לרוב מי שכותב פוסט על טיול זה מי שמאוד נהנה ורוצה להמליץ, ולכן קריאה על מקום היא תמידה מוטה. שווה לשמוע ממי שכל כך לא נהנה להיות בסין שהחליט לכתוב על זה.
בקצרה
לטייל בסין (מלבד טיול עירוני בביג'ינג, או טיול מאורגן) זה כל כך קשה שזה לא שווה את זה. קשה להסתדר ולמצוא דברים, מחסום השפה הוא קשה בצורה קיצונית, הנסיעות לכל מקום ארוכות, והגרוע מכל – אין טבע, הכל מתורבת וסלול. ובעיקר צפוף ורועש. הר בסין מרגיש כמו שוק בארץ. אנחנו תיכננו להיות בסין חודש וברחנו (לפיליפינים – שם מדהים!) אחרי פחות משבועיים. מוזמנים לקרוא הלאה בשביל הפירוט.
אוריינטציה של הפוסט
אני מאוד אוהב טבע ועולם שלישי, ולא אוהב ערים. הייתי בהודו, בוליביה, קירגיזסטן ואתיופיה, שבכולן יש חלק מהבעיות שאני מציין בפוסט, אבל בכל אחת מהן מאוד נהניתי. בסין לא. עבור מי שמתעניין בתרבות וארכיאולוגיה כל הפוסט לא ממש רלבנטי.
שפה
המחסום בסין קשה במיוחד כי לא רק שהסינים לא מדברים אנגלית, אלא שאנחנו לא מסוגלים לומר אף מילה בשפה שלהם. ממש כלום. בפרט שמות של מקומות – זה הופך הכל למאוד מאוד קשה. כמו כן, זה לא רק שהסינים ברחוב לא מדברים אנגלית, גם בהוסטלים ובאתרים אין אף אחד שיודע. בשבועיים בסין פגשנו 3-4 סינים (מחוץ לשנגחאי) שידעו לחבר משפט באנגלית.
תחבורה
באופן עקרוני יש בסין תחבורה טובה למרחקים ארוכים, אבל המרחקים הם באמת מאוד מאוד ארוכים. יש מעט מקומות שהנסיעה אליהם היא לא חצי יום מאיפה שישנים, וההגעה תמיד כרוכה בסטרס בגלל שקשה להתמצא.
(אין) טבע
הגרוע מכל – אין טבע (נגיש) בסין. יש מקומות מדהימים, וראיתי לא מעט מקומות לפני הטיול שאמרתי לעצמי שאני חייב להיות בהם, אבל החוויה של לטייל שם היא מזעזעת. כל אתר שהיינו בו, והבנו שככלל הכל ככה בסין, היה דומה יותר לגן בוטני מאשר למסלול בטבע. הכל מבוטן, אין ממש איך לרדת מהשביל, והחוויה הכללית היא של הליכה יחד עם אלפי תיירים לאורך מסלול אחד מוגדר. זה נשמע זוועה סתם ככה, אבל לא מדובר בסתם תיירים – אלו תיירים סינים.
הסינים
דמיינו את חבורת הערסים הכי גרועה שנתקלתם בה. בכינרת, בפארק הירקון, ברכבת. אלו שמדברים אחד עם השני בצעקות, יורקים, מעשנים indoors, שמים מוזיקה בווליום גבוה בלי התחשבות באף אחד. זו הנורמה של ההתנהגות בסין. זה נשמע מוגזם, אבל הסינים באמת מתנהגים ככה. אני לא טוען שהם “אנשים רעים” (whatever that means), זה עניין תרבותי והם כנראה גדלו בסביבה רועשת ועבורם זה נורמלי, אבל הרעש הוא אותו הרעש. אנחנו קראנו לפני הטיול שהסינים צועקים ויורקים וחשבנו לעצמנו שזה דבר מוזר לכתוב על מקום (ומי ישמע, כאילו הגענו משוויץ). צועקים ויורקים לא מעביר את זה. דמיינו במקום נסיעה ברכבת כמו נסיעה ביחד עם טיול שנתי של כיתה ח' לאילת באותו הקרון, ודמיינו כל אתר תיירותי בסין כמו מיני ישראל ביום האחרון של חול המועד פסח.
סיכום
אם אתם מחפשים טבע, ואתם לא מתכננים לתאם מדריך דובר אנגלית עוד מהארץ או שאתם מספיק הארדקור בשביל לטייל מחוץ לשביל מוכר (לא הייתי ממליץ בסין), לדעתי כדאי לוותר על סין.