אחרי שנתיים בלי סקי (בעצם היינו כמה ימים בחרמון והילדים ובעלי דווקא הופתעו לטובה) ושלוש חופשות סקי משפחתיות שהתבטלו בגלל הקורונה (שתיים מהן ימים ספורים לפני הטיסה), נסענו סוף סוף בפורים לחופשת סקי משפחתית בקלאב מד לה פלאן.
במקור החופשה הזו הוזמנה לפורים 2020, אז המועדון בלה פלאן היה אמור להיות לישראלים בלבד ועם הופעה של נועה קירל. ההופעה לא עניינה אותי, אבל זה נראה פתרון טוב לילדים – הקטנה היתה אז בת 11, כך שמתרגם בעברית היה מועיל ולה גם האחים שלה היו שמחים עם חברת בני נוער ישראלים.
החופשה נדחתה תחילה בשנה אחת ואח"כ בשנה נוספת וגם נדרשנו להוסיף כסף, אבל לפחות ניצלנו את מלוא הזיכוי ולא שילמנו דמי ביטול כלשהם (אם כי שער היורו רק ירד מאז ששילמנו על החופשה המקורית באפריל 2019...). זה בניגוד לחופשה שהיתה מתכוננת לחנוכה האחרון, אז נאלצנו לשלם דמי ביטול על הטיסות של סוויס, שלא בוטלו למרות שישראלים לא הורשו להיכנס לשוויץ.
קלאב מד מאפשר לך לבחור בין מספר טיסות (והמחיר משתנה בהתאם). אנחנו בחרנו בטיסה שכר של הקלאב לגרנובל. החופשה התחילה בזה ששינו לנו את הטיסה לטיסה שיצאה 45 דקות מאוחר יותר ולא עדכנו אותנו – מזל שהיו לנו מכרים על אותה הטיסה, שבמקרה זה נודע להם, וכך יכולנו לקום קצת יותר מאוחר. הטיסה עצמה היתה אמורה להיות של ארקיע, אבל בפועל היתה של חברה פולנית בשם ENTER. למרות ריבוי הילדים על המטוס הטיסה עברה בקלות ואפילו חילקו שתייה וכריכים (אנחנו רגילים לטיסות לואו קוסט, אז באנו מצויידים באוכל).
לפי לוח הטיסות באותו יום היו 6 טיסות מת"א לגרונבל. אני לא יודעת כמה מהן של קלאב מד, אבל היו גם אפשרויות הגעה דרך ג'נבה, כך שכמו שחשבתי אכן מלא ישראלים נסעו לסקי בפורים.
גם ההסעה לקלאב היתה נוחה: ביציאה משדה התעופה הפנו אותנו לאוטובוס הרלבנטי ליעד. על האוטובוס היתה מלווה של הקלאב, אבל האנגלית שלה היתה ממש בסיסית והיא לא סיפקה שום מידע, חוץ מתגים למזוודות עם מספרי החדרים (כדי שהצוות יביא לנו אח"כ את המזוודות לחדר).
עם ההגעה לקלאב קיבל את פנינו ה- chef de village ועוד אחד מה-GO שנתנו מידע לא ברור, אבל בעמדת חלוקת המעטפות (שבה סקי פאסים, צמידים המשמשים מפתחות לחדרים ומפתחות ללוקרים שבחדר הסקי) היתה עדן, GO ישראלית, שנתנה את המידע הנדרש. משם המשכנו לעמדת הרישום לשיעורי הסקי – עשינו רישום באינטרנט, כך שבעצם נותר רק לוודא את הפרטים. בעלי ואני נרשמנו לקבוצת 3B, אחרי ניסיון מאוד מוצלח עם קבוצה ברמה זו לפני כ-3 שנים, בת ה-21 נרשמה לרמה 2 בסנובורד, בן ה-18 נרשם לרמה 3 בסנובורד ונותרה השאלה מה עושים עם בת ה-13. שאלנו אם יהיו קבוצות של בני נוער ואמרו לנו שכנראה שכן, כי פותחים קבוצת בני נוער אם יש 10 באותה רמה וצפויים הרבה בני נוער, אבל שנחזור לקראת שמונה (אז נסגרת העמדה) ונראה. אמרנו להם שפעם אחרונה היא היתה ברמת 3 כוכבים בילדים והמדריך אמר שבגיל הזה משתנה שיווי המשקל שלהם, אז רשמנו אותה לקבוצה 2B.
