הטיול ליער השחור התחיל בעצם בהכנות לטיול בצפון איטליה אבל מכיון שאנחנו יכולים לנסוע רק ביולי, החלטנו לוותר כדי לא לסבול מהחום האיטלקי ולעבור ליעד המתוכנן הבא..
הכנות של חודשים, קניית כרטיסים לטיסה סדירה לציריך, ביטוח, שכירת דירה ורכב ואנחנו מוכנים.
טסנו לציריך בשעות הבוקר ולמי שלא מכיר את שדה התעופה זהו מקום ענק.
יש מרחק רב ללכת בתוכו וגם שימוש ברכבת פנימית.
אם רוצים להגיע מאזור הנחיתה להשכרת הרכב יש לעבור לבניין השני. .למזלנו מי שהדריך אותנו כל הדרך היה קברניט המטוס ,
בדקנו את הרכב, מצאנו עליו שריטות שבקשנו שיסמנו מראש , בדקנו שיש מדבקה על השמשה ונסענו ישירות למפליי הריין.
מה נגיד, הלוואי עלינו כזו כמות של מים במפלי ישראל לכמה שעות, בעצם הם לא היו נכנסים במפלים שלנו.
במפלי הניאגרה עדיין לא היינו אבללעומת כל מה שראיתי עד עכשיו זו חוויה בלתי רגילה.
משלמים שם בנפרד לכניסה ובנפרד לשייט.
שלמנו על השייט הקצר 10 פרנק לשלושתינו.

משם נסיעה לדירה בשונאך שביער השחור.
למחרת נסענו לצרפת. בבוקר הטמפ. עמדה על 15 מעלות
וחשבנו שיהיה יום נעים. לאט לאט היא טיפסה למעלה כמו בכל הימים הבאים כיוון שנפלנו לתוך ימים חמים מאד מאד ומזגנים אין שם בסביבה...
הכל כל כך ירוק ויפה .
הדרך לצרפת מלאה בשדות תירס וחיטה אינסופיים שיצרו מרבדים יפים בגווני צהב וירוק לאורך מרחק רב וזרנוקי מים ענקיים משקים אותם.
נוסעים לטירת Haut Koenigsbourg.
עלויות: 7.5 יורו למבוגר,ילדמתחת לגיל 18 חינם.
שעות פתיחה: בחודשים יוני יולי ואוגוסט המבצר פתוח מדי יום, בין השעות: 9:15 -; 18:00.(להגיע עד שעה 16:30).
חניה:חופשית, ככל שמגיעים מאוחר יותר חונים רחוק יותר.
כתובת:Chateau Du Haut -; Koenigsbourg,D159,Selestat 67600.
Orschwiller.
אתראינטרנט:http://www.haut-koenigsbourg.fr/en#
מקוםמאד מומלץ לגדולים ולקטנים:אבירים, ריהוט תקופתי, פרזולים מענינים, עבודות עץמיוחדות, תותחים , תמונות וכ"ו.
בדרך לטירה ראינו את השילוט לפארק הקופים אך מראש החלטנו לוותר. בירידה לכיוון ריקוויאר מתחילים להבין למה נבחר השם דרך היין, שורות ארוכות של גפנים ואנחנו בדרך לחממת הפרפרים.
הכניסה עולה 7.5 יורו למבוגר ו-5 לילד.
כבר בכניסה נחתה לידינו חסידה שהתקרבה לכולם בלי חשש. הפארק הוא בעצם חממה קטנה שבתוכה פרפרים חופשיים, צבעוניים ויפים בגדלים שונים.
אם עומדים ולא זזים הם נוחתים עלינו ולא מרגישים אפילו. יש פרפרי ענק שלא נחים לרגע וכאלה שיושבים בנחת על צלחת הפירות ואוכלים ממנה. ביקור קצר מאד אבל נהנינו.
Papillons Exotiques Vivant.
כתובת: Route de Ribeauvillé, 68150 Hunawihr, France.
אתר אינטרנט: http://www.jardinsdespapillons.fr/
.ממשיכים בדרכים הציוריות עד לרקוויאר.
חנייה במקום עלתה חצי יורו לשעה ונכנסים ברחוב הראשי והקטן יחסית אבל בעיני מקסים.
ציורי ומזמין, עוגות, יין, מזכרות, בתי קפה המון צבע וחסידות..
מכאן נסענו לקולמר .
החלטנו להיות תיירים אמיתיים ולקחנו סיור ברכבת התיירים הקטנה. סיור של 45 דקות עולה 6 יורו למבוגר ו-4 יורו לילד.
הנהג מביא אותנו לכל המקומות העיקריים בעיר , הסבר באוזניות באנגלית.
הבעייה בעניין הזה שהזמן עובר והרכבת לא ממש עוצרת ליד המקומות שרוצים לראות וכבר התעצלנו לשוב אליהם אחר כך רגלית.


