טיול בגאורגיה - טרק יפהפה ומאתגר לאגם טובאוארצ'כילי

פרטים טכניים על הטרק

יצאנו לטיול אל גאורגיה, ששיאו היה טרק מרהיב וחוויתי לאגם קסום ששמו טובאוארצ'כילי, שנקרא גם באנגלית Silver Lake. זהו מקום נידח, מנותק וקסום במיוחד, חווית חיים שלנו, ואחד הטרקים היפים שעשינו בעולם! על הטרק שנספר פה לא תמצאו אינפורמציה בשום מקום כמעט, ולכן מומלץ לקרוא לעומק, להקפיד על ההכנה והכי חשוב- לא לעשות שטויות! על האגם שמענו במקרה ב"לשכת מידע" של התיירים הראשית בעיר טיביליסי כשראינו תמונה של אגם מקסים על שומר מסך, וכששאלנו סיפרו לנו על המקום (וגם זה היה מידע מוטעה).

1. היציאה לאגם מתחילה מכפר בשם ג'ווארי, שנמצא חצי שעה מזוגדידי, עיר אפורה ומהבילה בדרך מטיביליסי לכוון באטומי או לכוון מסטיה/סוואנטי, כלומר, מי שנוסע לטייל בסוואנטי יכול לעשות את הטרק בדרך לסוואנטי או בדרך חזרה.
2. אורך הטרק - כשמתחילים אותו מנקודת לשנגה - 30 ק"מ לכיוון, סה"כ 60 ק"מ - אנחנו עשינו אותו בשלושה ימים אינטנסיביים של הליכה/קריעה של 10-11 שעות הליכה ביום ממוצע. כמובן שעדיף לעשות אותו בחמישה-שישה ימים באיזי, עם שש שעות הליכה ביום לערך, כולל לילה ליד האגם.
3. ברמה הטכנית יש לקחת תיקים לנשיאה על הגב, לרבות אוהלים (למרות שבדרך כלל לא יורד גשם), שק"שים + אוכל ובישולים לכל הימים, מומלץ לשכור סוסים (לפחות אחד) לסחיבת התיקים, ואם לא אז מדריך/רועה/צייד מקומי - חובה! לא לוותר! השבילים באזור הם בחלקם פשוט נעלמים ואין שום סיכוי בעולם, שבעזרת מפה טופוגרפית/חוש ניווט אפשר למצוא את הדרך. השבילים בחלקם נעלמו/כוסו בצמחייה ובלי מישהו שמכיר את הדרך, אין סיכוי לסיים את הטרק נכון להיום. ראו הוזהרתם - מי שיעשה אחרת מסכן את עצמו - חד וחלק!

לתחילת הכתבה

התארגנות לפני הטרק

1. אנחנו חיפשנו ציוד או מפות או התארגנות בעיר המחוז זוגדידי ולא מצאנו כלום! או שמארגנים מראש בעזרת מדריך מקומי מטיביליס, או בעזרת לשכת תיירות/סוכנות תיירים או לנסוע לכפר ג'ווארי, שם ישנו במלון סמוך לכפר, ליד סכר ענק ומפורסם בשם סכר אינגורי, במלון פוצחו. לא תמצאו אותו באינטרנט, זהו המלון היחיד באזור. אגב, טלפונים מסלולארי ישראלי לטלפון גאורגי מקומי- יקר בטירוף, מומלץ לקנות כרטיס sim מקומי (אותנו חייבו ב-1,000 ש"ח על כמה שיחות קצרות). ליד המלון יש שתי חנויות מכולת עם אוכל שניתן לקנות לטרק.
2. למדריך שלנו הגענו בפוקס. אמרו לנו שאנו לא צריכים מדריך אלא-"מונהדירה" - צייד בגרוזינית. הבחורה במלון עשתה כמה טלפונים וסידרה לנו בחור בשם טריאל קוכילבה - צייד מקומי, סייר, איש טבע, בחור מקסים, במשך השנה הוא מורה להתעמלות בבית ספר ובקיץ יוצא להרים לעבוד עם משפחתו ולהוביל תיירים מזדמנים לטרק המדובר. טריאל הסביר לנו על חיות, הראה לנו את בקתת הציידים של משפחתו, לימד אותנו המון - וכל זאת בעשר המילים שהבנו בגרוזינית... אנחנו ממליצים בחום על הבחור. לא לשכוח לסכם עם נהג שיבוא וייקח אותכם בבוקר לנקודת היציאה.

