפס, צדפה וצלופח, היה גם רול עם טונה אדומה ורול עם קוויאר!! לילדים הזמנו רולים רגילים עם סלמון. הם התענגו על זה וליקקו את האצבעות! אכלו 3 רולים והזמנו להם עוד 1 - וסיימו הכל!!! אנחנו קיבלנו גם מרק מיסו ותוך כדי האוכל פינקו אותנו בצנון צהוב מוחמץ ובחתיכות דג מטוגן. במהלך הארוחה שתינו סקה, שהיה מאוד עדין בטעם שלו ובסוף כמובן ששתינו תה ירוק. הייתה חוויה מופלאה!!! כזה טעים וחווייתי עוד לא היה לנו. חזרנו למלון שבעים ומאושרים. (שם המסעדה המאוד מאוד מומלצת – Kakube).
יום 12 - אכלנו ארוחת בוקר במלון שהייתה ממש סבבה ויצאנו לדרך. הרחוב שבו נמצא המלון הוא יחסית ראשי, מאוד יפה ומקושט, עדניות עם פרחים על המדרכות, בדיוק חנויות התחילו להיפתח (10 בבוקר...) ושמענו מוזיקה קלאסית מרמקולים שהיו על עמודי התאורה. אווירה קסומה.... בכלל כל העיר הזו מאוד מיוחדת מאחר והיא משלבת בין הישן לחדש. יש בניינים גבוהים שלצידם בתים קטנים והשילוב הזה פשוט עובד. נראה הכי טבעי שיש.... כשהמשכנו ברחוב ראינו מעין כדור פתוח שבו בובות כאילו מנגנות ואז הבנו שהמוזיקה בעצם תואמת את זה שהם מנגנים, וכשהשיר נגמר הכדור נסגר. כנראה שזה קשור בכך שהייתה בדיוק שעה עגולה.
היום נוסעים ל- tsumagoi-mura, שם יש את דרך הדואר הישנה. זוהי עיירה קטנה ומקסימה. בדרך לשם עצרנו ב- Nezame-no-Toko george. מקום מהמם שבו יורדים ממש עד לנחל, עם סלעים ענקיים שאפשר גם לטפס עליהם (במחשבה לאחור לא היה הכי חכם לעלות ולטפס לשם עם הילדים...), היו גם כמה מקדשים ויורדים לנחל ממש צמוד ומתחת לפסי הרכבת.
היה שם מזג אוויר מעולה, נעים, שמש בשמיים.... אכלנו צהריים ב-7/11, קנינו קצת סושי, קצת כריכים ושיפודים לתמיר. כרמל רצתה תוספת ובחרה לעצמה רול סושי של שעועית עם קורי עכביש.....איכס!!! אף אחד לא היה מוכן לאכול את זה, בסוף זה הלך לחתול. משם נסענו לטסומגו, בחרנו להגיע לשם ולטייל בעיירה שאמורה להיות עם רחוב אותנטי, כי המסלול ממגומה לטסומגו הוא 8 ק"מ וזה גדול עלינו... הגענו לשם והתחיל לרדת גשם. הוצאנו מעילים ומטריות וטיילנו בגשם (כרמל צרחה בגשם ולא הייתה מוכנה ללכת ברגל או ללבוש מעיל...באופן כללי לא הייתה מוכנה לכלום). היה ממש נעים לטייל שם, בין בתים יפנים מסורתיים, היו שם כמה ריוקאנים ואכסניות, מכרו מלא פיצ'פקעס...הרחוב מאוד נעים וכייפי לטיול.
אחרי שכבר סגרו את רוב החנויות, גם אנחנו התקפלנו חזרה לרכב ויצאנו חזרה למטסומוטו. אכלנו ארוחת ערב באותה מסעדת סושי בה אכלנו אתמול, ביקשנו ממנו שיכין לנו מיקס כאוות נפשו והיה מעולה!!! היה נגירי עם דיונון, עם צדפה, עם דג לוקוס, טונה אדומה, קיפוד ים ועוד... חזרנו למלון, שהחיסרון היחיד שהיה לו זה שלא היה בו אונסן!! לא האמנו....אבל כך היה.
יום 13 - אכלנו ארוחת בוקר במלון וראינו שצפוי גשם בטקיאמה, לשם מועדות פנינו. החלטנו לנצל את החניה שכבר יש לנו במטסומוטו, ואת מזג האוויר היפה שהיה ולהישאר לטייל שם. הגענו לרחוב "הצפרדע" - Nawate street. זה רחוב קטן וחמוד לטייל בו, שלאורך כל הרחוב יש מוטיב חזק של צפרדעים! יש פסלים של צפרדעים, הן מקשטות את כל הרחוב, יש בובות ודמויות שלהם בכל החנויות. ממש רחוב חמוד. באמצע הרחוב יש מקדש, כשהתקרבנו אליו ראינו שם משפחה בלבוש מסורתי ממש חגיגי, שחגגו לילד יום הולדת 5 והוא היה עם הלבוש הכי מדהים שראינו עד היום!!! ממש קינאנו... גם אני רוצה לחגוג ככה יום הולדת...
