שייט תעלות בעמק הלואר

שייט תעלות בבורגונדי 2.9.17

אחרי 3 ימים בפריז המהממת, נסענו ברכב שכור לדסיז (DESIZ), שם אנחנו אמורים לקבל סירה לשייט של שבוע בתעלות הלואר. ע"פ המלצת נטע מתשוט, עצרנו בדרך בעיירה אוקסר AUXERRE. מפריז לאוקסר שעתיים וחצי של נסיעה עם עצירת התרעננות.

זו עיירה מימי הביניים על גדת נהר היון. העיירה נוור על גבעה ויש בה 3 כנסיות השוות ביקור. עלינו עם הרכב לרום הגבעה וחנינו בחנייה מסודרת. יש שער כניסה בחומה לתוך העיר העתיקה. ממש מול השער מצאנו את לשכת התיירות המקומית , שם קיבלנו מפה והמלצה לסיור בעיירה. התחלנו את הסיור בקתדרלה הגדולה, המורכבת משתי כנסיות- גותית ורומנסקית המשולבות זו בזו.

משם שוטטנו בסמטאות הצרות עם בתים מימי הביניים , מחוזקים בקורות עץ אלכסוניות.

בכיכר המרכזית ישבנו בשמש ושתינו קפה. אח"כ נכנסנו לרכב והתחלנו לרדת למטה, עצרנו בכנסייה התחתונה. עברנו את הגשר לצד השני של הנהר לכיוון המרינה, שם עצרנו לתצפית על העיירה והקתדרלה.

משם נסענו ישירות לדסיז (DESIZ) והגענו רק ב 16:30 למעגן של LA BOUT. חיכו לנו 3 עובדים לחוצים שרצו רק לסיים אתנו וללכת הביתה. חתמנו על חוזה ביטוח כשיש שתי אפשרויות – הפקדת 2200 יורו מראש לכיסוי כל הנזקים או תשלום מזומן של 450 יורו שלא יוחזרו , אך זה מבטל את סעיף ההשתתפות העצמית. על כל דבר הם גובים כסף בנפרד- אופניים, 4 כריות ישיבה לסיפון 7 יורו לאחת. ניסו למכור לנו גם סט חומרי ניקוי במחיר מופקע. היא ניסתה גם למכור לנו נהג מונית או העברה של הרכב לסיום המסלול (180 יורו). הבחורה שחיכתה לנו גמגמה באנגלית והיה קשה להבין אותה. הבחור שהדריך טכנית על הסירה, דיבר אנגלית קצת יותר טוב. קיבלנו ספר מפות והסבר קצר על המסלול, ייעוץ היכן כדאי לעגון ללינה והיכן יש מים וחשמל בדרך.

הסירה שלנו היא מדגם קליפר 22. מאוד נוחה ל 2 זוגות. יש חדר שינה בחרטום עם מקלחת ושירותים וחדר שינה מעט גדול יותר בירכתיים. במרכז נמצא האזור הציבורי- מטבח סלון/חדר אוכל. יש פרטיות לכל זוג.

5 דקות אחרי שהסבירו לנו, נעלם כל הצוות של לה באוט ונשארנו לבד. החלטנו לא להפליג בשעה זו, כי הלוקים נסגרים מוקדם. הסופר הקרוב ביותר הוא במרחק הליכה, אך רחוק מדי כד לסחוב את כל הקניות ברגל. לא לשכוח להביא סלי קניות מהארץ, רצוי מתקפלים, הם שימושיים מאוד כל הזמן.

נסענו לסופר- מקום גדול עם מגוון גדול של מוצרים. קנינו הרבה גבינות, ירקות, נקניקיות, אורז, פסטה, רטבים, מרק מוכן בקרטון (טעים מאוד), יין, בירה ושישיות מים. חזרנו לסירה, ארגנו את הקניות במקום והכנו ארוחת ערב של ירקות גבינות ויין.

לידינו עוגנת סירה עם דגל שוויצרי ואחריה סירה עם משפחה תורכית.

פרשנו לישון מוקדם אחרי יום עמוס.

3.9.17 DESIZ-NEVERS

כשהתעוררנו בשבע בבוקר שמיכת ערפל מונחת על המים. מראה מהמם, אבל מעכב אותנו ביציאה.

