קפצנו לסוף שבוע ארוך בחבל סוונטי.
זוג מעל 40. בכושר בינוני (לכל היותר) .השארנו את הילדים בבית ויצאנו לדרך.
משך הזמן המתוכנן בסוונטי שישי עד שני.
בפועל שישי חלקי ושני חלקי. כלומר שני ימי טיול מלאים נטו. זה להבנתינו , היה משך הזמן המתאים לטעימה ממגוון המסלולים והנופים שהאיזור מציע.
הגענו בטיסת שכר של ישראייר שנוחתת בטביליסי ב2300. לנו במלון בעיר. בבוקר למחרת שכרנו נהג שלקח אותנו מהמלון למסטיה, העיירה הגדולה במחוז סוונטי.
משך הנסיעה כשבע שעות . הדרך לגמרי סבירה ועבירה לכל רכב. סלולה במלואה (בהמשך בחבל סוונטי עצמו, המצב שונה בתכלית).
חלופה אחרת היא טיסה משד”ת קטן ליד טביליסי למסטיה. משך הטיסה כשעה. מגיעים כמו לקראת אוטובוס מקסימום חצי שעה לפני.
עלות כרטיס טיסה לאדם בכיוון אחד כ40 $.
קשה להשיג כרטיסים.יש שתי טיסות ביום , 4 פעמים בשבוע. בכל טיסה כ20 נוסעים.
נעזרנו בטיסה בחזור. להלוך לא השגנו כרטיסים.
שד”ת של מסטיה הוא למעשה מבנה קטנטנן בבניה. השרותים מאולתרים. אולם ההמתנה הוא למעשה סככה ובה מס ספסלים.
פרטים על הטיסות באינטרנט.
כאמור, את הדרך למסטיה עשינו ברכב עם נהג. שילמנו 250 לארי . לאחר התמקחות. קיבלנו הצעות מחיר של 500 לארי.
החבר'ה הצעירים נוסעים במרשרוטקה. הנסיעה נמשכת למעלה מ9 שעות במיקרו בוס(מן מיניבוס קטן).
בדרך ממסטיה-למרות אורכה ומרכזיותה כמסלול לתיירים – אין בתי קפה או מסעדות שמעוררים רצון לשבת בהם.
מצאנו חצפוריה סבירה בדרך- האוכל ממש טעים ולמרות שמבחוץ המסעדה נראתה חורבה, בפנים היה מאוד נקי ומסודר. מכיון שלא טרחו לקרוא לה בשם, אציין כי היתה ממוקמת כשעה לפי הגוגל מפס ממסטיה.
במסטיה התארחו בגסט האוס של אקה eka's guest house.
הגענו אליו בהמלצת המקומיים שפגשנו בדרך.
הפגישה הראשונה עם הגסט האוס קצת הרתיעה את בן זוגי. נזרק ברגע לחוויה שעשינו כזוג צעיר בנפאל. הסמטאות לא סלולות. בין הבתים מסתובבים חזירים, פרות ושאר חיות בית. המבנה מעץ. כל צעד שמשהו עושה במבנה נשמע.
אבל אחרי זמן הסתגלות קצר, הצלחנו להתרשם ממקום מאוד מאוד נקי. מבני בית חמים ומכניסי אורחים. ומתנאים צנועים אך מתאימים למי שבא לטייל בהרים כל היום, לבוא להתקלח, לצאת לארוחת ערב במגוון המסעדות המעולות בעיירה, וללכת לנוח לקראת יום חוויות חדש.
לאחר שהתמקמנו בגסט האוס שכבר ממרפסתו ניבט נוף ההרים המהמם,
יצאנו לנקודת המידע במרכז העיר, מרחק 2 דקןת מהגסט האוס.
שם קיבלנו המלצות למסלולים.
ביקשנו מסלולי יום באורך עד 5 שעות הליכה נטו, בדרגת קושי בינונית .
ביום הראשון- יום ההגעה -
יצאנו למסלול טיול קצר, שמוביל ל soviet army base camp. המסלול יוצא ממסטיה ליד בית הקפה של דרור. כן דרור. שאלנו בבית הקפה לפשר השם, תחילה נאמר לנו שפירוש השם הוא חופש. כששאלנו באיזו שפה – אמרו בעברית והוסיפו שבעל הבית ישראלי. לא הזדמן לנו להגיע לשם לחוות את המקום. ראינו שיש לו מרפסת חביבה שצופה על הנהר השוצף קוצף.
