המדריך המקיף לאי הדרומי בניו זילנד

המדריך המקיף לאי הדרומי בניו זילנד

אמל״ק: מדריך שאפתני לטיול מקיף באי הדרומי של ניו זילנד, באורך 5 שבועות, שבו שכרנו רכב ולנו במלונות, מוטלים ודירות, עם פעילויות וטיולי יום מגוונים. כשתכננו את הטיול לא נתקלנו בהרבה מדריכים לסוג כזה של מסע, ולכן, גם כמזכרת לעצמנו וגם כדי לעזור למטיילים עתידיים, העלינו על הכתב את המסלול שעשינו, יחד עם טיפים מועילים. תרגישו חופשי להשתמש בחלק הטיפים הכללי, בחלוקת הימים או להתעמק ביעד ספציפי.

הקדמה: למה כדאי לבקר בניו זילנד?

בנובמבר-דצמבר 2025 יצאנו לטיול של כחמישה שבועות באי הדרומי של ניו זילנד. כבר בתחילת הדרך הבנו שזה הולך להיות הטיול הכי טוב ששנינו עשינו. הגענו עם ציפיות גבוהות וחשש קל להתאכזב - אבל הטבע כאן פשוט מדהים.

מה מיוחד בניו-זילנד?

טבע וגיוון נופי יוצאי דופן: הרים, אגמים, מפלים, פיורדים, חופים, יערות גשם ומצוקים דרמטיים - וביניהם שפע של בעלי חיים.
מרחקי נסיעה הגיוניים: אין צורך בטיסות פנים; המעבר בין היעדים נעשה בנסיעות נופיות של שעות בודדות.
פשטות ונוחות: טיול שמרגיש כמו אירופה - נהיגה בטוחה, תשתיות ברורות, טיול עצמאי לגמרי ומקומיים נחמדים.
גיוון לכל סוגי המטיילים: לא חייבים טרקים של כמה ימים כדי ליהנות מנופים מדהימים - יש מסלולים קצרים, טיולי יום בכל הרמות וגם Great Walks למי שרוצה יותר.

קצת על הטיול שלנו (תיאום ציפיות)

הטיול שלנו התמקד באי הדרומי בלבד, במשך חמישה שבועות. שכרנו רכב רגיל (לא קרוואן), ישנו במלונות, מוטלים ו־Airbnb, והתמקדנו במסלולים בדרגות קושי שונות - מהליכות קצרות ועד ימי הליכה מלאים. לא עשינו טרקים של כמה ימים.

איפה, מתי וכמה זמן?

רגע לפני שנכנס למסלול הטיול, טיפים ועצות לכל המעטפת שיכולים לעזור עם תכנון הטיול:

להתמקד באי הדרומי או לשלב גם את האי הצפוני? יש קונצנזוס שהאי הדרומי מרשים יותר. אנחנו לא היינו בצפוני, אבל חמישה שבועות מלאים באי הדרומי הרגישו בקצב מושלם - בלי ריצה ובלי רגעים מתים. זה גם מפשט לוגיסטית ומפחית עלויות: בלי טיסות פנים ובלי השכרת רכב חד־כיוונית.

כמה זמן ומתי?

התשובה הקצרה: כמה שאפשר.

• 2-3 שבועות: מרכז האי - הר קוק, קווינסטאון, וונאקה, טה אנאו ו־מילפורד.

• 4 שבועות ומעלה: גם קרחונים (פוקס ו־פרנץ ג׳וזף), חופי החוף המערבי והחופים הזהובים בצפון (אבל טזמן).

מתי לטוס?

עבורנו, נובמבר-תחילת דצמבר היו אידיאליים: תחילת הקיץ, פריחה בשיאה, פסגות מושלגות, מעט ימי גשם ועדיין לא שיא העונה. מזג אוויר נעים למסלולי הליכה גם בימים חמימים יותר. החיסרון היחיד - מי הים עדיין קרים מעט ביחס לשיא הקיץ (כ־15-17 מעלות), אבל זה לא עצר אותנו.

חשיבות ההזמנה והתכנון מראש

בדיעבד, אנחנו שמחים שתכננו והזמנו לינות מראש. זה מאפשר קצב נכון, זמן ליעדים חשובים ופחות אילתורים. בניו זילנד זה משמעותי במיוחד - ככל שמתקרבים לתאריך, המחירים עולים והאפשרויות מצטמצמות.
טיפ: להזמין רכב ולינה עם ביטול חינמי.
אטרקציות כמו קרוז במילפורד או מסוק לקרחונים - להזמין כמה ימים מראש לפי התחזית.

תכנון עם Wanderlog

אפליקציה שעזרה לנו מאוד: תכנון ימים, נקודות עצירה, מעקב תקציב וחישוב זמני נסיעה - כלי מצוין לטיול מורכב עם הרבה מעברים.

טיסות וביורוקרטיה

הטיסה לניו זילנד ארוכה ומורכבת, ולעיתים כוללת כמה קונקשנים. מכיוון שהדרך עוברת מעל המזרח, יש לא מעט קומבינציות אפשריות, אבל אנחנו חיפשנו חברת תעופה שטסה באופן סדיר גם בתקופת המלחמה, ושמאפשרת הזמנה אחת רציפה לכל המקטעים. כך בחרנו ב־Emirates, והיינו מרוצים מאוד מהשירות והאמינות.
מסלול הטיסה שלנו היה תל אביב - דובאי - סידני - כרייסטצ׳רץ׳. כדי לשבור את רצף הטיסות בהלוך, בחרנו ללון לילה אחד בסידני ואף ניצלנו אותו לסיבוב קצר בבית האופרה ובמרכז העיר - מהלך שמאוד עזר לעייפות.

טיפים חשובים לפני הטיסה:

• ויזת מעבר לאוסטרליה (Transit Visa): כל טיסה שעוברת דרך אוסטרליה, גם אם לא יוצאים משדה התעופה, מחייבת ויזה. הוויזה חינמית (עד 72 שעות), אך דורשת מילוי טפסים מראש. מומלץ להמתין עם הזמנת הטיסה עד לקבלתה.

• Biosecurity: גם אוסטרליה וגם ניו זילנד מקפידות מאוד על בידוק ביולוגי. אסור להכניס מזון טרי, בשר, פירות, גרעינים וציוד טיולים "מזוהם". אם יש ספק - עדיף להצהיר בטפסים ולהימנע מקנסות גבוהים.

• NZeTA: אגרת כניסה לניו זילנד בסך כ־117 דולר ניו זילנדי, המשולמת מראש. בעינינו זה הוגן, בהתחשב בכך שכמעט כל אתרי הטבע במדינה פתוחים ונגישים בחינם.

עוד טיפים

נהיגה והשכרת רכב: נוהגים בצד שמאל של הכביש, וזה אכן מרגיש קצת מוזר בימים הראשונים, אבל מתרגלים לזה די מהר. הכבישים ברובם צרים ומפותלים, ולכן חשוב לנהוג בנחת ולא למהר. אנחנו שכרנו רכב מחברת Omega והיינו מאוד מרוצים - זמינות גבוהה, שירות טוב ותחושה שיש עם מי לדבר במקרה של בעיה.

קופונים: הופתענו לגלות שכמות לא קטנה של ספקים מקבלים קודי קופון שקשורים ל־NZTT (New Zealand Travel Tips). לפני תשלום שווה לנסות קודים כמו NZTT או NZTT10 - לפעמים זה חוסך סכום נחמד.

דלק: בניגוד לישראל, מחירי הדלק בניו זילנד לא אחידים ומשתנים מאוד בין תחנות. המחיר לליטר יכול לנוע בטווח רחב (בערך 4.9-6 ש״ח לליטר בתחנות היקרות). ככל שמתרחקים מערים גדולות ונכנסים לאזורים מבודדים או למרכז האי - המחירים נוטים לעלות. אפליקציית Gaspy עזרה לנו מאוד: היא מציגה על מפה את כל התחנות בסביבה עם מחירים מעודכנים בזמן אמת.