בכל מקרה הלוקים נפתחים רק בשעה 9. בשעה 9:30 הערפילים נמוגים ואפשר לצאת. ביציאה מהמעגן יש לוק אוטומטי, מתקרבים אל חבל כחול שתלוי מעל המים, מושכים בחבל וכך הלוק נכנס לפעולה. ממתינים לשערים שיפתחו והאור ייהפך לירוק. נכנסים אל הלוק ומושכים במוט כחול שצמוד לדופן, אז הלוק מקבל הוראה להסגר. השערים נסגרים והלוק מתחיל להתמלא במים ולהעלות את הסירה לגובה של התעלה שבחוץ. השערים נפתחים ואנחנו יוצאים לתעלת canal lateral a la loire התעלה בה נשוט בשבוע הקרוב. ביציאה לתעלה יש שילוט כמו בכביש, פנינו ימינה.

לוק אוטומטי, צריך למשוך בחבל הכחול כדי שיתחיל את התהליך.

שטים בתעלה לא רחבה מאוד, שתי סירות יכולות לחלוף אחת ליד השנייה בנוחות. אחרי כ 6 ק"מ ומעבר תחת 5 גשרים, הגענו ללוק הראשון בתעלה. הלוק הזה תופעל ע"י נערה צעירה, בערך בת 17. היא פתחה לנו את השערים. אחרי שנכנסנו ונקשרנו למקום, היא סוגרת דלת אחת, רצה מסביב וסוגרת את הדלת השנייה. שוב רצה לשער הסגור מקדימה לפתוח את המדפים, על מנת לאפשר למים לצאת. לאחר שהלוק התרוקן ואנחנו ירדנו בגובה, היא פותחת שער אחד, רצה מסביב לפתוח את השני. היא קיבלה מנחמיה טיפ יפה.

מפעילת הלוק, נערה ג'ינג'ית מקסימה

ממשיכים לשוט ומוצאים עצמנו שטים על גשר שעובר מעל לנחל קטן. זו הרגשה משונה לשוט בתוך גשר.

הלוק הבא (אחרי כ 5 ק"מ), מופעל ע"י משפחת "דובונים" אבא, אמא וחבר, כולם מסובבים את הידיות שמפעילות את השערים של הלוק. הבית עצמו מאוד מטופח, צבוע בוורוד ומלא עציצים פורחים.

אחרי שייט של כ 6 שעות הגענו לנבר NEVERS בסביבות 15:30. בכניסה למעגן יש פניה חדה ימינה ומיד אחריה לוק. הבעיה, שהחבל שפותח את הלוק האוטומטי, נמצא בהמשך התעלה המרכזית, הישרה. צריך לשוט עד לשם, למשוך בחבל, ולחזור ברברס עד לפתח התעלה, להסתובב ולהיכנס ללוק. מלא תמרונים.

בתעלת הגישה למעגן של נוור יש שני לוקים צפופים ומיד אחרי זה מעגן גדול ומסודר, שהיה די ריק.

עגנו ליד סירה של חבר'ה מדנמרק, פנסיונרים של הדואר הדני שמחזיק את הסירה קבוע לטובת עובדיו.

הם עדכנו אותנו על החוקים והתקנות במעגן והסבירו שהאחראי אמור להגיע בשעה 17.רמי התנדב להישאר בסירה לנוח ולחכות לאחראי בזמן שאנחנו יצאנו רגלית לעיירה. צעדנו על שביל אופניים על גדת נהר, עברנו חניון קרוואנים גדול וחצינו את הלואר על גשר גדול. הזרימה בנהר הרדוד אינה מאפשרת שיט עליו. הלכנו לקתדרלה שעל הגבעה, דרך רחובות קטנים עם בתים עתיקים.

החלטנו לחזור לסירה ולשחרר את רמי שרצה לרכב באופניים לדסיז להביא את האוטו. הגענו בחמש ורבע והאחראי עדיין לא הגיע. רמי יצא על האופניים בשביל שלאורך התעלה.