אחרי שראינו את החדרים (קטנים, אבל מרוהטים היטב ועם מנורות קריאה נוחות, רק כריות רכות מדי), הלכנו לחנות ל-INTERSPORT ממנה הזמנו ציוד באינטרנט. המחיר בהזמנה מראש יוצא כמעט חצי מעלות השכרת ציוד בקלאב. החנות ממוקמת במתחם שקצת מעל הקלאב. לפי גוגל מפס 7 דקות הליכה, אבל קצת הסתבכנו בדרך עם שתי המעליות שצריך לקחת. בדרך ראינו גם חנות של SKISET באותו מתחם (קרוב יותר למעליות). השכרת הציוד היתה מאוד יעילה ונוחה. מראש הבאנו איתנו תיק לנעליים, כך שהחזרה לקלאב לא היתה קשה. יש טי-בר שמגיע מהקלאב למתחם, כך שלהחזיר את הציוד היה עוד יותר פשוט (בעלי והילדים סיימו שם את הגלישה ואני גלשתי לקלאב וחזרתי על הטי-בר עם נעליים לכולם). בקיצור שווה את הטרחה, בטח אם אין ילדים קטנים.
לקראת שמונה חזרתי לעמדת המדריכים, שאמרו לי שאין עוד בני נוער ברמת הגלישה הזו. אז החלטתי לרשום אותה למיני קלאב לקבוצת 3 כוכבים. הלכתי ללוקר להביא את הציוד (כי זה היתה הדרישה של המיני קלאב) ובאופן מוזר הסתבר שהיתה להם מדבקה מוכנה על שמה, למרות שהמיני קלאב בעקרון עד גיל 12 והיא בת 13.5. שאלתי אם יש עוד ישראלים ברמה שלה ואמרו לי שכרגע היא היחידה, אבל יש עוד אנשים שמגיעים בערב לקלאב.
שיעורי הסקי מחולקים לשעתיים וחצי בבוקר ושעתיים וחצי אחרי הפסקת צהרים (של שעתיים – ממש הרבה יותר מדי לטעמי). בהסכמה בין הקבוצה למדריך אפשר לקבוע שגולשים רצוף (עם הפסקת שתייה במסעדה על ההר אם רוצים) וחוזרים לארוחת צהרים מאוחרת (ארוחת הצהרים בקלאב עד 14:15 ובחלק מהימים עד 15:00). אני יודעת שבעבר ניתן היה לאכול צהרים בקלאבים אחרים שיש באתר, אבל העונה לא אפשרו את זה מטעמי קורונה. הגלישה הרצופה מאפשרת לנצל טוב יותר את שעות הגלישה – להימנע מהסלאש של אחה"צ ולהנות מהמדרונות הריקים יחסית בזמן הצהרים, אבל פחות נוחה כאשר אין התאמה בין שעות הגלישה של כל בני המשפחה. יתרון נוסף של לחזור לקלאב הוא שלא תמיד כל חברי הקבוצה יוצאים אחה"צ, כך שלעתים נהנים מקבוצה קטנה יותר.