בשלב זה מתחילים לחפש המבורגר לילדה ולא מוצאים בכל האזור עד שעברנו את הגבול חזרה לגרמניה.
מעולם לא חשבתי שאפשר להתגעגע כל כל למקדונלד ושו'ת עד לרגע זה.
אמנם יצאנו מצויידים מהבית אבל זה הדבר היחיד שהיא רצתה לאכול.
בדרך חזרה לדירה החלטנו לעבור דרך מפלי טריברג שנמצאים ממש לידינו.
אחרי הריין הכל נראה כמו זרזיף דק כך שההתלהבות הייתה פחותה.
ברור שלא הייתי מתנגדת שיהיה ליד הבית שלי מקום כזה שראינו שמקומיים באים אליו סתם לטיול של ערב.
חוץ מגווני הירוק מתלווים לנוף בימים אלה צבעי הדגל הגרמני בכל מקום.
בכל מקום זה אומר דגלים בגודל של שמיכות על הבתים, כלבים מקושטים, מכוניות מקושטות, צבעי איפור על הפנים, חנויות שעד שלא נכנסים אי אפשר להבין מהחלון אם זו חנות ספורט או למשל מעדנייה שהתחפשה לשחקנית כדורגל והכל נכתב בלי הגזמה.
אבל למונדיאל ולתוצאותיו נגיע בהמשך.
למחרת נוסעים לטודטנאו -; Todtnau למפלים ולמגלשות ההרים.
כל הדרך מלאה במפרצי חנייה קטנים המתאימים לצילום והתרעננות או פשוט במסלולי רכיבה לאופניים.
בכניסה למגלשות מחנים את הרכבב חניון קטן וממנו הולכים מרחק קצר ביותר לכניסה. אחרי המגלשות באוסטריה ציפיתי לכניסה קצת יותר מסודרת אבל לא.
לדוגמה, קנינו כרטיסים ואי אפשר היה לשבת בקרוניות כיון שהמפעיל היה בדיוק עסוק בגיזום עשבים מסביב, אולי יש מצוקת כח אדם....
אחרי המפלים נסיעה לפלדברג.
הראות טובה ואנחנו מתחילים לעלות בצורה חלקה. הדרך לאנדרטה זרועה במרבדי פרחים . עולים בתוך המעלית שבאנדרטה כדי להגיע לתצפית.
מי שעלה ברגל משלם כאן על התצפית..
למקום הגיעו גם נכים בכסאות גלגלים ולא הבנו איך יעלו לרכבל. מאי שם נשלף מתקן מיוחד, מעין מסילות שחוברו לכניסה והנכים נכנסו לרכבל בלי כל בעיה.
סיימנו את התצפית והתחלנו לרדת. כל כמה רגיעם נשארנו תלויים בין שמיים וארץ וחשבנו שיש תקלה. בירידה שאלנו מה קרה ואז הסתבר שהמפעיל בכניסה לרכבל פשוט עצר בכל םעם כדי שנכים יוכלו לרדת בקלות. הסרנו הפניו את הכובע על הטיפול בזוג הזה.
בגדול, מקום נחמד אבל לא חובה.


מכאן נוסעים לטיטיזה, אגם נופש עם סירות ומתרחצים והמון דוכני מזכרות .
שכרנו סירה חשמלית לשיט מהנה של חצי שעה ב-10- יורו.

