כבר שלושה ימים שיש כאן מזג אויר מוזר, תראו אותי, כבר מדברת במושגים קמבודים. מזג האוויר סתווי לכל דבר, רוח קרירה ושמים מעוננים ואפשר לחשוב שעוד מעט מגיע החורף. אנחנו עדיין בבגדים קצרים, אך בלילה הלבשתי לילדים חולצות ארוכות ואנחנו לא הולכים לים. למזלנו זה היום החמישי לחופשה מהלימודים וכל הילדים בבית, ועומרי ונועם מעבירים הרבה מזמנם בחוץ בריצות עם השכנים. הם משחקים הרבה עם ילד בשם בון – סא! אני אומרת את זה עם סימן קריאה כי השתמשתי הרבה בשם הזה בהרגשת שביעות רצון שסוף סוף קלטתי איזה צליל, אבל מסתבר שאמרתי בונסאי וזה שמו של אביו ואילו לו קוראים בון סא. בון סא הוא בן ארבע ואתמול חגגו לו יום הולדת. בבוקר הם הכינו אוכל (אמו ודודתה, שהיא אשת המכולת ואשתו של איש הקרח), ונסעו לפגודה. כשהם חזרו היינו עם הילדים בבניין הסמוך, והם קראו לכולם וחילקו מרק נודלס חריף אבל טעים מאוד, שנועם ועומרי לא הצליחו לאכול. יום לפני כן, אמו אמרה לי שהם לא עושים מסיבה, אך כנראה הם שינו דעתם ברגע האחרון, כי אחר הצהריים האבא בא להזמין אותנו למסיבת יום ההולדת. הוציאו שולחן שהעמידו בפתח חנות המכולת, עליו הניחו עוגה ענקית מעוטרת בקצפת, דובדבנים ואריות מפוסלים. בשולחן אחר הניחו הרבה קעריות מרק חד פעמיות שכל אחת עטופה בניילון נצמד (הובאו כך ממסעדה) וערימה של בגטים, כל אורח קיבל מרק ובגט. לאחר מכן חולקה העוגה, בון סא כיבה את הנר לקול פיצוצי פירוטכניקה מסוגים שונים, לילדים חילקו פחיות קולה ובקבוקי שמפניה נפתחו למבוגרים. הביאו גם שלושה כובעי ליצן ושמו על הראש של בון סא, וחבריו הטובים הבינלאומיים נועם ועומרי. בשלב כלשהו נועם מצא צפרדע, וכהרגלו הסתובב איתה איזה שעה כשהילדים הולכים אחריו. המבוגרים צחקו אך אני לא יודעת איזה תגובות העניין באמת עורר אצלם.
היום בבוקר שוב הגיע איש סוכריות הטופי המפוסלות! הפעם עומרי ביקש איגואנה ונועם דינוזאור, אני התבוננתי בפליאה והערצה. עומרי הצטרף היום לנועם בפעם הראשונה לאכילת מרק לארוחת הבוקר ושניהם ישבו להם עם המסעדנית שהאכילה אותם ואני הגעתי רק אחר כך. בתה של המסעדנית דוברת קצת אנגלית, היא בת 16 וממש כיף לי לשוחח איתה. היום הגיע איש גבוה ומרשים במדי צבא ומסתבר שהוא אבא שלה ובעלה של המסעדנית. הוא משרת בצבא בפנום פן ומגיע רק לעיתים. היה לו צמיד ושעון זהב ומן קעקועי פסים מוזרים על הצוואר. אותי הוא מאוד הרשים, גם נאה וגם גבוה (אין הרבה כאלה בקמבודיה). עוד עובדה על דיירי השכונה: השכנה מהבניין הסמוך (של אנשי המכס), שמגיעה כל בוקר לארוחה עם ילדה בת שלוש, משחקת קלפים בקביעות וסביבה כרוכים עוד ארבעה ילדים, היא סבתא שלהם! היא בת 42 ונראית מעולה, יש לה שלוש בנות נשואות שלומדות ועובדות בפנום פן והיא מגדלת חמישה נכדים. בכלל, כנראה שזה שכיח כאן מאוד כי אני רואה הרבה סבתות עם נכדים. לסבתות בישראל יש מה ללמוד...(לא לשלנו כמובן...)
