שבוע באירלנד- אוקטובר 2019

בחודש אוקטובר 2019 יצאנו לטיול משפחתי באירלנד, זוג הורים ו-3 ילדים גדולים. אין הרבה מידע בעברית על טיולים באירלנד. כנראה בגלל שאין טיסות ישירות רוב השנה הישראלים עדיין לא גילו את היעד, ובגלל זה התכנון לא היה פשוט. בעזרתו של גוגל והאינסטגרם (שהתברר ככלי יעיל למציאת מקומות לצילום) הצלחתי בסוף להרכיב מסלול. מקווה שאצליח לסייע ולהקל על המתכננים.

טיסות

הכרטיסים נרכשו כ-4 חודשים מראש דרך חברת סוויס (350 דולר לאדם). נכון להיום יש טיסות ישירות לאירלנד רק בתקופת הקיץ, ולכן הדרך היחידה להגיע היא מן הסתם עם עצירת ביניים. סוויס עוצרת בציריך. עצירה של שעה בהלוך, נשמע לחוץ מאוד ואכן חששנו אבל השוויצרים ידועים בדייקנותם ולא אכזבו, הכל תקתק והספקנו לטיסה הבאה בלי הבעיה, לא היה צורך לאסוף מזוודות או להחליף טרמינל. הטיסה חזור כללה עצירה מעצבנת של 8 שעות, אנחנו בחרנו לצאת לסיבוב בציריך עליו אוסיף בהמשך. באופן כללי אני לגמרי ממליצה על סוויס שהתגלתה כחברה מעולה, מטוסים די מרווחים ואוכל לא רע.

06.10.19

נחתנו בדבלין בסביבות השעה 11:00, אספנו את הרכב ויצאנו לנסיעה הראשונה לכיוון היעד הראשון. לא אשקר, הנסיעה הראשונה הייתה מלחיצה ביותר, לא רק לנהג אלא גם לשאר הנוסעים, בעיקר לאור העובדה שהנסיעה לעצירה הראשונה כללה ירידה לכביש מהיר ישר ביציאה משדה התעופה. אבל באירלנד כמו באירלנד הכביש המהיר התחלף במהירות לכביש אפר צפוף ביותר שגם בו הנהיגה הייתה מלחיצה, אבל הגענו.

אחרי נסיעה של בערך שעה הגענו לעצירה הראשונה שהייתה ב- powerscourt waterfall  שהוא המפל הגבוה ביותר באירלנד. הכניסה למפל עולה 6 יורו לאדם ויש חנייה מסודרת. המפל מרשים ביותר וממוקם בתוך שמורת טבע שאפשר לעשות בה פיקניק ואפילו על האש. משם המשכנו ל- Glendalough upper lake, אגם גדול ופסטורלי מוקף בהרים מסביבו ובמסלולי הליכה קלילים. האגם עצמו הוא חלק משמורה ענקית שיש בה עוד המון מקומות לטייל למי שיש עוד זמן באזור. משם המשכנו ללינה ב-hacketstown.

לאורך כל הטיול (חוץ מדבלין) בחרנו לישון בבתים/דירות שהזמנו דרך Airbnb, כולם היו מעולים ולמזלנו לא הייתה אפילו נפילה אחת, אבל היו שתיים שכל כך אהבנו שאצרף את הלינקים שלהן. הדירה ב- hacketstown הייתה אחת מהן. מדובר בעיירה קטנטנה עם סופר קטנטן אחד ושתי מסעדות, אבל הבית היה פשוט מושלם עם נוף יפהפה מכל חלון בבית ועם מארחת מקסימה שהשאירה לנו מצרכים לארוחת בוקר למרות שבדרך כלל זה פחות נהוג ב-Airbnb.

לינק לדירה: https://www.airbnb.com/rooms/18871465?source_impression_id=p3_1572006335_yTOHHBjQDS5nFhL3

07.10.10

קמנו בבוקר והתחלנו את הנסיעה לכיוון העיר Kilkenny, עיר קטנה שהאטרקציה המרכזית שיש בה היא Kilkenny castle, טירה חמודה שבתוכה מוזיאון, אנחנו הסתובבנו מבחוץ ובחרנו לא להיכנס כי לא היה נראה שיש כל כך מה לראות בפנים.