חיכינו חיכינו ואין זכר לאחראי. דנים עזרו לנו לחבר מתח חוף ונתנו לנו את הקוד לשירותים ולמקלחות ובזה נפתרה הבעיה.

התקלחנו בסירה והכנו ארוחת ערב של פסטה, סלט ומרק. אחרי כשעה רמי חזר מתנשף. מסתבר שכל הדרך בעליה ואי אפשר לעשות אותה באופניים. אחרי ארוחת הערב, הלוטרות קבלו את השאריות ואנחנו נחנו על הסיפון.

4.9.17  NEVERS -MARSEILLES-LES-ABIGNY

על הבוקר, רמי רכב על האופניים לקנות בגט. נחמיה הכין חביתה מקושקשת וסלט. לארח ארוחת הבוקר יצאנו לטייל בעיירה. שוב עברנו בגשר מעל הלואר לכיוון הקתדרלה. הקתדרלה מורכבת משתי כנסיות- אחת מהתקופה הרומית, בנויה מקירות עבים עם קריפטה קטנה מתחת לאפסיס שפונה למערב (בד"כ בתקופות מאוחרות יותר, האפסיס תמיד למזרח). החלק השני הוא גותי, עם עמודים גבוהים, קשתות מצטלבות וחלונות ויטראז', האפסיס לכיוון מזרח. הקפנו את הכנסייה לכיכר המרכזית, שם יש ארמון ישן שנכנסים אליו דרך מרכז התיירות. שם אפשר לקבל קוד ל WIFI העירוני. בסיור בארמון גילינו שהייתה שם קהילה יהודית קטנה שנשלחה להשמדה במלחמת העולם ה 2.

המשכנו להסתובב בעירה, רוב החנויות סגורות והכל נראה נטוש.עברנו בפארק מוזנח ומשם למדרחוב יפה ומטופח מלא חנויות סגורות.

מצאנו סופר קטן ויקר ועשינו השלמות של ירקות ויין. עמוסי שקיות חזרנו לסירה.

בשעה 12 יצאנו מנבר והגענו ללוק הראשון שהוא אוטומטי. משכנו בחוט וכלום לא קרה, אז הסתבר שגם הלוק האוטומטי נח בין השעות 12 ל 13. עגנו בצד וחיכינו. בשעה 13 בדיוק, נדלק הרמזור האדום, משכנו בחוט ונכנסנו במהירות ללוק. לקראת השעה 14 התחלנו בהכנות לארוחת הצהריים- בתוך שקית אפיה (שקית קוקי), שמנו תפוחי אדמה, גזר וקישואים לתנור. עד שהם נאפו הכנו סלט ונקניקיות. מצאנו גדה עם דשא ועגנו בה בעזרת יתדות שיש על הסירה. פתחנו את השימשייה וישבנו לאכול על הסיפון. היום חם מאוד ונמרחנו בקרם הגנה וחבשנו כובעים.

כשהמשכנו לשוט הגענו לגשר ארוך וצר ששטנו בו מעל לנהר ה ALLIER. בסוף הגשר יש לוק שע"פ המפה, אמור להוריד אותנו 10 מ' בגובה.

מפעיל הלוק עזר לנו להקשר ואנחנו מתחילים לרדת כשהבנים משחררים לאט לאט את החבלים. הירידה היא מהירה ודלתות הלוק המקושתות בעציצי גרניום, נפתחות, אנחנו נמצאים בין שני קירות אבן גבוהים ומולנו גשר עליו מכוניות נוסעות. מסתבר שעברנו ללוק נוסף ושוב הבחור עוזר לנו להקשר. אחרי הירידה בחוק השני, אנחנו ב 10 מ' נמוכים יותר. חוויה מדהימה הירידה הזו ולא הפסקנו לדבר על זה כל היום.

הלוק הבא היה אוטומטי ומיד אחריו גשר. לאחר המעבר בגשר, אני החלטתי להשיט קצת את הסירה.

הגענו למעגן ב MARSEILLES-LES-ABIGNY, שוב אין פה אף אחראי לקבל אותנו. התורכים מהיום הראשון כבר עוגנים פה ועוד משפחה סקנדינבית. רוב הסירות עוגנות כאן לאחסון ונראה די שומם. הצלחנו לחבר מתח חוף, אבל לא הצלחנו לחבר מים.