בדרך חזרה לבית ראינו המוני אנשים עם חולצות לבנות ודגלי גרמניה מתחילים להתאסף לקראת המשחק. לא ידענו עד כמה העניין קריטי עבורם עד שהגענו למגלשות בגוטאך( כן, פעם שנייה היום|) שגם הן יחסית קרובות אלינו.
קצת התפלאנו שמגרש החנייה ריק עד שקיבלנו הסבר שהכל סגור בגלל המשחק. האתר נסגר כמה שעות קודם לסגירה בגלל המונדיאל.
בבוקר קמנו להפסד של גרמניה והתארגנו במהירות לנסיעה לאי הפרחים.
קיווינו שהמקום לא יהיה סגור בגלל ההפסד עכשיו..
בכניסה לאי משלמים ומקבלים מטבע ליציאה מהחניה..
המקום מאד יפה וצבעוני. בכניסה יש אזור משחקים לילדים וביציאה אפשר לעבור שוב שדרך חממת פרפרים בסגנון של זו שראינו כבר.
כתובת:Mainau GmbH D -; 78465 Insel Mainau.
אתר אינטרנט: http://www.mainau.de/startseite.html


מאי הפרחים המשכנו לקונסטאנץ וכאן בעיר שמאד נהנינו לטייל בה ראינו משהו שחימם קצת הלב .
על הגשר בעיר מתנופפים דגלים שונים ובינהם דגל ישראל. לא הבנו בדיוק מה המשמעות אבל למי אכפת.
בעיר הזו בין השיטוטים לקניות הייתה לנו חוויה מוזרה/מצחיקה.
הנוסעת הקטנה מדדה בגדים בחנות כלשהי וכשחזרה לתא המדידה הבגדים שלה מהבית פשוט נעלמו. המוכרת לא הבינה מה קרה עד שהגיעה המוכרת השנייה שהראתה לנו את הבגדים תלויים בין שאר הפריטים לתצוגה בחנות, שיהיה.
ארוחת צהריים אכלנו במסעדה שמוכרת עוף בגריל. טעים ולא יקר.

עזבנו את קונסטאנץ ואנחנו בדרך למעבורת שיוצאת מסטאד לכיוון מרסבורג.
שילמנו על המעבורת 14 יורו והתיישבנו בכיף.
בשבילנו זו פעם ראשונה על מעבורת כך שנהנינו מההפלגה הקצרה הזו.
איתנו ישבו המון אנשים בבגדים אלגנטים . בהמשך הסתבר שהם בדרכם לקומצרט במרסבורג.
במרסבורג עצמה הרוב היה עדיין פתוח למרות השעה( אולי בגלל הקונצרט), מקום נחמד לטייל בו, אכלנו ארוחת ערב במסעדה איטלקית.
האוכל היה טעים אבל חיכינו המון המון זמן עד שקיבלנו אותו.האוירה כאן בשעות הערב נעימה מאד, יושבים גבוה וצופים אל הים, רוח קלה, אוכל טוב- סיום מהנה ליום מהנה


למחרת נוסעים לפרייבורג.
בתחילה רצינו לנסוע לרכבת אבל בעלת הבית שלנו אמרה שזה לא כדאי במיוחד כיון שנצטרך להחליף רכבת נוספות כך שויתרנו.
כפי שהומלץ חנינו בחניה שנקראת רוקט גראג', ממש במרכז.
אם רוצים להכנס לשירותים שבחניה צריך להעביר את כרטיס החניה בדלת השירותים.rotteckgarage ,חנייה מקורה ליד C&A.
Rotteckring, 79098 Freiburg im Breisgau, Germany
דבר ראשון הלכנו ללשכת התיירות קצת להתעדכן. עם הצגת כרטיס קונוס קיבלנו חוברת על העיר שלמעשה לא השתמשנו בה במיוחד כיוון שעשינו שיעורי בית היטב מראש.
הסתובבנו במרכז, שוק, קתדרלה וחנויות.מהשוק לא נפלתי במיוחד, בעיקר פירות , ירקות, גבינות, בשר , פרחים וקצת קשקושים.
הקתדרלה ליד יפה ואפילו ראינו חתונה מקומית.
בכניסה לכנסיה עמדה קבלת פנים על שולחן קטנטן ועליו שמפניה ומשהו שנראה כמו ביגלה. כנראה שהעיקר אכן בא אחר כך.
המון תיירים הצטופפו סביב הענין הזה ובמיוחד ליד המכונית המקושטת.
הילדה מאד נהנתה להסתובב יחפה בתוך תעלות המים, להזכירכם חם חם חם.
עשינו גם קצת קניות והכי נהנינו לשבת בבית קפה ולאכול עוגות טעימות והאמת שביחס לארץ גם במחיר מצחיק.( 2 עוגות לא כולל טיפ 5.5 יורו, טיפ למלצר וכולם יוצאים מרוצים


בדרך הבייתה עצרנו בטריברג שוב(שצמודה לשונאך)..
יש שם בנוסף למפלים כמה חנויות נחמדות שאותן הולכים לבקר עכשיו.
מבחינת מזכרות, המחירים כאן סבירים בהחלט.