לתחילת הכתבה

מסלול הטרק

יש מספר אפשרויות להגעה אל נקודת ההתחלה: אנחנו התחלנו בלשנגה. מגיעים לעיר המחוז זוגדידי ומשם מרשרוטקה (מונית שירות) לכפר ג'וארי, משם יש לחפש רכב /מונית עד לשנגה, שם מתחיל הטרק. יותר קל לחפש בזוגדידי/בג'וארי ג'יפ שיעלה אותכם את הפאס הראשון עד לנקודת אונצה.כמו כן, ניתן להתחיל גם בנקודת סקורי, אך זה מאריך את ההליכה בעוד יום -יומיים.

היום הראשון - לשנגה-פאס ה"אונצה"- נחל קואאוצ'ה - יום לא קל, הליכה ביערות גשם שמדי פעם נפתחים לנופים ירוקים תלולים ומשגעים, ההתחלה מנקודת לשנגה היא עלייה שלוקחת בין 4-6 שעות בהתאם לכושר שלכם. ניתן לארגן ג'יפים שיעלו אתכם את כל הפאס ויחסכו מכם את העלייה הארוכה, סיפור לא זול, שיכול להגיע ל-150 לארי (300 ש"ח) להקפצה לכיוון אחד. מי שמעדיף ללכת בכיוון פחות אתגרי - הוצאה שווה בשבילו. מפאס ה"אונצה"- לא רואים ממנו יותר מדי בגלל הצמחיה. ירידה של שלוש שעות לערך עד נקודת הלינה הראשונה האפשרית ליד נחל קואאוצ'ה. השביל בשעתיים הראשונות של הירידה ממש מוסתר ועובר בסבך של עלים ענקיים ושיחי פטל גדושים בפרי מתוק בכמויות מטורפות, רק להושיט יד ולאכול.

היום השני- מנחל קואאוצ'ה- למאגאנה-סתווי - תחילת היום בעליה קלה של 40-50 דקות לכיפה קטנה ומשם ירידה די חזקה לכיוון מפגש הנהרות - ג'אלארה- מאגאנה. עד למפגש הזה - כשעה וחצי הליכה. בנקודת המפגש הזו גם ניתן לישון ולאלו שהתחילו בהקפצה של הג'יפ ביום הראשון מומלץ להתקדם במסלול ולישון שם כבר בסוף היום הראשון. הג'אלארה זורם עם מים יותר חמימים (הכל יחסי) ואפשר בכיף להיכנס להתרחץ בנחל ולהתרענן בסוף היום בזרם - אנחנו רחצנו ונהננו מאוד. סיום כייפי ליום הליכה קשה. משם מתחילים לטפס מזרחה לאורך נהר המאגאנה, לאורך שמונה קילומטרים, שאורכם כשש שעות בערך. ההליכה לאורך המאגאנה היא לא מישורית, אז לא לצפות, יש בה עליות ולאחריהן מישורים קצרים, עד העלייה הבאה.

 ההליכה לאורך נהר המאגאנה היא יפה, אבל עולים בה כמעט כל הזמן. לאחר כשעתיים - שעתיים וחצי של הליכה, הכוללת בתוכה עלייה אחת גדולה - טיפוס של כ- 200 מטר גובה - חוצים את המאגאנה לגדתו הצפונית על גבי "גשר" המורכב משלושה בולי עץ. לאחר הגשר מטפסים עוד כשעתיים-שלוש, טיפוס, שהחלק האמצעי שלו הוא עוד "מיני פאס" ובו מטפסים עוד 400-500 מטר גובה. לאט-לאט. בסוף מגיעים לנקודה בה הדרך נפרדת מהנחל ומתחילה בטיפוס האמיתי לעבר האגם. בנקודה הזו ישנו סוג של "בקתת הרים" גרוזינית. למעשה, זהו מחסה מסלעים מקומיים שמוגן ביריעת יוטה. זוהי "מאגאנה-סתווי" - הבקתה על המאגאנה, שם גרים בקיץ רועי הצאן המקומיים שמעלים את העדרים לרעות. הם נחמדים, מכניסי אורחים והאכילו אותי בגבינות ויוגורטים מעשה ידיהם וכמובן צ'צה- המשקה האלכוהולי המקומי. במאגאנה-סתווי, במישור, ישנים את הלילה השני.

היום השלישי - מאגאנהסתווי- אגם טובאוארצ'כילי- וחזרה - יום זה הינו יום השיא, יפה ומרשים, מעל קו הצמחיה, וכמובן האגם המיוחל. מומלץ ליום זה לקחת מעט ציוד ככל האפשר. אל תשכחו מצלמות, כמובן. לא ניתן לעלות את היום הזה עם סוסים, לאלו ששוכרים סוסים כדי לרכוב עליהם במהלך הטרק. תשאירו את התיקים הכבדים למטה, אבל היזהרו! שלמו לאחד החבר'ה שישמור לכם עליהם, לנו גנבו את התיקים בנקודה לאורך הטרק בה השארנו אותם ביום הטיפוס לאגם (אל דאגה, הצייד שלנו מצא אותם למחרת בבוקר).