סים ותקשורת: אנחנו השתמשנו בסים פיזי של World 8 וב־eSIM של Airalo, ושניהם עבדו היטב ברוב האזורים שבהם טיילנו.

תשלומים ואשראי: כמעט כל בתי העסק מקבלים אשראי, אך לעיתים יש תוספת של 1%-2% לעסקה בכרטיס. מומלץ להגיע עם כרטיס בעל עמלת המרה נמוכה כדי לצמצם עלויות.

ביגוד וכביסה: תצטרכו בגדים מכל הסוגים - ממעיל גשם ופליז ועד בגד ים. הכי נכון לעבוד בשיטת "השכבות", כך שלא צריך לסחוב יותר מדי. מכבסות ציבוריות נפוצות מאוד, גם במלונות וגם בעיירות, ולכן אין צורך להעמיס בגדים מראש.

Sandflies (זבובים מציקים): מבין כל החיות בניו זילנד, זו ללא ספק הפחות חביבה. הם נפוצים בעיקר ליד חופים ומים (למשל במילפורד סאונד), נושכים ומשאירים סימן מגרד. דוחה יתושים רגיל מהארץ עבד לנו מצוין, וגם שם ניתן לרכוש חומרים ייעודיים.

סופרמרקטים וקניות: חובבי סופרים ירגישו כאן בבית. PAK'nSAVE היא הרשת הזולה ביותר בדרך כלל, אבל גם New World ו־Woolworths מציעות חוויית קנייה טובה. הפירות והירקות לא תמיד זולים ביחס לישראל, אבל יש שפע של פתרונות נוחים: כריכים, אוכל מוכן, מנות למיקרו ועוף בגריל - מושלם לימים שאין כוח לבשל. בעיירות קטנות תמצאו את Night n Day ו־Four Square, מכולות קטנות שנותנות מענה בסיסי ונוח.

חלוקת הימים שלנו

• סידני (Sydney) (לילה אחד): לפיצול רצף הטיסות, סיבוב שוטטות קצר בעיר, והתרגלות לג׳ט לג.

• כרייסטצ׳רץ׳ (Christchurch) (לילה אחד): המשך התרגלות לג׳ט לג, לקיחת רכב, וסיבוב קצר בעיר.

• הר קוק (Mount Cook Village) (שלושה לילות): אחד השיאים של ניו זילנד. לינה מול ההרים הגבוהים במדינה.

• קווינסטאון (Queenstown) (ארבעה לילות): עיירה כיפית והכי חיה (ומעט תיירותית) שיושבת על אגם ומוקפת הרים.

• טה אנאו (Te Anau) (ארבעה לילות): העיירה הכי קרובה לדרך המילפורד ולמילפורד סאונד (Milford Sound).

• קטלינס (Catlins) (שני לילות): חופים ומפלים, אריות ים וכלבי ים, ופינגווין צהוב עין עם קצת מזל.

• דנידין (Dunedin) (שני לילות): נקודת יציאה נוחה לחצי האי אוטגו (Otago Peninsula), צפייה באלבטרוס המלכותי, בפינגווין הכחול ובצהוב העין, ועוד אריות ים וכלבי ים.

• וואנקה (Wanaka) (ארבעה לילות): אחת העיירות האהובות עלינו בטיול, נמצאת על שפת אגם ענק מוקף הרים.

• קרחון פוקס / פרנץ ג׳וזף (Fox & Franz Josef glaciers) (שני לילות): חזרה להרים האלפיים מכיוון החוף המערבי וטיסות מסוק.

• הוקיטיקה (Hokitika) (שני לילות): באפר לקרחונים, פיצול הנסיעה לאורך החוף המערבי, וביקור במעבר הרים ארתור'ס פאס (Arthur's Pass). לילה אחד יכול להספיק.

• קייטריטרי (Kaiteriteri) (ארבעה לילות): עיירת חוף חמודה ונקודת גישה נוחה לפארק אבל טסמן (Abel Tasman).

• גולדן ביי (Golden Bay) (שני לילות): הפינה הצפון מערבית של האי, חופים פראיים ומצוקים. עוד קצת כלבי ים.

• קאייקורה (Kaikoura) (לילה אחד): עיירה יפה על החוף המזרחי, מושבת כלבי ים ושיט תצפית בלוויתנים.

• כרייסטצ׳רץ׳ (Christchurch) (לילה אחד): חזרה לנקודת ההתחלה ומנוחה לפני הטיסה הביתה.

כשמתכננים חלוקת ימים, כדאי להשאיר באפר במקומות שחשובים לכם - בגלל נסיעות ארוכות מהיעד הקודם, מזג אוויר פחות יציב, או פשוט צורך במנוחה בין מסלולים. ארבעה לילות אולי נשמעים הרבה, אבל בפועל הם לרוב מתורגמים ל־1-2 ימי טיול נטו.

הנסיעות הארוכות במסלול הזה הן: כרייסטצ׳רץ׳ - הר קוק, וונאקה - קרחון פוקס, הוקיטיקה - קייטריטרי, והנסיעה הארוכה והמפותלת מגולדן ביי - לקאיקורה:  כולן סביב 5-6 שעות. חשוב לזכור שהמרחקים בניו זילנד מטעים: רוב הכבישים דו־סיטריים ומפותלים. אנחנו העדפנו מעט נסיעות ארוכות על פני פיצול להרבה לינות של לילה אחד, במיוחד כי כמעט כל נסיעה יפה וכוללת נקודות תצפית ומסלולים ששווה לעצור בהם.

המסלול מקיף את האי עם כיוון השעון. היתרון שלו הוא התחלה בהרים וסיום באווירה נינוחה יותר בחופים, בתקופה שבה המים מעט חמים יותר. החיסרון היחסי - מתחילים ישר עם "כל התותחים הכבדים". שימו לב שבדרום האי יש לופ (היעדים בין הר קוק לקרחונים) שאפשר לשחק עם הסדר שלו בכמה דרכים, במקרה של חוסר זמינות בלינה בתאריך מסוים.

כרייסטצ׳רץ׳ (Christchurch)

היא העיר הגדולה באי הדרומי והשלישית בגודלה בניו זילנד. בעינינו היא חביבה יחסית לערים הגדולות האחרות באי (יותר מ־נלסון ו־דנידין), אבל לא יעד שהיינו נשארים בו מעבר לזמן קצר של התארגנות בהלוך או בחזור.

כמה המלצות בעיר:

שמורת בעלי החיים Willowbank Wildlife Reserve: אמנם אין תחליף למפגש עם חיות בטבע, אבל אם כבר גן חיות - זה מקום מוצלח מאוד. יש כאן גם בעלי חיים שפחות נפוצים בניו זילנד (כמו קפיברה, קופים ואלפקות), וגם כאלה שקשה לראות בטבע, כולל קיווי ו־וולאבי. מחיר הכניסה (כ־36.5 דולר) הוגן מאוד ביחס לאפשרויות אחרות לראות קיווי.

הגנים הבוטניים: הגנים הבוטניים במרכז העיר - גדולים, מטופחים ומעולים לסיבוב רגוע.

שוק האוכל Riverside Market: שוק אוכל מוצלח עם דוכנים ממטבחים שונים, מקום כיפי לעצירה.

בלילה האחרון ישנו ב־Chateau on the Park (מרשת הילטון) - מלון חמוד ופסטורלי על יד הגנים הבוטניים, עם חדרים גדולים וגינה פנימית נעימה. ארוחת הבוקר הייתה סבירה, אבל לא מהטובות שאכלנו בטיול.