כשסיימנו את הרחוב, עברנו לרחוב מקביל שנמצא מעבר לגשר, שגם הוא מאוד מיוחד, אבל עם אופי מאוד שונה. יש בו סוג של עיטור על הקירות בשני צידי הרחוב, שחלקו מקורי ונמצא שם כבר עשרות שנים וחלקו מצוייר מחדש, כפי שהיה בעבר ברחוב. הרחוב מלא בחנויות בוטיק מאוד מיוחדות, הכל כל כך יפה ומבריק.... כל בעל חנות לא משנה מה היא - אם חנות קריסטלים או חנות ירקות, מנקה את הזכוכיות של החנות כל בוקר (לפחות פעם ביום...). בדרך ראינו כרכרה עם איש שמסיע אותה, הילדים התלהבו והאיש עוד יותר התלהב מהם, הזמין אותם להצטלם עליה ועשה להם סיבוב קצר (ללא תשלום). הילדים התלהבו ונזכרו בזה כל פעם שראינו כרכרות כאלה. בהמשך נכנסנו לאכול באחת המסעדות ברחוב, אוכל טעים מאוד, סגנון קארי. הילדים אכלו מלא אורז עם סויה ושניצלים ובסוף הארוחה קיבלו הפתעה, סוכריה על מקל ושקית עוגיות עם מילוי שוקולד. יצאנו מהמסעדה ולאחר כמה מטרים ראינו חנות עוגות מקומית, מהסוג שראינו בהמון מקומות ביפן, רק שבזו היו פרסומים על כל מיני פרסים שהיא זכתה....אז קנינו לנו חתיכה כדי שנוכל להתפנק בה בהמשך. חזרנו לרכב, העמסנו את המזוודות מהמלון ונסענו לטקיאמה. הנופים בדרך היו יפים, עלינו המון בגובה... והגענו ל-Takayama כבר בחושך! ראינו באופק איזה מלון מפואר שנראה מהמם והתבדחנו שזה המלון שלנו.....ואז ככל שהתקרבנו הבנו שזה אכן המלון שלנו!! Associa hotel Takayama.
היינו בהלם!!! זה מלון ממש מפואר, שיש בו מסעדה עם כוכב מישלן!! יפהפה מבפנים, הכל מקושט עם סחלבים, בטוב טעם.....הרגשנו קצת לא קשורים עם בגדי הטיולים, הילדים היו מלוכלכים מההשתוללות של כל היום....אבל שמחנו להתפנק! בדרך לחדר ראינו שיש משחקיה לילדים, שמנו את המזוודות בחדר, נסענו לאכול במסעדה של רשת Coco - רשת של אוכל ברוטב קארי (כצפוי, תמיר לא אהב וכרמל ממש אהבה את הרוטב), וגם שם בסוף הארוחה הילדים קיבלו הפתעות - סוכריות לפי בחירתם...וכך המסעדה הוכתרה כמוצלחת מבחינתם. בסוף הארוחה חזרנו למלון, אוהד הלך להתפנק באונסן המפואר, והלכנו לישון.
יום 14 - קמנו יחסית מוקדם כדי להספיק לארוחת בוקר במלון ולהספיק להגיע לפסטיבל!!! זה הפסטיבל שסביבו תכננו את כל הטיול! מה שנחמד במלון זה שהוא כאילו מחוץ לעיר אז יש שאטל למרכז העיר (10 דקות נסיעה). השאטל יוצא מהמלון כל שעה, וראינו שאנחנו נהנים מארוחת הבוקר (הכי מערבית שהייתה לנו) אז החלטנו לקחת את הזמן, לאפשר לילדים ליהנות גם מהמשחקייה ויצאנו לפסטיבל בהסעה של שעה 11:00. גם כך תכננו לבלות שם את כל היום.... טיילנו תחילה ברחובות הקטנים עם הבתים היפנים האותנטיים, שבצד אחד הם גרים ובכניסה לבית זו בעצם החנות שלהם בה הם מציעים את מרכולתם. היינו גם באזור של שוק הבוקר. היינו בתוך חנות מדהימה לדברי עץ!! היו שם סוסי נדנדה שכרמל מאוד נהנתה מהם וגם כיסא ענק שתמיר נהנה ממנו...ואנחנו נהנינו מלהסתכל על כל שאר הדברים שהיו בחנות! ממקלות אכילה, לקרשי חיתוך, קערות עץ, משחקי עץ, שולחנות וכיסאות, תכשיטים ועוד המון המון דברים! המשכנו לכיוון של מרכז הפסטיבל וראינו תצוגה של מן עגלות (או ספינות כמו שתמיר קרא להן בגלל שהזכירו לו את הספינת פיראטים בה שטנו), מפוארות, מאוד מקושטות, עם זהב ואלמנטים מיוחדים שכל עגלה מספרת סיפור אחר ויש לה ייחוד משלה. זה היה מהמם!!!! מזג האוויר גם ממש היטיב איתנו (בזמן שברקע יש דיבורים על סופת טייפון מאוד חזקה שעומדת לפקוד את יפן בעוד מספר ימים), השמיים היו כחולים, ללא עננים, ללא גשם והשמש בשמים... התמונות יצאו מושלמות! אחרי שהתבוננו בספינות עלינו לכיוון המקדש, שם ראינו אנשים מתחילים להתיישב על מן מחצלת, מול אחת הספינות שעמדה שם, והבנו שמתוכננת להתחיל שם הצגה (גם זכרתי שקראתי שיש משהו עם מריונטות). יצא שחיכינו למעלה משעה כדי שזה יתחיל....אבל היה לנו מיקום מצויין מקדימה, בצל, בעוד כל האזור היה מפוצץ במאות אנשים!!! ההצגה הייתה באמת מיוחדת אבל לדעתי האישית - לא מבינה איך חיכינו שם למעלה משעה בשביל התצוגה הזו בת ה-20 דקות!! באמצע ההצגה תמיר נעמד וצעק לי "אמא, זה משעמם אותי!!!" הבושות...אוי, הבושות.... הסתיימה ההצגה וחיפשנו מקום לאכול בו צהריים.