משם הייתה לנו נסיעה ארוכה מאוד לכיוון הלינה הבאה שלנו בעיירה Kinsale, נסיעה של יותר משעתיים, אבל לפני כן עצרנו ב-Cobh, עיירת נמל מקסימה וצבעונית. בעיירה יש קתדרלה מאוד גדולה ויפה (St. Colman's cathedral) ממנה יש תצפית על כל אזור הנמל. בדרך לעיירה גילינו במקרה שיש בה אטרקציה בשם titanic experience. ידענו שהאטרקציה האמיתית של הטיטניק בכלל נמצאת בבלפסט (שבצפון אירלנד), אבל הביקורות בגוגל היו טובות אז החלטנו לנסות וטוב שכך. עלות הכניסה היא 10 יורו לאדם אבל שווה לגמרי למי שאהב את הסרט או אוהב היסטוריה באופן כללי. העיירה Cobh הייתה התחנה האחרונה בה עגנה הטיטניק לפני שיצאה לאוקיינוס בדרכה לארה"ב, באותו הרציף ממנה יצאה האונייה ממוקם המוזיאון. המוזיאון אומנם קטן, אבל הסיור בו נמשך קצת יותר משעה, רוב הסיור מודרך עם מדריכים מקסימים שמסבירים את הסיפור כולו, ויש בו גם חדרים שמדגימים איך נראתה האונייה מבפנים.

08.10.19

היום הבא התחיל בנסיעה לכיוון Killarney national park, אחד הפארקים הגדולים באירלנד, הכניסה אליו היא ללא תשלום. אנחנו בחרנו לעצור בשתי נקודות. הנקודה הראשונה היא torc waterfall, מפל קטן יותר מזה שראינו ביום הראשון אבל שווה לגמרי ביקור וממוקם בתוך יער ירוק מאוד שממש מזכיר יער פיות או את משחקי הכס, כל אחד ועולם התוכן שלו. משם המשכנו ל- ladies view, נקודת תצפית שזכתה לשם שלה אחרי ביקור של המלכה ויקטוריה שביקרה במקום יחד עם חברות שלה, אהבה את הנוף והחליטה שהאירים צריכים לקרוא לנקודה על שמה, לגיטימי לגמרי.

אחרי הביקור בפארק, השעה הייתה בערך 14:00 והתלבטנו לאן להמשיך, הפארק ממוקם ממש באמצע בין הכניסה לשתי הטבעות המפורסמות, טבעת קרי וטבעת דינגל. הטבעות קרויות ככה בגלל שלמעשה מדובר בכביש טבעתי שעובר קרוב לקו המים. בסוף החלטנו להתחיל את טבעת קרי שהיא הגדולה מבין השתיים, בעיקר בגלל ששמענו שהיא פחות מרשימה (לדעתנו היא דווקא יותר מרשימה) ורצינו לשמור את דינגל ליום למחרת. הנסיעה מספקת נופים מרשימים ביותר לכל אורכה, אבל הדבר היחיד שהפריע לנו, וזו נקודה לשיפור למשרד התיירות האירי, היא שבקושי יש מפרצי עצירה לרכב. הדרך כל כך יפה, וכמובן שרוצים לעצור כל שתי דקות בערך כדי להצטלם ולצלם אבל זה די בלתי אפשרי וקצת מאכזב, אז כדאי לדעת את זה מראש. קראתי איפשהו טיפ שהזהיר שאת טבעת קרי כדאי לעשות נגד כיוון השעון כי אחרת הנסיעה קשה יותר, אבל בגלל המיקום בו היינו ומקום הלינה אליו היינו צריכים להגיע בסוף היום החלטנו לעשות אותה עם כיוון השעון וזה היה בסדר גמור.