הנסיעה מכרייסטצ׳רץ׳ (Christchurch) אל הר קוק (Mount Cook Village)

זו נסיעה לא קצרה, כ־5.5 שעות, אבל אחת היפות בטיול - עם בילד־אפ מושלם לקראת ההגעה להר קוק. הדרך עוברת בין שניים מהאגמים היפים ביותר בניו זילנד: Lake Tekapo ו־Lake Pukaki - אגמים בצבע טורקיז כמעט לא הגיוני, כשמאחוריהם מתרומם כל הרכס האלפיני.

מי שרוצה לשבור את הדרך ולהעמיק באזור יכול בהחלט להוסיף לילה ליד האגמים. אנחנו בחרנו "רק" לחלוף על פניהם, אבל הקדשנו לנסיעה יום שלם: עצירות בנקודות תצפית, הליכות קצרות על שפת האגמים, ונתנו לנוף להיבנות לאט. מ־Lake Pukaki הדרך כבר פונה ישירות אל ההרים, ושם מתחילים ממש להרגיש את הקסם של המקום.

טיפ חשוב: אזור הר קוק מבודד יחסית ואין בו סופרים להצטיידות (העיירה הקרובה נמצאת כ־45 דקות נסיעה, כן יש מסעדות במלונות השונים בכפר). מומלץ להגיע עם נשנושים, מים וכל מה שתצטרכו לימים של מסלולים.

אזור הר קוק (Mount Cook / Aoraki)

זהו אחד האזורים המיוחדים והעוצמתיים בטיול. העמק השטוח והגבוה נוצר מנסיגה של קרחוני ענק, ומהמישור הרחב פורצים בבת אחת הרים דרמטיים שרואים כמעט מכל נקודה. מעל כולם מתנשא הר קוק, ההר הגבוה ביותר בניו זילנד (3,724 מ׳). הקרבה להרים מאפשרת שילוב נדיר של מסלולים קצרים וקלים יחסית, שבסופם עומדים ממש מול רכס הרים מטורף.

הכפר Mount Cook Village הוא כפר מבודד עם היצע לינה מצומצם, ולכן אם רוצים לישון בו - זה מקום שכדאי לשריין מוקדם. מעבר לחיסרון הקטן של היעדר סופרמרקטים, הלינה בכפר חווייתית מאוד: קמים והולכים לישון מול ההרים, והכול נמצא במרחק נסיעה של דקות ספורות.

אנחנו בחרנו בלינה המפנקת יחסית באזור - מלון Hermitage. החדרים עצמם די בסיסיים, אבל החוויה יוצאת דופן: חלונות ענקיים שפונים ישירות להרים (והר קוק במרכז), וארוחת בוקר שהיא בפער הכי טובה ומגוונת שאכלנו בטיול.

בפארק יש שני עמקים מרכזיים: Hooker Valley ו־Tasman Valley. לכל אחד מהם כביש שמוביל לחניון מסודר, ומשם יוצאים המסלולים.

מסלולים מ־Hooker Valley

מסלול Hooker Valley Track: המסלול הפופולרי ביותר באזור - כ־10 ק״מ הלוך־חזור, שטוח ונוח. ההליכה עוברת בתוך העמק בין ההרים, לצד אגמים אלפיניים בגוון טורקיז־אפור ושלושה גשרים תלויים מרשימים. בזמן הביקור שלנו הגשר השני היה סגור, כך שעשינו רק חלק מהמסלול - ועדיין הוא מומלץ מאוד. אפשר גם להסתפק בהליכה עד הגשר הראשון.

מסלול Kea Point: מסלול קצר וקל יחסית (כ־3 ק״מ הלוך־חזור, כ־100 מ׳ טיפוס), שמוביל לתצפית מרהיבה על רכס ההרים ועל Mueller Lake. מומלץ בחום גם למי שלא מחפש מסלולים ארוכים.

מסלול Sealy Tarns & Mueller Hut: המסלול המאתגר והמתגמל ביותר באזור. העלייה ל־Sealy Tarns כוללת כ־2,200 מדרגות ו־600 מ׳ טיפוס - "המדרגות לגן עדן". למעלה נפתחת תצפית פנורמית ומדהימה על ההרים והעמקים. מי שממשיך מטפס עוד כ־400 מ׳ ל־Mueller Hut (סה״כ כ־1,000 מ׳ טיפוס מצטבר מהחניה). אנחנו לא המשכנו, אבל רבים עולים לבקתה, ישנים בה ומתעוררים לזריחה בין ההרים.

מסלולים מ־Tasman Valley

כאן יש שני מסלולים קלים יחסית עם נוף דומה. תיאום ציפיות: רואים את הקרחון מרחוק בלבד.
מסלול Tasman Glacier Terminal Lake: כ־2.5 ק״מ הלוך־חזור עם עלייה מתונה, עד שפת אגם Tasman, עם מים טורקיז־אפרפרים וגושי קרח צפים.
מסלול Blue Lakes & Tasman Glacier View: כ־2 ק״מ עם כ־100 מ׳ טיפוס במדרגות, לתצפית גבוהה יותר על האגם והאלפים. ה"אגמים הכחולים" כבר ירקרקים היום בגלל אצות - ועדיין יפים מאוד.

האזור כולו נמצא בתוך שמורת שמיים אפלים (International Dark Sky Reserve), וזה מורגש. דרך Hermitage יש סיורי כוכבים בתשלום גבוה, אבל גם סיבוב לילי עצמאי ברכב בתוך הפארק היה עבורנו חוויה בלתי נשכחת - הרים מוארים באור ירח ושמיים עמוסים בכוכבים.

הנסיעה מהר קוק (Mount Cook Village) ל- קווינסטאון (Queenstown)

זוהי נסיעה יפהפייה של 3:30 שעות שמתחילה בפרידה מאגם Lake Pukaki באותה הדרך שבה הגענו - הזדמנות אחרונה לנקודות תצפית על האגם וההרים לפני שמשנים כיוון.

נקודות עצירה מומלצות בדרך:

• מצוקי החימר (Clay Cliffs): נמצאים מחוץ לעיירה Omarama. זהו שינוי נוף רציני מאוד מההרים המושלגים; בלב נוף יחסית צחיח עומדים מצוקי חימר גבוהים ומשוננים. אחרי הליכה קצרה יחסית מהחניה אפשר ללכת ממש בין המצוקים. 

• עצירה להצטיידות ב-Omarama: מנקודה זו מחכה דרך ארוכה יחסית ללא עיירות גדולות או תחנות דלק, לכן זהו ספוט טוב לתדלוק וארוחת צהריים.

• מעבר ההרים לינדיס (Lindis Pass): הדרך ממשיכה למעבר הרים דרמטי הכולל נקודת תצפית בגובה. הנוף כאן משתנה שוב - ההרים נראים חומים וצחיחים יותר, מכוסים בדשא ה-Tussock הזהוב האופייני לאזור.

• אגם דנסטן (Lake Dunstan) והעיירה קרומוול (Cromwell): אחרי הירידה מהמעבר תגיעו לאגם היפה הזה ולעיירה קרומוול, מקום מצוין לעצירה להתרעננות.

• גשר קאוואראו (Kawarau Gorge Suspension Bridge): הגשר שנחשב ל"מולדת הבאנג'י".

• משם הדרך היפה ממשיכה דרך גבעות ירוקות, חולפת על פני אגם Hayes (אליו חזרנו ביום אחר), ובסופו של דבר מגיעה ליעד הבא - קווינסטאון.

קווינסטאון (Queenstown)

קווינסטאון (Queenstown) יושבת על שפת אגם Wakatipu, מוקפת הרים מכל עבר. מרכז העיר מלא חנויות, בתי קפה ומסעדות, ונעים מאוד לשוטט לאורך הטיילת. Queenstown Gardens יפים במיוחד לקראת שקיעה. זו העיירה הכי תוססת באי הדרומי, אבל גם הכי תיירותית - בפועל זו הייתה העיירה היחידה בטיול שבה התקשינו למצוא חניה ונאלצנו להשתמש בחניונים מסודרים.