הגענו למסעדה יקיטורי (מסעדה בה צולים את הבשר על מנגל אישי), ומסתבר שלא רק אנחנו הגענו לשם, אלא עוד מלא ישראלים... מצחיק שעד כה נדיר היה שראינו ישראלים ופתאום פוגשים בכל כך הרבה. בכלל, התחושה ברחובות הייתה שיש 50% ישראלים מבין כל האנשים שם. שומעים עברית בכל עבר... תחושה מוזרה, קצת פחות מהנה אבל זה מה שיש! כולם התנקזו לאותו האזור כדי להגיע לפסטיבל! היה טעים מאוד ואכלנו דברים חדשים ומעניינים!! המשכנו לטייל קצת ברחובות עד שתגיע השעה של פסטיבל הערב (מ-18:00). הגענו לאזור השוק, קנינו תותים עם קצפת וחלב מרוכז, וירדנו לאכול זאת ליד הנהר, כדי ליהנות מקרני השמש האחרונות לפני שיורדת החשכה. השמש ירדה ואיתה הגיע הקור.... התלבשנו בשכבה נוספת והמשכנו לטייל ברחובות. היו שם כמה מקומות כמו פנינים, מקסימים ממש!!! חנות של צ'ופסטיקס שעושים עליהם במקום חריטה עם השם שלך (שמאוד רצינו לקנות אבל היה ממש קשה לבחור ועוד יותר קשה כי הילדים חירפנו אותנו שם), נכנסנו לחנות סאקה, טעמנו קצת ואז ישבנו ב-bar שלהם ושתינו את הכוס שקנינו, מהסאקה המובחר ביותר שלהם. היה טעים!!! ואווירה ממש כייפית. היה שם מוכר שוודי שדיברנו איתו קצת. המשכנו חזרה לרחוב ראשי וכשראינו שהתחילו להתרכז הרבה אנשים סביב המדרכות, הבנו שהגענו למקום הנכון!
היפנים האלה, יש להם סבלנות אין קץ!!! גם שם חיכינו לפחות חצי שעה כדי שתגיע אלינו התהלוכה של הספינות הללו. תמיר מצא מקום ישיבה על שפת המדרכה, אבל כרמל לא הייתה מוכנה לשבת ורצתה רק לידיים. אישה מקומית מבוגרת ישבה על שרפרף פיצפון, והזמינה את כרמל לשבת לה על הברכיים. כך העברנו את רוב התהלוכה.... אבל היה מהמם!! אלה אותן ספינות שראינו בבוקר, אך היו מלאות בפנסים יפניים ועל כל ספינה היו נגנים עם כל מיני כלים. על ספינה אחת בנות שניגנו בחליל, על ספינה אחרת בנים עם קסטנייטות.. לפני שהגיעו הספינות היה מן טקס שבו היו ילדים מחופשים לדרקונים, היו כאלה שניגנו על חליל, והדרקונים רקדו לצלילי החליל. תוך כדי התהלוכה הטמפרטורות צנחו ונהיה ממש קר....היו 8 מעלות! איך שהפסטיבל הסתיים חיפשנו משהו לנשנש בדרך (שיפודי בשר ושיפודי אורז מוצ'י) ומיהרנו להגיע לאוטובוס חזרה למלון.
יום 15 - לא מאמינים שזה כבר היום השלישי בטקיאמה ושצריך לעזוב את המלון והנוף המטמטם שהיה לנו מהחדר, ממש כמו גלויה! אז קמנו, אכלנו ארוחת בוקר והחלטנו גם היום לתת לילדים זמן להשתובב במשחקייה! בזמן הזה ארזנו את הדברים, סידרנו את החדר ועשינו צ'ק אאוט בשעה 11:00. הילדים אחרי פנקייקים, אחרי משחקייה ואפשר לצאת לדרך!
יוצאים לדרך לכיוון Kanazawa. כדי לחלק את הנסיעה לשתיים, נסענו לכפר Shirakawa-go. זהו כפר שיש בו בתים שנבנו והשתמרו מלפני 250 שנים!! אלה בתים מסורתיים גגות משופעים והגגות עשויים מכמו חבילות של חציר. כפר משגע!!! ממש כיף להסתובב בו.
אחרי שטיילנו וראינו אותו מכל הזוויות, אוהד גם עלה לתצפית לראות אותו מלמעלה, והילדים ואני הלכנו לגן משחקים שהיה ליד החניה שלנו. הם היו בעננים כשהגענו לשם, זה היה גן משחקים של בית ספר, מדשאה ענקית, נדנדות, מגלשות וגם צינור בטון גדול שאפשר היה להתחבא בו. עזבנו קצת לפני שהחשיך והמשכנו בדרך ל- kanazawa. הדרך הייתה מהממת, מלאה בכפרים וערים בדרך, מה שרואים זה בתים מסורתיים שמוקפים בשדות, אזור חקלאי. ממש פסטורלי!! וכל זה על רקע השקיעה ואורות דמדומים. הספקנו להגיע למלון בשעה 18:00, בדיוק כשנהיה חשוך לגמרי.
המלון שלנו - The square hotel - מהמם, מלון חדשני, מעוצב ממש יפה, החדרים מקסימים בחדר היה טאבלט וגם טלפון נייד לשימוש האורחים, שאת הטלפון ניתן להוציא מהמלון ולהשתמש בו באינטרנט וביצוע שיחות חינם. לא שהשתמשנו בזה...אבל הרעיון נחמד ממש!