יצאנו להסתובב בעיירה. ישנם בתים שנושקים לתעלה מצד אחד ומהצד השני צופים על הלואר. זה המקום שבו הנהר והתעלה נושקים זה לזו.

הלכנו לטייל לאורך הנהר וחיפשנו דרך לחזור לתעלה דרך הבתים. לא מצאנו דרך כזו והלכנו לאורך הכביש יותר מ 5 ק"מ עד שפגשנו שוב בתעלה. אין אף חנות, קיוסק, דוכן... פתוח בכל המקום. הכנו שוב ארוחת ערב בסירה. התורכים נשארו ללא אוכל בכלל והיו די אומללים.

5.9.17 MONETREOL SUS SANCERRE -MARSEILLES-LES-ABIGNY 

בבוקר, שוב רמי אחראי בגטים וקרואסונים. הבוקר, הדס הכינה גם פנקייקים קטנים וטעימים.

מיד ביציאה מהמעגן יש שני לוקים צפופים. כשהגענו למעגן היפה של BEFFES למלא מים בסירה. המעגן הזה כ"כ יפה שהצטערנו שלא המשכנו אליו לעגון יום קודם. התורכים, שהסתבר שהם צ'כים, הגיעו אחרינו והמלצנו להם למלא מים. כך גם עכבנו אותם שלא יכנסו אתנו יחד ללוק הבא.

ביציאה BEFFES יש מפעל מחצבים. רכבת עמדה על המסילה להעמסה, הפועלים נופפו לשלום ונהג הקטר צפר בשמחה. ענינו לו בצפירות משלנו.

אחרי 3 לוקים הגענו ל  LA CHARITE SUR LOIRE מיד לאחר הגשר מצד שמאל יש מעגן קטן בו עגנו. הלכנו ברגל על הגשר לכיוון העיר. בדרך יש שיחי פטל ואנחנו טועמים בשמחה. לצד הדרך בתים יפים עם חצרות מטופחות.

לאחר גשר נוסף, נכנסים לעיר ימי בנימית עם בתים עתיקים וחנויות עם חזיתות צבעוניות. במרכז העיר, על גבעה, כנסייה עתיקה בסגנון גותי. כל החלונות התנפצו במלחמה והוחלפו בויטראז' מודרני.

כשיצאנו מהכנסייה, חיפשנו מונית לחזור לסירה. כמה בעלי חנויות ניסו לעזור לנו אך ללא הצלחה. צעדנו בחזרה לסירה כ 45 דק'. אנחנו צפופים בזמן כי צריך לעבור את הלוק האחרון בדרך לסנסר לפני השעה 19. הפלגנו בשעה 15:15 ומשתדלים למהר עד כמה שאפשר (מהירות 10 קמ"ש).

בדרך עוגנות סירות מגורים לאורך התעלה, על אחת מהן חונה סמארט חדש. יש להוריד מהירות לפני שעוברים סירות שעוגנות.

לפנינו 5 לוקים. בלוק השלישי הבחורה החמודה שמפעילה אותו מבטיחה לנו שנגיע בזמן.

בדרך, הנוף מתחלף לשדות שנקצרו לא מזמן וכרמים.

עוברים את הלוק האחרון בשעה 18 ועוגנים במעגן לאורך הכביש.

מולנו מחנה לורה, המדריכה שלנו למחר, שבדיוק הגיעה לחלק פליירים. אנחנו שמחות להיפגש וקובעות למחר בשעה 9:30. היא מודיעה לנו שגם השוויצרים, שמלווים אותנו לאורך כל השיט, מצטרפים לסיור. היא מסבירה לנו שבמסעדה הקרובה נקבל חיבור לחשמל. הדס ואני, הולכות למסעדה להזמין מקום לארוחת ערב. הבנים מחליטים שלא צריך חיבור לחשמל.

בערב אחרי מקלחת, הולכים למסעדה ומתיישבים בחוץ. כשמתחיל לטפטף אנחנו נכנסים פנימה. בעלת המלון/ מסעדה, מתפעלת הכל לבד ולכן השירות מאוד איטי. האוכל מאוד טעים והיין המקומי מצוין. הסטייק היה קצת קשה אבל הקינוחים מפצים על הכל. הייתה גם מנה צמחונית מצוינת לנחמיה.

