מבוא

הפעם הגעתי לסקי לא על תקן משוגע בודד שמחפש קירות לרדת, אלא עם חבר לעבודה, עם די מעט נסיון בגלישה אבל עם הרבה אהבה לספורט.

כמו כל מסע טוב של גבר נשוי שיוצא לחופשה ללא משפחתו, גם טיול זה התחיל בתירוץ: חברי לא היה יכול לטוס לסקי אחרי דצמבר, ולא מצא שותף שהיה מוכן לטוס איתו.

אני נקראתי לעזרתו ולו רק כי בשבילי, משנה לשנה נהיה יותר קשה לחכות לגלישה, וניצלתי את ההזדמנות כדי לא לחכות עד ינואר לגלישה ראשונה.

בזכות המלצה מעולה של drporat מפורום למטייל, מצאנו דיל מעולה דרך חברת Sunweb האנגלית. 390 פאונד לאדם בדירת שני חדרים ski-in ski-out, כולל סקי פס לארבעה ימים וציוד מתקדם, פרי רייד עבורי כמובן.

להוסיף לזה טיסה של 150 אירו כולל מזוודה, ואוטו במחיר ממש טוב, ויצא טיול בלי יותר מדי נקיפות מצפון.

יום גלישה ראשון בלה פלאן

התעוררנו בבוקר לביצוע מושלם של הפתיחה 1812 של צ׳ייקובסקי. (חפשו בגוגל אם אתם לא מכירים).

טוב, אולי התרועות והכלים היו חסרים, אבל הפגזות התותחים בקצב, ללא הרף, היו בתדירות שלא שמעתי מאז עברי הרחוק בלבנון.

היו שלגים מטורפים באלפים הצרפתיים במהלך נובמבר ותחילת דצמבר. רק בשלושת הימים הקודמים, מחמישי עד שבת, לה פלאן קיבלה כ 1.30 מ של שלג, ועתה ביום השני של העונה, המפעילים עבדו יפה במהלך כל היום להתמודד עם המשקעים האלה, כדי למנוע ממשוגעים כמוני וגרועים ממני ליצור מפולות קטלניות.

אבל לא פתחתי את היום בשחורים או באופפיסט. בחרתי אתר שופע כחולים שיתאים לחברי, ובחצי הראשון של היום רוב הרכבלים הגבוהים גם כך היו סגורים בשביל עבודות הבטיחות (קריא הפגזות).

עלינו יחד על מסלול כחול אבל לא קליל למדי, וניסיתי להדריך. כמובן שהיתה לי אג׳נדה אישית מעבר לרצון טוב לעזור לזולת: המטרה האישית שלי היתה לשפר את טכניקת ההדרכה שלי לקראת הפעם הבאה שאקח את ילדיי לגלוש.

*הודעה לילדיי: אם אתם קוראים את זה, אין כרטיסים לטיסה בקרוב.

אחרי שגלשנו איזו שעה ביחד, חברי פרש להפסקה קצרה, ואני ניסיתי למצוא דרך להגיע לפסגה.

הגונדולה המיוחלת roche de mil עדיין היתה מושבתת.

במקום זאת עליתי על רכבל שמסתבר שמגיע לכחולים מתונים למדי, אבל בזכות השלגים הרבים, היו מרחבים אינסופיים של אופפיסט יחסית קליל, ללא סכנות מפולות בזכות הזויות הלא תלולות. השלג היה עמוק, אבל כבר התחיל להתבשל ולהתקשות מהשמש החזקה שפקדה היום.

כשהגעתי למטה אספתי את חברי לאותו המסלול, כי הכחולים התאימו לו יופי, ואחרי חצי מדרון נפרדנו, הוא להמשך תרגול, ואני לגונדולה שזה עתה נפתחה.

sources

אם אתם מתכוונים להגיע ללה פלאן, תזכרו את השם הזה.

אולי ביום רגיל הוא אדום משעמם - לא יודע, אף פעם לא גלשתי כאן בעבר.