נכנסנו לחדר, כרמל רצה לשירותים, עשתה את שלה ואז התפשטה והודיעה לנו שהיא הולכת להתקלח! הייתה אמבטיה וגם מקלחת כמו באונסן, הילדים מתים על זה!! אז היא התקלחה לבד, מילאה את הקערה, שפכה על עצמה והכל.... ואחריה גם תמיר נכנס והתרחץ לבד. אחרי שהילדים היו מקולחים, הלכנו לאכול ארוחת ערב. גילינו שהמיקום של המלון מושלם!! היינו 2 מטר משוק הדגים. אמנם בלילה הוא היה סגור, אבל המסעדות היו פתוחות ואכלנו שם במסעדה מצויינת!! הזמנו קערת דגים ופירות ים שמונחים על אורז, גם קוויאר, קיפוד ים, סרטנים... והילדים טרפו שם סלמון. כמובן שהכל נא.... קינחנו כולנו בגלידה, ואת תמיר פינקנו בגלידה עם דף זהב!!! הוא אמר שהזהב היה הכי טעים. הילדים חזרו למלון עם אנרגיות בשמיים ונרדמו לקראת חצות.…
יום 16 - אכלנו ארוחת בוקר במלון ויצאנו לטייל בעיר, כשכל המקומות שרצינו לראות נמצאים מסביב למלון שלנו, והכל במרחק הליכה. התחלנו בשוק הדגים שכאמור היה צמוד למלון שלנו. היה שם מדהים, הכל נקי, ריחות טובים, הכל מסודר יפה כל כך, הדוכנים מרווחים ויש הרבה מקום לעבור. פשוט תענוג לטייל ולראות את הכל. מלא דגים, סרטנים, צדפות, שרימפסים, פשוט הכל מהכל!!! פגשנו שם משפחה ישראלית שראינו גם יום לפני, התחברנו איתם וחברנו לטייל יחד (ירון, זוהר, רועי ותמרי). המשכנו מהשוק לגן הארמון של קנאזווה, ממש יפה שם והמשכנו לטייל לגן שנחשב הכי יפה - kenrokuen. יש שם וילה שמאוד מומלץ לניכנס אליה, יש לה גם גינה מאוד יפה, אבל כל כך נהנינו מהגן עצמו וגם מהחברה שהייתה לנו, שבחרנו לא להיכנס לוילה. משם המשכנו לשכונת nishi chaya, נפרדנו מהחברים שהלכו למקדש הנינג'ה והתחלנו בחיפוש אחר שירותים.... מפה לשם הגענו ל- D.T Suzuki Museum. לפי השם היה נשמע שזה מוזיאון לכלי רכב, אבל בפועל זה מוזיאון לכבודו של הפילוסוף Suzuki Daisetz Teitaro, שהיה פילוסוף בודהיסט. היו שם חללים עם קצת מסיפור החיים שלו, אזור שבו הוא היה יושב והוגה, כותב ספרים ומשהו במוזיאון הזה, בעיצוב שלו, בתאורה, במוזיקת הרקע והאווירה היה מאוד מרגיע והשרה עלינו תחושה מאוד נעימה ומרגיעה. באחד החללים היה אזור קריאה עם ספרים שמיועדים גם לילדים, ביפנית ובאנגלית. בחרנו בספר "העץ הנדיב" וקראתי לתמיר את הסיפור (תרגמתי לעברית). בסוף הספר תמיר החל לדמוע ולבכות כשהבין שכבר לא נשאר שום דבר מהעץ... אף עין שלנו גם לא נשארה יבשה אחרי זה. הוא ממש היה עצוב...אף פעם לא חשבתי שהספר הזה כל כך עצוב! הילד הזה ריגש אותנו מאוד. אחרי שקינחנו את האפים ומחינו את הדמעות, יצאנו לרחבה בחוץ שבה יש בריכת מים מושלמת שיש בה מכשיר שמרטיט את הגלים ויוצר במים צורות מושלמות, ואחת לכמה דקות יש זרם שיוצא מן המים ויוצר טבעות מושלמות במים...פשוט מקסים!!! זה ממשיך את האווירה המושלמת שיש במקום ומתחבר לעיצוב המדהים של המבנה.
ביציאה מהמוזיאון טיילנו בגן היפני שלו שהוא בעצם נשמר מתקופת האדו. שם כבר נהיה מאוחר והיינו רעבים מאוד אז חיפשנו מסעדה לאכול בה והלכנו לכיוון מקדש הנינג'ה שם היו הרבה מסעדות. בדרך פגשו אותנו חבורה של ילדים יפנים שמאוד התלהבו מהילדים ואחרי שנפרדו מאיתנו התחרטו ובאו לכייון שלנו שוב וליוו אותנו בדרך עד שהגענו למוזיאון המאה ה-21. נהנינו מהתצוגות שהיו בחוץ ומזג האוויר התחיל להשתנות. למחרת אמור לפגוע טייפון ביפן, שאומרים שהוא מאוד עוצמתי ולא היה כזה ב-60 שנים האחרונות... למחרת היינו אמורים לעזוב את קנאזווה ולנסוע לקיוטו אך מעדיפים כנראה להישאר פה עוד יום כדי למנוע סיכונים בדרך. אז עצרנו לאכול צהריים במסעדת קארי ומשם כבר הלכנו לכיוון המלון. בדרך עצרנו באיזה קניון, בקומת המשחקים כדי שיהיה לילדים קצת מעניין וראינו בהמשך גם את Oyama shrine.
אכלנו ארוחת ערב במסעדה דומה לזו שאכלנו במטסומוטו, שבה יש בר סושי ושני שולחנות, ואדם אחד שמכין הכל. כשנכנסנו לשם היה מלא בתיירים ובהמשך, כשהלכו, התמלא רק בישראלים. מצחיק שמאז טקיאמה פוגשים ישראלים בכל מקום, כל הזמן... דוקא אהבנו את הניתוק. אכלנו נגירי טעים עם הדברים הרגילים וגם עם צדפה מקומית, ודג מקומי שיש רק בקנאזווה. הילדים אכלו רול סלומון - תמיר אכל בעצמו 3 וחצי רולים!!!! הילד היה רעב....
הזמנו לילה נוסף בקנאזווה ליום המחרת, והחלטנו לעבור למלון מפנק כמו שהיה לנו בטוקיו - Mitsui garden hotel.
יום 17 - ארזנו את המזוודות והתכוננו למעבר למלון שנמצא 50 מטר מאיתנו. אוהד העביר את התיקים והמזוודות ואנחנו נכנסנו לבית קפה הצמוד למלון כדי לאכול ארוחת בוקר. זה בין המקומות הבודדים ביפן שבהם היה שוקו לילדים!! הם ממש שמחו!