6.9.17 MONETREOL SUS SANCERRE – LERE

קמנו מוקדם בגלל הסיור. לורה מודיעה שהיא בדרך. אחרי שנעלנו את הסירה נכנסים לואן שלה, כשמאחורינו רכב נוסף עם חברנו השוויצרים.

קצת קריר ואפור ויש עננים נמוכים. לורה מסבירה כל הדרך מה רואים. עולים בגבעות בין הכרמים ועוצרים בצד לסיבוב רגלי בכרמים. לורה מסבירה לנו על האדמה, סוגי היינות של האזור (פינו נואר ולבן). היא מסבירה שהם נתונים לפיקוח של AOC, ארגון החקלאים הצרפתי, שקובע מה המרחק בין השורות, איך מדבירים (לא מדבירים), איך משווקים ועוד.

הכרמים מלאים ענבים טעימים, אנחנו טועמים בשמחה. הבציר הוא בשבוע הבא. מהגבעה יש נוף של כל העמק עד לנהר הלואר וכן של הגבעה עליה בנויה העיר סנסר.

מהגבעה יורדים עם הרכב לכפר קטנטן בשם CHAVINOL שבו מחלבה של גבינות עיזים.

כבר מזמן אין באזור עיזים, אבל המחלבה עדיין קיימת. אנחנו טועמים גבינות לפי גיל היישון- גבינה בת שבועיים- רכה ונימוחה, בת חודשיים- יותר קשה, בת חודשיים וחצי- טעימה להפליא. בת 4 חודשים- קשה ויבשה. קנינו 2 גבינות, לסירה ולבית.

משם המשכנו ליקב של משפחת דומיני פוליט DOMME HIPOLYTE , קיבלנו הסבר על תהליך עשיית היין מהנכדה של מקים היקב.

אחרי שבקרנו באזור הסחיטה, משם למיכלי התסיסה ומשם לביקבוק. בסוף התהליך היין מועבר לאולם חשוך לחביות עץ אלון לשנה. בסוף הגענו לטעימות- היין הלבן היה יבש לטעמי, הרוזה לא מספיק מתוק ואפילו את הפינו נואר הם הצליחו לקלקל( לטעמי כמובן).

אחרי הביקור ביקב, השוויצרים הסתלקו ולורה לקחה אותנו לחברה שלה שיש לה יקב בתוך מערה DOMAINE DE LA PERRIERE המערה נוצרה ע"י ים קדמון והיא מעניינת ויפה. כשבנו את סנסר היא שימשה כמחצבה לאבני בניין העיר. בשנים האחרונות זה יקב. פעם הגיעו לכאן אוטובוסים עם תיירים, לכן יש שולחנות וכסאות לארוח, אבל בשנים האחרונות יש ירידה בתיירות והמקום דועך.

לורה הסיעה אותנו למרכז סנסר ליד נקודת תצפית על העמק והגפנים. זו עיר חמודה מימי הביניים עם רחובות צרים ובתים יפים. החזיתות של החנויות צבעוניות. בראש העיירה יש טירה ולה מרפסת תצפית יפה.

חנויות יפות בסמטאות סנסר

חיפשנו מונית לחזור לסירה, אבל התייאשנו מהר והחלטנו לרדת ברגל. קצת התברברנו בדרך, עד שבחור מקומי הראה לנו את היציאה מהעיירה. יורדים בכביש מפותל דרך הכרמים, ללא שוליים, ממש על הכביש.

הלכנו כ 45 דק' עד שהגענו לסירה וחיש מהר התארגנו לתזוזה.

עזבנו את העיר בשעה 14:10 לכיוון הלוק הראשון. הוצאתי בכיף את ערכת הציור וישבתי על הסיפון לצייר בצבעי מים. בלוק הראשון היה בחור נחמד שרצה למכור לנו גלויות, במקום קנינו קולה זירו. פתאום הוא קלט שאני מציירת, ניגש לראות ורץ פנימה לבקתה והביא ציור שהוא צייר, של הבית והתעלה בצבעי מים.