בערך באמצע הנסיעה בטבעת אחרי שעה פלוס, הגענו לנקודה המרכזית והיא Kerry cliffs, עלות הכניסה היא 4 יורו לאדם. כמיטב הקלישאה הנופים באמת היו עוצרי נשימה, ומרשימים יותר מכל צוק שנראה בהמשך (כן, אפילו מרשים יותר מצוקי מוהר). המקום הרבה פחות מתויר מצוקי מוהר וזה ניכר לגמרי, גם בכמות האנשים וגם בעובדה שמה שהפריד בינינו לבין האוקיינוס הייתה רק גדר מעפנה. במקום יש מעין שטח מישורי שמכל צד שלו מתנשאת שלוחה גבוהה של צוק שמספקת נקודת תצפית גבוהה יותר. בכניסה למקום הכרטיסן אמר לנו להיזהר כי 'it's a bit windy today', אמרנו סבבה והמשכנו כי מה כבר יכול להיות. כמה טעינו. מדובר היה ברוחות מטורפות במהירות של כמה עשרות קמ"ש, ברמה שלא אפשרה לחלקנו להגיע לנקודות התצפית הגבוהות, הרוח ממש דוחפת אותך אחורה ומקשה על הנשימה. אם זה היה בישראל כנראה כבר היו סוגרים את המקום לאותו היום. בקיצור, תשמרו טוב על הכובע והפלאפון שלא יעופו. התמונות לצערי לא עושות חסד למקום שהוא הרבה יותר עוצמתי ומרשים במציאות. לגמרי ביקור חובה.

לאחר מכן הגענו למקום הלינה הבא שלנו בעיירה קטנה, כ-20 דקות נסיעה מהעיר Killarney. המקום הזה היה מקום הלינה הטוב ביותר שישנו בו, והוא ממוקם בתוך חווה עצומה שמגדלים בה פרות וכבשים, לגמרי מקום שמתאים למי שמחפש לינה אותנטית. פה ישנו שני לילות בגלל הקרבה לשתי הטבעות.

לינק לדירה: https://www.airbnb.com/rooms/25842267?source_impression_id=p3_1572007826_lINmzcS52DigpT%2Fq

09.10.10

למחרת הגיע היום לעשות את טבעת דינגל, אבל לפני כן החלטנו לעצור במקום שמצאנו במקרה במפת גוגל, the famine cottages. במקום יש שני בתים מתקופת הרעב הגדול ומשבר תפוחי האדמה שפקד את אירלנד באמצע המאה ה-19. בתוך הבתים יש עדיין את כל הרהיטים והסבר על התקופה. למרות שלמקומות כאלה יש בדרך כלל נטייה להיות יותר משוחזרים ופחות אותנטיים, המקום הזה דווקא הרגיש אותנטי מאוד. מחוץ לבתים הייתה חווה קטנה עם סוסים, חמורים וכבשים שאפשר להתקרב אליהם, ככה שהמקום יכול להיות נחמד גם לילדים קטנים. עלות הכניסה היא 3 יורו לאדם.

אחרי הסיור המשכנו לכיוון כביש הטבעת ועצרנו ב-cross at slea head, נקודת עצירה ממש יפה ומקום מעולה לצילומים, תנצלו אותה, כי כמו שכתבתי קודם, אין הרבה נקודות עצירה כאלו. הנקודה הבאה הייתה slea head viewingpoint, שבה יש חנייה מסודרת וסוג של מסלול שבכניסה אליו שלט קטן שמציין שצולמה שם סצנה ממלחמת הכוכבים. התחלנו לעלות לכיוון הפסגה, עלייה לא פשוטה אבל הנופים היו מדהימים, תהיו קרובים מאוד לאוקיינוס ומרחוק תוכלו לראות את החופים היפים והצוקים. בדרך למעלה יש המון המון כבשים שנחות על הדשא. אחרי עלייה של עשרים דקות בערך וגשם ורוח מטורפת שתקפו פתאום, הגענו למסקנה שאין מה להמשיך לעלות עד לפסגה והחלטנו לרדת, אבל מומלץ לעלות לפחות קצת כי הנוף שווה את זה.

