אנחנו, זוג חברים בשנות ה-35 לחיינו, חזרנו מטרק בWICKLOW WAY שבאירלנד.
לא אפרט כאן אודות הנופים בטרק - ישנן מספיק כתבות בנושא וכן תמונת באינטרנט. בשתי מילים - יפה מאוד!
כמעט כל מידע חשוב נמצא באתר המצוין של טרק WWW.WICKLOWWAY.COM , ואכן הוא שימש הבסיס שלנו לתכנון טרק, ולכן אנסה שלא לחזור על הדברים שכתובים שם, אלא להוסיף טיפים אחרים.
כיוון המסלול של הטרק:
באופן מסורתי עושים את הטרק מצפון (MARLAY PARK שבחלק הדרומי של DUBLIN) לדרום (CLONEGAL).
אנחנו, לעומת זה, עשינו אותו בכיוון ההפוך, כלומר מ-CLONEGAL ל-MARLAY PARK, ואני ממש, ממליץ לעשות אותו דווקא בכיוון הזה, וזאת מתוך מס' סיבות:
1. הקילומטרים הראשונים של הטרק מ-CLONEGAL, עוברים בשטח מישורי כמעט לחלוטין, חלק גדול של היום הראושן עובר בכביש - זה נותן אפשרות קצת להתרגל להליכה מאומצת ולהיכנס לקצב.
2. למי שמוגבל בזמן (כמו שאנחנו היינו) חבל "לבזבז" ימים על דאבלין, לפני שיודעים איך יתגלגל הטרק. עדיף לעשות את הטרק, ואז להקדיש את הימים הנותרים לדאבלין המדהימה, במיוחד למי שלא יודע כמה זמן יקח לו הטרק (זאת כדי למנוע מצב שלא יישארו הימים לסיים את הטרק במלואו).
3. מתקשר לסיבה מס' 2 שלעיל: CLONEGAL זה מקום נחמד, אבל בגדול, זה חור, עם מס' בתים. אם אתה מגיע לשם בסוף הטיול - אין לך מה לעשות שם ואתה צריך באותו יום או למחרת לחזור לדאבלין (או למקום אחר). לעומת זאת, כשהלכנו מדרום לצפון הרגשנו שיש בפנינו "מטרה" - לסיים את הטרק ובסוף הטיול להנות מדאבלין המדהימה!
4. קל מאוד להגיע ל-CLONEGAL ישירות משדה התעופה. ישנם אוטובוסים של 2 חברות שונות בתדירות גבוהה, אשר מגיעים עד לעיירה CARLOW, ומשם במרחק של 20 דקות נסיעה באוטו מגיעים ל-CLONEGAL (בעלת הבית אספה אותנו עם האוטו שלה).
קושי הטרק ואורכו:
בגדול, הטרק הוא טרק מישורי, כמעט לא עולים/יורדים גבעות רצינייות. הוא מתחיל בערך ב-100 מ' מעל פני הים וגם מסתיים בערך בגובה הזו. לאורך המסלול יש עליות וירידות עד 500 מ' ביום, אבל באמת שאין שם "תפירות" רציניות בהרים.
אורך הטרק הינו 132 ק"מ. לנו לקח 8 ימים לעשות אותם, כולל יום מנוחה באמצע באגם GLENDALOUGH. יום המנוחה באגם בכלל לא חובה למי שלחוץ בזמן, אך המקום שם הוא באמת אחד היפים בטרק (פלוס זה נפל בדיוק על יום כיפור (למי שצם), וגם מזג האוייר היה גשום במיוחד...) ולכן מאוד נהנינו לעשות שם אתנחתא קטנה.
כמובן, כושר פיזי זה עניין מאוד אישי. אננחו (בני 35, ללא כל הכנה מוקדמת לפני הטרק) הרגשנו מוסגלים ללכת 7-8 שעות ביום, כ-20 ק"מ ביום עם/בלי ציוד על הגב, כמובן לא מבלי שהרגשנו את כל שרירי הרגליים והגב בסוף היום, במיוחד בימים הראשונים.
ציוד:
באירלנד יש הרבה גשם בכל עונות השנה, לכן צריך בגדים בהתאם. מעיל ומכנסיי גשם/רוח, כובע, כיסוי לתיק כנגד הגשם- חובה.
העברת ציוד ממקום למקום:
ניתן בהחלט לסחוב את כל הציוד באופן עצמאי. לנו היו תיקים של 10-11 ק"ג (למי שלן באכסניות ובתים פרטיים כמו שאנחנו עשינו (ראה בהמשך), אין צורך להביא אוהל ושק שינה). בחלק מהטרק סחבנו את התיקים בעצמנו ובחלק מהטרק העברנו אותם בין מקומות לינה באמצעות הבעלים של המקום בו לנו. המחיר נע בין 7 ועד 15 יורו להובלה. (לא משנה אם זה תיק אחד או שניים, לוקחים כסף על זמן ועל דלק). כמו כן, באתר הטרק יש טלפון של החברה שעוסקת בהעברת הציוד. לפי מה שהבנו החברה לא כל כך אוהבת לעבוד בסופי השבוע (שבת-ראשון), במיוחד אם אין ביקוש גדול, ולכן ביום האחרון של הטרק, שנפל על שבת (לאחר שהתחלתי להרגיש את הגב שלי יותר מדי...) נאלצתי לשלוח את התיק למלון במרכז דאבלין באמצעות מונית, תמורת מחיר "סמלי" של 35 יורו, אבל זה בהחלט היה יוצא מן הכלל.