אוכל ובילויים:  Patagonia (גלידה) ו־Fergburger (המבורגר) הם מוסדות מוכרים. נחמדים ומומלצים, אבל בעיניי לא מצדיקים המתנה ארוכה במיוחד אם יש תור.

פעילויות ואטרקציות שאנחנו עשינו

רכבל Skyline Gondola & Luge: רכבל לתצפית גבוהה ומרשימה על האגם וההרים. למעלה יש את מזחלות ה־Luge - מסלול קרטינג לא ממונע על רקע נוף מטורף. יקר יחסית, אבל כיפי מאוד.

מסלול Ben Lomond Track: המסלול האייקוני של קווינסטאון. המסלול ארוך גם ככה, ולכן מומלץ להתחיל אותו מהתחנה העליונה של הרכבל. שתי נקודות התצפית של המסלול הן:

• נקודת Ben Lomond Saddle: כ־4 ק״מ לכיוון מהרכבל ו־430 מ׳ טיפוס, דרגת קושי בינונית, עם פתיחה יפה של הנוף והמחשה של גודל האגם.

• פסגת Ben Lomond: המשך תלול וקשה - 5.5 ק״מ לכיוון מהרכבל (950 מ׳ טיפוס מצטבר). העלייה סלעית ומתישה, אבל התצפית של 360 מעלות למעלה לעבר כל ההרים והאגמים שווה את המאמץ. עבורי זה היה המסלול הקשה ביותר בטיול.

אגם מוק (Moke Lake): אחת ההפתעות הגדולות שלנו. דרך עפר יפה בין גבעות ירוקות וכבשים, שמובילה לאגם שקט המוקף פסגות. אפשר לעצור לתצפית, להסתובב קצת או לעשות לופ מלא סביב האגם - מושלם למי שמחפש שקט ונוף.

הדרך אל The Remarkables & Lake Alta View: ניסינו להגיע ל־Lake Alta Track, אבל בנובמבר היה עדיין מושלג מדי ולא ניתן היה לעשות את ההליכה. עם זאת, הדרך לאתר הסקי עצמה מדהימה - נסיעה בכביש מתפתל עם תצפיות גבוהות על האזור. הכניסה עולה כ־15 דולר ניו זילנדי לרכב, ושווה לגמרי למי שרוצה נוף גדול בלי להזיע.

מרחצאות Onsen Hot Pools: בריכות חמות (וגם מסאז׳ים למי שמעוניין) מול נוף הרים פתוח - חוויה נהדרת אחרי ימי הליכה אינטנסיביים. המקום פופולרי מאוד, וחובה להזמין זמן רב מראש, במיוחד לשעות השקיעה.

העיירה Arrowtown: עיירה חמודה עם בתי קפה וחנויות, אבל בעיניי ממש לא חובה לביקור.

מסלול נוסף שלא עשינו אך כדאי להכיר:
מסלול Queenstown Hill Time Walk - מסלול בדרגת קושי בינונית, כ־5 ק״מ סה״כ עם כ־500 מ׳ טיפוס, שמתחיל קרוב למרכז העיר ומוביל לתצפית יפה על האגם והעיר.

הנסיעה מקווינסטאון (Queenstown) לטה אנאו (Te Anau)

הנסיעה מקווינסטאון לטה אנאו אורכת 2:30 שעות. הדרך עוברת לצד האגם ומלווה בנופים משתנים, עד שמגיעים לנוף ההררי המקיף את טה אנאו ואת האגם הגדול הקרוי על שמה.

טיפ קטן בדרך: ממש בכניסה לעיר, תמצאו תחנת דלק שנמצאת לצד חוות אלפקות חמודה. החווה מציעה אפשרות לקנות אוכל להאכלת האלפקות - עצירה קלילה וכיפית למי שרוצה מפגש קרוב עם החיות המצחיקות האלו רגע לפני שמגיעים ליעד.

טה אנאו (Te Anau)

עיירה חמודה ורגועה יותר מ־קווינסטאון, השוכנת על שפת אגם גדול עם נוף להרים. יש בה בתי קפה, מסעדות, חנויות וטיילת נעימה לאורך האגם. העיירה משמשת בסיס מצוין לנסיעה בדרך המילפורד ול־Milford Sound, וגם כנקודת יציאה למסלול ה־Luxmore Hut (חלק מ־Kepler Track).

אנחנו ישנו במוטל The Red Tussock והיינו מרוצים מאוד. הדירה הייתה נוחה, נקייה במיוחד (כולל ניקיון יומי), ומצוידת היטב לבישולים - יתרון משמעותי עבורנו. המארח היה אדיב והאווירה הכללית נעימה.

דיסהמלצה - Te Anau Glowworm Caves: בטה אנאו מוצע סיור פופולרי למערות התולעים הזוהרות, הכולל שיט על האגם וסיור מודרך במערה. בעינינו החוויה הייתה חביבה בלבד ולא הצדיקה את המחיר הגבוה. ריכוז התולעים המרשים ביותר היה דווקא בכניסה, והמשך הסיור הרגיש מעט מלאכותי. למי שמחפש חוויה אותנטית יותר, חשוב לדעת שאפשר לראות תולעים זוהרות בחינם בנקודות שונות באי, למשל ב־Glow Worm Dell ב־הוקיטיקה.

דרך המילפורד (Milford Road)

הדרך אל מילפורד סאונד היא אטרקציה בפני עצמה: דרך נופית יפהפייה העוברת בעמק רחב בין רכסי הרים שהולכים ונהיים דרמטיים ככל שמתקדמים. אם יש זמן, מומלץ להקדיש יום אחד לנסיעה ולעצירות בדרך, ויום נפרד לשייט במילפורד, כדי להימנע מיום עמוס מדי. לאורך הדרך יש לא מעט נקודות עצירה מרשימות, כמו עמק Eglinton שנפתח למרחבי

עשב זהובים מול ההרים, Mirror Lakes שבהם משתקף הנוף, אגמי Gunn ו-Fergus שלצד הכביש, תצפית Hollyford Valley על העמק העמוק, Falls Creek - מפל יפהפה ממש על הדרך, Monkey Creek עם סיכוי לפגוש קיאה, ולבסוף Homer Tunnel - המנהרה החצובה בסלע שמובילה בירידה חדה אל המילפורד סאונד.

מסלול הליכה מומלץ: Key Summit

מסלול שאנחנו ממליצים עליו בחום. אורכו כ־7 ק״מ הלוך־חזור, עם כ־400 מ׳ טיפוס מצטבר, וברמת קושי בינונית. המסלול סלול וברור, עובר ביער גשם ומטפס בזיגזגים עד שהוא נפתח לנוף הרים מרשים. בסופו מגיעים לפסגת ה-Key Summit - רחבה גדולה עם אגם־ביצה קטן וגשרי עץ, שממנה נפרש נוף של 360 מעלות על ההרים ואגם Marian האלפיני מרחוק. בעיניי, יחס המאמץ מול הנוף כאן פשוט מצוין.
מהאזור יוצא גם המסלול המוכר אל Lake Marian, תלול וקשה יותר, שמוביל עד שפת האגם האלפיני הכלוא בין הרים גבוהים. אנחנו לא עשינו אותו, אבל זו אופציה טובה ומוכרת.

קרוז במילפורד סאונד (Milford Sound Cruise)

כשמגיעים לסוף הדרך אל המילפורד סאונד, הנוף משתנה בפתאומיות: מצוקי ענק אנכיים מזדקרים מתוך המים והפיורד נפתח במלוא העוצמה בין ההרים. בנמל הקטן פועלות כמה חברות שייט, ואנחנו בחרנו ב-Milford NZ Small Boutique Cruise - בחירה שמאוד נהנינו ממנה. בניגוד לסירות הגדולות והעמוסות, החוויה כאן הייתה אינטימית יותר: הסירה התקרבה ממש למצוקים, והקפטן היה מעורב ודרוך, כולל יציאה לסיפון החיצוני כדי להתקרב לבעלי חיים כמו כלבי ים או דולפינים. זהו שייט מקיף ומהנה שנותן זווית מדהימה על הפיורד - מים בגוון ירקרק, אינספור מפלים שנשפכים מהמצוקים, ותחושה חזקה של עוצמת המקום.