משם המשכנו בנסיעה ישירה לכיוון העיירה dingle, קראנו הרבה מחמאות עליה והיא באמת הייתה יפה מאוד וצבעונית, אבל לא יותר מדי חנויות להסתובב בהן וגם לא מבחר גדול מדי של מסעדות, אלא אם כן אתם חובבי פירות ים. החלטנו לנסוע ל-killarney, שאמורה להיות עיר די גדולה אבל הייתי מגדירה אותה יותר כעיירה. מאוד נחמד להסתובב בה ויש בה אפילו סניף של פרימרק. עובדה מעניינת: לפרימרק קוראים באירלנד Penny's, והחנות הראשונה של הרשת הייתה באירלנד. כשהרשת התפשטה ברחבי אירופה השם שלה שונה ורק באירלנד נשארו נאמנים לשם המקורי. זו לגמרי אותה הרשת, אפילו אותו הלוגו, רק השם שונה.

10.10.19

בבוקר נאלצנו להיפרד מהבית שישנו בו והתחלנו בנסיעה הארוכה לכיוון גאלווי. אחרי נסיעה של למעלה משעתיים הגענו לצוקי מוהר (cliffs of moher), מקום שנחשב לאחד מההיילייטים של טיול באירלנד. המקום יפה ומרשים אבל אנחנו התרשמנו הרבה יותר מצוקי קרי. לצערנו הגענו גם ביום לא כל כך טוב, היה גשם והראות לא הייתה משהו, ככה שגם זה השפיע על רמת ההתלהבות שלנו. זה כנראה המקום הכי מתוייר ותיירותי באירלנד, עם המון אנשים ומרכז מבקרים, ועלות הכניסה היא 8 יורו לאדם. טיפ שמאפשר לחסוך קצת כסף: כשמתקרבים לצוקים עוברים קודם כל דרך חניית האוטובוסים ורק בהמשך מגיעים לחניית הרכבים שם גובים לפי כמות האנשים ברכב. משפחה של כמה אנשים יכולה לחסוך לא מעט אם הנהג מוריד את כולם בחניית האוטובוסים וממשיך לבד לחניית הרכבים, ככה יוצא שמשלמים רק על הנהג. אין שום בדיקה של הכרטיסים בשום שלב אז אין ממה לחשוש. בהמשך היום נסענו לעיירה Doolin שקראנו עליה המון מחמאות, אבל בפועל לא ברור כל כך למה, לא היה בה שום דבר מיוחד ולא שווה עצירה במיוחד בעיניי, עצרנו שם רק כי הייתה קרובה לצוקים ובדרך לגאלווי. משם המשכנו בנסיעה של עוד כשעה לגאלווי, וזו הייתה הפעם הראשונה אחרי כמעט שבוע שהגענו לעיר שבאמת אפשר לקרוא לה עיר. מרכז העיר מאוד נחמד, המון פאבים, מסעדות וחנויות ונחמד להסתובב שם בערב.

11.10.19

בבוקר נסענו לכיוון פארק Connemara שנמצא מרחק של שעה וחצי בערך צפונית לגאלווי. הנסיעה לשם עברה דרך נופים מדהימים ושונים מהנוף של הימים הקודמים, פחות נוף של אוקיינוס ויותר נוף פראי של הרים ושדות, גם הפארק עצמו היה יפה אבל אפילו רק בשביל הדרך שווה לנסוע לכיוון. לפני הכניסה לפארק (ללא תשלום) עברנו דרך Kylemore Abby, אחוזה מאוד יפה שמצטלמת מאוד מאוד יפה. ליד האחוזה יש גם גנים ואפשר להיכנס ולטייל בהם תמורת מחיר שהיה נראה לנו מופקע (משהו באזור ה-15 יורו לאדם) והחלטנו לוותר. המשכנו לפארק והלכנו למרכז המבקרים שם אישה אירית נחמדה ביותר הסבירה לנו את מבנה הפארק: יש שלושה מסלולים מעגליים שמתחילים מאותה נקודה ורק אורך המסלול שונה, אנחנו בחרנו בקצר ביותר (כ-2 ק"מ). כשמסיימים את המסלול יש אפשרות ללכת לכיוון השני למסלול קצר נוסף של קילומטר שעובר דרך יער יפה ומפל קטן. הפארק משולט ומאוד קל להתמצא.

לקראת אמצע היום סיימנו בפארק וחזרנו לסיבוב בגאלווי, אין יותר מדי מה לעשות בעיר חוץ מלהסתובב במרכז. אנחנו הלכנו גם לכיוון ה-the long walk, כדי לראות את הבתים שמופיעים בקליפ galway girl של אד שירן שנמצאים על טיילת ליד המים.