היום הטייפון מכה ביפן, גשם כבר התחיל לרדת והחלו מעט רוחות. עברו למלון החדש ברגל, הסענו את המזוודות והיינו עם מעילי גשם. היה ממש פשוט לעבור...בהמשך אוהד העביר את הרכב לחניון אחר מאחר והחניונים הם ל-24 שעות. את החדר מקבלים רק משעה 12 אז חשבנו ללכת למוזיאון המאה ה-21 מאחר והגשם לא חזק וזה מקום סגור. הצלחנו להגיע בקושי רב אל חנות ה-Lawson שזה המקביל של 7/11. כרמל כל הזמן נלחמה במעיל, לא הייתה מוכנה ללבוש אותו ולא ללכת עם מטריה.... אז קנינו מלא נשנושים וחזרנו למלון. קיבלנו את החדר, שיחקנו קצת עם הילדים ואז הלכנו לאונסן, זוגות זוגות. היה שם מדהים!! בחוץ יש סערה ואנחנו בפנים, בתוך המים החמים, עם מוזיקה מרגיעה ונעימה, צופים על מה שקורה בחוץ. חזרנו לחדר והתעדכנו קצת בחדשות המקומיות, ראינו מה קורה באזור האקונה, ראינו שהייתה גם רעידת אדמה שהורגשה באזור טוקיו, ועם זאת אצלנו ממש רגוע...יצאנו לאכול במסעדה מחוץ למלון, במרחק של 20 צעדים...הראשונה בבלוק הייתה סגורה, בשנייה לא היו מוכנים לקבל זרים שאינם יפנים ולשלישית נכנסנו לאכול. האוכל היה ככה ככה....מה שהיה אמור להיות דאמפלינג היה קציצות דגים בתוך מרק, הזמנו רול עם עוף וירקות וגם הוא הגיע בתוך המרק של הקציצות דגים... דג מטוגן הגיע לא מפולט וכשהיינו גיבורים ורצינו להזמין עוד אחד - בדיוק נגמר. הייתה מנה מקומית של תבשיל מרק עם ירקות, בשר ופטריות שהיה מאוד טעים וכשרצינו להזמין עוד אחד - בדיוק נגמר.... אז כל מה שהיה טעים פשוט נגמר. הילדים התחרפנו במסעדה ורק חיכינו כבר שיביאו לנו חשבון ונלך משם. חזרנו למלון, כולם נרדמו ואני הלכתי מאוחר יותר לאונסן, והייתי בו לבד לגמריי!! אי אפשר לתאר במילים את תחושת הרוגע, הכיף והשלווה שהמקום הזה מעניק.
יום 18 - קמנו לשמיים בהירים, בלי גשם וכמעט בלי עננים. אין זכר לסופה שהייתה. מדליקים טלויזיה ורואים את כל הנזקים שהיא גבתה באזורים אחרים....טוב עשינו שנשארנו בקנאזווה. אכלנו ארוחת בוקר במסעדה המהממת של המלון, ארזנו ויצאנו לדרך לכיוון Kyoto.
הדרך הייתה יפה, עם עיירות ציוריות של בתים אותנטיים. עצרנו לאכול בדרך, באמצע הכביש המהיר והמשכנו בדרך. הגענו ל-Kyoto בשעה 16:20 ונסענו למקדש fushimi inari, וראינו חלק מאלף קשתות הטורי שהיו שם. מקום מקסים! ראינו את הכל באור יום וגם כשהחשיך והדליקו את התאורה במקום. היה קסום לראות הכל בשני המצבים. מקום מהמם ולא נמאס לטפס ולראות את הקשתות!! עצרנו רק כשנגמר לכרמל הכח לטפס והבנים פתחו פער גדול ולא ראינו או שמענו אותם בכלל באופק. אז התחלנו לרדת ומיד אחר כך הבנים הצטרפו אחרי שחיכו לנו הרבה זמן ודאגו כשלא הגענו. (אז תמיר גם מאוד התאכזב שלא התאפשר לו לטפס הכי גבוה ולהגיע למקדש בראש גרם המדרגות).
סיימנו את היום במקדונלדס לכבוד הילדים, נסענו למלון Aravant hotel וכמובן שהלכנו לאונסן. לילה טוב...
יום 19 - תכננו לקום בשעה 07:00 כדי ששעה לאחר מכן כבר נוכל להיות מחוץ למלון...אבל זה פשוט בלתי אפשרי. קמנו אחרי 8 מהמיטות וגילינו שבחוץ יורד גשם. קצת משנה את התכניות שלנו. בגלל הטייפון נשארו לנו בערך יומיים לאזור קיוטו. אתמול היינו בפושימי אינרי, נשאר לנו את היום, ומחר תכננו לנסוע לנארה. ממש קשה להחליט מה עושים ועל מה מוותרים...במיוחד כשיורד גשם. התחלנו את היום ב-Lawson, התפנקנו בארוחת בוקר שכללה סנדוויצ'ים, שניצלונים לילדים, מאפה ממולא בקרם שוקולד, עוגת שכבות מקומית וקפה טוב!!! לצערנו לא היו מקומות ישיבה בחנות אז לקחנו איתנו את האוכל לדרך. החלטנו לגוון ולנסוע היום בתחבורה הציבורית. קנינו כרטיס יומי לאוטובוסים (600¥ במקום לקנות לכל נסיעה בודדת שעולה 230¥) ועלינו על האוטובוס ל-Arishiyama. ירד קצת גשם, זה היה יותר כמו ספריי של גשם...טיפות קטנטנות שלא מפריעות לטייל. האזור הזה נחשב הפרברים של קיוטו, אבל יש בו כמה מוקדי אטרקציות וקצת נמאס לנו מהמקדשים שיש במרכז העיר, אז בחרנו בו. התחלנו בהר הקופים שכולל טיפוס לגובה כדי להגיע לאזור שבו נמצאים הקופים וכל הדרך יש הנחיות מה לא לעשות: אסור לצלם עם טלפונים שמכוונים לפרצוף של הקופים, אסור להאכיל אותם (מלבד במקום שמיועד לכך) ואסור להסתכל להם ישירות לעיניים כי הם מפרשים את זה כתוקפנות. עכשיו לך תסביר את זה לכרמל... ממש לפי סוף העלייה היה גן משחקים קטן לילדים שהיה נחמד כדי לדרבן את כרמל להמשיך לטפס! טיפוס מעייף.... אבל הגשם פסק. הגענו למעלה וראינו המון קופים מסתובבים חופשי וגם מתהלכים בנינו. בנוסף, היה שם מבנה שהחלונות שלו מגודרים, שם קנינו בננות ובוטנים והילדים האכילו את הקופים דרך הגדר. השתדלנו להאכיל את הקופים הקטנים...ראינו גם קופיף שעדיין ינק מאמא שלו והיו כאלה שקילפו עבורו את הבוטנים כדי שיוכל לאכול מהם. לאחר מכן ביקשו מכולם לצאת מהמבנה ופיזרו בחוץ על הרצפה המון אוכל לקופים הבוגרים וכולם הגיעו והתרכזו באותו אזור. היה ממש נחמד!! בדרך למעלה פגשנו אישה מאוד נחמדה בשם יושי, היא יפנית אמריקאית שיש לה חווה בקליפורניה, היא מגדלת דבורים, ובשנים האחרונות חזרה ליפן. דיברנו איתה המון והלכנו ביחד בפארק. היא עודדה את כרמל להמשיך לטפס, נתנה לילדים סוכריות טעימות בשביל אנרגיה (למרות שלתמיר הייתה מספיק אנרגיה, יותר מכולם...הוא רץ בעלייה!) וגם סיפרה לנו דברים על עצמה ועל אורח החיים ביפן. למשל, היום (14/10) נחשב יום הספורט והבריאות, זהו חג לאומי שבו כמעט כולם בחופש ועוסקים בפעילות ספורטיבית, בתי הספר נערכים לזה מספר חודשים ובמועד הזה עורכים תחרויות ספורטיביות בין הילדים והכיתות, וההורים מוזמנים לצפות בתחרויות. כרמל ממש התחברה גם לחברה היפנית של יושי והיא ירדה עם שתיהן את כל הירידה מטה, ולא רצתה להיפרד מהן...כרמל הייתה ממש גיבורה! הלכה כמעט הכל ברגל!!!