טיפים חשובים להזמנת הקרוז: כדאי להזמין מקום כמה ימים מראש - בדרך כלל יוצאות כ־4 הפלגות ביום. ההמלצה הרווחת היא לבחור בהפלגה הראשונה (סביב 09:00) או באחרונה, כדי להימנע מהעומס של מטיילי יום מקווינסטאון. קחו בחשבון שהנסיעה מטה אנאו למילפורד אורכת כשעתיים, כך שהפלגת בוקר דורשת יציאה מוקדמת מאוד, אבל בתמורה זוכים למים רגועים יותר ופחות תיירים. לגבי מזג האוויר, יש מי שטוען שהמילפורד יפה במיוחד בגשם, אז זרימת המפלים דרמטית יותר. זהו אחד המקומות הגשומים בעולם (כ־182 ימי גשם בשנה), אך גם ביום בהיר - לפחות מניסיוננו - החוויה נהדרת.

הנסיעה מטה אנאו (Te Anau) לקטלינס (The Catlins)

זמן נסיעה: כ-3:15 שעות.

זוהי אחת הדרכים הבודדות בטיול שבהן אין נוף מיוחד או "דרמטי". רוב הנסיעה עוברת באזורים חקלאיים ומישוריים יחסית, עם כמה עיירות קטנות לעצירה בדרך. 

הקטלינס (The Catlins)

אזור פחות מתוייר יחסית, השוכן על קו החוף הדרומי של ניו זילנד. הוא מציע שילוב מיוחד של חופים מבודדים, בהם ניתן לחוות מפגש קרוב עם אריות ים וכלבי ים, לצד כבישים העוברים דרך הרים, יערות ומפלים. באזור הקטלינס ודנידין אפשר לפגוש גם את הפינגווין צהוב-העין (Yellow-eyed penguin), אך חשוב לתאם ציפיות: הסיכוי לכך נמוך, ואם תזכו לראותם, כנראה זה יהיה פרט בודד. מספרם הולך וקטן עם השנים, והם מין ביישן שמתרחק מבני אדם.

איפה לישון? אנחנו בחרנו לישון בעיירה הקטנה אוואקה (Owaka). היא נמצאת במיקום אסטרטגי ונוח מאוד לביקור באטרקציות העיקריות, ומהווה בסיס יציאה מצוין לטיולי כוכב קצרים בסביבה.

המפגש עם אריות הים ב-Surat Bay: זה היה החוף שהכי הלהיב אותנו באזור, במרחק נסיעה קצר מ-Owaka. מהחניה יורדים בהליכה קצרה לחוף יפהפה, ואם ממשיכים מעט לאורכו אפשר לראות אריות וכלבי ים יוצאים מהמים לנוח ולשחק על החול (לרוב לא ממש ליד החניה). חשוב לשמור מרחק של לפחות 10 מטרים. שמנו לב שביום בהיר יש ריכוז גבוה יותר של בעלי חיים, והיתרון הגדול של Surat Bay הוא הנגישות הקלה והסיכוי הגבוה למפגש מוצלח.

נקודת המגדלור (Nugget Point Lighthouse): נקודה מוכרת עם הליכה קלה של כ-1 ק״מ לכל כיוון. השביל מוביל למגדלור דרמטי בקצה מצוק, מוקף ים, עם תצפית מרשימה על החופים והסלעים. לידו נמצא Roaring Bay, נקודה מוכרת לצפייה בכלבי ים ופינגווינים צהובי-עין בערב. אנחנו לא זכינו לראות שם בעלי חיים, אבל התצפית מהמגדלור עצמו לגמרי שווה את הביקור.

מפלים וחופים דרומית ל-Owaka: כביש החוף הדרומי מוביל לשורה של מפלים וחופים יפים. ביקרנו ב-Purakaunui Falls וב-McLean Falls - מסלולים קלים יחסית עם מפלים מרשימים מאוד. המשכנו גם ל-Curio Bay ול-Waipapa Point עם המגדלור, חופים יפים לעצירה, גם אם לנו לא היה מזל עם בעלי חיים באותו יום. אם כבר באזור, עצרנו לאכול ב-Peake's Kitchen ונהנינו מהמבורגרים מצוינים.

דנידין (Dunedin)

דנידין נמצאת כשעה וחצי נסיעה מה־קטלינס. זו עיר חביבה, אך עבורנו היא לא השאירה רושם חזק במיוחד. מרגישים היטב שמדובר בעיר סטודנטיאלית, עם נוכחות בולטת של סטודנטים ממזרח אסיה והרבה מסעדות אסייתיות מהירות. בעיר תמצאו שפע חנויות, בעיקר לאורך George Street המלא במסעדות ובתי קפה, גנים בוטניים נעימים, ואת האטרקציה המוכרת ביותר - Baldwin Street, הרחוב התלול ביותר בעולם (שיפוע של כ־35%).

מלבד העצירה העירונית, דנידין היא בסיס נוח מאוד לביקור בחצי האי אוטגו (Otago Peninsula). שם תוכלו לבקר בחופים, לראות שוב כלבי ים ואריות ים, ולצפות במגוון ציפורים כולל מושבת האלבטרוסים המפורסמת.

צפייה בפינגווינים: חצי האי הוא גם ביתו של הפינגווין הכחול (Little Blue Penguin) - הפינגווין הקטן ביותר בעולם. חשוב לדעת שהסיכוי למפגש ספונטני איתם בטבע די נמוך. מי שרוצה להגדיל את הסיכויים יכול לרכוש כרטיס לסיור בשמורת Blue Penguins Pukekura, שם צופים בפינגווינים חוזרים מהים למושבה מיד אחרי השקיעה. אנחנו ויתרנו על זה, אבל אם זה מעניין אתכם, מומלץ לשריין מקום מראש - הסיורים מתמלאים מהר.

חצי האי אוטגו (Otago Peninsula) - הנקודות שביקרנו בהן:

הקדשנו קצת יותר מחצי יום להקפה של חצי האי, עם נסיעות יפות מאוד ומלאות עופות וציפורים, ועצרנו בכמה נקודות מרכזיות:

נקודת תצפית Taiaroa Head ו־Pilots Beach: הנקודה הרחוקה בקצה חצי האי. תצפית על מושבות ציפורים (כולל אלבטרוסים), ובחוף עצמו אפשר לראות כלבי ואריות ים. מחוץ לשעות סיור מאורגן, הסיכוי לפגוש כאן פינגווינים כחולים נמוך יחסית.

החוף Allans Beach: חוף כיפי ונגיש מאוד מהחניה, וגם כאן ניתן לראות כלבי ואריות ים נחים על החול.

השמורה Sandfly Bay Wildlife Refuge - נקודת השיא: המקום המרשים ביותר בעינינו. ההגעה לחוף כוללת ירידה תלולה בדיונות (ועלייה מעייפת בחזור), אבל המאמץ לגמרי משתלם. זה היה המקום היחיד שבו ראינו פינגווין צהוב־עין, ומעבר לכך החוף יפהפה ומלא להקות של כלבי ואריות ים שמשחקים ושוחים במים. כדי להגדיל את הסיכוי לפינגווין, מומלץ להגיע קצת לפני השקיעה ולהשאיר מספיק זמן לחזרה לפני החושך.

הנסיעה מדנידין (Dunedin) לוונאקה (Wanaka)ֿ

זמן נסיעה: כ-3.5 שעות (במסלול הישיר).