12.10.19

היום קמנו מאוחר יחסית לשאר הימים והתחלנו בנסיעה לכיוון דבלין, נסיעה של שעתיים וחצי בערך שעוברת בעיקר בכבישים מהירים (חלקם כבישי אגרה שעולים כמה יורו). יצאנו לסיבוב במרכז העיר, כמו כל עיר אירופאית גדולה היו שם הרבה חנויות ולשם שינוי גם המון סניפים של רשתות מזון שלא ראינו בכלל עד אז. חיפשתי הרבה אטרקציה מיוחדת בדבלין (חוץ ממפעל גינס) ודבר מיוחד שמצאתי וקיבל ביקורות מאוד טובות היה מיצג היסטורי/קריפי של תרבות אירלנד לאורך ההיסטוריה בשם vaults live. מדובר במיצג עם תפאורה מושקעת ושחקנים (טובים מאוד) שעובר בין 5 תחנות של סיפורים אפלים בתרבות האירית, אנחנו נהנינו אבל בחלק מהזמן התקשינו עם האנגלית כי חלק מהשחקנים דיברו במבטא אירי מאוד כבד. מה שכן, לא בטוחה שזה שווה את המחיר, 19 יורו לאדם. באתר יש סרטון שנותן מושג לגבי מה זה בעצם.

לינק: https://www.vaults.live/

13.10.19

בבוקר התפצלנו, הבנים הלכו לביקור במפעל גינס ונהנו מאוד. במפעל יש 5 קומות כשבכל קומה מסבירים על שלב אחר בתהליך של הכנת הבירה, הסיור לא מודרך ככה שאפשר להסתובב כמה שרוצים. בקומה העליונה יש תצפית על דבלין ובנוסף מקבלים כוס בירה (שכלולה במחיר הכרטיס). הבנות הלכו לסיור בטרינטי קולג', שכלל גם סיור בתצוגה של book of kells (ספר שחשוב מאוד לנוצרים וקשור לברית החדשה). התמזל מזלנו לעמוד בתור לפני קבוצה אמריקאית עם מדריך ככה ששמענו קצת הסבר על המקום, אחרת היינו די אבודות. הכניסה עוברת דרך התצוגה על הספר שאותנו לא ריגשה במיוחד, ומשם ממשיכים לספרייה המרשימה מאוד. אחרי הסיור הסתובבנו קצת ברחבי האוניברסיטה והמשכנו לכיוון מרכז העיר. ממליצה לרכוש מראש כרטיסים דרך האתר (מזמינים לשעה ספציפית). אנחנו נכנסו בלי בעיה כשהתור של מי שלא קנה מראש היה ארוך מאוד.

בדבלין יש לא מעט מוזיאונים, אנחנו בחרנו ללכת למוזיאון הטבע, נחמד אבל לא מדהים, בעיקר ילדים יאהבו. היינו גם בגלריה הלאומית שגם לא ריגשה במיוחד. בהמשך הערב עשינו קצת שופינג והלכנו לראות את הטמפל בר (כי איך אפשר שלא?), אזור מאוד נחמד ותוסס, כדאי להגיע בעיקר בערב כשמואר שם. קראנו הרבה על העיר בניסיון להבין מה כדאי לעשות שם, לרוב אנשים כתבו שלא התלהבו בכלל, חלק אפילו אמרו שמיותר לבזבז עליה זמן בכלל, לדעתנו יום אחד מספיק לגמרי.