היום הבא מתחיל עם טמפרטוה חמה כבר משעות הבוקר, העיקר שסחבנו בגדי חורף. היה אפשר להשאיר הכל בשקט בבית.
התחלנו את היום באוברני המקסימה, חנינו ליד סופר בשם match.
שעתיים ב-2 יורו, כולל אפשרות להכנס לשירותים של הסופר, צריך רק לבקש את המפתח מהקופאיות.
מקום קטן ומקסים שלא רצינו לעזוב, בתים ציוריים, הבאר עם 6 הדליים, כנסייה ובהמשך הגענו גם לבית כנסת.
למי שמחפש לקנות דברים מיוחדים, בפינה ממש מול הכנסייה יש חנות מתנות עם המזכרות האופייניות לאזור אבל גם עם דברים שונים קצת מהרגיל.
לדוגמה קנינו תמונות גדולות ויפיפיות ב-15 פרנק.
בית הכנסת נמצא בקצה הרחוב ביחס לכנסיה שקרובה לבאר.


מאוברני הקטנה לשטרסבורג הגדולה.
התכנון המקורי היה לקנות את שטרסבורג פאס אבל מכיון שהגענו אחרי השעה 13:00 ( מגביל מבחינת השעון האסטרונומי)ולא תכננו שום מוזיאון , אמרה לנו הפקידה בלשכת התיירות שעדיף לוותר עליו.
בכיכר המרכזית שוק גדול ומגוון של אוכל מוכן.
סיירנו בקתדרלה הענקית שגם היא בשיפוצים אבל אין בעיה לסייר, ראינו את השעון שבתוכה ועברנו לשייט שהיה מאד יפה, מביא לכל הנקודות העיקריות בעיר אבל עילף אותנו החום, למרות כמויות המים שהבאנו איתנו.
אחריו ויתרנו כבר על הסיבוב ברכבת הקטנה וחיפשנו רק צל.
אפרופו מים, כל יום שמנו בצידנית הקטנה שנשארה באוטו בקבוק מים קפואים בנוסף לשאר השתייה, תמיד הציל אותנו.
טיילנו קצת בעיר היפה, ראינו תהלוכה מקומית ורחמנו על הצועדים בשכבות הבגדים, ארוחת צהריים במקדונלד(17 יורו) וחזרה לאוטו שהראה לנו 40 מעלות .