בדיוק הלוק נפתח והתחלנו לצאת כשהוא צעק לנחמיה לעצור, רקע ברגליו והתעצבן. נחמיה חזר אחורה ברברס, רק כדי לגלות שהוא רצה לומר לי להוסיף כחול בשמים, הוא גם חיכה לראות שאני מוסיפה לפני ששחרר אותנו.

בלוק הבא פגשנו את השוויצרים שנכנסו לפנינו. מפעיל הלוק ברר היכן אנחנו רצים לעגון בלילה וצלצל לחבריו שבהמשך הדרך. את השוויצרים שלח לבלוויל ולנו המליץ על LERE . כשהגענו לשם גילינו שאחד השוויצרים רכב לשם על אופניים ותפס לסירה שלהם מקום עגינה. חבריו שאלו אותו אם יש מסעדה, כשענה שלא, הם הפליגו משם ואנחנו עגנו במקומם.

עגנו ליד סירה חבורה מניו זילנד שהגיעו לחודשיים. הם הגיעו מהצד השני ונתנו לנו טיפים על המרינות בהמשך. ירדנו לסיבוב בכפר שמבטיח חנויות ומסעדות. כמובן שהכל סגור, אפילו פיצרייה שמצאנו, נפתחת רק בימי ראשון. מצאנו סופר וקנינו מים. הכנו ארוחת ערב טעימה בסירה, בליווי בקבוק יין.

לאחר שנגנב להדס הארנק עם הדיסק און קי עליו כל המוזיקה, התחברנו ליוטיוב. התחלנו בשאנסונים צרפתיים כשאנחנו שרים בקולי קולות ואח"כ שירי נוסטלגיה. הערנו את כל המעגן.

7.9.17 BRIARE-LERE 

קמנו בנחת ורמי הביא בגטים טריים מהבולנג'רי. יצאנו לדרך ארוכה עד ללוק הראשון ב שיטליון סור לואר, שם אנחנו אמורים להחזיר את הסירה בשבת בבוקר. כשעוברים את המעגן וממשיכים מעט רואים מרחוק את הגשר של גוסטב אייפל בבריאר. כשמתקרבים רואים שיש סירה על הגשר וצריך לעגון בצד.

בתים יפים לאורך התעלה

כניסה לגשר של אייפל

מעבר על הגשר מעל לנהר הלואר

הרבה סקרנים יש על הגשר שמסתכלים על הסירות שעוברות. גוסטב אייפל, שהיה מהנדס גשרים, בנה את הגשר בשנים 1989-96 באורך 662 מ', חב 6 מ', עומק המים בגשר 2 מ', מעל לנהר הלואר. הגשר והתעלה שעליו+ המים, שוקלים 13 אלף טון- וואו. הגשר מחבר את תעלת הלטרל בין שטיליון לברייר.

חיכינו למעבר של סירה נוספת ואז התחלנו לעבור לאט כשאנחנו לא מפסיקים לצלם לכל הכיוונים.

מיד אחרי הגשר שטים בתוך העיר, יש מעגן ראשון ובו מצאנו מקום עגינה לאורך הרציף. צלצלנו למנהל הרציף שהבטיחה לבוא בשעה 17 לחבר אותנו לחשמל. עגנו בשעה 12:30 והחלטנו לטיל בעיר ולמצוא את תחנת הרכבת.

העיר גדולה, יפה, מטופחת עם גינון מרהיב ואדניות צבעוניות. בדרך לתחנה ,עברנו דרך הכנסייה עם פסיפסים מדהימים, דרך לוק בצד השני של התעלה עם מעגן סגור, סירות עוגנות בכל רחבי העיר והלוקים מקושטים באדניות פורחות. תחנת הרכבת די רחוקה ומצאנו אותה סגורה. הרכבת לדסיז יוצאת ב 14:45 החלטנו עוד להסתובב ואולי לאכול משהו. כל המעדניות/ בתי קפה/ מסעדות סגורים בצהריים. התפצלנו, רמי ואני החלטנו לחפש סנדוויץ' ולחזור לתחנה. מצאנו בולנג'רי פתוח עם סנדוויצ'ים מושקעים. קנינו שני סנדוויצ'ים ונשיקה ענקית ועצרנו בפארק קטן ליד התעלה כדי לאכול.