אבל היום זה היה מסלול חלום. שלג רך, לא מסודר מדי על ידי חתולי שלג, עם מוגולים קטנים, נוף מדהים, שיפועים משתנים.

בקיצור, שיא היום.

משם רדפתי אחרי מדריך עם קבוצת ילדים מדהימים, חברים במועדון גלישה. הם נכנסו ל half pipe טבעי בין המסלולים, ואני מיד בעקבותיהם. מסלול כיפי למדי, אבל אחרי כל הפיתולים של לעלות על צד אחד ולזרוק זנב, הגב שלי הזכיר לי שאני כבר לא ילד במועדון גלישה.

הורדתי הילוך והמשכתי עוד כמה מסלולים, לסיום יום גלישה ראשון נפלא ומעייף כמצופה.

סיכום יום ראשון

השלג? אין דברים כאלה, גם לא ברוב חודשי הינואר שגלשתי.

השמש התחילה לעבוד ולבשל אותו, אבל עדיין נפלא ובכמויות.

האתר? ״נתקעתי״ רוב היום בעמק שופע כחולים, אבל עדיין יש פינות חמד בין המסלולים ואפילו עליהם.

הדירה? cozy אומרים באנגלית כשרוצים להגיד פצפון מבלי להעליב. אבל לשני אנשים היא מצוינת. אפילו מיטת הספה די נוחה, יש הרבה מים חמים, והמטבח הקטנטן מאובזר היטב ואנחנו נהנים מסטייקים טעימים על המחבת בכלום כסף.

יום שלישי בלה פלאן

דיסוננס קוגניטיבי קורה כשאדם מאמין בשתי דעות סותרות ומנסה להתמודד עם זה. היום חוויתי דיסוננס אמוציונלי, אם יש דבר כזה, ואם לא אני ממציא עכשיו: היכולת לחוות שתי רגשות סותרות, להרגיש אושר אדיר ושביזות באותו הזמן.

מבחינת גלישה, היה יום מדהים. גלשתי לבד כמעט ללא הפסקה. הרגשתי שהרגליים חזרו לעצמם אחרי התחלה איטית מהרגיל. הצלחתי להגיע לכל אזור של לה פלאן שפתוח עכשיו. בפעם הראשונה מאז גיל 16 ראיתי את Aime La Plagne וירדתי עד הרכבל הכי נמוך במסלול אדום ארוך בין העצים, גלישה על שלג שמתחיל לקבל צבע חום אבל הדוק ונותן לסקי להאחז בו, והגעתי עד לנקודות הגבוהות בהר ובכל מה שביניהם. מצאתי כמה פניני אופפיסט קצרים, מתחת לרכבל Blanchets וקטע חביב במיוחד תחת Crozats.

יחד עם זאת, חברי לגלישה קם הבוקר והלך למרפאה במקום לרכבל. הוא גילה שבנפילה אחת אתמול שבר את הכתף ונאלץ לסיים את עונת הגלישה שלו.

ההרגשה מבאסת במיוחד כי הנפילה לא היתה בגלל טעות שעשה, או חוסר זהירות, ואפילו לא הספקתי לגרור אותו למסלול מפחיד במיוחד. הביינדינג של המגלש, מה שמחבר את הנעל לסקי, פשוט לא היה מכוון מספיק חזק. הבחור גדול, וכיוונו לו את עוצמת השחרור לרמה של מתחילים. ברגע שהטכניקה שלו התחילה להשתפר והוא שם יותר לחץ על הסקי בסיבוב, הביינדינג לא עמד בלחץ והשתחרר תוך כדי גלישה, במקום תוך כדי נפילה, מה שזרק אותו קדימה ישר על הכתף.

אז אתם שם שיוצאים לגלוש: תשמרו על עצמכם. תקשיבו לגוף בהר, תהיו ערניים ליכולות שלכם, למצב הציוד שלכם, לתנאי המסלול, ותעשו הרבה עבודת בית לפני העונה - לא רק לשיפור שרירי הגלישה, אלא גם לשיפור שרירי הנפילה - תרגילי גמישות, וחוזק גוף עליון.