הנסיעה הישירה עוברת דרך פנים האי, אבל אנחנו בחרנו בעיקוף קטן בשביל חלום ישן של אשתי - לראות קנגורו. אמנם אין קנגורו בניו זילנד, אבל יש את הוואלבי (Wallaby). במסגרת התחקיר מצאנו את EnkleDooVery Korna, חוות שימור בעיירה Waimate שמאפשרת מפגש קרוב והאכלה. העיקוף האריך את הדרך בכשעה (כ־4.5 שעות נהיגה בסך הכול), אבל החוויה הייתה מיוחדת ושווה לגמרי.

אם כבר עושים עיקוף, אפשר לעצור גם ב־Oamaru, כשעה וחצי מ־דנידין. העיר ידועה במושבת הפינגווינים הכחולים הגדולה באי הדרומי. הסיכוי למפגש ספונטני נמוך, אך ניתן לרכוש כרטיס לצפייה מסודרת בערב, או פשוט להסתובב באזור הנמל ולראות את תיבות ההדגרה. העיר עצמה יפה, עם מבני אבן גיר והרובע הוויקטוריאני, ובדיעבד היינו מקדישים לה קצת יותר זמן.

וונאקה (Wanaka)ֿ

וונאקה (Wanaka) הייתה אחת העיירות האהובות עלינו בטיול. היא יושבת על שפת אגם מרהיב עם הרים מושלגים ברקע, אך עם אווירה רגועה יותר ופחות תיירותית מ־קווינסטאון. עבורנו היא סיפקה איזון מושלם בין שפע בתי קפה ומסעדות לבין תחושת רוגע ונעימות לשיטוט, ובונוס חשוב - בלי בעיות חניה.

רוב הפעילויות והמסלולים נמצאים בפארק Mount Aspiring הסמוך לעיר.

מסלול Roy's Peak: אחד המסלולים המפורסמים והמצולמים בניו זילנד. מסלול קשה, כ־16 ק״מ הלוך־חזור עם כ־1,250 מ׳ טיפוס, אך סלול ונוח יחסית, ובעיניי היה מאתגר פחות מ־Ben Lomond. העלייה בזיגזגים עוברת בשטחי מרעה, ובהדרגה נפתח נוף מרשים של אגם וונאקה והפסגות סביבו. רוב המטיילים מסתפקים בנקודת The Lookout (כ־6.5 ק״מ מהחניה, 1,100 מ׳ טיפוס מצטבר), תצפית יפה מאוד ששווה את המאמץ. המסלול חשוף לחלוטין וללא צל, וסגור מדי שנה בין 1.10 ל־10.11 בעונת ההמלטות.

מסלול Diamond Lake and Rocky Mountain: מסלול בינוני־מאתגר, כ־7 ק״מ סה״כ ו־450 מ׳ טיפוס. השביל סלעי והירידה מעט קשוחה, האגם עצמו פחות הלהיב אותנו, אבל מהתצפית בפסגת Rocky Mountain נפתח נוף פנורמי עוצמתי לאגם ולהרים. אופציה טובה למי שמחפש נוף משמעותי במאמץ קטן יותר מ־Roy's Peak, אם כי עדיין דורש עבודה.

מסלולים נוספים באזור שלא עשינו אך כדאי להכיר:
מסלול Mount Iron Track - לופ קל־בינוני של כ־4.5 ק״מ עם תצפית יפה, קרוב מאוד לעיר.
מסלול Isthmus Peak - אלטרנטיבה מאתגרת ל־Roy's Peak, עם תצפית לשני אגמים במקביל: Lake Wanaka ו־Lake Hawea.
בעומק הפארק נמצא עמק Matukituki ו־Rob Roy Glacier Track, מסלול יפה מאוד לתצפית על קרחון. אנחנו ניסינו להגיע אליו, אך חלק מהדרך היה חסום בגלל נהר שזרם על הכביש.

הנסיעה מוונאקה (Wanaka) לפרנץ ג'וזף (Franz Josef Glacier)

זמן נסיעה: כ־4.5 שעות נטו - נסיעה ארוכה יחסית, אך יפה, מגוונת ומלאה בנקודות עצירה.

הדרך יוצאת מ־וונאקה ועוברת לאורך Lake Hawea, אגם מרשים שכדאי לעצור בו לתצפיות או להליכה קצרה. בהמשך מומלץ לעצור ב־Blue Pools - מסלול קל ומישורי של כ־3 ק״מ הלוך־חזור, המוביל לבריכות מים צלולות בגוון כחול עמוק (אמיצים גם טובלים במים הקרים מאוד).

לאחר מכן חוצים את מעבר ההרים Haast Pass. מהמעבר יוצא מסלול ל־Haast Pass Lookout, תצפית יפה לשני הכיוונים, אך אנחנו ויתרנו עליה כדי לא להעמיס את היום. בירידה מהמעבר יש כמה מפלים נגישים, כשהמומלץ הוא Thunder Creek Falls - מפל יפה במרחק הליכה של כשתי דקות מהחניה.

תחנה חשובה היא העיירה הקטנה Haast, ההזדמנות האחרונה להצטייד בדלק, אוכל או מצרכים לפני הכניסה לחוף המערבי. לאורך החוף עצרנו ב־Ship Creek, נקודת עצירה חביבה עם טיילת נוחה ונוף פראי. מכאן נותרו עוד כשעתיים נסיעה עד Fox Glacier ו־Franz Josef Glacier.

פרנץ ג'וזף ופוקס (Fox & Franz Josef Glacier)

תיאום ציפיות חשוב: למרות השם המבטיח, המפגש עם הקרחונים מהקרקע הוא מרחוק בלבד. לשניהם יש מסלולי הליכה קצרים ונוחים לנקודות תצפית, אך כיום לא ניתן להגיע פיזית אל הקרח עצמו במסלולים הללו.

קרחון Fox גדול יותר, ומאחוריו נמצאים הר קוק ו־טזמן, בעוד שקרחון Franz Josef הוא המוקד המרכזי יותר, עם עיירה גדולה ומגוון לינה ומסעדות. האזור די מבודד ואין בו שפע אטרקציות, ולדעתנו יום וחצי-יומיים מלאים מספיקים.

טיסת מסוק (Heli-Hike / תצפית): מי שרוצה לראות את הקרחונים מקרוב באמת - זו הדרך. האטרקציה יקרה יחסית (כ־$350-$440 NZD), אבל זהו המקום המשתלם ביותר בניו זילנד לטיסה כזו. אנחנו טסנו עם HeliServices.NZ בטיסה של 30 דקות מעל פסגות קוק ו־טזמן, עם נחיתה על Fox Glacier. זו הייתה חוויה מדהימה: טיסה בין פסגות עצומות, מבט מלמעלה על הקרחונים, ונחיתה בנקודה מבודדת ומרהיבה שבטרקים רגליים דורשת ימים של מאמץ.

כיוון שהטיסות תלויות לחלוטין בראות, מומלץ להזמין רק כמה ימים מראש, אחרי בדיקת תחזית טובה ובהירה. ככלל, שעות הבוקר יציבות יותר בחוף המערבי מאשר אחר הצהריים, שבו עננות נוטה להצטבר.

מסלולי הליכה ותצפיות באזור הקרחונים:

 האזור מציע כמה מסלולי הליכה קצרים ונגישים, שמתאימים גם לימים עמוסים או למי שלא מחפש טרקים ארוכים, ונותנים טעימה יפה מהנוף הדרמטי של הקרחונים והאלפים הדרומיים.

מסלול Franz Josef Glacier Valley Walk: מסלול מישורי ונוח באורך של כ־3.5 ק״מ הלוך־חזור, עם טיפוס זניח. ההליכה (כשעה-שעה וחצי) עוברת בעמק רחב שנוצר מנסיגת הקרחון ומובילה לנקודת תצפית שממנה רואים את הקרחון מבצבץ בין ההרים.