חזרנו לתחנה והבחור בדלפק, אדיב מאוד ומסביר לנו איך מגיעים לדסיז ושצריך להחליף בדרך רכבת וצריך למהר אחרת נצטרך לחכות שעה.

עלינו לרכבת מודרנית ונוחה והתיישבנו בתא שמתאים ל 8 עם 2 שורות מושבים אחד מול השני. בנסיעה עברנו את כל העיירות שאנחנו מכירים מהשייט.

אחרי כשעה הגענו לנוור NEVERS והרכבת לדסיז היא ברציף ליד. רצנו במדרגות ובמעבר מתחת למסילה והגענו לרכבת ממש לפני שיצאה לדרך. זו רכבת פרברית שעוצרת במלא תחנות בדרך.

לאחר כחצי שעה נסיעה הגענו לדסיז. כולם ממהרים לדרכם והתחנה מתרוקנת במהירות. מנהל התחנה נותן לנו כמה טלפונים של מוניות, אבל רמי מחליט לצעוד ברגל.

כדאי להזמין מונית מהדרך שתחכה בתחנה.

Taxi Dubuc 0386300276

Taxi Fours 063336447 0386502482

Taxi Perrot 0386771500

לפנינו כ 2.5 ק"מ צעידה דרך העיר.אנחנו עוברים את כל העיר – 2 גשרים מעל הלואר, סמטאות עתיקות שעברנו בהם בלילה הראשון, הכל פתוח ומלא אנשים. רמי מריץ אותי ולא נותן להתרשם. אחרי גשרון קטן, אנחנו רואים שלט שמראה למרינה על שביל אופניים, החלטנו ללכת לאורכו והגענו ללוק שמעברו השני המעגן שלנו. ראינו את הרכב מרחוק ונרגענו.

הרכב עמד בדיוק כמו שעזבנו אותו והכל מסביב נטוש ושומם.

נכנסנו לרכב ושמנו בווייז את ברייר ויצאנו לדרך. לקח לנו שעה וחצי להגיע לסירה שלנו. בינתיים הדס ונחמיה הזמינו מקום במסעדה בעיר.

המסעדה עובדת מעט שעות- שעתיים בצהריים ושעתיים בערב-

LE PETIT SAINT TROP BRIARE יש צוות מדהים שמדבר אנגלית טובה, יש תפריט ב 21 אירו. האוכל מעולה- סלט קיסר, סלט שרימפס עם עגבניות, מילון מצופה פרושוטו. נחמיה מקבל מנת ירקות צמחונית. הזמנו יינות מקומיים לבן ואדום. למנה עיקרית קיבלנו דגים נקנקיות וסטייק. הזמן עבר מהר באווירה טובה ואוכל טעים. 64 אירו לזוג.

8.9.17 BRAIRE-CHATILLON SUR LOIRE

קמנו מאוחר ואכלנו ארוחת בוקר אחרונה בסירה. אח"כ יצאנו לעיר, לשוק השבועי (שוק רמלה) שמגיע לכאן בימי שישי.

דוכני נקניקים, בשר, גבינות, ירקות ופירות לצד תיקים, בגדים ונעליים אופנת שנות ה 90.

קנינו קצת גבינות והדס שהתיידדה עם אחד הרוכלים, קבלה טעימה של צדפה טרייה.

רמי הלך להביא את הרכב והחלטנו לנסוע לראות את אחת מטירות הלואר. הטירה הכי קרובה היא ב SULLY SUR LOIRE מרחק חצי שעה נסיעה.

בכניסה לעיירה החמודה יש טירה מוקפת חפיר של מים, עם חניה צמודה. בשטח הפתוח ליד הטירה יש עשרות אוהלים לבנים והם מקימים את היריד שיהיה מחר.

נכנסים לטירה. היא נבנתה בשני חלקים- במאה 15 ובמאה ה 17. שוטטנו בין החדרים השונים ששופצו לפני כ 4 שנים. חדרי שינה, 3 מטבחים (אחד ענקי),אולם נשפים חדר אוכל גדול.