שיעורי הסקי שלנו ליום הראשון נקבעו לשעה 09:30 (בהמשך יצאנו ב-09:15), אבל הקטנה היתה צריכה להיות במיני קלאב כבר בשעה 08:30. אחרי המתנה, הסתבר שהיא עדיין היחידה ברמה הזו וקראו לה לצאת להתארגן לגלישה. כשפגשנו אותה בצהרים היא סיפרה ששמו אותה בהתחלה בקבוצת שני כוכבים, אבל מהר מאוד הבינו שזה קטן עליה, אז הקפיצו אותה שתי רמות לקבוצת גולד (כי גם לקבוצת ברונזה נרשם רק ילד אחד). כל השאר היו בנים, אבל היום הראשון עבר בסדר, כי ניקו המדריך דאג להחמיא לה. אחה"צ גם גלש איתם מלווה ישראלי, כי היה שם עוד ילד ישראלי אחד בן פחות מ-12. כל שאר הבנים בקבוצה היו מאירלנד – אני מזכירה שחברת ישראלים עבורה היתה הסיבה המרכזית שנרשמנו לקלאב הזה... היום השני כבר הלך לה הרבה פחות טוב, כי הנעל לחצה וכאבה לה הרגל, אז היא לא יצאה אחה"צ והחלפנו לה נעליים. את היום השלישי היא שרדה, אבל בסיומו הודיעה שנמאס לה לרדוף אחרי הקבוצה והיא לא לומדת כלום. ניגשתי לסבסטיאן, האחראי של המדריכים והסברתי את הבעיה. הוא אמר שבהתחלה חשב לשים אותה עם קבוצת 3 כוכבים שבמבנה הסמוך (רציני? לא בשביל זה באנו לקלאב!), אבל אמרו לו שהיא מסתדרת בגולד. הוא אמר שיבדוק עם המדריך שלה ושנחזור אליו למחרת בבוקר. בבוקר הוא אמר שיש קבוצה של בני נוער ברמה 2 ושתנסה לגלוש איתם. ניגשתי להוגו המדריך שאמר "אם היא תעמוד בקצב היא יכולה להצטרף לקבוצה"... בלב כבד יצאנו לגלוש. בעלי ואני יצאנו ליום ארוך ובצהרים חששנו לשאול את הילדה מה קורה, אז שאלנו את אחותה, שאמרה שהיא ממש מרוצה (-:
מסתבר שזו היתה קבוצה לא 100% הומוגנית ברמה, אבל כולם בני נוער (כיתות ח' עד י"ב), 9 ישראלים, ברזילאית אחת ושתי איריות, עם רוב מוחץ לבנות. בדיוק הקבוצה שהתאימה לבת שלי וכל מה שנותר לה זה להצטער שלו הגיעה לשם קודם. גם מהמדריך היא היתה מאוד מרוצה (מסתבר שהרושם הראשוני לי ממנו לא היה מוצדק).
בעלי ואני נרשמנו כאמור לרמה 3B, כשאת דוברי אנגלית חילקו ל-4 קבוצות של כ-10 אנשים בקבוצה. אצלנו בקבוצה היו 8 ישראלים (כולל שתי בנות 14) ו-2 אירים (ב-17/3 יש חג אירי והיתה קבוצה של 55 אירים בקלאב). קיבלנו מדריך מצויין בשם מקס (big max, כדי להבדיל אותו ממקס השני שהדריך רמה). ביום הראשון בעיקר גלשנו ומהר. בהמשך השבוע הוא עשה לנו גם תרגילים והעיר לנו הערות. לי ולבעלי המינון של גלישה ותרגילים היה מצויין ושנינו הרגשנו שיפור ברמת הגלישה. באופן עקרוני, אני חושבת שהיה עדיף עם בנות ה-14 היו בקבוצה עם בנות גילן (אני יודעת שאמא של אחת מהן ביקשה לרשום את הילדה למיני קלאב ואמרו לה שאי אפשר).
הבת הגדולה היתה ברמת 2 סנובורד, שחולקה ל-2 קבוצות. בקבוצה שלה, המתקדמת יותר, היו סה"כ 8, מתוכם 5 ישראלים, כשרק אחד בן 18 (השאר מבוגרים). היא אמרה שהיתה מאוד מרוצה מהקבוצה, אבל פחות מהמדריך.
הבן היה ברמת 3 בסנובורד, שחלוקה גם היא לשניים והוא היה בקבוצת המתקדמים או "האינדיאנים", כמו שאנחנו קראנו להם – יצאו כל בוקר עם משדר ואת חפירה לגלישת אופפיסט.