מסלול Sentinel Rock Walk: מסלול קצר שיוצא מתחילת המסלול המרכזי. עלייה של כ־10-15 דקות (כ־900 מ׳ הלוך־חזור) לסלע שבעבר היה מכוסה קרח, עם תצפית פנורמית יפה על העמק, נהר Waiho והקרחון. במקום יש גם שילוט היסטורי שממחיש היטב עד לאן הגיע הקרחון בעבר.

מסלול Fox Glacier South Side Walkway: מסלול נוח יחסית של כ־3.5 ק״מ הלוך־חזור (כשעה), שעובר ביער גשם ולאורך הנהר ומוביל לנקודת תצפית על Fox Glacier.

מסלול Lake Matheson: מסלול לופ פופולרי ויפהפה באורך של כ־2.8 ק״מ, ללא טיפוס משמעותי. עוד בתחילת המסלול ולפני שמגיעים לאגם, ניתן לראות את ההרים קוק וטזמן. בתנאים של מזג אוויר בהיר ורוח שקטה (רצוי מוקדם בבוקר או לקראת שקיעה), אפשר לראות כאן השתקפות מרשימה של ההרים במים. ליד החניה יש בית קפה נחמד לעצירה.

נקודת תצפית Fox Glacier Viewpoint / Te Kopikopiko o te Waka: נקודת תצפית נגישה במיוחד, ללא הליכה, שממנה נפתח נוף פנורמי מרשים לכיוון הקרחון והפסגות הגבוהות של האלפים הדרומיים.

גיחה ל־Okarito: אם נשאר זמן באזור, מומלץ לנסוע כ־40 דקות מ־Franz Josef לעיירה הקטנה Okarito, השוכנת לצד לגונה עם נוף פראי ומיוחד. המסלול המוכר באזור הוא Okarito Trig Walk (כ־4.2 ק״מ), אבל אנחנו ויתרנו עליו ובחרנו ב־Pakihi Walk Lookout - טיפוס קצר של כ־80 מ׳ (כ־20 דקות), שמתגמל בנוף פנורמי נהדר במזג אוויר טוב: הים והחוף המערבי מצד אחד, ופסגות האלפים הדרומיים מהצד השני.

הוקוטיקה (Hokitika)

הוקיטיקה (Hokitika) היא עיירה חביבה על שפת הים, במרחק של כ־1:45 שעות נסיעה מ־Franz Josef. זו נקודת עצירה מצוינת לפיצול הנסיעה הארוכה לאורך החוף המערבי לכיוון Abel Tasman. אנחנו ישנו כאן שני לילות, אך לילה אחד בהחלט מספיק. בגלל שהנסיעה מהקרחונים קצרה, אפשר להשלים פעילויות באזור הקרחונים בבוקר ולצאת לכיוון הוקיטיקה בצהריים.

מסלול Hokitika Gorge: יעד שבהחלט שווה לעצור בו גם אם רק חולפים באזור. הערוץ נמצא כחצי שעה מהעיר ומפורסם במים בצבע טורקיז עז. יש מסלול לופ קל של כ־2 ק״מ (45-60 דקות) עם גשרים תלויים ותצפיות יפות. מומלץ להגיע כשהשמש גבוהה כדי להדגיש את צבע המים.

נקודת תצפית Sunset Point: נקודה פשוטה ונחמדה על חוף הוקיטיקה לצפייה בשקיעה.

מעבר הרים Arthur's Pass: את היום השני ניצלנו לגיחה ל־Arthur's Pass, מעבר הרים דרמטי שנוטה להתפספס בטיול מעגלי באי. עשינו שם את המסלול למפלי  Devils Punchbowl Waterfall - כ־2 ק״מ הלוך־חזור, עם כ־450 מדרגות עד תצפית על מפל בגובה 131 מ׳. היה יום יפה מאוד, אבל אם הזמן קצוב, בשלב הזה של הטיול הנופים כאן לא בהכרח שונים משמעותית ממה שכבר רואים במקומות אחרים באי.

הנסיעה מהוקיטיקה (Hokitika) לאבל טזמן (Abel Tasman)ֿ

זמן נסיעה: כ־5:30 שעות נטו, וכ־6-6:30 שעות כולל עצירות. זהו יום נהיגה ארוך מאוד (גם אחרי הפיצול ב־הוקיטיקה), ולכן כדאי להקדיש לו יום שלם וליהנות מהדרך היפה.

נקודות עצירה מומלצות בדרך:

מסלול Pancake Rocks (Punakaiki): כשעה של נסיעה מרהיבה על קו החוף מביאה לסלעי הפנקייק - סלעי גיר מרשימים הבנויים משכבות דקות. מסלול לופ קל ונגיש של כ־1.1 ק״מ (20-30 דקות) עובר בין הסלעים. עצירה מצוינת שנמצאת ממש על הדרך.

העיירה Westport ו־Cape Foulwind: אחרי כשעה נוספת מגיעים לעיירה Westport, נקודה טובה להפסקת צהריים והצטיידות. כ־15 דקות משם נמצא Cape Foulwind - הליכה קלה של 15-20 דקות לכל כיוון לתצפית על מושבת כלבי ים, עם פעילות ערה ומשעשעת על הסלעים ובמים.

העיירה Murchison: כשעה וחצי מ־Westport עוברים בעיירה Murchison, עצירה מעולה לקפה. אנחנו ממליצים על Calamity Jane's - קפה מצוין ו־Real Fruit Ice Cream.

הגעה לאזור הפארק: מכאן נותרות כשעתיים נסיעה יפה דרך הרים מיוערים ועמק נהר Motueka, עד לעיירה Motueka, ועוד כ־20 דקות ל־Kaiteriteri - שער הכניסה המרכזי לפארק הלאומי Abel Tasman.

אבל טזמן (Abel Tasman National Park)

זה היה אחד החלקים המורכבים יותר לתכנון מהבית, אז מקווה שהפירוט כאן יעשה קצת סדר. הדבר הכי חשוב להבין: לא ניתן להיכנס לפארק עם רכב.

המסלול המלא, Abel Tasman Coast Track, נמשך לאורך כ־60 ק״מ של חופים ומפרצים, והליכה מלאה אורכת לרוב 3-5 ימים. כדי לאפשר גם למטיילים קצרים ליהנות מהפארק, פועלות בו מוניות מים (Water Taxis). אלה בעצם "אוטובוס ימי" - מורידים אתכם בנקודה מסוימת על המסלול ואוספים אתכם מאותה נקודה או מנקודה אחרת בהמשך החוף, כך שאפשר לבנות מקטע הליכה של יום אחד בלי מחויבות לטרק ארוך.

איפה כדאי לישון?

העיירה Kaiteriteri (או Little Kaiteriteri): האופציה הנוחה ביותר. עיירת חוף קטנה עם אווירת חופש, חופים יפים ואפשרות לרחצה. היתרון הגדול הוא שמכאן יוצאות רוב מוניות המים, בלי צורך לקום מוקדם במיוחד.

העיירה Motueka: כ־20 דקות נסיעה מ־Kaiteriteri. עיירה גדולה יותר, לא נמצאת על החוף, ודורשת נסיעה קצרה לנקודת היציאה למוניות.

הערים Richmond או Nelson: ערים גדולות יותר אם לא מצאתם לינה קרובה יותר, אבל קחו בחשבון נסיעה של כשעה לכל כיוון עד ל-Kaiteriteri.

איך בוחרים מסלול באבל טזמן?

