המסלול שלנו התחלק לכמה אזורים, כאשר ההתחלה והסיום בטביליסי וגם עצירת ביניים בין האזורים שם. אחרי יומיים הבנו שאנחנו חווים כל כך הרבה שכדאי שנרשום את החוויות וכך נוצר מדד דירוג החוויות (כוכב אחד עד חמישה כוכבים, כשמהר מאוד נוספה דרגת חמש פלוס...).
- קוטאיסי והסביבה
- עצירת מותרות בים השחור
- מסטייה / סוונאטי
- המשך המסלול (בורג'ומי, ורדזיה, טביליסי, קזבגי וקאחתי) – בפוסט הבא
לאחר בוקר של הסתובבות בטביליסי וארוחת צהרים טעימה שהכירה לנו את המאפים הגיאורגיים יצאנו לכיוון קוטאיסי (המלצה שקיבלנו מהמארחים במלון – לאכול ביציאה מטביליסי במסעדות שנמצאות על אם הדרך – התבררה כמצויינת).
הדרך מטביליסי לקוטאיסי היא דרך יפה וירוקה שאורכת כשלוש וחצי שעות, והיא רצופה בכפרים של בעלי מלאכה שמוכרים את מרכולתם על אם הדרך: כפר של קדרים, כפר שבו מכינים ערסלים, כפר של כלי עץ יפים…
חצ'פורי אמרולי וכדים בדרך לקוטאיסי
מקוטאיסי עצמה פחות התלהבנו – שוק נחמד (קיבל 4
במדד החוויות) אבל העיר עצמה פחות. בעיקר נקודת עצירה בדרך למסטיה. לאחר לילה בגסטהאוס מאוד בסיסי שמנו פעמינו למנזר Motsameta (נחמד – 3) ואחריו נסענו למערת פרומתאוס. המערה מרשימה מאוד והסיור בה אורך כשעה (מחייבים בליווי מדריך), אבל הדובדבן שבקצפת הוא השייט בתוך המערה בסוף הסיור (בעלות נוספת) – לא כדאי לוותר (הילדים העניקו לו 5+).
אחה”צ הסתובבנו באזור מרטווילי, שם ישנו באירוח ביתי שבו הוכנה לנו ארוחת ערב ע”י שתי סבתות חביבות. המטרה היתה לקום מוקדם ולהיות בין הראשונים בקניון מרטווילי, אבל בפועל חיכינו עם הרבה מאוד אנשים לפתיחה שהיתה ב-10:30 למרות שבגוגל היה כתוב שנפתח בעשר.
למרות הצפיפות וההרגשה המאוד תיירותית (כמו במערת פרומתאוס), לא הייתי מוותרת על השייט והטיול בקניון היפה. שימו לב שיש מגבלת גובה מינימום לשייט – צריך להיות מעל מטר.
בשלב זה שבענו ממקומות שצריך לעמוד בתור בשבילם והחלטנו להמשיך בכביש לכיוון מפל שראינו במפה (Kaghu), למרות שלא היה ברור מהי הדרך. הנסיעה המקסימה היא על דרך עפר לא קשה והמפל הוא פשוט פינת חמד – כיף ללכת לאיבוד (שוב 5 +).
המפל הסודי (Kaghu) וקניון מרטווילי הלא סודי בכלל
היעד הבא שלנו הוא מסטיה, אבל החלטנו להתפנק בערב ראש השנה ועשינו עיקוף קטן למלון מ-ד-ה-י-ם על חוף הים השחור (לא בבטומי…). המלון יושב בחורש מקסים ויש לו חוף ים פרטי, בריכת מי ים שנכנסת לכיוון הים, אקווריום ענק עם כרישים וחיות ים שונות וגם פארק מים לא קטן!! חגיגה לילדים ולמבוגרים. וגם האוכל נהדר. חמישה כוכבים פלוס כמובן.
המחיר – 1100 לארי לשני חדרים – גבוה יחסית לגאורגיה, אבל ביחס למחירים של הארץ והרמה של המלון שווה ביותר. שנה טובה 
אחרי שמיצינו עד תום את מתקני המלון התחלנו את הדרך למסטיה סביב הצהרים. עצירה בזוגדידי לתדלוק ואוכל וממשיכים. הדרך מדהימה ביופיה אבל בגלל גשם שהתחיל לרדת התחילו דרדורות אבנים שהיו קצת מלחיצות. סה”כ כחמש שעות כולל עצירות קצרות להתאווררות (מזוגדידי בערך שלוש וחצי שעות). הגענו בדיוק כשהחשיך ואחרי התארגנות ומנוחה קלה חיפשנו מקום לארוחת ערב.
מסטייה נהייתה מאוד תיירותית. בניגוד למה ששמעתי בעבר יש שם הרבה מקומות שפתוחים בערב, אבל כולם תפוסים עד אפס מקום. ב“לילה” הידועה למשל אין סיכוי למצוא מקום לארוחת ערב בלי להזמין מראש!! בסוף מצאנו מקום קרוב מאוד לבית ההארחה שלנו שכנראה עוד לא התפרסם, עם אוכל מעולה וטרי, ומלצריות נחמדות.
למחרת יום קצת סגרירי עם גשם מדי פעם ובלי ראות, אז החלטנו לעשות את המסלול של קרחון צ'לאדי – מסלול קליל ומקסים, בערך שעה וחצי הליכה לכל כיוון. לתחילת המסלול שפוט שואלים מישהו מהמקומיים ומחנים את הרכב ליד הגשר.
בבוקר הבא מזג האויר מחייך ונוסעים לאושגולי. הנסיעה יפהפייה – המון עצירות לתה וקפה. פגשנו לא מעט מטיילים שעשו את הטרק בדרך - רובם המכריע, כמו ברוב המסלולים בגאורגיה, ישראלים. בדרך כלל פחות נחמד לי לפגוש נחילי ישראלים בחו”ל, אבל בגאורגיה הם היו מהסוג התרמילאי והרגוע 
כמו בהרבה מנסיעותינו נהנינו “ללכת לאיבוד” בדרכים קטנות שיוצאות מהדרך הראשית ומגלות לנו נופים חדשים. אושגולי עצמו הוא כפר מקסים ופשוט כיף ללכת בסמטאותיו ולפגוש ילדים על סוסים ואנשים שחיים שם.
מבט פנורמי בהגעה לאושגולי
ביום האחרון במסטיה הלכנו לאגמי קורולדי. החלטנו לוותר על העליה לצלב ברגל ולקצר ברכב – בדיעבד החלטה מצויינת כי העליה תלולה מאוד וארוכה גם עד הצלב וגם אחריו עד לאגמים. המשכנו עם הרכב עד לשלט של סימון דרכים וממנו עלינו ברגל עד לאגמים. האגמים עצמם קטנים, ומה שמרשים (מאוד!!) הוא בעיקר הנוף מסביב – לא מבייש מסלולים שעשינו באלפים.
כציון לשבח לילדים על ההליכה הלא פשוטה שילמנו כמה לארי לבחור שהיה שם עם סוסים שיעשה להם סיבוב (הגיע עם אנשים שעשו את כל המסלול על סוסים – גם זאת אופציה). המסלול מומלץ מאוד במזג אויר טוב.
יש גם כאלה שנוסעים עם רכב עד למעלה, אבל אין כמו להרוויח את הנופים ברגליים.
המשך המסלול (בורג'ומי, טביליסי, קזבגי וקאחתי) בפוסט הבא והאחרון.