אחרי החום הכבד החלטנו שהיום מתאים לבקר בבריכה בערב ונסענו לסולמאר בבאד דורהיים.
שילמנו 22 יורו ונכנסנו להתפנק במים הנעימים.
הספקנו לצלם שתי תמונות כשהודיעו לנו שאסור לצלם במקום הזה מחשש שתמונות יגיעו להפצה ברשת. המקום נעים מאד, בריכות בטמפרטורות שונות ובדרגת מליחות שונות. אין מגלשות או אבובים לילדים אבל מהנה בזכות מה שכן יש.
המקום אמור להסגר ב-22:00 אבל כבר ב21:30 ביקשו שנצא מהמים.
בדרך חזרה נתקלנו בתופעת טבע מדהימה.
זכינו לראות מופע של זיקוקי דינור טבעיים בשמים.:
מולנו הופיעה סופת ברקים לאורך מרחק רב וזה היה מחזה פשוט מרהיב, חבל שאי אפשר לצלם.
בשלב זה אנחנו כבר בכניסה לטריברג, עוד 3 דקות בבית ופתאם מתחילים לצפצף לנו בלי הפסקה.
לא הבנו מה עשינו לא בסדר ואז התחלנו להבין שקרה שוב משהו עם הכדורגל.
המוני מכוניות ואנשים ברחובות , צועקים, מצפצפים, מרעישים, מניפים דגלים, צופרים במכוניות ופשוט ממלאים את הרחובות.
מי אמר שהיער השחור הולך לישון ב18:00?
בעל כורחנו הצטרפנו לשיירת האוהדים כשעדיין לא ברורה לנו המהומה.
החלטנו לעצור ולברר מה הולך כאן ואז התברר שבאותו רגע נגמר המשחק מול אורוגוואי וגרמניה במקום ה-3. מעניין מה היה קורה אם המקום היה גבוה יותר.
מסופת הברקים עברנו לסופת הכדורגל שהמשיכה גם בטלויזיה המקומית.
יום ראשון, נוסעים לפארק אירופה.
איזה מקום מהנה אפילו עבור פחדנית כמוני שרק מלהסתכל על גלגל ענק חוטפת סחרחורת.
כבר בכניסה לפארק הייתה התקהלות שתחזור לאורך היום. סופר בשם אדיקה עשה מבצע פרסום וחילק דברים בלי סוף בכל פינה.(עטים, בלונים, פירות, לחמים, נקניקיות ועוד)
התחלנו בנסיעה ברכבת לכיוון הרחוק יותר והגענו בזמן למופע הפיראטים שמבצעים קפיצות ראווה לתוך המים בחוץ, נדמה לי פורטוגל. ניסינו מתקנים שונים, מאד אהבנו את אלה עם המים. לילדים כדאי להביא בגדי ים כיוון שיש אזורים עם משחקי מים והילדה מאד נהנתה שם.
לא להחמיץ את האבובים ואת הסירות עם זרנוקי המים.
הילדה והאבא עלו כמעט על רוב רכבות ההרים, מהיורו מיר יצאו הפוכים והחליטו שדי לרכבות ובטח לא עולים על המשוגעות יותר.
דרך אגב, המקום נקרא פארק אירופה ופתאם גילינו שאירופה "סיפחה" גם מדינה אפריקאית שלה מוקדש אזור יפה בפארק.
אמנם יום ראשון, המון אנשים אבל לא חיכינו יותר מדי בתורים.
אין טעם לכתוב על כל מתקן רק שהכל כל כך מזמין ןמושקע.
יום מהנה ביותר למרות שברור שאי אפשר להספיק הכל.
כדי לטעום פעם אחרונה סיימנו את היום ברכבת האדומה הקטנה המקיפה את המתקנים וכך ראינו מה החמצנו.


מתחילים את היום בסטין אם ריין, חניה פרנק לשעה.
מדרחוב יפיפה עם חנויות שלא נפתחות כל מוקדם למי שמתעניין.
מאד נהנינו במקום כולל הגשר על הריין שאפשר גם לשוט בו.
15 פרנקל מבוגר ו-7 לילד.
מעל הגשר חבורת צעירים קופצת למים וכל התיירים מסביב מסתכלים על המשוגעים.
מקום קטן וציורי שמתאים לביקור קצר.


טירת Hohenklingen המרוחקת 3 ק"מ צפונית מהעיירה.

מכאן נוסעים לשאפהאוזן שאליה התחברתי פחות, אבל זה עניין של טעם.
החלטנו לסיים את היום בסט. בלסיין כשפתאם מתחיל גשם חזק מאד שנפסק תוך כמה דקות.
טיול קצר בעיירה החמודה והביתה.
מתחילים לנסוע הבייתה ואז מתחיל גשם שוב שהופך לסערה. היו קטעי דרך שהיה קצת קשה לנסוע . במקומות מסויימים כבר ראינו דברים שעפו ממרפסות ואת האישור הסופי קיבלנו למחרת בחדשות שהראו את נזקי הסופה הפתאומית.

בכל פעם שעברנו ברחוב בעיירה ראינו אותו צופה מלמטה בבירור.
אבל! כשמתקרבים אליו אין אפשרות לראות אלא אם נכנסים ומשלמים. ליד החנייה במקום הניחו את ערימת העצים כך שהם מסתירים את הכל.
שילמנו 1.2 למבוגר ו-0.60 לילד.
עצרנו לכמה דקות בודדות וזהו.
הגענו לחנייה התחתונה וכשראינו את המדרגות ויתרנו עם קבוצה נוספת שהגיעה.
בהמשך נוסעים ומגיעם לקצה השני. הנהג ירד לראות האם שווה , אמר שלא ונסענו הלאה למומלסי.
מקום קטן ומקסים שמתאים להפסקה.