מקומות לינה:
כאמור, לא ישנו באוהלים (אני מוריד את הכובע בפני מי שמוסגל לסחוב אוהל ולישון בו בקור גשם ורוח!), אלא ישנו בעיקר במקומות של BַB - BED AND BREAKFAST. מדובר בבתים פרטיים, בהם אנשים משכירים את החדרים. בחלקם בבניין נפרד ובחלקם ממש בתוך הבית שלהם. כך חווינו את החוויה של לחיות ולאכול בבית אירי, לדבר עם המקומיים על נושאים יום-יומיים. הרבה יותר אותנטי מאשר סתם לישון מלון.
עוד חשוב להדגיש, כי בניגוד למה שניתן להתרשם מהרשום באתר של WICKLOWWAY.COM, אין כל כך הרבה מקומות לינה לבחירה במהלך המסלול. חלק מהמקומות סגורים (סגורים בכלל או סגורים מחוץ לעונה), חלק מלאים (בעונה) וחלקם רחוקים מהמסלול (וזה ממש לא נעים לעשות עוד 5 ק"מ עד למקום הלינה אחרי שהלכת כבר 20 ק"מ וגם לחזור אותם למחרת בבוקר. כמו כן, באירלנד, לפחות לאורך הטרק, הבתים פזורים אחד מהשני במרחקים של מאות מטרים ולפעמים מס' קילומטרים, כמעט ולא קיים שם מושג של "כפר" במובן הקלאסי. רושמים לך את שם האיזור, אך זה לא מספיק, ומי שמטייל ברגל יתקשה למצוא את המיקום המדויק בשטח, במיוחד בחלק של הטרק שקרוב לCLONEGAL.
נכון, רושמים באתר שיש איסוף מהמסלול ועד למקום לינה - אך בפועל זה לא תמיד עובד, או עובד אבל תמורת כסף - כ-5 יורו לכל כיוון.
מהסיבות האלו - תמיד הזמנו את המקום מראש (הכוונה, בבוקר, לפני יציאה לטרק, כך שידענו איפה אנחנו לנים בערב), וכן השתדלנו שמקום הלינה יהיה קרוב למסלוול - עד 1 ק"מ.
המסלול שלנו לפי הימים:
כפי שכתבתי לעיל, מבחר מקומות הלינה הוא לא גדול יחסית, וזה בהחלט משפיע על אפשרויות ההליכה היומיות. הדוגמא הקלאסית לכך - עיירת MOYNE .MOYNE נמצאת במרחק של כ-20 ק"מ אחרי STRANAKELLY וכ-20 ק"מ לפני GLENMALURE. כשטיילנו שם מקום לינה אחד כבר לא היה קיים, ובמקום השני בעלת הבית נסעה לחופשה. לכן בקטע זה של המסלול נאלצנו לעשות "טריק" קטן: נשארנו לישון 2 לילות בSTRANAKELLY, כאשר ביום הראשון בעל הבית הקפיץ אותנו עד לMOYNE ואנחנו חזרנו ברגל לביתו, ואילו ביום השני בעל הבית שוב הקפיץ אותנו לMOYNE ומשם המשכנו כבר לGLENMALURE.
המסלול שלנו (כאמור, התחלנו בCLONEGAL והמשכנו צפונה): CLONEGAL-STRANAKELLY-MOYNE-GLENMALURE-GLENDALOUGH-ROUNDWOOD-KNOKREE-MARLAY PARK.
טיפים כלליים ועלויות:
מחיר הלינה במהמלך הטרק: בין 25 עד 38 יורו לבן אדם, כולל ארוחת בוקר. כאמור, ישנו בעיקר בBַB, באכסניות זה יותר זול.
מומלץ לקנות כרטיס SIM מקומי בשדה התעופה, ודרכו להתקשר לשריין מקומות לינה וסידורים.
מזג האוויר: טיילנו בסוף ספטמבר. טמפרטורה - 12-15 מעלות ביום. מתוך 8 ימים של הטיול, היו 3 מים של גשם מהבוקר ועד הלילה. כשיש ביגוד טוב זה לא מפריע (אם כי תמיד נרטבים בסוף היום).
כמעט בשום מקום בבתים של BֲB אין אינטרנט אלחוטי (WI-FI). במלונות ובמסעדות בעיירות המצב טוב יותר ויש WI-FI חינם.
באמצע היום אין בכלל מקומות לאורך הטרק כדי לקנות אוכל. לכן צריך להכין מראש סנדוויצ'ים להפסקת צהריים (בדרך כלל קונים אותם מבעלי הבית בו לנים).
סימון המסלול: המסלול מסומן בצורה טובה בשטח, יחד עם זאת מומלץ ביותר להצטייד במפה טובה של הטרק. להפתעתינו, לא מצאנו אותה בשדה התעופה, אלא שקנינו אותה במכולת ב-CLONEGAL.
תהנו!!!
טרק ב- WICKLOW WAY בסוף ספטמבר
יעדי הפוסט
אהבת את הפוסט?