משם המשכנו ל- Togetsukyo Bridge והגענו לרחובות מקסימים עם מלא חנויות ודוכנים של אוכל. תמיר השתחרר שם סוף סוף ורדף אחרי 'נסיכות' כדי להצטלם איתן, נפנף לשלום לכל הקבוצות שעברו באזור. שניהם היו ממש כמו סלבריטי לפי כמות התמונות שצילמו אותם...היו אפילו שתי נשים מבוגרות שצילמו אתם וכל כך התלהבו מהם שהביאו להם מתנות!! (ארנק קטן ומשהו כמו מגבת ידיים או משהו כזה, יפני, אותנטי).
החלטנו שצהריים נאכל על הדרך, עם שיפודים. מצאנו דוכן של פירות ים ואכלנו שם שרימפסים, אוקטיפוס וגם סקלופס שהיו כמו חמאה!! פעם ראשונה שלי עם סקלופס וזה היה לא פחות ממושלם!! לילדים קנינו שיפודים של בשר ואחר כך גלידות עם כדורים צבעוניים עליהן. אחרי אין ספור תמונות עם נסיכות יפניות, המשכנו ליער הבמבוקים שם כרמל כבר הייתה מוצפת בגרויים ופשוט נרדמה.
עלינו על אוטובוס ונסענו לדרך הפילוסופים. הגענו בשעת בין ערביים, וטיילנו בשביל החמוד לצד הנחל שזרם. בצידי הנחל מסעדות מיוחדות, בבתי קפה עם עוגות "home made" וחנויות בוטיק, גם מקומות שאפשר לעשות בהם סדנאות כמו למשל בחימר וכדרות. ממש נחמד לטייל שם. אחרי שפחות או יותר מיצינו את השביל, החשיך ונהיינו רעבים, נסענו באוטובוס ל-Gion הלא הוא רובע הגיישות. גיישות לא ראינו, אבל היה מקסים להסתובב בסמטאות הקטנות רק שבחושך היה פחות נעים כי בסמטאות נסעו רכבים והילדים היו במצב רוח של השתוללות....אז היה קשה להסתובב איתם שם. המשכנו ברחוב הראשי שהיה מקושט כולו בפנסי רחוב מהממים, הכל חי, צבעוני ועם מלא אנשים. כמעט בכל צומת הייתה זמרת או נגן שמנסים את מזלם והופעו מול העוברים והשבים. הראשונה שנתקלנו בה שרה למען האמת די מזעזע, אבל כרמל התהפנטה ממנה! עמדה מולה כמה דקות ולא הייתה מוכנה לזוז.... המשכנו ללכת ואז נתקלנו באחת נוספת שניגנה על גיטרה ושרה ממש מדהים!!! ואז גם תמיר וגם כרמל פשוט נעמדו מולה ונהנו מהשירה שלה. עוד לא מעט אנשים התאספו סביב, אבל הילדים היו אטרקציה. בסוף השיר גם מחאו לה כפיים והיא ממש התרגשה מזה! נתתי להם מטבעות והם שמו לה בסלסלה ונפרדו ממנה לשלום. המשכנו עם הרחוב וחצינו את הגשר לכיוון Pontocho alley, הבטנו מהגשר במסעדות המהממות ופנינו ימינה לרחוב קטן, מלא במסעדות ובאנשים רעבים שמחפשים איפה לאכול. כמה מסעדות שמצאו חן בעניינו כבר היו מלאות, ולבסוף מצאנו מסעדה שהייתה מוכנה לקבל עוד לקוחות. בשורה תחתונה - זו הייתה מסעדה פלצנית, יקרה ובלי הרבה אוכל....בקושי שבענו שם. המשכנו חזרה עם הרחוב הראשי וממש מול קניון Takashimaya (שנראה אחלה קניון לעשות בו שופינג!!) לקחנו אוטובוס חזרה למלון. בזמן ההמתנה לאוטובוס הכרנו זוג יפנים חמודים שתמיר עשה הפגנת כוחות מול הגבר, עשה בעיטה באוויר ואז גם הגבר עשה, עשה עוד טריק וגם הגבר עשה, ואז עשה גלגלון מושלם והגבר היה בהלם, וכל האנשים מסביב עמדו ומחאו לתמיר כפיים!!!! הם צחקו הרבה ועשו יחד שטויות ולבסוף אפילו עלינו יחד על אותו קו אוטובוס. אחרי שירדנו וגם כשהיינו כבר במלון, כרמל בכתה לאן הם הלכו ולמה לא הלכנו איתם לבית שלהם...?! הלכנו עם הילדים מהר לאונסן ומהר לישון...