חדר הסקי נורא צפוף ולא נוח, במיוחד כשרוב הקבוצות יוצאות וחוזרות באותן שעות. גם להכניס סנובורד וסקי לתא אחד היה קשה. אני ממליצה גם לא להשעין את הסקי על הארון - התנצלתי בפני זה שקיבל את הסקי שלי בראש ואח"כ הסתובבתי שם עם הקסדה על הראש, ליתר בטחון...
היציאה למסלולים קלה ומתאימה לכל הרמות. יש מתחם קטנטן לילדים הקטנים צמוד לקלאב ובמרחק של כמה צעדים יש מעלית כפתור נוחה למתחילים ומסלול קל ללימוד.
מבחינת תנאי הגלישה המצב התדרדר במהלך השבוע – שלג רציני אחרון ירד כמעט חודש לפני שהגענו. עדיין היה מספיק שלג, אבל לא אידאלי. בשני הלילות הראשונים ירדה כמות קטנה של שלג (כ-2 ס"מ כל לילה) ובהתאם נהננו ממסלולים מצויינים ביומיים הראשונים. בהמשך התחמם והשלג הפך לסלאש, לפחות בחלקים הנמוכים של האתר. בסוף השבוע היו גם מסלולים עם כתמים חומים. עדיין יש לא מעט שלג, שמאפשר גם גלישה באופפסיט (התותחים לא הופעלו בגלל הטמפרטורות הגבוהות). בלילה שלפני יום הגלישה האחרון היה מאוד קר וכל המסלולים היו מאוד קרחיים.
האוכל בקלאב היה מאכזב - בינוני, לא מגוון וגם לא חם. זה לא רק המשפחה שלי שחשבה ככה, אלא תלונות ששמעתי מכולם. בכל ארוחת צהרים וערב היה: פסטה עם רוטב משתנה (שרוב השבוע היה על בסיס רוטב עגבניות ורק פעם אחת היה קרבונרה טעים), פסטה עם רטבים בנפרד (עגבניות ובולונז), המבורגר ופיצות. בנוסף יש בר סלטים (להרכבה עצמית + סלטים מוכנים), ירקות מבושלים (זה היה לדעתי החלק הכי מוצלח), תבשילי בשר, נתח בשר שחתכו, אורז ותפו"א, לפעמים רקלט וכמובן קינוחים. אז כן, יש מה לאכול ולא יצאנו רעבים משום ארוחה, אבל אני יכולה לספור על יד אחת את האוכל שממש נהניתי ממנו. אני זוכרת שבעבר היו ארוחות לפי נושאים, אז פה רק ביום האחרון זה היה ואכן בארוחה הצפון אפריקאית היה האוכל הכי טוב באותו שבוע. יש גם חדר נפרד שמשמש למסעדה שבה ניתן לאכול פונדו גבינות או להוסיף כסף ולאכול משהו אחר (לא הצלחנו להבין מה, כי מי שטיפל בזה לא ממש דיבר אנגלית). הפונדו גבינות היה קלאסי ומתאים רק לי שחובב את הקונספט. לי הפריע שנתנו לנו רק לחמים לטבול בפונדו ולא ירקות. כשהמלצר ראה שאנחנו לא ממש אוכלים הוא הציע לנו להביא אוכל מהמזנון הרגיל...
לפעילויות בערב לא הלכנו ולא ראיתי שיש שום פעילות לבני נוער, למרות שרשמית היה ג'וניור קלאב. מכרים שהיו עם ילדים בני 8-9 דיווחו שגם להם לא היתה כמעט פעילות אחה"צ. כן היתה תהלוכת תחפושת במסעדה בערב פורים והיה ערב של הופעות של הילדים. חוץ מזה הוזמנו לקידוש בשישי בערב, אבל להבנתי זו לא היתה יוזמה של הקלאב, אלא של אורחים בקלאב, אבל הקלאב בהחלט שיתף פעולה ודאג לחלה ויין כשר.
כמה ימים לפני שהגענו הסירו בצרפת את מגבלות הקורונה ולכן יכולנו להסתובב בלי מסיכות ולא נדרשנו להציג אישור על התחסנות בשום מקום (למעט בשדה התעופה). בדיעבד אולי עדיף היה להישאר עם המסיכות, כי 3 מאיתנו חזרו עם קורונה...
