בהרכב של 2 זוגות מבוגרים יצאנו לטיול למשך שבועיים לדרום איטליה בחודש אוקטובר. בעיקרון דאגנו לארוחות בכחות עצמנו.
את הלילה הראשון העברנו בנאפולי (מלון Joyfull ) צנוע אך נקי.
בבוקר אספנו את הרכב משדה התעופה ושמנו פעמינו לאורך דרך אמלפי המופלאה. רבות דובר בה ולכן לא אוסיף, מעבר להיות המסלול מרהיב ביופיו. עצירות ביניים סוחטות קריאות התפעלות היו למראה האדום הלוהט של אשכולות העגבניות והפלפלים בדוכנים הפזורים לאורך הכביש.
לילה שני -; לינה באמלפי עצמה. מלון קטן וצנוע, קירות לבנים, תריסים כחולים, חלון המשקיף אל הים, מה עוד צריך הבנאדם??? העיירה עצמה בדומה לבונבוניירה מהגלויות, בעלת אופי תיירותי מובהק אך גם בכך יש מהקסם עבורנו.
למחרת, לאחר התברברות קלה (מה הם 30 ק"מ לעומת הנצח...), הגענו למאטרה. כקו מנחה בחרנו דרכים צדדיות ונמנענו במידת האפשר מכבישים מרכזיים/כבישי אגרה. כביש מס. 175 הוביל אותנו במסלול מרהיב מבחינת הנוף ישר למרכז העיר. כאן מצאנו לינה בבית פרטי אצל פרופסור ללמודי היסטוריה שהתאים את דירתו לחדרים להשכרה. המחיר סביר, והתמורה כללה א. בוקר והקפצה אל סיבת בקורנו במקום, ה- "סאסי". מדובר באתר שהוכרז כאחת הערים העתיקות בעולם אם לא העתיקה שבהם ומוגדר ע"י אונסקו כאתר שמור. ה"סאסי" במקור נבנה כעיר מערות ואט אט נוספו למערות קירות חיצוניים, נדבך ע"ג נדבך והמראה הכללי הזוי לחלוטין. בשלב כלשהו פונו דיירי המקום שהיו רובם ככולם חלכאים ונדכאים אך כיום יש תנועה ערה של חזרה למקום ודווקא ע"י השכבה האמידה. המצלמה עבדה שעות נוספות. סיירנו במקום בשעות הערב עם תאורה לילית ולמחרת לאור יום; כאמור, מראה הזוי לחלוטין.
בצהרים דרכנו פנתה מזרחה. אחרי שוטטות לאורך החוף האדריאטי בנסיונות כושלים למצוא צימר/דירה, עברנו לתכנית המקורית שלנו -; היעד -; אלברובללו. האזור כולו, נפת פוליה (נכתב -; Puglia באיטלקית) מאופיין בבתים בתבנית קונוס עם גגות ציפחה. משהו מוזר וייחודי וגם הוא הוכרז ע"י אונסקו לשימור. באלברובללו עצמה יש למעלה מ- 2000 מבנים כאלה ומרביתם מהוים אטרקציה תיירותית כמקומות לינה וחנויות. המבנים הללו מכונים "טרולו" ביחיד או "טרולי" ברבים. שכרנו טרולו כזה (אצל מימו -; Trulli e Puglia ) למשך 8 לילות. הטרולו כלל מטבחון, מקלחת/שרותים ו-2 חדרים אם כי ללא פרטיות מלאה. כאן אני רוצה לציין שהמקום משרה נינוחות ורגיעה ולא היה צל של חשש עבורי לטייל שם לבד בכל שעות היממה, דבר שהוא נדיר בטיולים בחו"ל. מימו, בחור נמרץ, דובר אנגלית, כוון אותנו למסלולים ולאטרקציות שבאזור.
אלברובללו - שיטוטים נינוחים לאורך, לרוחב ובאלכסונים. הכל נחמד ונעים.
מכאן בצענו גיחות לטיולי כוכב מידי יום למקומות הבאים:
מערת קאסטלנה -; מערת נטיפים יפהפיה; מחיר כניסה יקר, 3 ק"מ הליכה אך שווה כל דקה ואגורה.
לצ'ה -; בעלת מבנים ייחודיים המפוסלים כתחרה באבן המקומית.
לוקורוטונדו, אוסטוני -; ערים לבנות , כשמן כן הן. עיירות יפות, פוטוגניות.
טאראנטו -; מולדת רקוד הטאראנטלה, עיר עתיקה, מעגן יאכטות מרשים, נמל דייגים וגשר מסתובב (שכבר איננו חג על צירו...)
מולה די בארי -; עיירת דייגים, שם בשעות בין הערביים ראינו את ספינות הדייג שבות והדייגים פורקים את מרכולתם ומיד קם לתחייה שוק דגים מקורה שוקק בהמולת הקונים (רובם גברים) ושלל הדגה מגוון ביותר. צדפות, תמנונים, דיונונים, שרימפס וגם דגים....
כל מסלולי הנסיעה היו באזורים כפריים. עונת הבציר תמה זה עתה וניחוח היקבים לוו אותנו בדרכים. כרמי הזית השתרעו לכל מלוא העין, ממתינים למסיק הקרוב בנובמבר.
במגמת חזרה עלינו צפונה לאזור בארי ולנו 2 לילות בדירת מלון ב- "Biscegile " . מכאן טיילנו אל:
טראני -; עיירת דייגים חביבה ולה רובע עתיק ונחמד לשוטט בין סמטאותיו. היה ערב גשום להחריד אך הדייגים פרקו עם שובם את שללם ישירות אל דלפקים שניצבו על הרציף והשחפים שחגו סביב הוו תפאורה כמו בסרטים. ומיד, למרות הגשם השוטף, התקבצו ובאו הגברים מהעיירה, בחנו את הסחורה וקנו את ארוחת הערב לבתיהם.
קסטל די מונטה -; מצודה אדירת ממדים, אדריכלות יפה, מהוקצעת, מיוחדת בעלת מבנה מתומן, ממנה ניבטים נופים לכל עבר.
מכאן חזרנו בטיסת פנים למילנו, ולאחר לינת לילה באזור שדה התעופה המראנו ב- 6 מעלות צלזיוס ונחתנו ב- 39 מעלות בצל.
כללית:
• תמרורי הדרכים מכוונים בזוית אלכסונית. ראו הוזהרתם. זה לא תמיד מה שאתם חושבים....
• בין השעות 13:00-17:00 מת העולם. אין נפש חיה ברחובות, החנויות סגורות, כולל מרכזי המידע לתיירים....
• ארוחות במסעדה. יש לקחת בחשבון תשלום נפרד בס"ג של 2 יורו לאדם "דמי עריכת שולחן"....
• אנגלית?! קצת בעייה. פעילות ידיים וחיוך מסייעים להפליא (כל האנשים אליהם פנינו היו חביבים ביותר).
• התקופה היא אוקטובר. מזג האויר היה יוצא מהכלל. כמות התיירים אופטימלית.
היה נפלא. לסיום, המראנו ממילנו בטמפ' בוקר של 6 מעלות ונחתנו בנתב"ג אל 39 מעלות בצל.... :)
דרום איטליה - אוקטובר 2010
יעדי הפוסט
אהבת את הפוסט?