יום 20 - במקום לקום מוקדם בבוקר, התפנקנו לנו במיטה כאילו שזה שבת בבוקר. (אנחנו מטיילים כבר 19 ימים בלי סופ"ש לנוח בו...) התחלנו להתארגן ואוהד הלך להביא לנו ארוחת בוקר מהחנות האהובה עלינו, lawson...אכלנו בחדר וכשסיימנו עשינו צ'ק אאוט ונסענו ל- Nara. מזג האוויר בחוץ היה מושלם!! לא חם ולא קר...לפעמים גופיה ולפעמים חולצה ארוכה. הלכנו ברגל דרך פארק נארה, אל מקדש Kasuga-taisha. כבר בדרך לפארק עם הרכב התחלנו לראות איילים בצידי הדרך מהחניון, וככל שהתקדמנו פגשנו יותר ויותר וטוב שכך, כי זה היה בהדרגה. כשהגענו למקדש שם האיילים הסתובבו ממש בחופשיות בין בני האדם. ליטפנו אותם, כרמל אפילו האכילה אחד מהם וכמובן שהילדים היו שוב אטרציה לכולם וצילמו אותם בלי סוף.
משם המשכנו לפארק, מקום מהמם ביופיו!! נחל זורם, העצים בשלכת ומלא מלא איילים בכל עבר! אחרי שעצרנו לנשנש משהו ונזהרנו שהאיילים לא יבואו לנשנש אותנו, המשכנו ל- todaiji temple וראינו שם את הבודהה הענקית שבתוך המקדש.
אמנם היינו רוויים ממקדשים, אבל זה באמת משהו אחר...קשה לתפוס את הגודל של זה. טיילנו עוד קצת בפארק והגיע הזמן להתקדם לקראת טוקיו ולהגיע ליעד הבא שלנו, למלון שאוהד הזמין באמצע הדרך. אבל זה לא לפני שעצרנו לאכול, עצרנו במסעדה בשם Steak house family ואכלנו שם מלא בשר!! היה טעים, מנות משביעות ומחיר הוגן (וזול לעומת ארוחת הערב של היום הקודם...).היה כבר חשוך ותחילת הדרך הייתה בכביש ממש צר בתוך יער. שם ראו את נזקי הטייפון מאחר והיו מקומות בהם הכביש היה קצת הרוס, עצים היו על הכביש ומלא בוץ וסחף. לא סימפטי לנסוע בכביש כזה בחושך. אחרי שעלינו על הכביש המהיר הכל היה נראה כבר אחרת! נסענו על גשרים ענקיים ומרשימים מאוד, ראינו פארקי שעשועים עם מגלשות הרים מפחידות!!! ראינו כמה גלגלי ענק, עברנו ליד (או בעצם מעל) Nagoya, Suzuka, עברנו את Toyota, ועוד. למעשה עברנו באזור של כל העיירות ששמענו את שמן בדיווחים של הטייפון מאחר והוא נכנס ליפן דרך האזור הזה. המדהים הוא שכמעט ואי אפשר היה לראות זכר לטייפון. זאת למעט האקונה, שלהבנתנו ניזוקה מאוד וניזוקו גם דרכי הגישה אליה...
הגענו לעיירה שבה אוהד הזמין לנו מלון - Hamamatsu והגענו למלון שנקרא Hamanako hotel. אמנם היה חושך מוחלט כשהגענו, אבל המלון היה ממש קרוב למים, כמו במפרץ. בלילה היה נוף יפהפה. הגענו למלון ב-23:00, עברנו את הילדים הישנים למיטות והלכנו לאונסן בתורות. האונסן היה ממש נחמד, אצל הנשים היו 3 בריכות שאחת מהן הייתה עם מים לבנים, עכורים כך שכשנכנסים לא רואים את הגוף (לא יודעת מה היה מיוחד בה...) והדבר הכי כיף היה הבריכות בחוץ!! הייתה בריכה קטנה ועגולה במרכז אך המים בה לא היו כל כך חמים, ובצד הייתה בריכה עם מקומות שכיבה. כזה כיף ורוגע שאי אפשר לתאר במילים. הייתי שם לבד, הכל מסביב צמחייה, קולות צרצרים, הכל רגוע ושליו! מה שעוד היה מיוחד זה שהיו לנו בחדר במלון 4 מיטות!!!! זה עוד לא קרה לנו בטיול... 4 מיטות גדולות ורחבות! ישנו נפלא!!! כל אחד במיטה שלו...
יום 21- כבר אתמול התחלנו עם תחושת באסה שמצד אחד הטיול עבר לנו כל כך מהר ומצד שני תחילת הטיול נראית כל כך רחוקה.... לא יאומן שהיום זה יום הטיול האחרון שלנו!! קמנו בבוקר, נסענו למקום המועדף עלינו לארוחת בוקר, קנינו כהרגלנו כריכים, שניצלונים וסושי משולש. התפנקנו גם עם הקפה הטוב שלהם - matchi cafe ומשם נסענו לסופר גדול כדי לקנות ממתקים. תמיר מאוד רוצה להביא לכל הילדים בגן שוקולדים. אז קנינו גם אנחנו שיהיה כבר לעבודה. והמשכנו בדרך לטוקיו. איך שהתחיל הנוף האורבני הבנתי שאנחנו כבר בפאתי טוקיו, בניינים גבוהים מסביב והכביש על גשרים עוד יותר גבוהים!! מדהים שנוסעים על גשר של שתי קומות ועוברים מעל ומתחת גשרים אחרים, ממש סולמות ונחשים. בשלב מסויים נסענו על גשר שהיה גבוה מרוב הבתים באזור וזו הייתה חוויה מדהימה. הבניינים הגבוהים כאילו נבנו בצמוד לכבישים, ואנחנו נוסעים במקביל לקומה 5/6 שלהם... הגענו צ'יק צ'ק לבית מלון, אוהד נסע להחזיר את הרכב (זה היה במרחק 5 דקות נסיעה), אכלנו סושי משולש ויצאנו לכיוון Odaiba!! איזה כיף שלא הספקנו לבלות שם בתחילת הטיול...זה היה מושלם בשבילנו עכשיו! נסענו לשם עם רכבת המונורייל (+נסיעה של תחנה אחת ברכבת תחתית), תמיר התלהב ממש!! ישבנו בקרון הראשון כך שראינו את הנהג של הקטר ואת כל המכשירים שהיו לו. הגענו לאי, בדיוק למרכז העניינים!! ממולנו קניון אאוטלט מטורף, גלגל ענק צבעוני וגם המוזיאון שלteamlab. התחלנו בתצוגה של Toyota, אבל הם בדיוק היו בהיערכות לתערוכת טוקיו ולכן חלק גדול מהתצוגה לא היה פעיל...המשכנו הלאה, החלטנו לנסות את מזלנו וקנינו כרטיסים לתצוגה של Teamlab borderless, היה מדהים!! חוויה מופלאה למבוגרים ולילדים כאחד. תצוגות פשוט מרהיבות!! זה היה ספונטני והיינו שם שעתיים וחצי בלי להרגיש!!