 במהלך היום מטפסים כ-1,000 מטר גובה. הנוף משכר, מזכיר את הנופים באנדים בפרו ובהימלאיה בנפאל, לא נופל מהם בכלום - מדרונות ירוקים, מפלים, פרות באחו, ופסגות עם שלג. הטיפוס אורך כשעתיים ובסופו מגיעים סוף סוף לטובאוארצ'כילי האגדי והקסום! אגם טורקיז-כחול עמוק, מוקף ב-8 בפסגות קטנות מכל צדדיו, בסוג של מכתש, כמו כתר שעוטף אותו - פשוט עוצר נשימה! המים בקיץ לא קרים ליד הגדות ובכיף אפשר ומומלץ להתרחץ, על אף שהאמונה הגרוזינית אוסרת על רחצה מלאה וטוענת שמי שמתרחץ באגם תרבוץ עליו קללה (לנו כפי שאמרתי, גנבו את התיקים באותו יום, אז אולי...). בכל אופן, הרחצה היתה מענגת ומזככת אחרי המסע הזה, וגם מי שיישב במקום הזה ויבהה במקדש הטבעי שנותר שם, לא יוכל להתנתק מהמקום, יצירה אלוהית של ממש! מומלץ לשרוץ במקום כמה שעות לפחות. הקרביים יותר יכולים לעלות עם התיקים המלאים למעלה ולהעביר שם את הלילה - אמור להיות מדהים. עוד אופציה היא להמשיך לסיבוב לעוד שני אגמים קטנים וקרובים ולהפוך את היום ליום אגמים, ובסיומו לרדת חזרה ללון ליד ה"מאגאנה-סתווי". מי שישן למעלה מאריך את הטרק כמובן לשישה ימים (אלה אם הוא יעשה חזרה מהירה וקשה אך אפשרית ביומיים).

יום רביעי - מאגאנה-סתווי- קואאוצ'ה - ביום זה ההליכה רגועה יותר ונמשכת כ- 6.5- 7 שעות. מתחילים בירידה של 4-5 שעות לאורך המאגאנה, כולל חצייה חזרה על הגשר של בולי העץ מהצד הצפוני לצד הדרומי. לאחר המעבר במפגש הנהרות ג'אלארה - מאגאנה, תתחיל העלייה של שעה וחצי-שעתיים לכיפה ומשם ירידה קצרה עד לנחל הקואאוצ'ה ללינה אחרונה בטרק.

יום חמישי - קואאוצ'ה - אונצה - לשנגה - היום יפתח בטיפוס בשביל עפר טוב יחסית - שעה ולאחר מכן השביל הנסתר בין שיחי הפטל ועלי הענק, עד לטיפוס האחרון והקשה בתוך היער לפאס האונצה. משם ירידה של 3-4 שעות חזרה לנקודת ההתחלה ללשנגה. לאלה ששכרו סוסים - אלו החלקים שבהם תשמחו לרכוב עליהם, בעליות האחרונות לאחר חמישה ימי הליכה... בשעות אחר הצהרים - לפנות ערב מגיעים חזרה ללשנגה מאוד עייפים אך גם מאושרים. לנו המקומיים בכפר ערכו קבלת פנים, קיבלו אותנו כגיבורים עם המוצ'ילות הגדולות, חיבקו והתנשקו איתנו, אירחו וכיבדו כמו שרק בגרוזיה יודעים. סיום שמח ומתוק לטרק משגע שלא נשכח לעולם. אנחנו נחתנו פיסית לפני שבועיים, אך הראש עדיין מרחף שם ביערות, בפסגות ובאגם הקסום...

 ובאמת, אחד הדברים היפים בחוויה הזו שעשינו (וממליצים לכם לעשות) הוא הבתוליות והאותנטיות של המקום והאנשים, שבאמת לא מתורגלים בתיירים (לא מדברים אנגלית כמובן בכלל). זה מקשה על ההכנות, אבל זה מקסים ומרגש כשנכנסים לתוך זה. מומלץ מאוד לבוא עם שיחון עברית- גרוזינית ואם אתם לא מוצאים, אז עברית - רוסית, רובם שם מדברים רוסית. הטרק בנוי בעיקר לתרמילאים מנוסים, שיודעים איך לטייל ולהסתדר בטיולי עולם שלישי מסוג זה. תעשו את הטראק הזה- זאת חוויה שלא תשכחו.

לתחילת הכתבה