מנסים שוב את מזלנו בבלו מאונטיינס, פורט מקיוארי וקופס הארבור

3-4.1

בבוקר התארגנו ונסענו לבלו מאונטיינס לנסות את מזלנו בפעם האחרונה. הפעם הגענו מוכנים ונסענו ישירות לתחילת המסלול בעיירה ששמה Katoomba שוב התבאסנו לגלות שתוך כדי נסיעה במעלה ההר הכל היה גשום בצורה שאי אפשר היה לטייל בה. למרות שראינו הרבה מטיילים עם מעילי גשם החלטנו לא לצאת למסלול ורק להנות מארוחת צהריים בנוף ההררי ולחזור למטה. אכלו במסעדה ששמה The Three Sisters Chinies BBQ שלא דומה אפילו לברביקיו אלא לעוד מסעדה סינית תיפוסית. אכלנו מנות מוקפצות מאוד טעימות ומרק חם כשבחוץ ירד גשם. לשמחתנו תוך כדי הנסיעה חזרה למטה מההר וויני התקשרה להודיע שהגיעו המשקפיים.

חיפשתי באינטרנט למקום חינמי לישון בו ומצאתי יער ששמו Olney State Forest שהיה מצויין שיש בו שירותים. הנסיעה הייתה ממש פראית, הרבה בורות ובוץ מהגשם. כשהגענו ראינו שתי סככות, שבורות עם שולחנות אכולים ושירותים כימיים טיבעיים. למרות זאת החלטנו לישון שם ולהנות מהחוויה. הגשם לא פסק כל הלילה וגם לא ביום שלמחרת. אכלנו מרק חם והלכנו לישון.

5.1

המשכנו בנסיע הצפונה. הפעם התעקשתי לעצור בפורט מקיוארי שבפעם הקודמת לא היה בו מקום פנוי ללינה. מצאתי פארק קרוואנים עם תגובות מעולות שכתוב שהוא ממש על שפת הים ושהוא מאובזר בכל טוב (כמובן שוב, בלי ווייפיי). לפארק קראו Aquatic Caravan Park. פורט מקיוארי התגלתה כעיירה מאוד לבבית. הכניסה אליה מפוצצת בפארקי קרוואנים אחד אחרי השני. בעיירה יש המוןן אטרקציות של פארקי שעשועים, אטרקציות מים וכו'. הפארק היה מצוחצח, נקי, עם סככה מקורה לימיי גשם (שהגיעו לאחר מכן) שבה עמדות ברביקיו ומטבח עם כל הכלים שרק צריך.

6.1

בבוקר קמנו והסתובבנו קצת בעיר. בהתחלה רצינו לעשות אטרקציה של קרטינג אך היא הייתה יקרה מידיי. לבסוף החלטנו להכנס לאטרציה של טיפוס על קירות. למקום קוראים Center Of Gravity- Indoor Adventure Center. המקום הוא האנגר ענקי. תחילה מקבלים הסבר על הריתמות ועל נפילות וכו' בקיר של הילדים ולאחר מכן ניתן לטפס בחופשיות. הנקודה היא שמתחברים עם רצועות לרתמות שמחוברות לתקרה ומחוברות לחבר שמטפס איתך. כל אחד מטפס בנפרד כשהחבר נשאר על הקרקע ובעזרת כובד הגוף נותן קונטרה למקרה שתיפול. היינו שם כמה שעות טובות עד שכל השרירים התחילו להתפס וחזרנו לפארק.

7.1

בבוקר למחרת התלבטתי לאן לנסוע. החלטתי לחזור חזרה לקופס הרבור שבפעם הקודמת החוויה שם הייתה גשומה ומבאסת. ראיתי שמזג האוויר אמור להיות ממש נפלא ונסענו. ישנו באותו מקום, שפת הים ליד הנמל של קופס הרבור. אחר הצהרים הלכנו למסלול של ההר שצופה לים ממש בקצה הנמל שפעם קודמת לא יכולנו לעשות בגלל השעה המאוחרת ובגלל הגשם. המסלול הוא בעליה על הר, לא קשה מידיי בלי יותר מידיי מדרגות. העליה הייתה כחצי שעה. כשבכל צעד אתה רואה יותר ויותר אוקיאנוס מדהים!. בסוף העליה יורדים לצד השני של ההר כמה מטרים ספורים ושם יש דק תצפית עם ספסלים שניתן לעשות תמונות 360 מעלות על הים ועל הסלעים היפייפיים. ישבנו שם כמה דקות וחזרנו חזרה. הירידה היתה יותר פשוטה מהעלית ולקחה כרבע שעה כי אפשר ממש לרוץ אותה. בדרך חזרה עצרנו לאכול המבורגר שהיה לא כ"כ זול אך טעים מאוד באחת המסעדות בנמל.