14.10.19

ועכשיו לעצירה בציריך. הגענו לציריך בסביבות 14:00, והטיסה לארץ הייתה אמורה לצאת רק ב-22:50, אז החלטנו לצאת למרכז. בדקנו לפני כן והבנו שיש רכבת מהשדה למרכז העיר שלוקחת פחות מרבע שעה נסיעה, את הכרטיסים קונים בשדה עצמו, הכל מאוד מסודר ופשוט. כרטיס עולה 6.5 פרנק (באזור ה-20 וקצת ש"ח) לאדם לכיוון, כפול 5 אנשים זה יוצא בערך 250 ש"ח, שזה לא מעט אבל לא היה לנו משהו יותר טוב לעשות וחשבנו שזו הזדמנות טובה לראות עוד עיר. אז חשבנו. החלום היה למצוא מסעדה נחמדה עם פונדו גבינות. היינו בשוויץ לפני כמה שנים וזכרנו שהיה ממש טעים. הגענו למרכז מאוד מהר ובלי בעיות והתחלנו ללכת על גדות הנהר. מצאנו מסעדה אחת שבה פונדו עלה 30 פרנק לאדם. לאדם אחד. שער הפרנק הוא כמו שער הדולר. 600 ש"ח לפונדו משפחתי נשמע כמו בדיחה גרועה. במסעדה הבאה פונדו עלה 28 פרנק לאדם, ובעוד מסעדה עלה 25 פרנק לאדם. גם מנות אחרות בתפריט עלו ככה. הבנו שלא נמצא את עצמנו שם ופשוט חזרנו לשדה אחרי פחות מ-3 שעות. בקיצור, תישארו בשדה, למרות שגם המקדונלדס יקר שם.

לינות

אם אתם מעוניינים לראות את המיקום המדויק של המקום תכניסו בשורת החיפוש בגוגל מפס את המיקוד (הצירוף המוזר של המספרים והאותיות בסוף השורה), ותגיעו למיקום המדויק.

מזג אוויר ושעות אור

כל בוקר התעוררנו בסביבות השעה 7 ועדיין היה חשוך בחוץ, רק ב-8 היה כבר אור נורמלי. בערב כבר חשוך לגמרי בשעה 19:00- כל זה נכון לחודש אוקטובר. בגלל שהנהיגה גם ככה לא הייתה פשוטה, גם בגלל תוואי הדרך וגם בגלל הצד ההפוך השתדלנו לסיים את הימים ככה שב-19:00 כבר נגיע למקום הלינה והספקנו הכל בלי בעיה. מבחינת מזג האוויר רוב הזמן היה לנו מזל וכמעט לא היה גשם רוב היום, מה שכן כל בוקר עד שעולה השמש ירד גשם וגם במהלך הלילה. היתרון בגשם במהלך היום הוא שהוא לרוב מלווה בקשת בענן אחר כך. לבוש בשיטת השכבות הוא הפתרון, כובע צמר, צעיף ומעיל זה חובה.

אוכל

רצינו מאוד לאכול אוכל אירי מקומי, לקראת אמצע הטיול הבנו שאין כזה באמת (אפילו מארחת באחד הבתים בהם ישנו הודתה), אולי רק צלי שמגישים בעיקר בפאבים. האוכל בסופרים לא זול, כמו בארץ ולפעמים אפילו יותר יקר, כנ"ל על מסעדות. לצערי חוץ מבערים הגדולות (גאלווי ודבלין) אין באמת סניפים של רשתות מוכרות, ככה שאכלנו בעיקר במסעדות שהיו יקרות ולא מאוד מוצלחות או שקנינו בסופר ובישלנו. מה שכן, בגדר חוויה אנתרופולוגית שהיא חובה זה לפחות ביקור אחד בפאב אירי עם מוזיקה.

ולסיכום:

אנחנו בחרנו לעשות טיול מתגלגל שכלל המון נהיגה, כל יום לפחות שעתיים וזה לא היה פשוט אבל גם הנהיגה כשלעצמה היא חלק מהחוויה, הכל נורא יפה, ירוק, פסטורלי ומרגיע. אנחנו מאוד נהנינו אבל הרגשנו שבאיזשהו שלב הנוף קצת חזר על עצמו ואולי אפשר היה להוריד יום מהטיול. ממליצה מאוד להשתמש ב-Airbnb, האירים אנשים מקסימים וחמים שנורא אוהבים לארח. כל הבתים שהיינו בהם היו נקיים ומעוצבים, והתקשורת עם המארחים הייתה נעימה. אחד הדברים הכי נחמדים היה שהמדינה לא מתויירת כמו מדינות אחרות באירופה, אין עומס בכבישים או באתרים, הכל כל כך רגוע ופשוט כיף לטייל.