המסלול עובר בדרך כורכר סלולה. כולו עביר לרכב. הלכנו ברגל כשעתיים הלוך ושוב. הנוף יפה והמסלול מתאים למי שצריך לנצל אחא צהרים פנוי ולא יכול להספיק למשהו ארוך מזה.
בערב ישבנו בקפה לילה. בית קפה מרכזי בו מופע ריקודים מקומי. הומה אדם. תיירים ומקומיים. האוערה מאוד קוסמופוליטית. הצטרו אלינו גרמנים לשולחן והיתה שילה מענינת על טיולים ועל החיים ומה שבינהם. חוויה !
האןכל טעים. השירות – איטי לאור עומס מטורף.
ביום השני יצאנו בחבירה לעוד שני זוגות גרצנים בהסעה עם נהג לאושגולי.
פגשנו את הזוגות בתחנת המידע ביום הראשון, ואימצנו את המלצת צוות התחנה, לחבור כבקבוצה לשכור נהג שיקח אותנו ויחזיר לאושגולי. מחיר לאגם 30 לארי. סהכ מחיר לשישה היה 180. סיכמנו עם הנהג שיחכה לנו ונחזור איתו למסטיה. המחיר שסוכם כולל הלוך ולזור כולל זמן ההמתנה.
קבענו יום קודם להםגש ב730 בבוקר ליציאה. כגרמנים הם הגיעו בול בזמן ויצאנו לדרך. משכה 45 קמ . לוקחת שעתיים וחצי בערך.
מגיעים לאושגולי. בדרך עצרנו מספר פעמים לצפות בכםרים עתיקים שמגדליהם האופיינים לחבל סוונטי השתמרו. מאוד יפה. באושגולי עצמה זה הכי מרשים.
אושגולי הינה העיירה המיושבת הגבוהה ביותר בקווקז. (לא בדקתי- המקומיים המתהדרים בעובדה זו) .
הכפר נראה מוזנח באןפן קיצוני. לא ממליצים ללון בו אלא לחזור באותו יום למסטיה.
יצאנו לכיוון קרחון שחארה.
אנחנו הלכנו כשעתיים וחצי עד לתחילת העלייה לקרחון. הנוף יפה. ניתן לעשות את כל מה שצעדנו בחום עז בגיפ או אפילו מומלץ יותר על סוסים שמושכרים במקום, וךצעוד כשעתיים הלוך ושוב מהנקודה שהסוסעם והרכב לא ממשיכים.
אנחנו הטשנו את עצמינו בדרך והעלייה הכריעה את המין היפה….
ביום השלישי – שכרנו נהג שלרח אותנו לשני מסלולים.
אגמי קורודי – ניתן להגחע בגיפ קשוח עד אליהם. הנהג שלנו אף שסיכמנו עימו עד האגמים עצר לנו כשעה ורבע הליכה בעלייה מאוד תלולה. העךייה מתגרת אבל הצראה למעלה מהמם ושווה את המאצץ. הירידה חצי שעה בערך חזרה.
בדרך למטה תצפית מרהיבה מהצלב. נקודה מפורמת הצופה על עמק מסטיה.
משם נסענו לקרחון צלדיcheladi. נסיעה בדרך מאוד משובשת כ30 ד. ההלכה לקרחון בעליה של כ250 מטר. לטורך מסלול של כשעתיים הלוך ושוב. מתאים מאוד למשפחות.
חזרנו בערב עייפים. אכלנו במסעדת sun seti בהמלצת אתר trip adviser. מסעדה מאוד חביבה. אוכל טעים מאוד.
למחרת בהמתנה לטיסה עלינו ברכבל לתצפית. מונית לנק היציאה של הרכבל כולל המתנה של הנהג – 40 לארי.
יש מסלול שיורד מהנקודה העליונה של הרכבל. אם יש לכם זמן שלנו לא היה , זה שווה ביותר. הרכבל – 5 לארי הלוך ושוב.
הנוף מרהיב.
עד כאן. סוונטי מהממת.
שווה לכל נפש בעלות הביקור. מתאימה לזוגות שרוצים להזכר איך היה בנפאל בתנאים משודרגים ביותר מבחינת האןכל והניריון אבל לא מבחינת התשתיות.
תהנו.