כשיצאנו אכלנו בוונדיז שהיה בדיוק ממול, קשקשנו קצת עם אנשים מהונג-קונג ואחרי זה קיימנו את ההבטחה שלנו לילדים והלכנו לגלגל ענק!!! הילדים לא הפסיקו לקפץ ולשיר מרוב אושר והתרגשות!!! תמיר בחר בקרון השקוף והמתנו בסבלנות כדי להיכנס אליו. אמנם היה כבר חושך, אבל היה נוף מהמם!! עם כל האורות של הבניינים, הרחובות, הרכבות והמכוניות. תמיר השתגע למעלה (בקטע טוב), ולא סתם למעלה...הגלגל היה בגובה 115 מטר!!! לאחר מכן, בהמלצת החברים מהונג-קונג, הלכנו לראות תצוגה של מכוניות עתיקות שהיו בתוך המבנה הענק של האאוטלט וניצלנו את החצי שעה האחרונה שכל המקום המטורף הזה היה פתוח! היו רכבים מהממים, וכל התצוגה הייתה כמו רחובות כפריים עם בתים ברקע.
השעה כבר הייתה אחרי 21:00 והתלבטנו האם להמשיך לעוד מקום וליהנות מחיי הלילה או לחזור למלון. החלטנו לסיים את היום הזה באווירה טובה, עם הכיף של הילדים וחזרנו למלון. מכל ההתרגשות, הילדים נרדמו רק לקראת חצות. אפשר לומר שמיצינו את היום הזה עד תום!
יום 22 - קמנו בבוקר ואכלנו ארוחת בוקר במלון, ישבנו בדלפקים שמשקיפים על המטוסים ונהנינו מארוחת הבוקר האחרונה ביפן... זהו.... לא יאומן שזה נגמר!
מסקנות:
1. ללא ספק נחזור לכאן, ובלי ילדים!!!
2. טוקיו נותנת פייט חזק לניו-יורק. נשאלה השאלה מה יותר שווה ושנינו נוטים לכך שטוקיו יותר שווה!! יש בה הכל מהכל, גם בניינים גבוהים עם אורות כמו בטיימס סקוור, גם פארק גדול שאפשר לטייל בו, גם בתים מסורתיים, גם מקדשים, גם אאוטלט ענק לשופינג...פשוט הכל!!
3. התחבורה הציבורית מדהימה! הרכבות בטוקיו מדוייקות, נקיות ופשוט תענוג לנסוע בהן! אפשר להגיע מכל מקום לכל מקום, בקלות. גם האוטובוסים ביפו מדהימים, הכל מדוייק יותר משעון שוויצרי! לכל נהג (בין אם זה אוטובוס או רכבת) יש שעון שבכל תחנה הוא מוודא את השעה ולא עוזב את התחנה עד שלא הגיעה השניה שבה הוא אמור לעזוב את התחנה.
4. יש דברים שמיותר להביא ליפן: בגדי ים, מברשות שיניים, משחת שיניים, מסרק, צמרונים לאוזניים, מייבש שיער, כפכפים, סכין גילוח ובטוח יש עוד דברים שכבר הספקתי לשכוח...
5. לוקח זמן מרגע ההגעה ליפן עד שנופל האסימון ומבינים את התרבות, ההרגלים, קוד ההתנהגות ועד שנעלם ההלם שבו מצויים בהתחלה. לכן, מומלץ להגיע ליפן לתקופה ארוכה כדי ליהנות ממה שיש לה להציע.
6. טוקיו מדהימה, אבל כדי לראות את יפן האמיתית צריך לצאת מטוקיו ולראות כפרים, עיירות ולחוות ערים נוספות. קיוטו למשל שגם היא עיר גדולה, שונה מאוד מטוקיו!! יש לה אופי אחר לחלוטין והיא מייצגת טוב יותר את יפן האמיתית.
7. רמת הניקיון ביפן היא משהו שבהחלט יש לנו מה ללמוד ממנו!! כמובן הניקיון בשירותים הציבוריים, ששם השירותים והאסלות נקיות, מצוחצחות ועם ריח טוב...גם שירותים שנמצאים באמצע הכביש המהיר שרק נהגי משאיות עוצרים שם. וזה ממשיך בניקיון בפחים שלהם (אם כבר מוצאים מקום עם פח...) יש עובד שמנקה ומצחצח את הפחים עצמם. חלונות הראווה שאותם מבריקים כל בוקר, נהגי האוטובוס שלפני תחילת הנסיעה במסלול מבריקים את האוטובוס מכל רבב, גם מבחוץ!! וכמובן הניקיון ברחובות ובכל מקום, שגרם לנו כבר במינכן להזדעזע מרמת הלכלוך שיש על הרצפה (שלא נדבר על הזעזוע בחזרה לארץ בעת הביקור בשירותים הציבוריים של שדה התעופה).
8. מישהו צריך להתחיל לייבא לארץ אסלות כמו שיש ביפן...
לסיכום, אצטט משפט שנתקלתי בו (סליחה אך איני זוכרת את המקור):
"חזרתי ארצה, האסלה קרה והלב שבור..."