הדרך הכי טובה היא להיכנס לאתרים של חברות מוניות המים (כמו Wilsons Abel Tasman וספקים נוספים שתמצאו ב־Google Maps). שם תמצאו מפות ברורות של תחנות ההורדה והאיסוף והמקטעים הפופולריים ביניהן. אם אתם כבר ב־Kaiteriteri, יש עמדות של הספקים ממש על החוף - מאוד מומלץ להתייעץ איתם במקום. הם מכירים את השטח וידעו לכוון למסלול שמתאים בדיוק לזמן ולרמת הקושי שלכם.

אנחנו בחרנו במקטע שמתחיל ב־Medlands Beach ומסתיים ב־Anchorage. לפי המפה מדובר בכ־10.5 ק״מ, אבל בפועל הלכנו קרוב ל־13 ק״מ (כנראה בגלל סטיות לתצפיות או מעקפים בגאות). זה היה יום חווייתי מאוד, אבל עבורנו גם מעט ארוך ואינטנסיבי.

ההמלצה שלנו: למי שמחפש חוויה רגועה יותר, עדיף לבחור במקטע המקוצר בין Torrent Bay ל־Anchorage. כך חוסכים כ־4 ק״מ של הליכה ביער ומתחילים ישר ב־Torrent Bay הפסטורלי, שמרגיש כמעט טרופי. משם ההליכה נוחה יחסית ומובילה לחוף היפה ב־Anchorage.

אם נשאר זמן וכוח, אפשר לשלב בדרך את Cleopatra's Pool - בריכות טבעיות ומגלשת סלע מרעננת (סטייה קלה מהשביל) או את  Pitt Head - סיבוב תצפית נוסף לפני ההגעה ל־Anchorage.

טיפים חשובים

אין בפארק נקודות הצטיידות, אז קחו מים, אוכל וקרם הגנה. אם מתכננים להיכנס למים - בגדי ים ומגבת. השבילים וההליכה על חול לוקחים יותר זמן ממה שנדמה, לכן חשוב להשאיר מרווח ביטחון בזמנים כדי לא לפספס את מונית המים האחרונה. חלק מהמקטעים ניתנים לקיצור בזמן שפל - שווה להתייעץ מראש על עיתוי וגאות.

מה עוד עושים באיזור?

מעבר לפארק עצמו, יש באזור עוד כמה עצירות נחמדות. החופים של Kaiteriteri יפים, זהובים ונגישים מאוד, ואפשר ליהנות מהם גם בלי מונית מים. ב־Motueka תמצאו לא מעט מסעדות ובתי קפה; אנחנו נהנינו במיוחד משוק יום ראשון עם דוכני אוכל מכל העולם, ואם צריך שחרור שרירים אחרי ההליכות - המסאז׳ התאילנדי ב־Dissaya Thai Massage היה מצוין ובמחיר הוגן.

ביום גשום קפצנו גם ל־Nelson. העיר עצמה לא ריגשה אותנו במיוחד, אבל גילינו שם פנינה קולינרית מפתיעה: Koharu-Shokudo (ליד חניית השוק המרכזית), עם סושי פשוט, טרי ומהטובים שאכלנו בטיול. 

גולדן ביי (Golden Bay) 

רצועת החוף הצפון־מערבית של האי הדרומי, מעבר ל־אבל טזמן, עם תחושה מבודדת ופראית יותר, אווירה רגועה וטבע דרמטי. אנחנו ישנו ב־Takaka, המרכז של האזור, עם בתי קפה חביבים, חנויות מקומיות וסופרמרקט גדול להצטיידות.

העיירה נמצאת כשעה וחצי מ־Kaiteriteri, והגישה היחידה אליה היא דרך Takaka Hill - כביש מפותל ותלול מאוד. מומלץ להקדיש לאזור לפחות שני לילות כדי ליהנות מיום טיולים רגוע (בתקווה למזג אוויר טוב). לאוכל מהיר מצוין בעיירה: Bay Take Away (Fish & Chips).

מצפון ל־Takaka, על כביש 60, נמצאות האטרקציות המרכזיות:
מעיינות Te Waikoropupū Springs (Pupu Springs) - מעיינות מהצלולים בעולם. מסלול מעגלי, קל ומונגש של כ־45 דקות, עם מים שקופים בצורה בלתי רגילה ונראות לעומק מרשים.
חוף Wharariki Beach - החוף האייקוני של האזור. הליכה של 20-30 דקות לכל כיוון מהחניה דרך מרעה ודיונות, אל חוף דרמטי עם סלעי ענק (Archway Islands), חול לבן ובריכות שפל שבהן אפשר לעיתים לראות גורי כלבי ים משחקים.
נקודת תצפית Cape Farewell - הנקודה הצפונית ביותר באי הדרומי. הליכה קלה של כ־10 דקות מהחניה לתצפית מרשימה על מצוקי הים וקו החוף.

הנסיעה מגולדן ביי (Golden Bay) לקאיקורה (Kaikoura)

זו אחת הנסיעות הארוכות במסלול, כ־6 שעות, ולכן מומלץ לצאת מוקדם ולשלב עצירות כדי לשבור את הרצף. תחילת הדרך עוברת שוב דרך Motueka ו־Nelson, נקודות נוחות להתרעננות, ומשם ממשיכים ל־Havelock ול־Blenheim - עיירה חביבה לעצירת אוכל או קפה, ואפילו אופציה טובה לפיצול הנסיעה ללילה.

מהשלב הזה הדרך נצמדת לקו החוף המזרחי, והעצירה הכי מפתיעה שלנו הייתה ב־Ohau Point Lookout. מעבר לתצפית היפה על החוף, יש כאן מושבת כלבי ים גדולה ומרגשת, שניתן לצפות בה בקלות ממש מהכביש. אנחנו הגענו באביב וראינו המון גורים קטנים - חוויה בלתי נשכחת. מכאן נותרה עוד פחות משעה של נסיעה לאורך החוף עד ההגעה ל־קאיקורה.

קאיקורה (Kaikoura)

העיירה קאיקורה יושבת על חצי אי ש"נכנס" עמוק אל תוך האוקיינוס השקט. בשל המיקום הייחודי שלה והקרבה לזרמים ימיים עמוקים, היא מהווה הזדמנות נדירה לפגוש מגוון עצום של בעלי חיים ימיים.

אטרקציה מוכרת מאוד באזור (שאנחנו בחרנו שלא לעשות) היא שיט לצפייה בלווייתנים. שמענו מלא מעט אנשים שהשיט עלול להיות מטלטל ושרבים סובלים בו ממחלת ים. כיוון שמזג האוויר ביום שהיינו בו היה מעט סוער - החלטנו לוותר. למי שהאטרקציה חשובה לו, מומלץ מאוד לנסות ולשריין מקום כמה ימים מראש, ורצוי כשמזג האוויר הוא טוב והים שקט.

מה שכן עשינו, והיה מוצלח מאוד, הוא הטיול לאורך חצי האי. יצאנו מהחניה הצפונית, בסמוך ל-Point Kean Viewpoint, ומשם ניתן לבחור בין שתי דרכים (או לשלב):

מסלול Kaikoura Peninsula Walkway: שביל המטפס על המצוקים ומאפשר צפייה על החוף והים מגובה.

הליכה לאורך קו החוף: דרך המאפשרת להתקרב ממש אל מושבת כלבי הים של קאיקורה. כמות כלבי הים כאן היא פשוט עצומה, והם נראים מדהים על רקע החוף מלא הסלעים והאוקיינוס הפתוח, יחד עם אלבטרוסים וסוגי ציפורים נוספים.

מכאן המשכנו בנסיעה האחרונה שלנו באי הדרומי, חזרה לכרייסטצ'רץ' (Christchurch) - נסיעה של כשעתיים וחצי דרומה לאורך החוף. את הלילה האחרון העברנו בעיר, ולמחרת עלינו על הטיסה חזרה הביתה. עזבנו את ניו זילנד כשאנחנו שמחים, מלאי תודה על החוויות שצברנו, וגם עם מעט עצב על כך שהמסע הגיע לסיומו. טיול של פעם בחיים.