עלינו לגג לעמדות השמירה ולאולם ענק מתחת לגג קורות עץ מרשים, שבו ישן צוות הטירה.

הסיור היה מעניין והטירה מאוד יפה. אחרי הסיור עברנו על גשר עץ המחבר את הטירה לעיר. עיר חמודה עם רחובות קטנים ומטופחים. מיהרנו למצוא מקום לשבת לפני שהם סוגרים לצהריים. מצאנו פטיסרי עם עוגות וקפה.

נכנסנו לרכב לחזור לסירה ועצרנו בסופר לקנות מצרכים לסנדוויצ'ים. הגענו לסירה ב15:30 והחלטנו לשוט לשטיליון כדי שלא נהיה בלחץ בבוקר. אנחנו סגורים בין שתי סירות, אך קפטן נחמיה מחלץ אותנו בקלות.

עוברים שוב על הגשר ומתרגשים מחדש כאילו זה פעם ראשונה.

עגנו במעגן של לה באוט ורמי יצא עם האופניים להביא את הרכב מברייר (19 ק"מ). איך שהתחיל לרכב נפתחו השמיים. אנחנו, שרצינו לנקות את הסירה, חיכינו שייפסק. בינתיים רמי חזר רטוב לגמרי. ניקינו היטב את הסירה, כדי שנוכל להחזירה מחר בבוקר במצב טוב.

אח”כ יצאנו להסתובב בעיירה. על מבנים חדשים, הם הוסיפו ציורים שמתארים את מה שהיה שם קודם. בכל העיר אפשר לראות את הציורים האלו. ממש מעניין.

9.9.17 סוף השייט

קמנו מוקדם והכנו סנדוויצ'ים לכל היום. סיימנו לנקות את המטבח ואת כל מה שנשאר לנו ארזנו בשקיות. נחמיה ניגש למעגן, שמשמש גם חניון קרוואנים אל קבוצה הולנדים, ששמחו לקחת מאתנו את כל המצרכים. הבחור מלה באוט בא לבדוק את הסירה וממש לא התרגש מכל מני שריטות שהיינו מודאגים שיראה. החזרנו את הסירה בשלום, ללא תוספות ואפילו קיבלנו כסף חזרה על הדלק שלא השתמשנו.

נפרדים מהסירה שהייתה ביתנו לשבוע.

ארזנו הכל ברכב ויצאנו לכיוון אורליאן, שם נטייל היום, עד שניסה לשדה התעופה לטיסת הלילה שלנו.

עצות חשובות:

1. לא חייבים לסחוב מלא דברים מהארץ, הסופר בדסיז עם מגוון גדול ולא מאוד יקר.
2. לא כדאי לפתוח את השמשייה על הסיפון כי הגשרים מאוד נמוכים.
3. רצוי לא לעמוד על הסיפון כשעוברים מתחת לגשר, זה כואב.
4. הצוות של לה באוט לא מאוד עוזר.
5. אחראי המעגן לאורך הדרך, בד"כ לא מופיע. צריך ללמוד להסתדר.
6. כל בתי קפה/ מסעדות/ מעדניות- סגורים בין 13:30 – 16:00 לקחת את זה בחשבון. בתאריכים שאנחנו נסענו הרבה עסקים היו סגורים כי לקחו חופש אחרי שעבדו קשה בווקאנס.
7. אפשר להשאיר את הרכב בדסיז ולחזור מברייר ברכבת לקחת אותו.
8. פני שמפליגים לצלם את הסירה מסביב לתעד את כל השריטות שעשו אלו לפניכם, כמו שעושים ברכב שכור.
9. הלוקים סגורים בין 12-13 ושוב מהשעה 19 עד 9 בבוקר. להתארגן בהתאם.
10. כיף להשתמש בתנור בסירה. מכניסים משהו לשקית קוקי בבוקר ונותנים לזה להתבשל בכיף עד לארוחת צהריים.
11. אם יש סוג קפה מסוים שאוהבים, להביא מהבית, גם פיצוחים, שקדי מרק ותבלינים כדאי להביא. אנחנו הבאנו קצת תבלינים בשקיות ניילון ורק מלח קנינו.

• שאלות אפשר להפנות למיכל [email protected]