ממולמלסי לבאדן באדן.
כשהגענו לבאדן באדן הרגשנו כמו בבית, זה היה המקום עם הריכוז הגדול ביותר של ישראלים וראינו כאלה בכל יום.
למשל עשינו שוב את רכבת התיירים ו80 אחוז משתי הקרונות היו דוברי עברית, רק ההסבר בגרמנית ולא באנגלית.
5.5 למבוגר ו2.5 יורו לילד.
הרכבת הביאה אותנו לאזורים בעיר שברור שלא היינו מגיעים אליהם אבל שעה זה קצת ארוך. אפשר לרדת בכל תחנה שרוצים.
עיר יפה, מלאה בתיירים , חנויות מכל הסוגים, בתי קפה וכ"ו.
בית השתייה והקזינו הספיקו לנו רק לתמונות, גם כאן דגל ישראל מופיע שוב.
חניה חניון
Congress ברחוב Augustaplatz מס' 2
ושוב מנסים את המגלשות בגוטאך שאמורות להיות פתוחות עד 22:00.
המגלשות ממילא בדרך כך שלא היינו צריכים לסטות מהדרך.
הגולשים(לא אני שוב) עלו וירדו מס פעמים בהנאה גדולה מאד ולדבריהם יותר מהנה מהמגלשות הקודמות למראות שהמסלול קצר יותר.
ילד 2 יורו, מבוגר 2.5 . זהו, היום האחרון בציריך.
אנחנו בדרך לשדה התעופה להחזיר את הרכב ולהפרד מהמזוודות.
כשנכנסים לשה התעופה לכוון החזרת הרכב כדאי לשים לב לפנייה הקטנה שמובילה למקום הנכון אחרת סתם מסתובבים בחנייה.
החזרנו את המזוודות בטרמינל 2. יש שם אפשרות לשלוח מזוודות לחברות שונות כולל אל על . שירות שניתן על ידי השוויצרים.
עבד מצויין ולא השתמשנו בלוקר עבורן אלא עבור התמונות שקנינו שלא נכנסו למזוודה. לוקר עלה 8 פרנק ויש בו המון מקום. לא בדקנו האם יש גדולים יותר, אני מניחה שכן שיתאימו למזוודות.
ירדנו לתחנת הרכבת וקנינו כרטיס הלוך ושוב לתחנה המרכזית בציריך.
בציריך (ואולי בעו דמקומות") כדאי לשים לב שכשממירים מפרנק ליורו בדרך כלל יוצאים בהפסד. בכל חנות שער ההמרה משתנה ולא לטובת הקונה.
ציריך היא המקום הצפוף ביותר שהיינו בו אבל גם בה נהנינו.
המחירים כאן יקרים יותר לדעתי, שלמנו על 3 ארוחות המבורגר שווה ערך ל180ש"ח מכיוון שהעדפנו לשלם בטעות ביורו ולא בפרנק.
ברשתות אפשר למצוא דבריםבמחירים סבירים אבל גם "מציאות : כגון תיק קטנטן במחיר מבצע של 900 פרנק במקום 1200פרנק, ממש מבצע.
כשחוזרים ברכבת עולים על הרכבת היכן שמסומן שדה התעופה, נסיעהשל 12 דקות בערך.
בתוך השדה יש הליכה יחסית ארוכה ברגל כולל נסיעה קצרה ברכבת הפנימית, הולכים לפי השילוט אחרי טרמינל E
וזהו, חוזרים הביתה מעוד טיול מהנה.
.
ככל שמוכנים טוב יותר, חוסכים זמן בהתברברויות במקום.
כדאי לשים לב בכבישים לשינויי המהירות המחלפים, לפעמים יכול לבלבל כשנוסעים קטע 80, 50, 100 או מתחילים ב50 , יורדים ל50 ושוב 30, בעיקר בעיירות.
השתדלנו להקפיד לפי השילוט . בשנה שעברה קיבלנו דוח על נסיעה במהירות 56 קמ"ש במקום 50.
דבר שני, כדאי לשמור את בקבוקי הפלסטיק למחזור בסופרים הדולים.
גם כאן אנחנו ממחזרים אבל בגרמניה מקבלים מהאוטומט תלוש ואיתו ניגשים לקופה. הסכום הזה יורד מהחשבון.
הקונוס נותן הטבות זעומות לדעתי אבל מקבלים אותו בחינם מהמארחים.